המדינה פקדה עלינו לחזור לעבודה כשהילדים בבית, רק כדי להתחמק מתשלום פיצויים. מי ששכרו נכנס לבנק גם בחירום, שכח שחנות פתוחה אינה מבטיחה קונים ושחזרה לשגרה תחת אש היא הימור על חיי אדם. משק פתוח על מצב סגור
המדדים הישנים של תפוקה לשעה פשוט לא רלוונטיים היום. בעולם של אזעקות ומילואים, החרדה היא גורם כלכלי משפיע שפוגע בקבלת החלטות. המשרד הפך למרחב מוגן, והתפקיד של המנהל הוא לייצר ביטחון פסיכולוגי כדי לאפשר לאנשים לתפקד בלי לקרוס
הפער בין ההצלחה הצבאית המזהירה באיראן לכישלון האזרחי המחפיר בבית זועק לשמיים: בעוד חיל האוויר והמוסד הפגינו תכנון מדוקדק של עשורים, הממשלה מטילה עלינו "מס מלחמה" חפוז ומאלתרת פתרונות. צאו לעבודה כשטילים נופלים עליכם, הילדים כבר ייכנסו לממ"ד לבד
בזמן שעשיתם מקלחת בשתי דקות, המדינה החליטה שאתם יכולים לחזור לעבוד - רק שכחה שהילדים עדיין בבית. מי שנראה כאילו הוא מחזיר לשגרה, בפועל רק חוסך על חשבון החל"ת שלכם. כן זאת קומבינה: מלחמה שונה, אותו ישראבלוף
בשל המצב הביטחוני והיעדרות עובדים נרחבת, חתם שר העבודה על היתר כללי חריג להעסקת עובדים: המכסה החודשית תעלה ל-90 שעות נוספות, וזאת בכפוף להסכמת העובד. ההיתר בתוקף עד אמצע מרץ או עד סיום המצב המיוחד בעורף
מחזור ההצבעה הגדול בתולדותינו חושף נתון מבהיל: 11% מהצעירים בוחרים ביהדות התורה. בעוד אנו מנסים להביא סוף להתחמשות האיראנית, אנחנו מקימים על עצמנו איום קיומי מבפנים. על השוויון בנטל הביטחוני עוד אפשר להתווכח, אבל הוא מסתיר מאחוריו קטסטרופה כלכלית אמיתית
החלום על "שותף דיגיטלי" שחוסך זמן הפך לסיוט של עומס קוגניטיבי. עובדים מדווחים על שליחת "פרומפט זריז" לפני השינה וביצוע משימות שכלל לא באחריותם. לפני שהמכונות יחליפו את בני האדם, הן כנראה פשוט יגרמו להם לקרוס תחת הנטל. פרודוקטיביות רעילה - כך זה נראה
בזמן שבארה"ב מציעים לאזרחים להתחיל לעבוד כבר מהתיכון או לדחות את הפרישה כדי לסגור חוב לאומי של 38.4 טריליון דולר, בארגנטינה של חאווייר מיליי כבר מאשרים לשלם לעובדים ב"מזון ולינה" במקום בכסף. המערכת הכלכלית שבורה, ומי שישלם את המחיר הם לא אלו ששברו אותה
מנכ"ל ב-S&P מרוויח 18.9 מיליון דולר בממוצע, אבל התוכנות החדשות כבר מבצעות 60% מהעבודה. בזמן שהעולם מגבש מגילת זכויות אדם ל-AI, בישראל נציג הממשלה אלמוג כהן קיים רק שתי פגישות בנושא
בזמן שהסילבוס האקדמי מתעדכן פעם בשנה, כלי העבודה והמיומנויות משתנים מדי שבוע, וההצלחה נמדדת במהירות שבה לומדים ומסתגלים לדרישות החדשות. האם תואר אקדמי עדיין רלוונטי?
שיעור הישראלים העובדים גם מהבית ירד ל-22% ומגמת רוב המעסיקים היא להחזיר את העבודה למשרד. בפורום המנכ"לים כבר אומרים זאת בגלוי: לעובדים מהבית אין ערך מוסף, ורובוט יכול לעשות את אותה העבודה. האם המטוטלת נעה? "אנו בתחילתו של שוק מעסיקים"
"עבור רבים זו אשליה מסוכנת בדרך לקריסה": התחזית ל-2030 צופה כי מספר הפרילאנסרים יגיע למיליון עובדים שנמצאים במדרון חלקלק ללא רשת ביטחון - "זו מערכת יחסים חד-צדדית מול המדינה; אם אני חולה, העסק פשוט נעצר".
בעוד התעשייה הישראלית משוועת לידיים עובדות ולמוחות טכנולוגיים, הצעירים נוטשים את האקדמיה לטובת מקצועות מעשיים. ההבחנה ההיסטורית בין המשרד לרצפת הייצור הופכת ללא רלוונטית והורים לחוצים עם תפיסה מיושנת נאלצים לשבת בשקט
פרופ' מומי דהן מנתח את דוח הביטוח הלאומי: "יש כאן שלוש מדינות - תל אביב, ירושלים ויישובים ערביים, שלוש כלכלות נפרדות שמתפתחות אחרת". בזמן שהשכר הממוצע בורח ל-15 אלף שקל, חצי מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,586 שקל: "השכר בירושלים הוא כמעט מחצית מזה בתל אביב"
רשת הצמיגים האמריקאית "Mavis Tire" תשלם פיצוי בסך 82 אלף דולר לאחר שסירבה לקבל לעבודה מועמד למשרה ניהולית שביקש לא לעבוד בערבי שישי ובשבתות. הנציבות האמריקנית לשוויון הזדמנויות בעבודה: "אף אמריקאי לא צריך לבחור בין האמונה שלו לפרנסה שלו"
אל תיתנו לנתונים היבשים להטעות אתכם: רוב השכירים אפילו לא מתקרבים לשכר הממוצע במשק. שיטת דיווח חדשה ומדויקת של הביטוח הלאומי חושפת את התהום שנפערה בשוק התעסוקה, ומגלה מה באמת קורה בכיס שלכם בזמן שקבוצה קטנה וחזקה מקפיצה את הסטטיסטיקה
שוק העבודה מתפרק ונבנה מחדש באמצעות סוכני AI, צוותים היברידיים, ומיומנויות רכות שפתאום שוות יותר מכל תואר. האם אתם מוכנים לשנה החדשה?
מחסור קיצוני בטאלנטים ועודף משרות פתוחות: איך נראים ישראל, שוק העבודה המקומי והעתיד של הקריירות שלנו מעיני אחד האנשים החזקים בתעשיית כוח האדם העולמית - מי בדיוק מחזיק היום את הכוח, ואיך זה משפיע על השכר שלכם?
גל פיטורים ענק בארה"ב: ב-20 שנה האחרונות פוטרו רק בקורונה ובמשבר הסאב פריים, אבל כלכלנים מזהירים שהפעם התמונה עמוקה יותר וכי בחמש השנים הקרובות עד 20% מהאמריקאים יהיו מובטלים. התוצאה: מעבר המוני לעבודות חלטורה בחצי שכר, ומשבר תעסוקה ועוני שלא נראה כמותו
איך לשמור על יתרון תחרותי בעולם שבו מקצועות נעלמים מהר יותר מהודעות וואטסאפ
איך השפיעו מלחמות ישראל על שוק העבודה - ומה צפוי כעת עם שובם של המילואימניקים?
בין הקפה של הבוקר להפסקת הצהריים, קשרים חברתיים במקום העבודה הוכחו כבר מזמן כמתכון מנצח לשימור ביצועים ומוטיבציה. שוחחנו עם בסטיז מפייבר, מאנדיי, מקדונלד'ס וקבוצת דרייב כדי לשמוע איך הם הכירו, על הדרך המשותפת שעשו, ואיך זה משרת את הארגון כולו
עובדים רק 8 שעות ביום ויש לכם חוצפה לבקש כסף? קמפיין חדש נותן לנו הצצה לעולם העבודה הבא, שבו העובדים לא זקוקים לחוקי עבודה, הפסקות או חלילה, משכורת. חושבים שמישהו שומר עליכם בדרך ללשכת האבטלה? תחשבו שוב
השחיקה בגיוסים, הקיפאון בשכר והחשש שה-AI תייתר את המשרות, מובילים עוד ועוד עובדים בהייטק להשלים הכנסה באמצעות פרויקטים זמניים מהצד. איך זה קורה ומהן ההשלכות?
דו"ח האושר העולמי חושף: אמריקה בשפל היסטורי, בעיקר בגלל הדור הצעיר, שמבין שאין עתיד בשוק עבודה אכזרי, יוקר מחיה משתק ומערכת כלכלית שמתגמלת רק את מי שכבר ניצח. וגם בישראל - אותם חוקים, פחות רשתות ביטחון, ותחושה הולכת ומעמיקה של חוסר ערך
בעוד שוק העבודה הישראלי נאבק בגיוס טאלנטים ובהשארת עובדים לאורך זמן, יותר ויותר חברות הייטק בוחרות למקד מאמצים דווקא בהון האנושי הקיים באמצעות קידום וניוד פנימי. מה היתרונות, מהם האתגרים - ואיך שומרים על איזון מול מועמדים חיצוניים?
מנכ"ל אנבידיה קבע לאחרונה כי לא תאבדו את מקום העבודה למכונה, אלא למי שיידע לעבוד איתה טוב מכם. מומחים מאשרים שהתפקידים משתנים בקצב מואץ - והיכולת לשלב כישורים אנושיים עם שליטה בכלי AI תהפוך בקרוב לדרישת סף בכל תחום
יותר משליש מהצעירים כבר חושבים על הגירה, ורק אחד מכל שבעה בטוח בעתיד התעסוקתי שלו. פערים בין המגזרים, טלטלת המילואים ופער בכישורי העתיד מציבים את דור ההמשך על סף משבר לאומי, כך עולה מדו"ח אלומה 2025
דור חדש של אנשי קריאייטיב נכנס למשרדי הפרסום ומביא איתו גישה רב-תחומית, מהירה ומדויקת שמתאימה לעידן הסושיאל וה-AI. כך נראה עתיד התעשייה
דו"ח מקיף של שירות התעסוקה חושף: מספר דורשי העבודה בהייטק הוכפל מאז 2019, והעלייה מגיעה דווקא מתוך ליבת הענף - מהנדסים, מפתחים, מנתחי מערכות. האם מדובר בתיקון טבעי לשוק שהתנפח יתר על המידה, או סימן לכך שהשיטה כולה דורשת ריסטארט?
לפי דוח משרד העבודה ל־2024, שיעור האבטלה ירד ל־3% בלבד - אך מאחורי המספרים מסתתרים פערים גוברים בין מגזרים, אזורים ואוכלוסיות
בזמן ששר האוצר חוגג פתיחת משק בעיצומה של מלחמת טילים, ההורים נדרשים להסתדר: בלי תחבורה ציבורית, בלי מסגרות לילדים, בלי מיגון בדרכים, אבל עם אחריות מלאה לשגרה שממשלת ישראל החליטה להחזיר. את מחיר הקלות פיקוד העורף ישלמו ההורים
במציאות של חירום ביטחוני, סבבי מילואים, אזעקות וחרדה כלכלית, מחפשי עבודה נקלעו למציאות של ראיונות מרחוק, תהליכי גיוס שהוקפאו, ביטולים, מריחות ו"גוסטינג". איך ממשיכים להתראיין למרות המצב בלי להתייאש, ועל מה חשוב לשים דגש?
ברוח התקופה בארץ ובעולם כולו, תכניות שילוב והכלה הן הראשונות להיפגע מהמשבר. עד כמה זה מורגש בחודש הגאווה והאם התעשייה עדיין מהווה מצפן לערכים ליברליים בחברה הישראלית?
הבינה המלאכותית כובשת בסערה את עולמות הגיוס ומשאבי האנוש, אך לצד יתרונותיה הרבים יש גם לא מעט פגיעות ישירות. מה הופך אנשים עם מוגבלויות לפגיעים במיוחד, ומה על חברות לעשות כדי להבטיח הזדמנות שווה לכלל המועמדים?
דו"ח חדש ומקיף של ManpowerGroup העולמית מציג תמונת מצב עדכנית ועתידית של דור ה-Z בשוק העבודה - והנתונים מפתיעים
סקר של CofaceBdi בקרב מנהלות משאבי אנוש בזמן מלחמת "עם כלביא" חושף את התנהלות העורף הארגוני בעיתות משבר ושופך אור על תפקידם המתפתח של אנשי HR בארגונים
חופשות חברה וערבי גיבוש הם הזדמנות מצוינת לחזק קשרים בין העובדים, אך הם גם עלולים להיות קרקע לפריצת גבולות אישיים. מה יכולים מנהלים לעשות כדי למנוע הטרדות מיניות בארגון, ולמה חשוב לחדד נהלים דווקא כשהעניבה יורדת?
ההכרזה על מצב חירום בעורף רק עד סוף יוני והעדר מתווה ממשלתי מוסדר מעמידים מעסיקים ועובדים בפני החלטות כבדות משקל. מתי יתחילו המעסיקים להוציא עובדים לחל"ת ומי יפצה את העובדים על זמן ההשבתה?
מה קורה כשסרטן נכנס לחייה של אישה בת 38, שהיא אמא, בת זוג ואשת קריירה? ספוילר: הוא לא מחכה שתסיימי את הרבעון. הוא גם לא מתחשב בלו"ז הישיבות והיעדים. אז מהו סטנדרט קנסר-פרינדלי ולמה ארגונים חייבים לאמץ אותו עוד היום?
אחרי מאבק מתמשך להחזיר את העובדים למשרדים, באה איראן וטרפה את הקלפים פעם נוספת. כעת, ארגונים שהשקיעו בתשתיות לעבודה מרחוק נהנים מהמשכיות עסקית בעוד אחרים לומדים לשרוד בדרך הקשה
נשים בשוק העבודה נאבקות מדי יום לא רק על מקומן - אלא גם על זכותן לגדל ילדים, להתקדם ולהתקיים בסביבה שוויונית. איך באמת נראה השוק מבפנים, מהם האתגרים, ואיך מתנהלים נכון - בלי להתנצל ובלי לוותר על עצמך בדרך?
פעם עבדנו שישה ימים בשבוע. אחר כך חמישה. היום, יותר ויותר מדינות וארגונים בוחנים את האפשרות לקצר את שבוע העבודה לארבעה ימים בלבד. אבל האם מדובר בשינוי אמיתי לטובת העובד - או ברפורמה שתחזור אלינו כמו בומרנג?
המורכבות בשוק העבודה גרמה לשכירים רבים בישראל לחפש אפיקי הכנסה נוספים. היתרונות שמביאות טכנולוגיות חדשניות כמו בינה מלאכותית הן אור גדול בקצה המנהרה, אך האם זה יספיק כדי להתמודד עם אתגרי התקופה?
שוק העבודה בטלטלה: יותר ויותר עסקים פונים לפרילנסרים כדי להטמיע טכנולוגיות AI מתקדמות בתקווה לשפר פוזיציה אל מול האתגרים המשתנים. דו"ח חדש של Fiverr חושף את נתוני החיפוש שמאחורי ההייפ - ואת מה שבאמת קורה בארגונים
כשהפערים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית מתרחבים לממדים מסוכנים, יזם ההון-סיכון ידין קאופמן ממשיך להאמין שחיזוק הכלכלה הפלסטינית הוא אינטרס ישראלי מובהק. ישבנו לשיחה על הייטק, דיפלומטיה ופול ענק של טאלנטים שבהיעדר אלטרנטיבה פונה לטרור או עובר לחו"ל
מגמת החזרה למשרד יוצרת מתחים בין העובדים שמבקשים לשמר את תנאי העבודה אליהם התרגלו, לבין החברות שמונעות לרוב משיקולים עסקיים מוצדקים. איך מגשרים על הפערים?
אחרי חודשים ארוכים של אי ודאות, שוק ההייטק מראה סימני התאוששות וחברות רבות מודיעות על גיוס עובדים. זה הזמן לרענן את קורות החיים וליישר קו בין הפרסונות הדיגיטליות שלכם
יותר ויותר עובדים בוחרים לעזוב את מקום עבודתם - ולחזור אליו לאחר תקופה. מה מניע את המגמה, כיצד מתמודדים איתה במחלקות ה-HR, ומה מספרים העובדים שחזרו?
הונאות בתהליכי קבלה לעבודה אינן חדשות, אבל מאז הופעת כלי הבינה המלאכותית היוצרת הן עלו מדרגה. כעת, כדי לא ליפול בפח של מועמדים זייפנים, חברות נאלצות לחזור לדרכים מסורתיות או להמציא את תהליכי הגיוס שלהן מחדש
