דווקא כאן, מכל המקומות בארץ, מצאתי המבורגר ששווה למות בשבילו
יש דברים ששווה ללכת רחוק בשבילם, דוד רוזנטל הרחיק עד לוויתן באילת ומצא את המבורגר חלומותיו

יש דברים ששווה ללכת רחוק בשבילם, דוד רוזנטל הרחיק עד לוויתן באילת ומצא את המבורגר חלומותיו
אם לא שמעתם על "דוּבילֶה", מגנט לזללני בשר בלב הטיילת של אילת, אולי הגיע הזמן. דוד רוזנטל חקר, הגיע ודגם. ומה ההתרשמות?
התפריט דורש ריטאלין והקונספט כולו דורש כתוביות, אבל הכול נשכח כשהאוכל מגיע
הוא גר רק 400 מטר משם, אבל ערך ביקור בודד לפני עשור. דוד רוזנטל נחשף בטומי רול ברמת גן לאוכל רחוב איכותי ביותר, אבל גם הבין מדוע לא פקד את המקום יותר מפעם אחת
שני שיפודי ענק כבר מסתובבים כאן, וזה עוד לפני שההפתעות יתחילו
25 שנים אחרי שהוקם, יריד האוכל הגדול של העיר עדיין זקוק למעט שיוף ולאיזשהו אייר-טאג שיעזור לכם להתמצא. את כל השאר יעשה האוכל הגדול של המאמות
המשחק בין מכבי חיפה לפריז סן ז'רמן העניק לדוד רוזנטל הזדמנות לצאת למשימה החביבה עליו - דילוג בין פיתה לפיתה בעיר השווארמה של ישראל. הוא חזר נפעם, ולא רק בזכות הטעם
לא ברור מה יישאר מרחוב אלנבי בקרוב. מאוד ברור מה ישרוד ממנו
שווארמה ג'מיל בהרצליה קיבעה את עצמה לאורך השנים כמוסד קולינרי. דוד רוזנטל ביקר שם, ולצד מספר דברים טובים גילה שלפחות סטיגמה אחת על המקום בהחלט מוצדקת
סעו קצת יותר לאט, אל תפספסו את השלט, וקחו ימינה. כל השאר כבר יסתדר מעצמו
אחרי שנודע באיכות ובמחירים הגבוהים, "איציק הגדול" פתח גם דוכן שווארמה במרכז יפו. הבשר, כפי שניתן לצפות, משובח, אבל הסכום המטורף ששילם והמנה המאוד לא מתגמלת הוציאו את דוד רוזנטל רעב ובעיקר כועס
הטיול הגדול של אחרי הצבא לא קרה, ואנחנו הרווחנו
לא עדיף שנעשה עניין מסביח, ונשאיר עניינים אחרים במרחב הציבורי שלנו נטולי עניין?
דוד רוזנטל בסך הכול רצה מזללת המבורגר בלי קושי בחיפוש חניה. ברמת אביב הוא מצא את "חנות ההמבורגר הקטנה", שלא רק צלחה היטב את התרגום משמה המקורי, אלא גם סיפקה לו פינוק צהריים ראוי
שאו עיניים אל השלט הגדול שמעל הכניסה, שננו, וסמכו עליהם שעוד יהיה
זה לא רק האוויר, זה לא רק האנשים, זה לא רק הטמפרטורות. זה הכול
למרות הסטיגמה על אוכל בתחנות דלק, דוד רוזנטל ביקר ב"פיתה בשר" בראשון לציון. ההתחלה הייתה טובה, אבל הוא יצא ברגשות מעורבים, ודווקא לא בגלל האיכות
כי יש גבול לרומנטיקה, אבל לא לאהבה
שווארמה טורו הפכה עם השנים לאחת מגאוות הדרום, וכעת התמקמה במעוז התל אביביות - רחוב דיזנגוף. דוד רוזנטל, שביקר בשעתו בסניף בקרית גת, בדק האם יצליח לשחזר את החוויה
יש דברים שהמגיפה החריבה. יש דברים שהמגיפה הולידה
התפריט אולי מעלה הרבה סימני שאלה. האוכל מוחק אותם אחד אחרי השני
כשחושבים על זה, האם יש שלט בסיסי ועם זאת קולע כל כך כמו "פינת הקבב"?
הפופ-אפ הכי נכון של הקיץ רק התחיל, ואנחנו כבר מפנטזים על הרחבות
סצנת אוכל הרחוב התל אביבית מתחדשת עם טאקו&קושי, מזללה חצי יפנית חצי מקסיקנית, עם אוכל טוב ומחירים סבירים. דוד רוזנטל נפל עליהם ממש בימי הפתיחה, אבל בא בטוב
האות ניתן קצת לפני חצות היום, בסינכרון מיומן עם מפלס התיאבון של כולם מסביב. בשתי מילים: אל תפספסו
פרות קדושות נועדו שישחטו אותן, אבל לא במקרה של פלאפל הפעמונים
תעלול שיווקי מחוכם? טיזינג שובבי? התקפלות מפוארת? מה זה משנה כשהתוצאה היא אוכל כזה
אל שמש המיתולוגית במתחם הבורסה ברמת גן הצטרפו עוד שתי שווארמיות - אפנדי והנסיך. דוד רוזנטל יצא לבדוק וחזר ברגשות מעורבים
החיים שיכולים להיות כאן בלי מישהו שמקרב גפרור לחבית אבק השריפה, ובמקום זה מקרב אותו לטאבון
השקשוקה הייתה מעולה, הפלאפל הנימוח נספג בה בשלמות יחד עם החציל המטוגן והפיתה עמדה בכבוד בכל העסק. לא קשה להתאהב בפלאפל בדאלק, וזה בדיוק מה שקרה לנו
בשקלול של "כמות-איכות-מחיר" החן שבפיתה הנתנייתית היא אחת מארוחת הצהריים הכי טובות שאכלתי לאחרונה
עד שתגיעו לכאן בפעם הבאה מקומות חדשים בטח כבר ינסו את מזלם. כדאי להם לדבר קודם עם ארז
מוגש מטעם מיט קוטור, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
בלב קניון עזריאלי מלחה פועלת "מיט קוטור", מסעדת אוכל מהיר בוטיקית ואיכותית
כשאתם מאוד רעבים, ג'וני קריספי יעשה את העבודה אבל ישאיר לכם גירעון בכיס. הקריספיות שם, המנה גדולה, אבל המחיר, אוי המחיר
צריך להיות רגוע מאוד, יציב מאוד ובטוח מאוד כדי להישאר במתחם שמתקשה מאוד לנסוק. צריך גם להיות מעולה
או לפחות בתחום שבין חדרה לגדרה, שווארמה צארום מוכיחה שגם בלי להתבלט מדי ובלי יחסי ציבור אפשר לייצר לאפה מופלאה שתגרום לכם לרצות לחזור שוב ושוב, גם אם אתם לא גרים באזור
כנראה שלא תסעו לפרנקו גריל בר בלוד, במיוחד, אבל אם אתם כבר באיזור - שימו לב
יש כאן חזית צנועה ועיצוב צנוע ומטראז' צנוע. האוכל, לעומת זאת, הוא סיפור אחר לגמרי
כמו שאול המלך שבא לחפש אתונות ומצא מלוכה, דוד רוזנטל הגיע לאור יהודה בשביל שיפודים, מצא שקשוקה ומפרום, ויצא מאושר ובעיקר שבע
אחד ממתחמי האוכל הכי שוקקים בתל אביב קיבל דוכן חדש שסוף סוף נענה לתפילות שלנו
התפריט לא השתנה, אבל השתנה לגמרי. עכשיו נסו להישאר אדישים מול המפלצת הזאת
כן, זה מלא שמן, כן, זה לא חבר של הכולסטרול הטוב בגוף שלכם - וכן, זה שווה בטירוף
כמעט 10,000 ק"מ מבדילים בין שיקגו ופלורנטין, אבל אל תתנו למרחק לעשות עליכם רושם
נחלה, מבחינה קולינארית, היא מקום טוב מאוד, כמעט מושלם, אבל הם כל-כך קמצנים שיצאתי משם רעב
כשחלום אחד מצליח לעשות את הבלתי אפשרי, ולהפוך את בלומפילד לקאמפ נואו
החסך התל אביבי, של למעלה מעשור, במעורב ירושלמי, התמלא כבר בביס הראשון ב"חביבי"
על הנייר, זה לא היה אמור לעבוד, אבל האנשים האלה לקחו את הנייר, כיווצ'צ'ו אותו לכדור אחד גדול, זרקו אותו לפח, ופגעו בול
הגיע הזמן לחשוף את הסוד הכי כמוס של הראשלצים, השווארמה של הרצל 2, כי אם אתם כבר שמים את הכסף שלכם על שווארמה, לפחות שתקבלו עבורו תמורה מלאה
דוד רוזנטל, חושד בטורטיות, באוכל מקסיקני כשר, וגם קצת בנס ציונה, אז איך כל זה התחבר לארוחת צהריים נהדרת?
קצת ניו יורק ומיאמי, קצת מרוקו וישראל, והרבה מאוד כבוד לאוכל הכי אהוב פה