חומוס זאמאן: כאן לא מסתירים שום סוד. כאן הסוד עומד בפינה זקוף, מתחנן שתסתכל
הוא עשה את זה שוב, בואו
הוא עשה את זה שוב, בואו
כמו לא מעט רעיונות שנולדו באימפריה השמחה של צביקי עשת, גם הדבר הזה מצלצל חזק בהקשבה הראשונה, מתחיל להיות מובן כשמתיישבים לאכול, ומסיים ב"איך לא חשבו על זה קודם" כשהצלחת מתרוקנת
רובם קוראים לזה "הפעם הראשונה שרותי ברודו יצאה מחוץ לתל אביב", אבל זה מרגיש קצת ההיפך
כמעט אלף יום של ניסויים ושיפורים, הצקות ושיגועים, הגיעו לקיצם עם ארבע מילים משמחות במיוחד. זה הזמן להתנפל
זכרונות ילדות, עבודה קשה ובלגן שמח נכנסו לתוך פחמימה. פלא שיצא ככה טעים?
שלוש שנים לאחר שהוציאה לדרך קאמבק ישראלי, הגיע הזמן שמישהו ייתן לה כבר תעודת זהות כחולה, לא?
אחת הקציצות המוצלחות בתל אביב בעבר נסקה, התבלבלה, נפלה, פשטה את הרגל, נמכרה ועכשיו היא חוזרת. הבנתם?
קחו שמיכה משובצת ושקיות נייר חומות, פתחו חלון פסטורלי, ודמיינו שהרמתם פיקניק במקום הכי ירוק בעיר
בדרך למשחק, בדרך חזרה מהמשחק, ועדיף גם בזמן המשחק עצמו
בדרך כלל המדור הזה משתדל לדלג על פופ-אפים. הפעם המשוכה הייתה גבוהה מדי
אבא ובן שרוצים מאוד להאכיל, דיל שרוצה מאוד שתאכלו. כל השאר פחות חשוב כרגע
חצי יום עבר בתקווה שלא אצא אידיוט. המסקנות אחר כך היו חד-משמעיות
העוף מפורק ביד, הרוטב בא לעטוף וכל השאר מאוד רוצים שיהיה לך טוב ליד ההמבורגר
זאת לא יוון, ואין כאן טברנה עם רוח (וריח) של ים, אבל כל השאר מספיק קרוב למקור, ומספיק הוגן בשביל שתחזרו
יש לא מעט אנשים בנאפולי שהיו גאים מאוד ביוזמה הזאת, וגם במה שיוצא מהטאבון
אחד הדילים הכי טובים בתל אביב מסתתר מתחת לחפירות של כיכר רבין, ואפילו מזג האוויר לא יכול להרוס אותו
שנה של מבחנים ושבועות ארוכים של הרצה הובילו חברי ילדות ושותפים לגיבוש נוסחה טורקית-ישראלית מנצחת
יכול להיות שייקח לכם קצת זמן לזהות את המקום, אבל זה חלק מהקסם, ומלכתחילה המרגריטה תעזור מהר מאוד לאזן רגשות
במהלך ביקור בפיתה מחניודה ביפו דוד רוזנטל הזמין נגד מצפונו מנה שהותירה בו רושם בינוני. בניגוד לעבר, הפעם הוא החליט לעשות כעבור מספר ימים הזמנה נוספת למנה אחרת. זה השתלם בגדול
גם אם לא יהיה כאן חורף אמיתי, לפחות יהיה כאן אוכל אמיתי של חורף
נסיבות מצערות הובילו את דוד רוזנטל לרמת השרון פעם נוספת. אחרי ההצלחות הקודמות בעיר, הוא נקלע ל-Maison
כן, זה שוב הזמן הזה שבו אנחנו מתלוננים על המחירים כאן. אפשר להאשים אותנו?
קצת קליפורניה וקצת חיפה, קצת אנימל סטייל וקצת סטריט סטייל, והרבה מאוד טעם
טיפ קטן וחינמי הוביל את דוד רוזנטל לחולון, ובעודו מפנטז כיצד הוא מקים רשת מלאה במשת"פים שיודיעו לו על מקומות חדשים, הוא נחת ב"שווארמה בטעם של עוד". ואיך היה?
הפיצה נאפולי, ההשראה לונדון והקריצה ראש פינה, אבל בסוף כל מה שמעניין אותך זה הניגוב
יש דברים ששווה ללכת רחוק בשבילם, דוד רוזנטל הרחיק עד לוויתן באילת ומצא את המבורגר חלומותיו
אם לא שמעתם על "דוּבילֶה", מגנט לזללני בשר בלב הטיילת של אילת, אולי הגיע הזמן. דוד רוזנטל חקר, הגיע ודגם. ומה ההתרשמות?
התפריט דורש ריטאלין והקונספט כולו דורש כתוביות, אבל הכול נשכח כשהאוכל מגיע
הוא גר רק 400 מטר משם, אבל ערך ביקור בודד לפני עשור. דוד רוזנטל נחשף בטומי רול ברמת גן לאוכל רחוב איכותי ביותר, אבל גם הבין מדוע לא פקד את המקום יותר מפעם אחת
שני שיפודי ענק כבר מסתובבים כאן, וזה עוד לפני שההפתעות יתחילו
25 שנים אחרי שהוקם, יריד האוכל הגדול של העיר עדיין זקוק למעט שיוף ולאיזשהו אייר-טאג שיעזור לכם להתמצא. את כל השאר יעשה האוכל הגדול של המאמות
המשחק בין מכבי חיפה לפריז סן ז'רמן העניק לדוד רוזנטל הזדמנות לצאת למשימה החביבה עליו - דילוג בין פיתה לפיתה בעיר השווארמה של ישראל. הוא חזר נפעם, ולא רק בזכות הטעם
לא ברור מה יישאר מרחוב אלנבי בקרוב. מאוד ברור מה ישרוד ממנו
שווארמה ג'מיל בהרצליה קיבעה את עצמה לאורך השנים כמוסד קולינרי. דוד רוזנטל ביקר שם, ולצד מספר דברים טובים גילה שלפחות סטיגמה אחת על המקום בהחלט מוצדקת
סעו קצת יותר לאט, אל תפספסו את השלט, וקחו ימינה. כל השאר כבר יסתדר מעצמו
אחרי שנודע באיכות ובמחירים הגבוהים, "איציק הגדול" פתח גם דוכן שווארמה במרכז יפו. הבשר, כפי שניתן לצפות, משובח, אבל הסכום המטורף ששילם והמנה המאוד לא מתגמלת הוציאו את דוד רוזנטל רעב ובעיקר כועס
הטיול הגדול של אחרי הצבא לא קרה, ואנחנו הרווחנו
לא עדיף שנעשה עניין מסביח, ונשאיר עניינים אחרים במרחב הציבורי שלנו נטולי עניין?
דוד רוזנטל בסך הכול רצה מזללת המבורגר בלי קושי בחיפוש חניה. ברמת אביב הוא מצא את "חנות ההמבורגר הקטנה", שלא רק צלחה היטב את התרגום משמה המקורי, אלא גם סיפקה לו פינוק צהריים ראוי
שאו עיניים אל השלט הגדול שמעל הכניסה, שננו, וסמכו עליהם שעוד יהיה
זה לא רק האוויר, זה לא רק האנשים, זה לא רק הטמפרטורות. זה הכול
למרות הסטיגמה על אוכל בתחנות דלק, דוד רוזנטל ביקר ב"פיתה בשר" בראשון לציון. ההתחלה הייתה טובה, אבל הוא יצא ברגשות מעורבים, ודווקא לא בגלל האיכות
כי יש גבול לרומנטיקה, אבל לא לאהבה
שווארמה טורו הפכה עם השנים לאחת מגאוות הדרום, וכעת התמקמה במעוז התל אביביות - רחוב דיזנגוף. דוד רוזנטל, שביקר בשעתו בסניף בקרית גת, בדק האם יצליח לשחזר את החוויה
יש דברים שהמגיפה החריבה. יש דברים שהמגיפה הולידה
התפריט אולי מעלה הרבה סימני שאלה. האוכל מוחק אותם אחד אחרי השני
כשחושבים על זה, האם יש שלט בסיסי ועם זאת קולע כל כך כמו "פינת הקבב"?
הפופ-אפ הכי נכון של הקיץ רק התחיל, ואנחנו כבר מפנטזים על הרחבות
סצנת אוכל הרחוב התל אביבית מתחדשת עם טאקו&קושי, מזללה חצי יפנית חצי מקסיקנית, עם אוכל טוב ומחירים סבירים. דוד רוזנטל נפל עליהם ממש בימי הפתיחה, אבל בא בטוב
האות ניתן קצת לפני חצות היום, בסינכרון מיומן עם מפלס התיאבון של כולם מסביב. בשתי מילים: אל תפספסו