בספר הזה הדמויות שטוחות והשפה די נמוכה. וזה כל כך מרענן ונהדר
האם עולם הספרות פתוח רק לשוחרי העברית היפה ולמכורים? לפעמים מותר להתענג גם על קריאה פשוטה, מעט ילדותית ופשוט לזרום עם הטקסט. ב"השועלים של שמשון" סימון טטרו מתבסס על שבועה אחת: אני את השפה שהכרתי בשכונה לא מלבין. ככה דיברו אצלנו וכך בדיוק אתם גם תחוו זאת
