בסכומים מוחלטים מגיע הגירעון מתחילת השנה ל-14.1 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 1.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מאחורי הזינוק בגירעון עומדים קיפאון בהכנסות המדינה, שרשמו גידול אפסי לעומת הכנסותיה בתקופה המקבילה אשתקד, וזינוק בהוצאות משרדי הממשלה
הבעיה בניהול התקציב של משרד האוצר היא קביעת יעד של 2.9% מלכתחילה ולאו דווקא החריגה מיעד זה. אבל שעת ההודעה המוזרה מעידה משהו על איך פועל המשרד. דעה
באוצר מודאגים מהגידול החד בהחזרי המס ומודים כי אם המגמה תימשך, לא יהיה מנוס מעדכון תחזיות וביצוע צעדים חריפים. "החודשיים הבאים יהיו קריטיים"
עיתוי הפרסום מעורר חשד כבד שבאוצר מנסים להסתיר את המשבר התקציבי המתפתח, ערב הבחירות. סך הכנסות המדינה בפברואר ירדו ב-6.8% לעומת אשתקד. גורמים כלכליים: "הנתונים מדאיגים. אנחנו מקווים שהחולשה בהכנסות המדינה היא חד-פעמית, אחרת אנחנו בבעיה רצינית"
משרד האוצר הודיע שהצליח לעמוד ביעי הגירעון השנה ושאין מה לדאוג גם לגבי השנים הקרובות. לפי זה ככל הנראה אין גם מה לדאוג להתייבשות הכינרת
הודעת האוצר הרשמית באה זמן קצר לאחר ששר האוצר משה כחלון הכריז בכנס עובדים מצטיינים של המשרד כי הגירעון ב-2018 עומד בדיוק ביעד התקציבי, כלומר 2.9% תוצר בניגוד לכחלון, בחרו באוצר להדגיש בצורה בולטת כי המספר שדווח איננו אלא "אומדן ראשוני"
בכירים באוצר אמרו כי ההוצאות מתכנסות והן בשליטה, מה שאומר שהגירעון בסוף השנה יהיה נמוך מרמתו הנוכחית. לדברי הבכירים, "הסטייה בגירעון ככל שתהיה תהיה של 2-3 מיליארד שקלים, שזו חריגה שולית מהיעד"
אם נקשיב לשר האוצר אז החריגה מיעדי הגירעון אינה אסון גדול והכלכלה צומחת. אבל כשמסתכלים על דרכי קביעת המדיניות אפשר להבין שלשר האוצר הבא לא תהיה ברירה אלא לשלוח את היד לכיס שלנו. פרשנות
לאחר שגם בחודש ספטמבר נפרץ יעד הגירעון, הודיע משרד האוצר שהגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים זינק באוקטובר ל-3.6% מהתוצר. "גלובס" עושה סדר בנתוני הגירעון המפתיעים של ישראל
זינוק של 30% בהחזרי המס לחברות ויחידים, שלא נלקחו בחשבון בתחזית ההכנסות של משרד האוצר, מוביל לאיום על יעד הגירעון ל-2018 הסיבה לזינוק: מס החברות ומס ההכנסה ירדו בשנים האחרונות, אך נישומים המשיכו לשלם מס מלא וכעת הם דורשים החזרים כולל ריבית
בתקציב לשנת 2018 מתוכנן גירעון שנתי בסך 38.5 מיליארד שקל - חריגה של 9 מיליארד שקל. רק באוקטובר נמדד גירעון של 800 מיליון שקל . הכנסות המדינה ממסים באוקטובר הסתכמו ב-28.1 מיליארד שקל. הקפיצה בגרעון נובעת מהפרשה חד פעמית גדולה בהיקף 4 מיליארד שקל
הגירעון של ישראל צפוי לגדול ל-3.4% מהתוצר. זה אולי היה מפריע פחות אם ההשקעה היתה חוזרת לאזרח - אבל למעשה הכסף הזה משמש לסגירת חובות קודמים. אפשר לשנות את זה?
שר האוצר מתגאה בשמירה על מסגרת התקציב, אבל האמת היא שבמשמרת שלו ישראל הולכת אחורה ביחס לעולם. אמנם הוא הוריד מסים - אבל מי שישלם על זה אלה הצרכנים
התוצאות הטובות של כלכלת ישראל הביאו את משרד האוצר לשקול הורדת מסים. בנק ישראל לעומת זאת גורס כי על הממשלה להשקיע יותר בתשתיות. מי צודק? דעה
אם יתממשו התחזיות של החשב הכללי במשרד האוצר, בשנת 2046 עלולה קופת הביטוח הלאומי להתרוקן. כדי למנוע מצב זה, על המוסד להגדיל את הכנסותיו - ואחת הדרכים לעשות זאת היא להעלות את התשלום של בעלי המקצועות המסוכנים. דעה
ראש הממשלה ושר האוצר חלוקים בשאלה מהיכן לממן את הוצאות המדינה הגדלות. נתניהו רוצה להגדיל מסים ולפיד להגדיל את הגירעון. בשאלה החשובה באמת שניהם לא מתעסקים
במשרד האוצר אמרו כי יעד הגירעון יהיה 3.18%, וכי התקציב "נותן מענה לדרישות משרד הביטחון". גורמים ששוחחו עם ראש הממשלה התרשמו שיעד גירעון של יותר מ-3% לא מקובל עליו
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש: "למשרד האוצר יש מספיק מזומנים כדי לא להגדיל את הגיוסים למימון ההוצאות הקשורות במלחמה. לכן, השפעתה על האג"ח לא תהיה משמעותית"
בחודשים ינואר מארס 2014 נמדד עודף תקציבי של כ-100 מיליון שקל לעומת גירעון תקציבי בסך 4.7 מיליארד שקל בחודשים ינואר מארס 2013
כיצד מונה פרופ' שלמה מור יוסף לשעבר מנהל בית החולים הדסה במשך עשור ומי שמסומן כאחד האחראים למצבו של המוסד הכושל למנכ"ל אחד המוסדות החשובים והגדולים במדינה? מתוך המהדורה
באוצר ציפו לגירעון בהיקף של 45.65 מיליארד שקל. הסטייה של הגירעון ביחס לתכנון בתקציב המקורי משקפת הכנסות גבוהות מהחזוי, בסך 5.7 מיליארד שקלים, והוצאות נמוכות מהתכנון
הגירעון ירד ל-3.8% מהתוצר ביולי על רקע עלייה בהיקף גביית המסים. בחודש יולי הסתכם ב-400 מיליון שקל ומתחילת השנה עמד על 10.5 מיליארד שקל
מנתונים שפרסם משרד האוצר עולה כי מתחילת השנה עומד הגירעון על 7.7 מיליארד שקל לעומת 4.4 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.עלייה בגביית המסים
בחברות דירוג האשראי לא מתרשמים מההסתה של שר האוצר נגד החרדים, אלא בעיקר מהזגזוג בעניין הגירעון - ונותנים לו לו ציון נכשל. אראל מרגלית מודאג מחוסר המנהיגות הכלכלית
כל השרים הצביעו בעד למעט עמיר פרץ שנמנע. המשנה לנגיד בנק ישראל , קרנית פלוג: "אנחנו כבר לא יכולים לטעון שישראל שומרת, באופן עיקבי, על משמעת תקציבית"
שר האוצר יביא לאישור הממשלה ביום ראשון את יעדי הגירעון הסופיים עליהם החליט לשנים 2013-2014. המשמעות היא שהגירעון השנה יעמוד על כ-46 מיליארד שקל
הממשלה החדשה עומדת בפני גירעון בתקציב שהועמק בתקופת הממשלה הקודמת. ד"ר ישראל בוקסר תוהה האם ידע שר האוצר יאיר לפיד לעמוד בהבטחותיו ולרתום את הכלכלה למען האזרחים
הגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-42 מיליארד שקל שהם כ-4.5% תמ"ג. ההכנסות ממיסוי עסקאות נדל"ן הסתכמו במארס ב-591 מיליון שקל, עליה ריאלית של 14.1%
הבחירות עברו ואיומי המסים והגזירות כבר כאן. ד"ר דפנה פפר מזהירה מפני עתיד קרוב של פגיעה באיכות החיים של אזרחי ישראל
נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט: בהתחשב בתחזיות הצמיחה ורמות ההוצאה הגבוהות, צפוי הגירעון להאמיר השנה עוד, הרבה מעל ליעד
האנליסטים סבורים כי הדיון על הגירעון "יצא מכל פרופורציה" ובטוחים שאחרי הבחירות נתניהו ישדר מדיניות פיסקלית אמינה שתביא ליציבות בשוק ההון הישראלי
"הבור התקציבי עומד על 9 מיליארד שקל בלבד, האוצר מנפח את המספרים". "מבחינת השקפת עולם קפיטליסטית, נתניהו ליד בנט הוא סרדין"
מסתבר שלא רק נתניהו הוא "הראשון שחזה". באוקטובר הזהיר ח"כ שאול מופז מפני נפילה לבור תקציבי של כארבעים מיליארד שקל. נתניהו ושטייניץ הגיבו בצחוק ובביטול
הגירעון בתקציב צמח השנה והגיע לכמעט 40 מיליארד שקל אך ראש הממשלה טוען כי הדבר לא ישפיע על כיס האזרח. דפנה פפר מסבירה למה כדאי לצפות לשורה של גזירות אחרי הבחירות
ראש הממשלה לא מתרגש מהחריגה בגירעון התקציבי, ומבהיר כי על אף נתוני האוצר מדובר בהבדל של "שלוש עשיריות אחוז". יחימוביץ': נתניהו מוביל אותנו לגיהינום כלכלי-חברתי
הגירעון הסתכם בשנה החולפת ב-4.2% מהתמ"ג. האוצר טוען: הסטייה נובעת מתחזיות שגויות בצד ההכנסות ממסים. ביצוע התקציב חצה את רף ה-100%
מועצת העיר אמנם אישרה את התקציב בחודש מרץ, אך משרד הפנים פסל אותו משום שהוא גרעוני. מאז לא נעשה הרבה, ובאופוזיציה דורשים משר הפנים למנות ועדה ממונה שתאושש את המצב
ההכנסות ממיסוי נדל"ן הסתכמו ב-510 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 9.1% לעומת ספטמבר 2011. הגביה משוק ההון הסתכמה ב178 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 15.3%
הגרעון המסחרי של ארה"ב התרחב במקצת בשיעור של 0.2%. הגרעון לחודש יוני עודכן כלפי מטה ל-41.9 מיליארד דולר. מדובר בסכום קטן יותר מהקונצנזוס בוול סטריט
הגירעון הממשלתי חצה את הרף המעודכן של 3% והגיע לכ-4% מהתמ"ג. מדובר בגידול של 37.5% לעומת הגירעון באוגוסט שנה שעברה
שר האוצר יובל שטייניץ עומד מאחורי העלאת המע"מ ואומר כי אם הצעד לא יבוצע עכשיו - "נשלם מאוד ביוקר בהמשך". לדבריו מדובר בצעד מדוד והוא יתן פתרון הולם לגירעון
ארצות הברית הודיעה כי קיצוצים בהוצאות הממשל צפויים להביא לצמצום הגירעון בתקציב הממשל ל-1.21 טריליון דולר. הגירעון החזוי יסמן ירידה קלה מזה שנרשם בשנה שעברה
יעד הירעון לתקציב 2013 יועלה ל-3% וירד בהדרגה חזרה ל-1.5% בשנת 2019. שטייניץ: "מנהלים קרב מגן על אזרחי ישראל"
משלחת מטעם סוכנות דירוג האשראי סטנדרט אנד פורס ביקרה בישראל והזהירה כי דירוג האשראי של ישראל ייבחן מחדש במידה והגירעון יגדל. בשנה שעברה העלתה הסוכנות את הדירוג
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי יצוא הסחורות במחצית הראשונה של השנה היווה 67.5% מהיבוא. הגירעון המצטבר - 76.1 מיליארד שקל במונחים שנתיים
תפקיד המחאה היה לייצר תפישות עולם שלא מייצגות את מוקדי הכוח הקיימים, אלא את רוב החברה הישראלית. גיא רולניק סבור שהעלאת הגירעון הוא ההיפוך המוחלט מכך ומ"צדק חברתי"
החלטתו של נתניהו להגדיל את יעד הגירעון בתקציב ל-2013 ל-3% היא סבירה אם כי מעלה את הסיכון במשק. מירב ארלוזורוב תוהה עם זאת איך תיושם הכוונה שלא להעלות מסים
אם מגמת הירידה בהכנסות ממסים תמשך חוששים בעוצר כי הגירעון יחרוג מההערכות המוקדמות. על פי התכנון אמור היה הגירעון לעמוד על 2% - כ-18 מיליארד שקל
גידול בהוצאות הממשלה וירידה בהכנסות ממסים הביאו לזינוק בגירעון אפריל. להערכת כלכלנים תביא הקדמת הבחירות לשיפור במשמעת התקציבית של הממשלה ובהתמודדות עם הגירעון
