חודש שישי ברציפות: הגירעון התקציבי ממשיך להצטמצם
הגירעון התקציבי של ישראל ירד במרץ, החודש השישי ברציפות, ועמד על 5.2% מהתוצר. הסיבות: עלייה בגביית המסים, ירידה בהוצאות המדינה והתקציב ההמשכי
הגירעון התקציבי של ישראל ירד במרץ, החודש השישי ברציפות, ועמד על 5.2% מהתוצר. הסיבות: עלייה בגביית המסים, ירידה בהוצאות המדינה והתקציב ההמשכי
יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס: "צל"ש או טר"ש - השאלה היא האם אנחנו נכנסים למלחמת עולם שלישית, מלחמה של סחר". הוסיף בראיון ברדיו 103FM: "ההשפעה המיידית על האמריקאים תהיה עליית מחירים"
פרסום ראשון: דוח ה-OECD חושף כי העמידות הכלכלית במלחמה מסתירה בעיות עמוקות שמאיימות להתפוצץ, עם שורה של בעיות קריטיות המאיימות על עתיד הכלכלה הישראלית. מהגירעון דרך עצירת השקעות ועד הכשל בחינוך שיפגע בשוק העבודה העתידי
תקציב 2025? "העדיפו קיצוץ רוחבי טיפש על פני הפחתת ההוצאות". הגיבוי מטראמפ? "הוא לא מחלק מתנות בחינם". החוקר אסטבן קלור, פרופ' לכלכלה פוליטית, מזהיר מפני פגיעה אנושה במעמד הביניים ולא מפחד לומר את מה שאיש לא רוצה לשמוע: "מדינת ישראל נמצאת כבר עכשיו במיתון"
החשב הכללי מפרסם את דוחות ביצוע התקציב לשנת 2024 ומגלה את ההשלכות הקשות של המלחמה: הכנסות של 484.9 מיליארד שקל ולעומתן הוצאות של 620.5 מיליארד שקל. הוצאות הביטחון עמדו על 168.5 מיליארד שקל; סמוטריץ': "שנה מאתגרת, הגירעון נמוך ביחס לתחזיות"
לאחר שיו"ר ועדת כספים משה גפני בלם יוזמות קיצוץ, הממשלה עתידה לקצץ 3 מיליארד שקל מהצרכים של כולנו - כולל חינוך, רווחה, ביטחון ותעסוקה
הממשלה שלחה את ידה הארוכה לכיסי העובדים במטרה לממן את המלחמה - אבל השתמשה בכסף הזה גם עבור שוחד קואליציוני בזוי. את המחיר ישלמו, כמו תמיד, האזרחים, שירגישו היטב את הנטל כבר בהכנות הקרובות לחג הפסח
הגירעון התקציבי הצטמצם בחודש פברואר ב-0.4%. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ-102.7 מיליארד שקלים, גידול של כ-30% משנה שעברה
הרעיון להקים רשת מטרו שתהיה אחראית להסעת 2 מיליון איש ביממה הוא באמת פנטסטי. אבל רגע: כשתקציב המדינה חנוק וגירעוני, כשהציבור לא מסוגל לספוג הכבדה נוספת בעול המיסים וכשסקטורים שלמים מוציאים את עצמם מיצרנות עבור המשק - מהיכן בדיוק יגיעו 200-300 מיליארד שקל?
נתוני הצמיחה השליליים שפורסמו אתמול ומראים את השנה הכלכלית הקשה שלנו לא קרו רק בגלל המלחמה, אלא בגלל שורת החלטות שפגעו קשות בישראל - מתמיכה בחרדים ועד מינוי חדלי אישים לתפקידים בכירים. "מר כלכלה"? ממשלות נתניהו מראות צמיחה נמוכה, לא רק במלחמה
משכילות יותר, משתתפות יותר ומרוויחות יותר (אבל עדיין לא בהשוואה לעמיתיהן מהמגזר הנגדי). תרומתן השקטה של נשים לצמיחה במשק לא זוכה לתשומת לב מספיקה - בוודאי לנוכח ההתבטלות המרגיזה של חלקים גדולים במגזר החרדי
בעקבות השינויים במערכת המס, הגירעון התקציבי הצטמק ב-1.1% בתוך חודש, ועומד כעת על 5.8%, כשהיעד לסוף השנה הוא 4.4%. הכנסות המדינה טיפסו ל-63.1 מיליארד שקל, לעומת 43 מיליארד אשתקד
כל דקה נוספת בממשלת נתניהו עם שר אוצר משיחי, שר תיירות שהפך גם לשר לביטחון פנים ושר משפטים שלא מכיר בנשיא העליון - מסכנת אותנו
הגירעון בתקציב בשנת 2024 הגיע לשיעור של 6.9% מהתוצר, נמוך משמעותית מהגירעון שאישרה הממשלה לפני שבועות אחדים. עיקר הגידול היה של הוצאות הביטחון בגלל המלחמה ב-2024 שהסתכמו כמעט ב-100 מיליארד שקל
גם מלחמה של 14 חודשים לא מונעת מהמסכים בבורסה בתל אביב להיצבע בעיקר בירוק. כשטבעת האש סביבנו מתפוררת, האבטלה בשפל וקטר ההייטק ממשיך לסחוב את המשק אחריו, אפשר רק לדמיין את ממדי הצמיחה המחכה לנו ביום שאחרי. זהירות, תחזית אופטימית
הגירעון בתקציב ירד גם בנובמבר, בדומה לחודש הקודם, ועמד על כ-7.7% מהתוצר. מדובר בירידה ההשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה - אך עדיין מדובר בנתון מדאיג במיוחד
פרסום ראשון: הממשלה תצביע ביום ראשון על הצעת מחליטים שעניינה פריצה נוספת של התקציב והגדלת יעד הגירעון ל-7.7%, זאת לאחר ששר האוצר התעקש כי הגירעון לא יעלה. הסיבות: עיכוב של 18 מיליארד שקל מכספי הסיוע של ארה"ב והתמשכות המלחמה בעלות של 13.4 מיליארד שקל
הגירעון התקציבי השנתי של ישראל הצטמק באוקטובר והגיע ל-7.9% תוצר - שהם כ-154 מיליארד שקלים. בחודש הקודם עמד הגירעון על 8.5% תוצר, והירידה כעת מגיעה לאחר 18 חודשים ברציפות של עליות
הגירעון החודשי בספטמבר עמד על 8.8 מיליארד שקל - יותר מכפול ביחס לשנה שעברה, והגירעון המצטבר מתחילת השנה מסתכם ב-92.8 מיליארד שקל; ההוצאות זינקו ב-31% מתחילת השנה לכ-450 מיליארד שקל
כמעט שנה למלחמה ופרופ' עומר מואב מודאג. מהממשלה הפופוליסטית שמחפשת אשמים במקום פתרונות, מהפעולות חסרות האחריות של האוצר ומהעתיד לבוא: "כשאנשים אומרים שהמלחמה מעל הכלכלה, זו שטות גמורה. אנחנו מדינה מוקפת אויבים שחייבת צבא חזק, וצבא חזק זקוק לכלכלה חזקה"
כלכלני האוצר מתנגדים להפשרת הרווחים הכלואים, הביטוח הלאומי מסרב להקפאת הקצבאות, בסקטור הציבורי לא ישמחו להתייעל ולקצץ והמפלגות לעולם לא יוותרו על הכספים הקואליציוניים. מי, אם כן, יישא בנטל במטרה למנוע מישראל לגלוש לגירעון שלא תוכל לעמוד בו? התשובה עצובה
הממונה על התקציבים בסקירה קשה בוועדת הכספים: "הגירעון המתוכנן ל-2023 ו-2024 יחד היה אמור לעמוד על כ-32 מיליארד שקל, במקום זאת אנחנו צופים חריגה של מעל 175 מיליארד שקל. הדבר שהכי מדאיג אותנו הוא שרוב הצמיחה מגיעה מהצריכה הציבורית, זה לא בר קיימא"
העלייה הנוספת בגירעון לצד המתיחות הביטחונית מגדילה את הסיכוי שמודי'ס תוריד שוב את דירוג האשראי; הדולר זינק אמש ל-3.752 לאחר שבתחילת השבוע התקרב ל-3.6%; התחזקות הדולר תביא לעלייה במחירי מוצרים מיובאים, חומרי גלם וחופשות
ברוב של 58 חברי כנסת שתמכו אל מול 52 שהתנגדו, אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את פריצת תקציב 2024. רוב הסיעות בקואליציה שאיימו להתנגד בהצבעה הסירו את האיום ותמכו בהצעה. סמוטריץ': "הערכנו שהמלחמה תסתיים ועד יולי התושבים יוכלו לחזור, ולצערי זה לא קרה"
הוצאות הממשלה מתחילת השנה זינקו בכ-32% ויעד הגירעון נחצה מזמן, אך באוצר טוענים כי המצב יתאזן לקראת סוף השנה: "הגידול בגירעון צפוי להימשך עד לסוף הרבעון השלישי של השנה ולאחר מכן צפויה מגמת ירידה"
על אף הדיכאון השורר בתקשורת וברשתות החברתיות, מצב המשק הישראלי בכלל לא רע: קטר ההייטק סוחב יפה גם בעלייה, העודף בחשבון השוטף הוא מהטובים בעולם ומאגרי הגז הטבעי הפכו את התלות האנרגטית לאפסית. כשישקע אבק המלחמה יתברר שישראל בדרך לפריחה עצומה
זאת לעומת גירעון של 7.6% בחודש הקודם, זאת כאשר תקרת הגירעון לשנה כולה אמורה לעמוד על 6.6%
פרופ' אבי בן בסט אמר היום כי "האוצר כבר היה צריך להתעשת"; עוד הוסיף כי "האוצר אומר שיש גירעון של 7% אבל לפי ההגדרות של הלמ"ס אנחנו נהיה השנה בערך ב-9% אחוזי גירעון שזה דבר שהוא חמור ביותר"
זאת כאשר תקרת הגירעון ל-2024 עומדת על 6.6%; הגירעון המצטבר עומד על 146 מיליארד שקל
פקידי האוצר שלפו מהמחסנים את בנק המטרות הקבוע, כשהפעם ברור לכל בר דעת שיהיה צריך לנקוט צעדים כדי לצמצם את הגירעון הצפוי. אבל הקואליציה הנוכחית רואה רק אופציה אחת
הגירעון עלה בחודש מאי ל-7.2% מהתוצר, ועומד מתחילת השנה על 47.6 מיליארד שקל
האוצר פרסם את התחזית התלת שנתית והיא מדאיגה במיוחד: חריגת תקציב מתמשכת ב-3 השנים הבאות, הוצאות ביטחון שיישארו גבוהות וסכנה להמשך בידוד של ישראל ואובדן אמון המשקיעים: "צעדים אפשריים הם העלאת מסים קיימים, הרחבת בסיס המס, הטלת מסים נוספים וצמצום הטבות מס"
הגירעון גדל הן בשל ירידה בהכנסות ממסים והן בשל עלייה בהוצאות, בעיקר על רקע המלחמה: "ארבעה חודשים בלבד מתחילת שנת הכספים, והממשלה כבר פרצה את יעד הגירעון שנקבע בתקציב - 6.6%"
נתוני האוצר מצביעים כי הגירעון צמח החודש למרות עלייה בהכנסות המדינה; לא בטוח כי המדינה תעמוד ביעד שנקבע בתקציב ועומד על 6.6%
לכל רואי השחורות: הפעילות במשק צפויה לזנק בשיעור ניכר ב-2025, בהובלת ההייטק. יש גם עלייה בנכסים ובמניות שמחזיקים הישראלים בחו"ל, שיעורי תעסוקה גבוהים, שיפור בצריכה ופראיירים שמחזיקים מעל 2 טריליון שקל בפיקדונות ובעו"ש. ועדיין אין ברירה אלא להעלות מסים
חברת הדירוג פיץ' לא הורידה את דירוג האשראי של ישראל כפי שעשתה חברת מודי'ס, אבל כן קבעה למדינה תחזית שלילית בשל סיכון להסלמה במלחמה ופתיחת חזית מול איראן, פוליטיקה פנימית שברירית ואפילו חוק הגיוס
הוצאות הממשלה השנה גבוהות ב-43.6% בהשוואה לינואר-פברואר 2023
החובבנות של סמוטריץ' בענייני כלכלה הפכה את נגיד בנק ישראל למבוגר האחראי, והתקופה האחרונה מעלה בזיכרון את "נאום הלוויייתנים" - הנגיד דוחף את סמוטריץ' ונתניהו למים פעם אחר פעם, והם מתעקשים לחזור להתאבד על החוף
המשק הישראלי נסוג לאחור וזה הזמן לערוך שינויים יסודיים כדי להגיע לצמיחה מחודשת: יום לימודים ארוך, החזרת הפועלים הפלסטינים לענף הבנייה והשקעה בסטארט אפים, הם רק חלק מהצעדים הנדרשים
ירון זליכה, בעבר החשב הכללי, חושש בנוגע להחלטה על דירוג האשראי שצפויה להתקבל מחר: "הדירוג לא ירד אפילו בשיא האינתיפאדה השנייה כשעמדנו על סף פשיטת רגל, אבל כעת יש חשש אמיתי - שר האוצר הציג תקציב עם שינוי קוסמטי בלבד שרק מחמיר את המצב"
נתניהו פתח שולחן לקואליציה ולא העז לגעת בבן גביר, סמוטריץ', דרעי, גולדקנופף וגפני. את גזירות 2024 הוא בחר להעלים כבמטה קסם לטובת הגדלת אוברדרפט המדינה. את החשבון יקבלו האזרחים
סיפורי גרנדמייזר: במקום להודות שמרבית הוצאות המלחמה ימומנו מהגידול בגירעון, בממשלה יצרו מראית עין של קיצוץ בתקציבי המשרדים. אין ארוחות חינם ואת המחיר כולנו נשלם
האלונקה ננטשה בשדה הקרב: התקציב עמוס בפעלולים פיננסיים ומותנה בשלל כוכביות והנחות עבודה שונות ומשונות, אבל נטול התמודדות אמיתית עם הקטסטרופה שלפנינו. קשה להאמין שחברות דירוג האשראי יקנו את הסחורה המזויפת
בתחילת דצמבר אישרה הממשלה את העלאת תקרת הגירעון ל-2023 ליעד של 3.7%, אך כבר כעת הוא עומד על 4.2%; הוצאות המלחמה עד כה: כ-25 מיליארד שקל
בשעה שמנועי הצמיחה של האינפלציה פועלים במלוא המרץ ובממשלה מכהן שר אוצר נטול משמעת תקציבית, הנגיד לקח הימור מסוכן בהחלטה על הורדת ריבית
הוצאות המדינה ב-2024 יהיו גבוהות בכ-49 מיליארד שקל, וההכנסות נמוכות בכ-48 מיליארד שקל: "ועדיין נתניהו וסמוטריץ' בחרו לא לקצץ בכספים הקואליציוניים ולסגור את המשרדים המיותרים. זה לא מחדל. זה פשע"
תשכחו ממלחמה, הניחו את האלונקה: מר ביטחון הוא כבר לא, וכעת המבוגר האחראי הכלכלי בדימוס מכין לנו תקציב שכולו תחזוק הקואליציה ובריחה מבשורות רעות. בדרך הוא מרחיק עד אוסלו כדי לשכתב את ההיסטוריה
עוד לפני המלחמה היה ברור שתקציב 2024 אינו שווה את הנייר שעליו נכתב. באוצר טענו בתחילת השבוע כי למלחמה לא יהיו משמעויות כלכליות מהותיות. עכשיו כשהתמונה מתבהרת, יש לעצור העברות במיליארדים ולהפנות אותן לצה"ל ולעוטף
דיווח משרד האוצר מעלה כי בספטמבר הצטמצמו הכנסות הממשלה וגדלו הוצאותיה
דוח קופות החולים מגלה כי מעודף של 82 מיליוני שקלים הן עברו לגירעון עצום של יותר ממיליארד וחצי שקלים. הקופה עם הגירעון הגדול ביותר היא כללית עם קצת יותר ממיליארד שקל ואחריה מאוחדת עם 414 מיליון שקלים. ומי הקופה שדווקא נמצאת בעודף?