פרסום ראשון: הממשלה תצביע ביום ראשון על הצעת מחליטים שעניינה פריצה נוספת של התקציב והגדלת יעד הגירעון ל-7.7%, זאת לאחר ששר האוצר התעקש כי הגירעון לא יעלה. הסיבות: עיכוב של 18 מיליארד שקל מכספי הסיוע של ארה"ב והתמשכות המלחמה בעלות של 13.4 מיליארד שקל
הגירעון התקציבי השנתי של ישראל הצטמק באוקטובר והגיע ל-7.9% תוצר - שהם כ-154 מיליארד שקלים. בחודש הקודם עמד הגירעון על 8.5% תוצר, והירידה כעת מגיעה לאחר 18 חודשים ברציפות של עליות
הגירעון החודשי בספטמבר עמד על 8.8 מיליארד שקל - יותר מכפול ביחס לשנה שעברה, והגירעון המצטבר מתחילת השנה מסתכם ב-92.8 מיליארד שקל; ההוצאות זינקו ב-31% מתחילת השנה לכ-450 מיליארד שקל
כמעט שנה למלחמה ופרופ' עומר מואב מודאג. מהממשלה הפופוליסטית שמחפשת אשמים במקום פתרונות, מהפעולות חסרות האחריות של האוצר ומהעתיד לבוא: "כשאנשים אומרים שהמלחמה מעל הכלכלה, זו שטות גמורה. אנחנו מדינה מוקפת אויבים שחייבת צבא חזק, וצבא חזק זקוק לכלכלה חזקה"
כלכלני האוצר מתנגדים להפשרת הרווחים הכלואים, הביטוח הלאומי מסרב להקפאת הקצבאות, בסקטור הציבורי לא ישמחו להתייעל ולקצץ והמפלגות לעולם לא יוותרו על הכספים הקואליציוניים. מי, אם כן, יישא בנטל במטרה למנוע מישראל לגלוש לגירעון שלא תוכל לעמוד בו? התשובה עצובה
הממונה על התקציבים בסקירה קשה בוועדת הכספים: "הגירעון המתוכנן ל-2023 ו-2024 יחד היה אמור לעמוד על כ-32 מיליארד שקל, במקום זאת אנחנו צופים חריגה של מעל 175 מיליארד שקל. הדבר שהכי מדאיג אותנו הוא שרוב הצמיחה מגיעה מהצריכה הציבורית, זה לא בר קיימא"
העלייה הנוספת בגירעון לצד המתיחות הביטחונית מגדילה את הסיכוי שמודי'ס תוריד שוב את דירוג האשראי; הדולר זינק אמש ל-3.752 לאחר שבתחילת השבוע התקרב ל-3.6%; התחזקות הדולר תביא לעלייה במחירי מוצרים מיובאים, חומרי גלם וחופשות
ברוב של 58 חברי כנסת שתמכו אל מול 52 שהתנגדו, אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את פריצת תקציב 2024. רוב הסיעות בקואליציה שאיימו להתנגד בהצבעה הסירו את האיום ותמכו בהצעה. סמוטריץ': "הערכנו שהמלחמה תסתיים ועד יולי התושבים יוכלו לחזור, ולצערי זה לא קרה"
הוצאות הממשלה מתחילת השנה זינקו בכ-32% ויעד הגירעון נחצה מזמן, אך באוצר טוענים כי המצב יתאזן לקראת סוף השנה: "הגידול בגירעון צפוי להימשך עד לסוף הרבעון השלישי של השנה ולאחר מכן צפויה מגמת ירידה"
על אף הדיכאון השורר בתקשורת וברשתות החברתיות, מצב המשק הישראלי בכלל לא רע: קטר ההייטק סוחב יפה גם בעלייה, העודף בחשבון השוטף הוא מהטובים בעולם ומאגרי הגז הטבעי הפכו את התלות האנרגטית לאפסית. כשישקע אבק המלחמה יתברר שישראל בדרך לפריחה עצומה
זאת לעומת גירעון של 7.6% בחודש הקודם, זאת כאשר תקרת הגירעון לשנה כולה אמורה לעמוד על 6.6%
פרופ' אבי בן בסט אמר היום כי "האוצר כבר היה צריך להתעשת"; עוד הוסיף כי "האוצר אומר שיש גירעון של 7% אבל לפי ההגדרות של הלמ"ס אנחנו נהיה השנה בערך ב-9% אחוזי גירעון שזה דבר שהוא חמור ביותר"
זאת כאשר תקרת הגירעון ל-2024 עומדת על 6.6%; הגירעון המצטבר עומד על 146 מיליארד שקל
פקידי האוצר שלפו מהמחסנים את בנק המטרות הקבוע, כשהפעם ברור לכל בר דעת שיהיה צריך לנקוט צעדים כדי לצמצם את הגירעון הצפוי. אבל הקואליציה הנוכחית רואה רק אופציה אחת
הגירעון עלה בחודש מאי ל-7.2% מהתוצר, ועומד מתחילת השנה על 47.6 מיליארד שקל
האוצר פרסם את התחזית התלת שנתית והיא מדאיגה במיוחד: חריגת תקציב מתמשכת ב-3 השנים הבאות, הוצאות ביטחון שיישארו גבוהות וסכנה להמשך בידוד של ישראל ואובדן אמון המשקיעים: "צעדים אפשריים הם העלאת מסים קיימים, הרחבת בסיס המס, הטלת מסים נוספים וצמצום הטבות מס"
הגירעון גדל הן בשל ירידה בהכנסות ממסים והן בשל עלייה בהוצאות, בעיקר על רקע המלחמה: "ארבעה חודשים בלבד מתחילת שנת הכספים, והממשלה כבר פרצה את יעד הגירעון שנקבע בתקציב - 6.6%"
נתוני האוצר מצביעים כי הגירעון צמח החודש למרות עלייה בהכנסות המדינה; לא בטוח כי המדינה תעמוד ביעד שנקבע בתקציב ועומד על 6.6%
לכל רואי השחורות: הפעילות במשק צפויה לזנק בשיעור ניכר ב-2025, בהובלת ההייטק. יש גם עלייה בנכסים ובמניות שמחזיקים הישראלים בחו"ל, שיעורי תעסוקה גבוהים, שיפור בצריכה ופראיירים שמחזיקים מעל 2 טריליון שקל בפיקדונות ובעו"ש. ועדיין אין ברירה אלא להעלות מסים
חברת הדירוג פיץ' לא הורידה את דירוג האשראי של ישראל כפי שעשתה חברת מודי'ס, אבל כן קבעה למדינה תחזית שלילית בשל סיכון להסלמה במלחמה ופתיחת חזית מול איראן, פוליטיקה פנימית שברירית ואפילו חוק הגיוס
הוצאות הממשלה השנה גבוהות ב-43.6% בהשוואה לינואר-פברואר 2023
החובבנות של סמוטריץ' בענייני כלכלה הפכה את נגיד בנק ישראל למבוגר האחראי, והתקופה האחרונה מעלה בזיכרון את "נאום הלוויייתנים" - הנגיד דוחף את סמוטריץ' ונתניהו למים פעם אחר פעם, והם מתעקשים לחזור להתאבד על החוף
המשק הישראלי נסוג לאחור וזה הזמן לערוך שינויים יסודיים כדי להגיע לצמיחה מחודשת: יום לימודים ארוך, החזרת הפועלים הפלסטינים לענף הבנייה והשקעה בסטארט אפים, הם רק חלק מהצעדים הנדרשים
ירון זליכה, בעבר החשב הכללי, חושש בנוגע להחלטה על דירוג האשראי שצפויה להתקבל מחר: "הדירוג לא ירד אפילו בשיא האינתיפאדה השנייה כשעמדנו על סף פשיטת רגל, אבל כעת יש חשש אמיתי - שר האוצר הציג תקציב עם שינוי קוסמטי בלבד שרק מחמיר את המצב"
נתניהו פתח שולחן לקואליציה ולא העז לגעת בבן גביר, סמוטריץ', דרעי, גולדקנופף וגפני. את גזירות 2024 הוא בחר להעלים כבמטה קסם לטובת הגדלת אוברדרפט המדינה. את החשבון יקבלו האזרחים
סיפורי גרנדמייזר: במקום להודות שמרבית הוצאות המלחמה ימומנו מהגידול בגירעון, בממשלה יצרו מראית עין של קיצוץ בתקציבי המשרדים. אין ארוחות חינם ואת המחיר כולנו נשלם
האלונקה ננטשה בשדה הקרב: התקציב עמוס בפעלולים פיננסיים ומותנה בשלל כוכביות והנחות עבודה שונות ומשונות, אבל נטול התמודדות אמיתית עם הקטסטרופה שלפנינו. קשה להאמין שחברות דירוג האשראי יקנו את הסחורה המזויפת
בתחילת דצמבר אישרה הממשלה את העלאת תקרת הגירעון ל-2023 ליעד של 3.7%, אך כבר כעת הוא עומד על 4.2%; הוצאות המלחמה עד כה: כ-25 מיליארד שקל
בשעה שמנועי הצמיחה של האינפלציה פועלים במלוא המרץ ובממשלה מכהן שר אוצר נטול משמעת תקציבית, הנגיד לקח הימור מסוכן בהחלטה על הורדת ריבית
הוצאות המדינה ב-2024 יהיו גבוהות בכ-49 מיליארד שקל, וההכנסות נמוכות בכ-48 מיליארד שקל: "ועדיין נתניהו וסמוטריץ' בחרו לא לקצץ בכספים הקואליציוניים ולסגור את המשרדים המיותרים. זה לא מחדל. זה פשע"
תשכחו ממלחמה, הניחו את האלונקה: מר ביטחון הוא כבר לא, וכעת המבוגר האחראי הכלכלי בדימוס מכין לנו תקציב שכולו תחזוק הקואליציה ובריחה מבשורות רעות. בדרך הוא מרחיק עד אוסלו כדי לשכתב את ההיסטוריה
עוד לפני המלחמה היה ברור שתקציב 2024 אינו שווה את הנייר שעליו נכתב. באוצר טענו בתחילת השבוע כי למלחמה לא יהיו משמעויות כלכליות מהותיות. עכשיו כשהתמונה מתבהרת, יש לעצור העברות במיליארדים ולהפנות אותן לצה"ל ולעוטף
דיווח משרד האוצר מעלה כי בספטמבר הצטמצמו הכנסות הממשלה וגדלו הוצאותיה
דוח קופות החולים מגלה כי מעודף של 82 מיליוני שקלים הן עברו לגירעון עצום של יותר ממיליארד וחצי שקלים. הקופה עם הגירעון הגדול ביותר היא כללית עם קצת יותר ממיליארד שקל ואחריה מאוחדת עם 414 מיליון שקלים. ומי הקופה שדווקא נמצאת בעודף?
הכנסות המדינה ממסים בחציון הראשון של 2023 ירדו ב-8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, הרבעון השני תואם את תחזית הגבייה ויש אף מי שמקווים שמדובר בבלימה של צניחת הכנסות המדינה. עם זאת, הגירעון ממשיך לטפס
בצהרים פרסם משרד האוצר את הנתונים הרשמיים של הכנסות המדינה ממסים, לפיהם הירידה בהכנסות המדינה נמשכת. תגובת שר האוצר: "סיימנו את החודש בעודף של 3.3 מיליארד שקל" בהמשך טען סמוטריץ' כי מתחילת השנה הצטבר בקופת המדינה עודף של 17.4 מיליארד שקל. מאיפה המספרים?
בקופת המדינה מתהווה חוסר גדול ונדמה שהדילמה של נתניהו מתמקדת בבחירה בין רע לגרוע. עצירת החקיקה המשפטית, מעריך פרופ' עומר מואב, יכולה להיות התחלה של תיקון, אבל לדעתו נתניהו לא יבחר בה בכל מקרה. אז מה יהיה? "הרס מוחלט"
המיתון העולמי שמקרין על ישראל, הפך את המורשת הכלכלית של הממשלה הקודמת לשק חבטות נוח עבור זו הנכנסת. אחרי שספג כמה מהלומות פומביות על הדרך שבה הנהיג את האוצר, החליט אביגדור ליברמן להחזיר: "נתניהו עסק רק בדבר אחד - לתפור עסקת טיעון"
מדינת ישראל מרוויחה יותר ומוציאה פחות. הגידול בהכנסות - כתוצאה מגביית מיסים מיחידים וחברות. הירידה בהוצאות: בשל התמתנות הוצאות הסיוע בגין הקורונה, אבל גם בגלל השיתוק הפוליטי. מכל מקום, נתוני הגירעון מהווים עוד אינדיקציה לחוסנו של המשק הישראלי
נמצא המקור התקציבי ליישום התכנית הכלכלית? האוצר: הכנסת המדינה בינואר הסתכמו ב-48 מיליארד שקל. מדובר בעליה של 38% ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. ההכנסה העודפת בינואר: 18.5 מיליארד שקל. לשם השוואה, עלות ההטבות עליהן הוכרז אמש: 4.4 מיליארד שקל
הירידה בגירעון נמשכת: הצטמק ב-0.9% בשנה האחרונה ועומד על 4.6%, עדיין גבוה משיעורו לפני הקורונה. במקביל נמשך הגידול בהכנסות המדינה ממסים, שגבוהות ב-18.2% מההכנסות טרם הקורונה. כן נרשמה עלייה בייבוא רכבים חדשים לישראל, למרות משבר השבבים העולמי
הנתונים הטובים של המשק, ההסתלקות של בנק ישראל משוק המט"ח, ההשקעות הזרות ועוד. מה הביא את הדולר אל גבול ה-3 שקלים, למה ההשפעה על הייצוא אינה דרמטית, למה היבואנים בכל זאת מעלים מחירים, ובעיקר - למה כדאי לטוס לחו"ל או לנצל את ימי המכירות באתרים הזרים?
ירידה חדשה של 1.7% בגירעון נרשמה בחודש אוקטובר. בחישוב שנתי ירד הגירעון המצטבר לרמה של 5.5% - ומתחיל כבר להתקרב לשיעורו מלפני הקורונה (3.5%). בשיאה של המגיפה הגיע הנתון ל-12.4%. שר האוצר: "נמשיך לייצר ודאות"
לאור מיעוט ימי עסקים בתקופת החגים הוסטו תשלומי מסים המוערכים בכ-2.8 מיליארד שקל מספטמבר לאוקטובר. הגירעון החודשי הסתכם בכ-0.6 מיליארד שקל, אך בנטרול הסטת המסים, מוערך עודף חודשי של כ-2.2 מיליארד שקל וגירעון מצטבר כאחוז מהתמ"ג של כ-6.8% בלבד
מגמת הירידה בגירעון נמשכת, ובסוף חודש אוגוסט הוא ירד לרמה של 8%, שהם 116.9 מיליארד שקל, זאת לעומת 9.2% בסוף יולי. לפי גורמים באוצר, מדובר בירידה חודשית החדה ביותר שנרשמה בישראל מאז שנת 2000. הירידה הודות לצמצום בהוצאות המדינה ועלייה בהכנסות ממסים
הכנסות המדינה ממסים ממשיכות לשבור את השיא מלפני הקורונה, הצריכה הפרטית מטפסת והנתונים הכלכליים של המשק הישראלי - בכללם הירידה בהוצאות המדינה, ממשיכים לצמצם את הגירעון ולגרום ליעד השאפתני של האוצר: גירעון של 6.8% בסוף 2021 ו- 3.9% בסוף 2022, להיראות ריאלי
העלייה בצריכה הפרטית, צמיחת ענף ההייטק וההשקעה הצפויה בתשתיות צפויים להחזיר את ישראל כבר בסוף שנת 2022 לגירעון שהיה כאן בסוף שנת 2019 - 3.7%. כך עולה מתוכנית התקציב הרב שנתית לשנים 2022-2025 (נומרטור) אותו הציג משרד האוצר היום
נמשכת הירידה בגירעון תקציב הממשלה: בחודש מאי עמד הגירעון המצטבר על 10.5% מהתוצר. הצמצום בגירעון מיוחס לפתיחת המשק שהעלתה את הכנסות המדינה ממסים. ההכנסות הגיעו מתחילת שנה ל-164 מיליארד שקל - גידול של 30% לעומת התקופה המקבילה ב-2021
לצד הירידה בחלק הגירעון מהתקציב, נרשם גם גידול בהכנסות המדינה ממסים. כן נרשמו אחוזים גבוהים למימוש הכספים שהוקצו במסגרת תכנית הסיוע למשק בעקבות הקורונה
לממשלה הבאה לא יהיו מאה ימי חסד, והיא תצטרך לטפל מידית בגירעון שיא של כ-160 מיליארד שקלים שנגרם ממשבר הקורונה. הסברה הרווחת היא שיש לעשות זאת באמצעות העלאת מסים לכלל הציבור, אך זו דרך שגויה - ויש כמה אחרות ויעילות ממנה
