האלונקה ננטשה בשדה הקרב: התקציב עמוס בפעלולים פיננסיים ומותנה בשלל כוכביות והנחות עבודה שונות ומשונות, אבל נטול התמודדות אמיתית עם הקטסטרופה שלפנינו. קשה להאמין שחברות דירוג האשראי יקנו את הסחורה המזויפת
בתחילת דצמבר אישרה הממשלה את העלאת תקרת הגירעון ל-2023 ליעד של 3.7%, אך כבר כעת הוא עומד על 4.2%; הוצאות המלחמה עד כה: כ-25 מיליארד שקל
בשעה שמנועי הצמיחה של האינפלציה פועלים במלוא המרץ ובממשלה מכהן שר אוצר נטול משמעת תקציבית, הנגיד לקח הימור מסוכן בהחלטה על הורדת ריבית
הוצאות המדינה ב-2024 יהיו גבוהות בכ-49 מיליארד שקל, וההכנסות נמוכות בכ-48 מיליארד שקל: "ועדיין נתניהו וסמוטריץ' בחרו לא לקצץ בכספים הקואליציוניים ולסגור את המשרדים המיותרים. זה לא מחדל. זה פשע"
תשכחו ממלחמה, הניחו את האלונקה: מר ביטחון הוא כבר לא, וכעת המבוגר האחראי הכלכלי בדימוס מכין לנו תקציב שכולו תחזוק הקואליציה ובריחה מבשורות רעות. בדרך הוא מרחיק עד אוסלו כדי לשכתב את ההיסטוריה
עוד לפני המלחמה היה ברור שתקציב 2024 אינו שווה את הנייר שעליו נכתב. באוצר טענו בתחילת השבוע כי למלחמה לא יהיו משמעויות כלכליות מהותיות. עכשיו כשהתמונה מתבהרת, יש לעצור העברות במיליארדים ולהפנות אותן לצה"ל ולעוטף
דיווח משרד האוצר מעלה כי בספטמבר הצטמצמו הכנסות הממשלה וגדלו הוצאותיה
דוח קופות החולים מגלה כי מעודף של 82 מיליוני שקלים הן עברו לגירעון עצום של יותר ממיליארד וחצי שקלים. הקופה עם הגירעון הגדול ביותר היא כללית עם קצת יותר ממיליארד שקל ואחריה מאוחדת עם 414 מיליון שקלים. ומי הקופה שדווקא נמצאת בעודף?
הכנסות המדינה ממסים בחציון הראשון של 2023 ירדו ב-8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, הרבעון השני תואם את תחזית הגבייה ויש אף מי שמקווים שמדובר בבלימה של צניחת הכנסות המדינה. עם זאת, הגירעון ממשיך לטפס
בצהרים פרסם משרד האוצר את הנתונים הרשמיים של הכנסות המדינה ממסים, לפיהם הירידה בהכנסות המדינה נמשכת. תגובת שר האוצר: "סיימנו את החודש בעודף של 3.3 מיליארד שקל" בהמשך טען סמוטריץ' כי מתחילת השנה הצטבר בקופת המדינה עודף של 17.4 מיליארד שקל. מאיפה המספרים?
בקופת המדינה מתהווה חוסר גדול ונדמה שהדילמה של נתניהו מתמקדת בבחירה בין רע לגרוע. עצירת החקיקה המשפטית, מעריך פרופ' עומר מואב, יכולה להיות התחלה של תיקון, אבל לדעתו נתניהו לא יבחר בה בכל מקרה. אז מה יהיה? "הרס מוחלט"
המיתון העולמי שמקרין על ישראל, הפך את המורשת הכלכלית של הממשלה הקודמת לשק חבטות נוח עבור זו הנכנסת. אחרי שספג כמה מהלומות פומביות על הדרך שבה הנהיג את האוצר, החליט אביגדור ליברמן להחזיר: "נתניהו עסק רק בדבר אחד - לתפור עסקת טיעון"
מדינת ישראל מרוויחה יותר ומוציאה פחות. הגידול בהכנסות - כתוצאה מגביית מיסים מיחידים וחברות. הירידה בהוצאות: בשל התמתנות הוצאות הסיוע בגין הקורונה, אבל גם בגלל השיתוק הפוליטי. מכל מקום, נתוני הגירעון מהווים עוד אינדיקציה לחוסנו של המשק הישראלי
נמצא המקור התקציבי ליישום התכנית הכלכלית? האוצר: הכנסת המדינה בינואר הסתכמו ב-48 מיליארד שקל. מדובר בעליה של 38% ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. ההכנסה העודפת בינואר: 18.5 מיליארד שקל. לשם השוואה, עלות ההטבות עליהן הוכרז אמש: 4.4 מיליארד שקל
הירידה בגירעון נמשכת: הצטמק ב-0.9% בשנה האחרונה ועומד על 4.6%, עדיין גבוה משיעורו לפני הקורונה. במקביל נמשך הגידול בהכנסות המדינה ממסים, שגבוהות ב-18.2% מההכנסות טרם הקורונה. כן נרשמה עלייה בייבוא רכבים חדשים לישראל, למרות משבר השבבים העולמי
הנתונים הטובים של המשק, ההסתלקות של בנק ישראל משוק המט"ח, ההשקעות הזרות ועוד. מה הביא את הדולר אל גבול ה-3 שקלים, למה ההשפעה על הייצוא אינה דרמטית, למה היבואנים בכל זאת מעלים מחירים, ובעיקר - למה כדאי לטוס לחו"ל או לנצל את ימי המכירות באתרים הזרים?
ירידה חדשה של 1.7% בגירעון נרשמה בחודש אוקטובר. בחישוב שנתי ירד הגירעון המצטבר לרמה של 5.5% - ומתחיל כבר להתקרב לשיעורו מלפני הקורונה (3.5%). בשיאה של המגיפה הגיע הנתון ל-12.4%. שר האוצר: "נמשיך לייצר ודאות"
לאור מיעוט ימי עסקים בתקופת החגים הוסטו תשלומי מסים המוערכים בכ-2.8 מיליארד שקל מספטמבר לאוקטובר. הגירעון החודשי הסתכם בכ-0.6 מיליארד שקל, אך בנטרול הסטת המסים, מוערך עודף חודשי של כ-2.2 מיליארד שקל וגירעון מצטבר כאחוז מהתמ"ג של כ-6.8% בלבד
מגמת הירידה בגירעון נמשכת, ובסוף חודש אוגוסט הוא ירד לרמה של 8%, שהם 116.9 מיליארד שקל, זאת לעומת 9.2% בסוף יולי. לפי גורמים באוצר, מדובר בירידה חודשית החדה ביותר שנרשמה בישראל מאז שנת 2000. הירידה הודות לצמצום בהוצאות המדינה ועלייה בהכנסות ממסים
הכנסות המדינה ממסים ממשיכות לשבור את השיא מלפני הקורונה, הצריכה הפרטית מטפסת והנתונים הכלכליים של המשק הישראלי - בכללם הירידה בהוצאות המדינה, ממשיכים לצמצם את הגירעון ולגרום ליעד השאפתני של האוצר: גירעון של 6.8% בסוף 2021 ו- 3.9% בסוף 2022, להיראות ריאלי
העלייה בצריכה הפרטית, צמיחת ענף ההייטק וההשקעה הצפויה בתשתיות צפויים להחזיר את ישראל כבר בסוף שנת 2022 לגירעון שהיה כאן בסוף שנת 2019 - 3.7%. כך עולה מתוכנית התקציב הרב שנתית לשנים 2022-2025 (נומרטור) אותו הציג משרד האוצר היום
נמשכת הירידה בגירעון תקציב הממשלה: בחודש מאי עמד הגירעון המצטבר על 10.5% מהתוצר. הצמצום בגירעון מיוחס לפתיחת המשק שהעלתה את הכנסות המדינה ממסים. ההכנסות הגיעו מתחילת שנה ל-164 מיליארד שקל - גידול של 30% לעומת התקופה המקבילה ב-2021
לצד הירידה בחלק הגירעון מהתקציב, נרשם גם גידול בהכנסות המדינה ממסים. כן נרשמו אחוזים גבוהים למימוש הכספים שהוקצו במסגרת תכנית הסיוע למשק בעקבות הקורונה
לממשלה הבאה לא יהיו מאה ימי חסד, והיא תצטרך לטפל מידית בגירעון שיא של כ-160 מיליארד שקלים שנגרם ממשבר הקורונה. הסברה הרווחת היא שיש לעשות זאת באמצעות העלאת מסים לכלל הציבור, אך זו דרך שגויה - ויש כמה אחרות ויעילות ממנה
המשרד צופה ירידה משמעותית בשיעור מחוסרי העבודה מה-18.2% הנוכחיים, בהנחה שלא יהיו סגרים נוספים. לפי הנתונים המעודכנים, הגירעון יירד ל-8.8% בעקבות הקטנת הוצאות הממשלה וגידול בהכנסות הצפויות, בעוד תחזית הצמיחה היא 4.9%
על אף שהיקף התכנית עומד על כ-15 מיליארד שקל, הצעדים כמעט ולא נדונו עם הגורמים המקצועיים באוצר. תכנית המענקים לא תוכל באמת להאיץ את הצריכה, ועלולה להחמיר את הגירעון העמוק ממילא. מעל הכל נותרת השאלה מדוע דווקא עכשיו, חודשיים לפני הבחירות, יש צורך במענק
ממשלת ישראל היא לא בדיוק המדינה הכי נדיבה כשמדובר בסיוע לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה. הגירעון שלה לעומת זאת גבוה מזה של מדינות ששפכו על אזרחיהן הרבה יותר כסף. אביחי שניר ורונן בר-אל מנסים לפתור את החידה
מהנתונים שהציג משרד האוצר עולה כי ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם גירעון גבוה יחסית, ולא הוציאה יותר בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. מתוך 85 מיליארד שקלים שהוקצו לסיוע, המדינה הוציאה בפועל רק כ-69 - ואת החוב העצום שנצבר ישלמו גם ילדי התינוקות שנולדו השנה
לפי משרד האוצר, בשנה החולפת ובצל הקורונה הפער בין ההכנסות להוצאות הממשלה היה גדול פי 3 מ-2019. הנתון היה נמוך מתחזיות האוצר, שהעריכו בתרחיש הפסימי כי הגירעון יגיע לכ-14% מהתוצר - בעוד הוא הסתכם ב-11.7%. גם ההוצאות על תכניות סיוע למשבר היו נמוכות מהתכנון
הכלכלנית הראשית הציגה לשרים סקירה על עדכון מסגרות התקציב, לפיה הגירעון יתפח ל-13.4%, הצמיחה תגיע לשיא שלילי של 5% ושיעור האבטלה יעמוד על 15% בסוף השנה. היום תוצג לממשלה תחזית הוצאות והכנסות ל-3 שנים, לפיה יידרשו צמצומים משמעותיים והעלאת מיסים
על פי משרד האוצר, הוצאות הממשלה בחודשים ינואר-אוגוסט השנה הביאו לגירעון תקציבי הגבוה פי שלושה לעומת הנתון בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-110.5 מיליארד שקלים, ומהווה 8.1% מהתוצר
נתוני משרד האוצר על הוצאות הממשלה מתחילת 2020 מצביעים על גירעון הגבוה כמעט פי שלושה מהתקופה המקבילה אשתקד. על פי הנתונים, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 7.2% מהתמ"ג
דוח המבקר חושף כי החשב הכללי החריג מהתחזיות הוצאות צפויות כדי ששנת 2018 תסתיים בעמידה ביעדים. כחלון אישר תכניות פוליטיות ללא הצגת מקור תקציבי. וגם: יחסי העבודה הבעייתיים בתוך המשרד והביקורת על הסכם השכר במיליארדים עם השוטרים. כחלון: התקציב נוהל באחריות
על רקע ההנחיות למאבק בקורונה, ההערכה היא כי תירשם ירידה של 45 מיליארד שקל בתוצר, ובמקרה של סגר כללי צפויה מכה קשה כמעט פי שניים. בכדי להקל על הציבור, משרדי הבריאות והרווחה קיבלו תוספת תקציבית על חשבון שאר המשרדים, ונשקל מתן מענק חד פעמי לשכירים בחל"ת
כשבנימין נתניהו היה שר אוצר האידיאולוגיה היתה בעדיפות עליונה והעמידה ביעדי הגירעון נשמרה בקפדנות. אז למה ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מתרגש מהחריגה הגדולה מהיעדים?
לקראת סבב הבחירות השלישי אנחנו סוגרים שנה ללא ממשלה מתפקדת אבל כשמסתכלים על הנתונים היבשים לא נראה שזה שינה בהרבה להתנהלותו של המשק
משק מאט, גירעון עתק והסכמים שצריך לעמוד בהם, משה כחלון משאיר לשר האוצר שיבוא אחריו משק במצב לא מזהיר ושורה של בעיות פוליטיות
בישיבה בוועדת הכספים של הכנסת מנה שאול מרידור את הסיבות לחריגה מיעד הגירעון. מנכ"ל המשרד באב"ד: "אף אחד לא ציפה שנהייה בשתי מערכות בחירות, כרגע אנחנו משותקים"
לכאורה, הפוליטיקאים אמורים לחשוש מבחירות - זה יקר, זה מסכן את עבודתם. בפועל, לא נראה שזה מזיז להם. למה?
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים כבר עומד על 3.9% תוצר לעומת 3.8% בעדכון הקודם בחודש מאי. ברשות המסים הסבירו כי הכנסות המדינה החודש היו נמוכות בכ-300 מיליון שקלים בגלל עדכון נוסחת מיסוי ירוק באחד לאפריל
דוחות 2018, שעליהם חתום החשב הכללי, מתארים את הסיבות להתנפחות הגירעון - הכנסות המדינה ממסים היו נמוכות ב-4.5 מיליארד שקל בהשוואה ל-2017, בעוד שהוצאות משרדי הממשלה זינקו. החשש: אם החוב הממשלתי לא ייעצר עד 2020 - ישראל בדרך להורדת דירוג
כמו שרים קודמים שנקלעו למצב דומה, תולה שר האוצר משה כחלון את האחריות לגירעון, לפחות באופן חלקי, בבכירי משרדו. כדאי לו לזכור מי האחראים האמיתיים
במשרד האוצר מתכננים להוריד את הגירעון מ-4% ל-3.8% באמצעות שורת צעדים. התכנית כוללת קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בעלות של מיליארד שקל ומיסוי על כלי רכב היברדים ועל חומרי בעירה. גורמים באוצר: "אלה הצעדים המקסימליים שאפשר לעשות בממשלת מעבר"
במרבית הפרמטרים הכלכליים לא נרשם שינוי של ממש לעומת החודש הקודם, כך למשל הגירעון המצטבר מתחילת השנה עומד על 15.1 מיליארד שקל לעומת גירעון של 2.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד
סקירה שפרסם מרכז טאוב מעלה תמונה מורכבת של ישראל בשנת 2019. מול עלייה בהכנסות, אבטלה בשפל ועלייה בהישגים, ניצבות מערכות בריאות ורווחה בקשיים ושוק הייטק שממצה את הפוטנציאל
למרות שהגירעון חרג מהיעד בצורה משמעותית לא נשמע קולו של שר האוצר משה כחלון בנושא. למה, בניגוד לפעמים קודמות, ממלא כחלון את פיו מים? פרשנות
בסכומים מוחלטים מגיע הגירעון מתחילת השנה ל-14.1 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 1.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מאחורי הזינוק בגירעון עומדים קיפאון בהכנסות המדינה, שרשמו גידול אפסי לעומת הכנסותיה בתקופה המקבילה אשתקד, וזינוק בהוצאות משרדי הממשלה
הבעיה בניהול התקציב של משרד האוצר היא קביעת יעד של 2.9% מלכתחילה ולאו דווקא החריגה מיעד זה. אבל שעת ההודעה המוזרה מעידה משהו על איך פועל המשרד. דעה
באוצר מודאגים מהגידול החד בהחזרי המס ומודים כי אם המגמה תימשך, לא יהיה מנוס מעדכון תחזיות וביצוע צעדים חריפים. "החודשיים הבאים יהיו קריטיים"
עיתוי הפרסום מעורר חשד כבד שבאוצר מנסים להסתיר את המשבר התקציבי המתפתח, ערב הבחירות. סך הכנסות המדינה בפברואר ירדו ב-6.8% לעומת אשתקד. גורמים כלכליים: "הנתונים מדאיגים. אנחנו מקווים שהחולשה בהכנסות המדינה היא חד-פעמית, אחרת אנחנו בבעיה רצינית"
