הגידול בהכנסות הצליח לרכך את נזקי המלחמה והביא לירידה בגירעון התקציבי, אך הזינוק בהוצאות הביטחון, תשלומי הריבית המנפחים וההתחייבויות העתידיות מעמיקים את הבור הכלכלי - וכל זה כשרבים מהנתונים הרשמיים עדיין מוטלים בספק
נתוני ביצוע התקציב ליוני 2026 מציגים זינוק של 28% בגביית המסים וצמצום דרמטי בגירעון המצטבר, הרחק מתחת ליעד השנתי
נתוני האוצר לחודש מאי מציגים זינוק של כ-9% בהכנסות המדינה מתחילת השנה, בעיקר בזכות מס החברות. מנגד, באוצר מצננים את ההתלהבות מהעודף התקציבי הזמני ומזהירים: "קצב ההוצאות יעלה במחצית השנייה"
משרד האוצר מפרסם את נתוני אפריל 2026: הגירעון החודשי עמד על כ-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת כ-11.2 מיליארד באפריל אשתקד. הכנסות המדינה מתחילת השנה צמחו ב-9% ל-213.1 מיליארד שקל, בעוד הוצאות המשרדים רשמו ירידה קלה
השילוב בין גידול מרשים בהכנסות ממסים לבין ביצועי השקעות יוצאי דופן בקרן לאזרחי ישראל, מסדרים למשרד האוצר רבעון ראשון חיובי במיוחד. הגירעון המצטבר ירד בחדות, ובבנק ישראל חוגגים תשואה של 18.4% בנכסי הגז
נתוני האוצר ל-2025 חושפים: הגירעון צנח ל-4.7%, הרבה מתחת לתחזיות המוקדמות. אז למה אנחנו לא מרגישים את זה? הכנסות המדינה זינקו ב-64 מיליארד שקל - בעיקר בזכות המסים הגבוהים שכולנו שילמנו
דוח החשב הכללי חושף נתונים מעודדים לחודש נובמבר: הגירעון התכווץ ל-4.5%, הרבה בזכות העובדה שגביית המיסים זינקה בכ-15.6%. וגם: כמה הוציאה המדינה על המלחמה מתחילת השנה? המספרים המלאים
הגירעון התקציבי של ישראל עלה ב-0.2% ל-4.9% מהתוצר באוקטובר 2025, כשהפער בין הוצאות הממשלה להכנסותיה גדל. למרות עלייה בהכנסות המדינה, תחזית הגירעון לשנת 2025 עומדת על 5.1%
השחיקה בשכר ואי-בלימת האינפלציה מביאים לירידה נוספת ברמת החיים בישראל גם ברבעון השני של 2025. האזרחים מבינים היטב את חומרת המצב, ועוצרים רכישות לא הכרחיות. האם משהו מזה ישתנה בקרוב? לא כל עוד המלחמה בעזה נמשכת
שבוע המסחר המקוצר נפתח בירידות שערים בעקבות נתוני תעסוקה חלשים בארה"ב והעדר התקדמות בעסקת החטופים. התחזיות העדכניות: הריבית תישאר גבוהה עד 2026 - ולבעלי המשכנתאות אין סיבה לקוות להקלה בקרוב
מחיר הרחבת המלחמה מוערך בסכום עצום של מיליארד עד מיליארד וחצי שקל ביום, כאשר "הקופסא התקציבית" למימון הוצאות המלחמה בתקציב 2025, התרוקנה כבר. במערכת הביטחון דורשים סכום דומה נוסף כדי לכסות את הלחימה העתידית
שילוב החרדים ירד מהשולחן והקריסה הכלכלית הפכה לתרחיש סביר: ישראל דוהרת לעבר אסון והפיכה למדינת עולם שלישי, כשאזהרות הכלכלנים מתגשמות בזו אחר זו. איבדנו את הבית הלאומי הזה פעמיים, ואנחנו בדרך לפעם השלישית. הפתרון היחיד מצריך שינוי עמוק, אמיץ ולא צפוי
מהמילואים הבלתי נגמרים ועד עליית מחירי הרכב והטיסות - בזמן שהציבור עובד, מתגייס, משלם מיסים ונאבק לשרוד, הממשלה מעמיקה את השחיקה. שבע הדרכים שבהן הממשלה טוחנת אתכם ומרוקנת לכם את הכיס
הגירעון התקציבי של ישראל ירד במרץ, החודש השישי ברציפות, ועמד על 5.2% מהתוצר. הסיבות: עלייה בגביית המסים, ירידה בהוצאות המדינה והתקציב ההמשכי
יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס: "צל"ש או טר"ש - השאלה היא האם אנחנו נכנסים למלחמת עולם שלישית, מלחמה של סחר". הוסיף בראיון ברדיו 103FM: "ההשפעה המיידית על האמריקאים תהיה עליית מחירים"
פרסום ראשון: דוח ה-OECD חושף כי העמידות הכלכלית במלחמה מסתירה בעיות עמוקות שמאיימות להתפוצץ, עם שורה של בעיות קריטיות המאיימות על עתיד הכלכלה הישראלית. מהגירעון דרך עצירת השקעות ועד הכשל בחינוך שיפגע בשוק העבודה העתידי
תקציב 2025? "העדיפו קיצוץ רוחבי טיפש על פני הפחתת ההוצאות". הגיבוי מטראמפ? "הוא לא מחלק מתנות בחינם". החוקר אסטבן קלור, פרופ' לכלכלה פוליטית, מזהיר מפני פגיעה אנושה במעמד הביניים ולא מפחד לומר את מה שאיש לא רוצה לשמוע: "מדינת ישראל נמצאת כבר עכשיו במיתון"
החשב הכללי מפרסם את דוחות ביצוע התקציב לשנת 2024 ומגלה את ההשלכות הקשות של המלחמה: הכנסות של 484.9 מיליארד שקל ולעומתן הוצאות של 620.5 מיליארד שקל. הוצאות הביטחון עמדו על 168.5 מיליארד שקל; סמוטריץ': "שנה מאתגרת, הגירעון נמוך ביחס לתחזיות"
לאחר שיו"ר ועדת כספים משה גפני בלם יוזמות קיצוץ, הממשלה עתידה לקצץ 3 מיליארד שקל מהצרכים של כולנו - כולל חינוך, רווחה, ביטחון ותעסוקה
הממשלה שלחה את ידה הארוכה לכיסי העובדים במטרה לממן את המלחמה - אבל השתמשה בכסף הזה גם עבור שוחד קואליציוני בזוי. את המחיר ישלמו, כמו תמיד, האזרחים, שירגישו היטב את הנטל כבר בהכנות הקרובות לחג הפסח
הגירעון התקציבי הצטמצם בחודש פברואר ב-0.4%. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ-102.7 מיליארד שקלים, גידול של כ-30% משנה שעברה
הרעיון להקים רשת מטרו שתהיה אחראית להסעת 2 מיליון איש ביממה הוא באמת פנטסטי. אבל רגע: כשתקציב המדינה חנוק וגירעוני, כשהציבור לא מסוגל לספוג הכבדה נוספת בעול המיסים וכשסקטורים שלמים מוציאים את עצמם מיצרנות עבור המשק - מהיכן בדיוק יגיעו 200-300 מיליארד שקל?
נתוני הצמיחה השליליים שפורסמו אתמול ומראים את השנה הכלכלית הקשה שלנו לא קרו רק בגלל המלחמה, אלא בגלל שורת החלטות שפגעו קשות בישראל - מתמיכה בחרדים ועד מינוי חדלי אישים לתפקידים בכירים. "מר כלכלה"? ממשלות נתניהו מראות צמיחה נמוכה, לא רק במלחמה
משכילות יותר, משתתפות יותר ומרוויחות יותר (אבל עדיין לא בהשוואה לעמיתיהן מהמגזר הנגדי). תרומתן השקטה של נשים לצמיחה במשק לא זוכה לתשומת לב מספיקה - בוודאי לנוכח ההתבטלות המרגיזה של חלקים גדולים במגזר החרדי
בעקבות השינויים במערכת המס, הגירעון התקציבי הצטמק ב-1.1% בתוך חודש, ועומד כעת על 5.8%, כשהיעד לסוף השנה הוא 4.4%. הכנסות המדינה טיפסו ל-63.1 מיליארד שקל, לעומת 43 מיליארד אשתקד
כל דקה נוספת בממשלת נתניהו עם שר אוצר משיחי, שר תיירות שהפך גם לשר לביטחון פנים ושר משפטים שלא מכיר בנשיא העליון - מסכנת אותנו
הגירעון בתקציב בשנת 2024 הגיע לשיעור של 6.9% מהתוצר, נמוך משמעותית מהגירעון שאישרה הממשלה לפני שבועות אחדים. עיקר הגידול היה של הוצאות הביטחון בגלל המלחמה ב-2024 שהסתכמו כמעט ב-100 מיליארד שקל
גם מלחמה של 14 חודשים לא מונעת מהמסכים בבורסה בתל אביב להיצבע בעיקר בירוק. כשטבעת האש סביבנו מתפוררת, האבטלה בשפל וקטר ההייטק ממשיך לסחוב את המשק אחריו, אפשר רק לדמיין את ממדי הצמיחה המחכה לנו ביום שאחרי. זהירות, תחזית אופטימית
הגירעון בתקציב ירד גם בנובמבר, בדומה לחודש הקודם, ועמד על כ-7.7% מהתוצר. מדובר בירידה ההשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה - אך עדיין מדובר בנתון מדאיג במיוחד
פרסום ראשון: הממשלה תצביע ביום ראשון על הצעת מחליטים שעניינה פריצה נוספת של התקציב והגדלת יעד הגירעון ל-7.7%, זאת לאחר ששר האוצר התעקש כי הגירעון לא יעלה. הסיבות: עיכוב של 18 מיליארד שקל מכספי הסיוע של ארה"ב והתמשכות המלחמה בעלות של 13.4 מיליארד שקל
הגירעון התקציבי השנתי של ישראל הצטמק באוקטובר והגיע ל-7.9% תוצר - שהם כ-154 מיליארד שקלים. בחודש הקודם עמד הגירעון על 8.5% תוצר, והירידה כעת מגיעה לאחר 18 חודשים ברציפות של עליות
הגירעון החודשי בספטמבר עמד על 8.8 מיליארד שקל - יותר מכפול ביחס לשנה שעברה, והגירעון המצטבר מתחילת השנה מסתכם ב-92.8 מיליארד שקל; ההוצאות זינקו ב-31% מתחילת השנה לכ-450 מיליארד שקל
כמעט שנה למלחמה ופרופ' עומר מואב מודאג. מהממשלה הפופוליסטית שמחפשת אשמים במקום פתרונות, מהפעולות חסרות האחריות של האוצר ומהעתיד לבוא: "כשאנשים אומרים שהמלחמה מעל הכלכלה, זו שטות גמורה. אנחנו מדינה מוקפת אויבים שחייבת צבא חזק, וצבא חזק זקוק לכלכלה חזקה"
כלכלני האוצר מתנגדים להפשרת הרווחים הכלואים, הביטוח הלאומי מסרב להקפאת הקצבאות, בסקטור הציבורי לא ישמחו להתייעל ולקצץ והמפלגות לעולם לא יוותרו על הכספים הקואליציוניים. מי, אם כן, יישא בנטל במטרה למנוע מישראל לגלוש לגירעון שלא תוכל לעמוד בו? התשובה עצובה
הממונה על התקציבים בסקירה קשה בוועדת הכספים: "הגירעון המתוכנן ל-2023 ו-2024 יחד היה אמור לעמוד על כ-32 מיליארד שקל, במקום זאת אנחנו צופים חריגה של מעל 175 מיליארד שקל. הדבר שהכי מדאיג אותנו הוא שרוב הצמיחה מגיעה מהצריכה הציבורית, זה לא בר קיימא"
העלייה הנוספת בגירעון לצד המתיחות הביטחונית מגדילה את הסיכוי שמודי'ס תוריד שוב את דירוג האשראי; הדולר זינק אמש ל-3.752 לאחר שבתחילת השבוע התקרב ל-3.6%; התחזקות הדולר תביא לעלייה במחירי מוצרים מיובאים, חומרי גלם וחופשות
ברוב של 58 חברי כנסת שתמכו אל מול 52 שהתנגדו, אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את פריצת תקציב 2024. רוב הסיעות בקואליציה שאיימו להתנגד בהצבעה הסירו את האיום ותמכו בהצעה. סמוטריץ': "הערכנו שהמלחמה תסתיים ועד יולי התושבים יוכלו לחזור, ולצערי זה לא קרה"
הוצאות הממשלה מתחילת השנה זינקו בכ-32% ויעד הגירעון נחצה מזמן, אך באוצר טוענים כי המצב יתאזן לקראת סוף השנה: "הגידול בגירעון צפוי להימשך עד לסוף הרבעון השלישי של השנה ולאחר מכן צפויה מגמת ירידה"
על אף הדיכאון השורר בתקשורת וברשתות החברתיות, מצב המשק הישראלי בכלל לא רע: קטר ההייטק סוחב יפה גם בעלייה, העודף בחשבון השוטף הוא מהטובים בעולם ומאגרי הגז הטבעי הפכו את התלות האנרגטית לאפסית. כשישקע אבק המלחמה יתברר שישראל בדרך לפריחה עצומה
זאת לעומת גירעון של 7.6% בחודש הקודם, זאת כאשר תקרת הגירעון לשנה כולה אמורה לעמוד על 6.6%
פרופ' אבי בן בסט אמר היום כי "האוצר כבר היה צריך להתעשת"; עוד הוסיף כי "האוצר אומר שיש גירעון של 7% אבל לפי ההגדרות של הלמ"ס אנחנו נהיה השנה בערך ב-9% אחוזי גירעון שזה דבר שהוא חמור ביותר"
זאת כאשר תקרת הגירעון ל-2024 עומדת על 6.6%; הגירעון המצטבר עומד על 146 מיליארד שקל
פקידי האוצר שלפו מהמחסנים את בנק המטרות הקבוע, כשהפעם ברור לכל בר דעת שיהיה צריך לנקוט צעדים כדי לצמצם את הגירעון הצפוי. אבל הקואליציה הנוכחית רואה רק אופציה אחת
הגירעון עלה בחודש מאי ל-7.2% מהתוצר, ועומד מתחילת השנה על 47.6 מיליארד שקל
האוצר פרסם את התחזית התלת שנתית והיא מדאיגה במיוחד: חריגת תקציב מתמשכת ב-3 השנים הבאות, הוצאות ביטחון שיישארו גבוהות וסכנה להמשך בידוד של ישראל ואובדן אמון המשקיעים: "צעדים אפשריים הם העלאת מסים קיימים, הרחבת בסיס המס, הטלת מסים נוספים וצמצום הטבות מס"
הגירעון גדל הן בשל ירידה בהכנסות ממסים והן בשל עלייה בהוצאות, בעיקר על רקע המלחמה: "ארבעה חודשים בלבד מתחילת שנת הכספים, והממשלה כבר פרצה את יעד הגירעון שנקבע בתקציב - 6.6%"
נתוני האוצר מצביעים כי הגירעון צמח החודש למרות עלייה בהכנסות המדינה; לא בטוח כי המדינה תעמוד ביעד שנקבע בתקציב ועומד על 6.6%
לכל רואי השחורות: הפעילות במשק צפויה לזנק בשיעור ניכר ב-2025, בהובלת ההייטק. יש גם עלייה בנכסים ובמניות שמחזיקים הישראלים בחו"ל, שיעורי תעסוקה גבוהים, שיפור בצריכה ופראיירים שמחזיקים מעל 2 טריליון שקל בפיקדונות ובעו"ש. ועדיין אין ברירה אלא להעלות מסים
חברת הדירוג פיץ' לא הורידה את דירוג האשראי של ישראל כפי שעשתה חברת מודי'ס, אבל כן קבעה למדינה תחזית שלילית בשל סיכון להסלמה במלחמה ופתיחת חזית מול איראן, פוליטיקה פנימית שברירית ואפילו חוק הגיוס
הוצאות הממשלה השנה גבוהות ב-43.6% בהשוואה לינואר-פברואר 2023
