בעולם שבו ארגונים עברו למודל גמיש בלילה אחד, מערכת החינוך נכשלה במבחן העצמאות. במקום למידה אוטונומית, ההורים הפכו לטכנאי מחשבים במשרה מלאה. הגיע הזמן להפסיק עם ה"חל"ת" ולהתחיל לדרוש תשתית שתאפשר למשק לעבוד
בשיתוף הרשויות המקומיות, מחוז דרום של כללית פתח הבוקר מועדוניות לילדי העובדים, במטרה להבטיח את רציפות הטיפול הרפואי למטופלים בצל השבתת מערכת החינוך "האחריות שלנו לייצר את התנאים שיאפשרו רציפות תפקודית מלאה"
תורים ארוכים ומקררי חלב ריקים הם רק חלק מהתמונה: רשתות השיווק מתמודדות הבוקר עם משבר כוח אדם חריף בצל המלחמה: "יש בעיה עם עובדים, זה ברור שאנשים מפחדים לצאת מהבית"; מנכ"ל קרפור: "שולח לבבות לעובדים שמוכיחים מסירות". וגם: המבצע הלילי להרגעת העובדים הזרים
בארגונים עם תחושת שליחות גבוהה, דפוסי ניהול בעייתיים עלולים להפוך לשגרה מבלי שאיש ירים דגל אדום. מאשה דשקוב וד"ר שושי בר־אלי מעמותת "יש עם מה" מצביעות על שבעה סימני אזהרה שארגונים לא רואים
מנהלים ובעלי חברות רבים בוחרים לשלם לעובדים רכיב קבוע של שעות נוספות בתלוש השכר. לכאורה מדובר בפתרון נוח, אבל פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ממחיש את הסיכון האמיתי
מדריך פרקטי לארגונים: איך בונים ביטחון, מיומנויות ותרבות עבודה שמאפשרים שיתוף פעולה יומיומי, אחראי ואפקטיבי בין עובדים לבינה מלאכותית
ב־2026 נגישות היא כבר לא בונוס - אלא תנאי סף. מנהלים שלא מודדים ועוקבים אחר הנתון הזה, מפספסים את אחד ה-KPIs החשובים בארגון
הדרישה לחזור למשרד מציבה עובדים ומנהלים מול שאלות כבדות משקל: האם עבודה מהבית היא זכות או פריבילגיה?
עזיבה מרצון הפכה למדד המדויק ביותר לבריאות הארגון - ועדיין ממשיכים להתעלם ממנה. אז במקום לשאול איך מגייסים עובדים, הגיע הזמן שנדבר על הבעיה האמיתית: מה גורם להם לברוח?
עולם העבודה עובר שינוי עמוק שאינו קשור רק לכלים טכנולוגיים אלא למהות העבודה, המבנה הארגוני וזהות העובד. אם השנים האחרונות התמקדו בהייפ סביב בינה מלאכותית ובפרויקטים שאפתניים, 2026 מסתמנת כשנת המפץ הגדול - שנת התיקון, המיסוד והגדרת הכללים מחדש
חברת Fibrebond האמריקאית נמכרה ל-Eaton, ובמסגרת תנאי העסקה הועברו 15% מהתמורה ל-540 עובדים קבועים. הבונוס הממוצע עומד על כ-443 אלף דולר לעובד, בפריסה של חמש שנים
הבינה המלאכותית הפכה לחשודה המיידית בכל גל פיטורים. אבל האם היא באמת הגורם הישיר - או רק הסיפור שנוח לספר למשקיעים?
שוק העבודה הטכנולוגי מתחיל להפנים אמת פשוטה: אנשים עובדים עם אנשים, לא עם מותגים. כך נראית מנהיגות שמושכת ומטפחת טאלנטים
שיחות סוף השנה מעלות שאלות רגישות על זכויות עובדים, הקלטות, בונוסים והפליה. רגע לפני שתקלעו לויכוחים מיותרים עם הבוס, מומחיות לדיני עבודה מסבירות מה קובע החוק, ואיך לנהל את השיחה בלי להסתבך משפטית
בניגוד לתחזיות הזעם, ה-AI דווקא מגדיל את הביקוש לעובדים. אז אילו תפקידים הולכים לככב השנה בלוחות הדרושים? קבוצת iTalent מציעה תובנות וסקירה של כמה מהמגמות הבולטות שיהיו איתנו גם ב-2026
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת במהירות מסחררת, ארגונים וחברות בישראל מבינים שהשאלה הגדולה איננה האם לאמץ בינה מלאכותית - אלא איך לעשות את זה מבלי לאבד את אמון העובדים
פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי זמן ההמתנה של עובדים במפעל לעיבוד עופות, שנגרם כתוצאה מהגעה מוקדמת בהסעה מתוך בחירה אישית, אינו נחשב לזמן עבודה ואין לפסוק עבורו שכר או פיצוי
הצעה חדשה בטיוטת חוק ההסדרים מציגה מהלך דרמטי: לפני שמשרד ממשלתי יגדיל את מצבת כוח האדם שלו, עליו להוכיח שבחן חלופות בינה מלאכותית. אבל מאחורי הכותרת הזו מסתתרת מציאות מוכרת מדי של חוסר אסטרטגיה, אי־מימוש תקציבים, ופער עצום בין הבטחות לביצוע
ג'וניורים יעשו הכל בשביל עבודה, הבכירים מטמיעים AI, ומי שמשלם את המחיר הם מפתחים בדרג הביניים, שמגלים על בשרם שהניסיון שלהם כבר פחות רלוונטי. אז מה צריך כדי להישאר במשחק?
סדרת סקרים מינואר-אוגוסט 2025 מצביעה על מחוברות רגשית נמוכה, שחיקה גוברת והיעדר תקווה בקרב עובדים ישראליים. באוגוסט נרשמו הממצאים הקשים ביותר
מהפכת ה-AI הפכה משימות יצירתיות כמו כתיבה ועיצוב לנחלת הכלל, אבל נכשלה בלספק לאנושות את מה שהיא באמת צריכה: ידיים עובדות. כעת, הדור הבא של המכונות מסמן כמטרה את האזורים הפחות נחשקים של שוק העבודה בשאיפה לצמצם פערים
בשיתוף BUYME for Business, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
ראש השנה הוא הרבה מעבר לנקודת ציון בלוח השנה. עבור ארגונים ומנהלים זו הזדמנות לעצור, להביט על הדרך שנעשתה ולהביע הערכה אמיתית כלפי האנשים שמניעים את המערכת מדי יום והם ללא ספק העובדים
בעידן שבו שווקים משתנים חדשות לבקרים ו-AI משבש כל תחזית, תוכניות חומש פשוט לא שורדות. אז איך בכל זאת מתכננים את הצעד הבא? רמז: מהר
עובדים רק 8 שעות ביום ויש לכם חוצפה לבקש כסף? קמפיין חדש נותן לנו הצצה לעולם העבודה הבא, שבו העובדים לא זקוקים לחוקי עבודה, הפסקות או חלילה, משכורת. חושבים שמישהו שומר עליכם בדרך ללשכת האבטלה? תחשבו שוב
2026 מתקרבת: כך תובילו צוותים היברידיים של בני אדם וסוכני AI בלי לאבד שליטה על התרבות ארגונית ובלי להפסיד את הטאלנטים
העליה לכיתה א' היא רגע מכונן בחיי המשפחה, אבל בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות מבינות שזה גם רגע ארגוני - הזדמנות לעצור את השגרה ולחבר בין הבית למשרד, בין ההורות לעבודה. מה שבעבר היה מחווה נקודתית הפך למסורת משותפת, שמייצרת תחושת שייכות אמיתית
מה באמת דוחף עובדים להתפטר? מודל חדש של בינה מלאכותית המבוסס על למידה עמוקה, תורת המשחקים ופסיכולוגיה יודע לזהות ולהתריע על עובדים שעומדים לעזוב את הארגון ומדריך מנהלים כיצד לפעול
יותר ויותר חברות מבינות: העובדים הם לא רק כוח ביצוע אלא גם מקור השראה אדיר לחדשנות, התייעלות, חיסכון כלכלי ושיפור חוויית העבודה. אז איך הופכים רעיונות קטנים לשינויים גדולים?
בימים של סערה ציבורית ופוליטית, כמו זו הנוכחית, גופים שונים קוראים להשבית את המשק ולסגור מקומות עבודה. האם ומתי זה חוקי? מהם גבולות הגזרה? מה חשוב שהעובדים ידעו? וכיצד על מעסיקים לפעול כדי להגן על עצמם?
כניסת עובד חדש לארגון כוללת עלויות נסתרות של זמן, משאבים ואובדן פרודוקטיביות, בשווי של עד עשרות אלפי דולרים לעובד. איך הופכים את תהליך הקליטה ממעמסה יקרה להשקעה אסטרטגית?
מאז פרוץ המלחמה, אחוז העובדים בישראל שחווה שחיקה מוגברת גבוה בהרבה מהממוצע העולמי של 41%. למרות זאת, יש מי שמצליחים לשמור על חוסן, מוטיבציה ותחושת משמעות גם במקצועות תובעניים. מה עוזר להם להמשיך, ואיך זה משפיע על הארגון בו הם עובדים?
אין חברה שלא מאחלת בריאות איתנה לעובדים שלה, אבל לפעמים מה שמתחיל בפינוק הופך מהר להרגלים רעים. כעת, עוד ועוד חברות ישראליות מתחילות להשקיע בבריאות העובדים, וזה אפילו משתלם להן
לפעמים הדרך לשפר ביצועים היא לא עוד מייל נוזף, אלא שאלה אחת פשוטה: "מה עוצר אותך?". אז מהם שלושת הפערים שמחסלים לעובדים את הביצועים ואיך תזהו אותם לפני שיהיה מאוחר מדי?
הדור הצעיר מסרב לשלם את המחיר האישי של קריירה בענף הבנייה - והוא לא לבד: המחסור החמור באנשי ביצוע משנה את כללי המשחק ומחייב את המנהלים לא רק להציע שכר הוגן, אלא גם לבנות סביבת עבודה תומכת, תוכניות הכשרה מקצועיות ותרבות ארגונית חדשה שמתאימה לעידן הנוכחי
בשנים האחרונות, דווקא בעולם ההייטק שבו מקובל לעבור חברה כל כמה שנים, מתחילה להופיע תופעה הפוכה: עובדים שנשארים באותו מקום עשור ואף יותר. אם בעבר זה היה שכיח בתעשיות מסורתיות - היום זה הפך לחריג במיוחד
נתוני עוקץ מערכות מלמדים על עלייה של 28% בדיווחי נוכחות מהבית מאז תחילת הלחימה, ולצד הנתון הזה מצטברות עדויות רבות של עובדים שמספרים על לחצים מוגזמים מצד המעסיקים, דרישות לא סבירות והתנהלות שלא התחשבה במצבם האישי: "המנהל רק רצה תוצאות"
מה קורה כשסרטן נכנס לחייה של אישה בת 38, שהיא אמא, בת זוג ואשת קריירה? ספוילר: הוא לא מחכה שתסיימי את הרבעון. הוא גם לא מתחשב בלו"ז הישיבות והיעדים. אז מהו סטנדרט קנסר-פרינדלי ולמה ארגונים חייבים לאמץ אותו עוד היום?
העבודה במגזר הציבורי נתפסת כבטוחה ויציבה, אך מחקר חדש חושף מציאות שונה לחלוטין, כאשר עובדים רבים חשים מתוסכלים אך נמנעים מלעזוב. התוצאה: גרירת רגליים וסחבת על חשבון האזרח
תחזיקו חזק: עד 2027, מספר סוכני ה-AI בארגונים צפוי לזנק ב-327%. זו כבר לא שאלה של אם אלא של איך נסתגל לעידן שבו עובדים אנושיים יחלקו את השולחן עם עמיתים מבוססי אלגוריתם. מחקר חדש של Salesforce שופך אור על השינויים הדרמטיים שמנהלי משאבי אנוש נערכים אליהם
סקר של חברת GroupHug חושף את השפעת המלחמה על השחיקה הרגשית של עובדים, כאשר 68% מהם מדווחים על שחיקה מוגברת ו-73% חשים תשישות נפשית. בנוסף, חברת סיבוס מצאה כי 29% מהעובדים מרגישים צורך בשירותי ייעוץ ותמיכה נפשיים, אך רק 10% מהחברות מספקות זאת
הנהלת "זהר דליה", אחת החברות הוותיקות בתחום ייצור ושיווק חומרי ניקוי, הודיעה במפתיע שהפעילות במפעל בקיבוץ תיפסק בעקבות מכירת החברה; הנהלת המפעל: "זה לא צעד של אקזיט אלא צעד של אין ברירה שנועד להשבת חובות. רוצים לשבת עם העובדים למציאת פתרון"
שירות המילואים הארוך טלטל את שגרת החיים - והוביל אלפי ישראלים לשנות באופן מהותי את מסלול הקריירה שלהם. מהם השיקולים שעל הפרק ואיך תעשו בחירה מושכלת שמותאמת למציאות החדשה?
איך בונים תחושת שייכות בצוות שיושב אלפי קילומטרים מכם? איך מטפחים נאמנות אצל מפתחים מרחוק, ומה כל מנהל חייב להבין כדי לשמר טאלנטים במזרח אירופה?
רגע לפני ליל הסדר, עובדים מחברות וארגונים בכל רחבי הארץ בוחרים לתרום לקהילה ולחזק את החברה הישראלית. בין היוזמות: אריזה וחלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות, ניקוי וארגון בתי מפונים מהצפון והקמת גינות בישובי העוטף
בזמן שארגונים נאבקים לשמר עובדים ולהתאים את עצמם לאתגרי המציאות המשתנה, תפקיד ה-Human Resource Business Partner או בקיצור HRBP הופך למשמעותי יותר מתמיד. אז מה כולל התפקיד ואיך הוא מסייע לארגונים להיערך לבאות?
דוח "עבודת נוער 2024" של הסתדרות הנוער העובד והלומד: 650 אלף בני נוער עבדו בפועל או חיפשו עבודה, 69% מהעובדים חוו תחושות כמו שחיקה, לחץ, פגיעה בלימודים ובבריאות. העלאת שכר המינימום שכר המינימום היא צעד חיובי, האכיפה היא כבר סיפור אחר
בעוד עסקים קטנים ובינוניים בכל הארץ נאבקים על הישרדותם, ישבנו לשיחה עם ד"ר חולוד אבו חרפה, שעומדת מאחורי מספר עסקים בצפון ומעסיקה מעל 300 עובדים, כדי לשמוע על התובנות שלה לאחר שנה וחצי של מלחמה
2 מכל 5 אנשי טכנולוגיה התפטרו השנה בגלל מדיניות לא גמישה במקום העבודה. מה זה אומר על עתיד העבודה ההיברידית והאם סוף סוף מנהלים יכירו בעבודה מהבית כשוות ערך לעבודה במשרד?
ממסעות פרסום לשיחות אמיתיות: למה עובדים הם הנכס השיווקי הגדול ביותר של מותגים, ואיך ניתן למנף אותו כדי להגדיל את התפוצה האורגנית של הארגון
לאחר כמעט שנה וחצי של מלחמה ומצב מתמשך של חוסר ודאות, עולם העבודה ניצב בפני אתגר חסר תקדים: כיצד ניתן לייצר תחושת תקווה במציאות כאוטית שסופה לא נראה באופק?
