הגירעון עלה ל-7% מהתוצר: "אנחנו בדרך לנתון דו-ספרתי"
הגירעון גדל הן בשל ירידה בהכנסות ממסים והן בשל עלייה בהוצאות, בעיקר על רקע המלחמה: "ארבעה חודשים בלבד מתחילת שנת הכספים, והממשלה כבר פרצה את יעד הגירעון שנקבע בתקציב - 6.6%"
גירעון
ארכיון הכתבות של גירעון121 כתבות משויכות לתגית זו
הגירעון ממשיך לגדול: הגיע לכ-6.2% מהתוצר
נתוני האוצר מצביעים כי הגירעון צמח החודש למרות עלייה בהכנסות המדינה; לא בטוח כי המדינה תעמוד ביעד שנקבע בתקציב ועומד על 6.6%
די להספדים, תרימו את הראש: ישראל הולכת לפרוץ קדימה
לכל רואי השחורות: הפעילות במשק צפויה לזנק בשיעור ניכר ב-2025, בהובלת ההייטק. יש גם עלייה בנכסים ובמניות שמחזיקים הישראלים בחו"ל, שיעורי תעסוקה גבוהים, שיפור בצריכה ופראיירים שמחזיקים מעל 2 טריליון שקל בפיקדונות ובעו"ש. ועדיין אין ברירה אלא להעלות מסים
בניגוד להערכות: פיץ' לא הורידה את דירוג האשראי, אבל כן את התחזית
חברת הדירוג פיץ' לא הורידה את דירוג האשראי של ישראל כפי שעשתה חברת מודי'ס, אבל כן קבעה למדינה תחזית שלילית בשל סיכון להסלמה במלחמה ופתיחת חזית מול איראן, פוליטיקה פנימית שברירית ואפילו חוק הגיוס
הגירעון בפברואר מזנק ל-5.6% מהתוצר
הוצאות הממשלה השנה גבוהות ב-43.6% בהשוואה לינואר-פברואר 2023
כאילו שחסרים לנו אויבים: בכנסת סימנו את הנגיד
החובבנות של סמוטריץ' בענייני כלכלה הפכה את נגיד בנק ישראל למבוגר האחראי, והתקופה האחרונה מעלה בזיכרון את "נאום הלוויייתנים" - הנגיד דוחף את סמוטריץ' ונתניהו למים פעם אחר פעם, והם מתעקשים לחזור להתאבד על החוף
דרוש תיקון מיידי למשק: הנה כמה צעדים שכדאי להתחיל בהם
המשק הישראלי נסוג לאחור וזה הזמן לערוך שינויים יסודיים כדי להגיע לצמיחה מחודשת: יום לימודים ארוך, החזרת הפועלים הפלסטינים לענף הבנייה והשקעה בסטארט אפים, הם רק חלק מהצעדים הנדרשים
לקראת הורדת דירוג? "הממשלה עשתה עבודה גרועה, חברות הדירוג לא יכולות לבלוע את הצפרדע"
ירון זליכה, בעבר החשב הכללי, חושש בנוגע להחלטה על דירוג האשראי שצפויה להתקבל מחר: "הדירוג לא ירד אפילו בשיא האינתיפאדה השנייה כשעמדנו על סף פשיטת רגל, אבל כעת יש חשש אמיתי - שר האוצר הציג תקציב עם שינוי קוסמטי בלבד שרק מחמיר את המצב"
ארוחות חינם? יותר בכיוון של משתה
נתניהו פתח שולחן לקואליציה ולא העז לגעת בבן גביר, סמוטריץ', דרעי, גולדקנופף וגפני. את גזירות 2024 הוא בחר להעלים כבמטה קסם לטובת הגדלת אוברדרפט המדינה. את החשבון יקבלו האזרחים
חסרי אחריות ומצפון: התקציב הוא סכנה מוחשית לדירוג האשראי של ישראל
סיפורי גרנדמייזר: במקום להודות שמרבית הוצאות המלחמה ימומנו מהגידול בגירעון, בממשלה יצרו מראית עין של קיצוץ בתקציבי המשרדים. אין ארוחות חינם ואת המחיר כולנו נשלם
תקציב 2024: כבר היה יותר ריאלי להביא הצעה לחיסול סינוואר
האלונקה ננטשה בשדה הקרב: התקציב עמוס בפעלולים פיננסיים ומותנה בשלל כוכביות והנחות עבודה שונות ומשונות, אבל נטול התמודדות אמיתית עם הקטסטרופה שלפנינו. קשה להאמין שחברות דירוג האשראי יקנו את הסחורה המזויפת
תוך חודש: המדינה לא עמדה ביעד הגירעון שקבעה לעצמה
בתחילת דצמבר אישרה הממשלה את העלאת תקרת הגירעון ל-2023 ליעד של 3.7%, אך כבר כעת הוא עומד על 4.2%; הוצאות המלחמה עד כה: כ-25 מיליארד שקל
הנגיד זכה למחיאות כפיים, אבל הורדת הריבית היא טעות נמהרת
בשעה שמנועי הצמיחה של האינפלציה פועלים במלוא המרץ ובממשלה מכהן שר אוצר נטול משמעת תקציבית, הנגיד לקח הימור מסוכן בהחלטה על הורדת ריבית
דו"ח קשה באוצר: הגירעון יזנק, נדרש קיצוץ של 67 מיליארד שקל
הוצאות המדינה ב-2024 יהיו גבוהות בכ-49 מיליארד שקל, וההכנסות נמוכות בכ-48 מיליארד שקל: "ועדיין נתניהו וסמוטריץ' בחרו לא לקצץ בכספים הקואליציוניים ולסגור את המשרדים המיותרים. זה לא מחדל. זה פשע"
תשכחו מהמלחמה: נתניהו מכין לנו תקציב שכולו תחזוק הקואליציה
תשכחו ממלחמה, הניחו את האלונקה: מר ביטחון הוא כבר לא, וכעת המבוגר האחראי הכלכלי בדימוס מכין לנו תקציב שכולו תחזוק הקואליציה ובריחה מבשורות רעות. בדרך הוא מרחיק עד אוסלו כדי לשכתב את ההיסטוריה
כלכלה במלחמה: זה הזמן לעצור את ההעברות לחרדים
עוד לפני המלחמה היה ברור שתקציב 2024 אינו שווה את הנייר שעליו נכתב. באוצר טענו בתחילת השבוע כי למלחמה לא יהיו משמעויות כלכליות מהותיות. עכשיו כשהתמונה מתבהרת, יש לעצור העברות במיליארדים ולהפנות אותן לצה"ל ולעוטף
הגירעון שלפני המלחמה: עלה בספטמבר ב-1.5%
דיווח משרד האוצר מעלה כי בספטמבר הצטמצמו הכנסות הממשלה וגדלו הוצאותיה
עמוק בגירעון: קופות החולים בחובות של מאות מיליוני שקלים
דוח קופות החולים מגלה כי מעודף של 82 מיליוני שקלים הן עברו לגירעון עצום של יותר ממיליארד וחצי שקלים. הקופה עם הגירעון הגדול ביותר היא כללית עם קצת יותר ממיליארד שקל ואחריה מאוחדת עם 414 מיליון שקלים. ומי הקופה שדווקא נמצאת בעודף?
ירידה בהכנסות המדינה ממסים, עליה בגירעון
הכנסות המדינה ממסים בחציון הראשון של 2023 ירדו ב-8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, הרבעון השני תואם את תחזית הגבייה ויש אף מי שמקווים שמדובר בבלימה של צניחת הכנסות המדינה. עם זאת, הגירעון ממשיך לטפס
האוצר: ירידה בהכנסות המדינה. שר האוצר: "יש עודף"
בצהרים פרסם משרד האוצר את הנתונים הרשמיים של הכנסות המדינה ממסים, לפיהם הירידה בהכנסות המדינה נמשכת. תגובת שר האוצר: "סיימנו את החודש בעודף של 3.3 מיליארד שקל" בהמשך טען סמוטריץ' כי מתחילת השנה הצטבר בקופת המדינה עודף של 17.4 מיליארד שקל. מאיפה המספרים?
מלכוד 2023: איך תסגור הממשלה גירעון של מיליארדים בתקציב?
בקופת המדינה מתהווה חוסר גדול ונדמה שהדילמה של נתניהו מתמקדת בבחירה בין רע לגרוע. עצירת החקיקה המשפטית, מעריך פרופ' עומר מואב, יכולה להיות התחלה של תיקון, אבל לדעתו נתניהו לא יבחר בה בכל מקרה. אז מה יהיה? "הרס מוחלט"
ליברמן נגד נתניהו: הקרב על המורשת הכלכלית
המיתון העולמי שמקרין על ישראל, הפך את המורשת הכלכלית של הממשלה הקודמת לשק חבטות נוח עבור זו הנכנסת. אחרי שספג כמה מהלומות פומביות על הדרך שבה הנהיג את האוצר, החליט אביגדור ליברמן להחזיר: "נתניהו עסק רק בדבר אחד - לתפור עסקת טיעון"
מדינה בפלוס: ההכנסות ממשיכות לעלות. הגירעון מתחת לאחוז אחד
מדינת ישראל מרוויחה יותר ומוציאה פחות. הגידול בהכנסות - כתוצאה מגביית מיסים מיחידים וחברות. הירידה בהוצאות: בשל התמתנות הוצאות הסיוע בגין הקורונה, אבל גם בגלל השיתוק הפוליטי. מכל מקום, נתוני הגירעון מהווים עוד אינדיקציה לחוסנו של המשק הישראלי
נחשפו מקורות המימון לתכנית הכלכלית: זינוק בהכנסות וירידה בגירעון
נמצא המקור התקציבי ליישום התכנית הכלכלית? האוצר: הכנסת המדינה בינואר הסתכמו ב-48 מיליארד שקל. מדובר בעליה של 38% ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. ההכנסה העודפת בינואר: 18.5 מיליארד שקל. לשם השוואה, עלות ההטבות עליהן הוכרז אמש: 4.4 מיליארד שקל
הגירעון ירד, הכנסות המדינה ממסים מוסיפות לשבור שיאים
הירידה בגירעון נמשכת: הצטמק ב-0.9% בשנה האחרונה ועומד על 4.6%, עדיין גבוה משיעורו לפני הקורונה. במקביל נמשך הגידול בהכנסות המדינה ממסים, שגבוהות ב-18.2% מההכנסות טרם הקורונה. כן נרשמה עלייה בייבוא רכבים חדשים לישראל, למרות משבר השבבים העולמי
טוסו מפה: איך לנצל את הדולר הנמוך לטובתנו?
הנתונים הטובים של המשק, ההסתלקות של בנק ישראל משוק המט"ח, ההשקעות הזרות ועוד. מה הביא את הדולר אל גבול ה-3 שקלים, למה ההשפעה על הייצוא אינה דרמטית, למה היבואנים בכל זאת מעלים מחירים, ובעיקר - למה כדאי לטוס לחו"ל או לנצל את ימי המכירות באתרים הזרים?
הייתה קורונה? ירידה חדה בגירעון
ירידה חדשה של 1.7% בגירעון נרשמה בחודש אוקטובר. בחישוב שנתי ירד הגירעון המצטבר לרמה של 5.5% - ומתחיל כבר להתקרב לשיעורו מלפני הקורונה (3.5%). בשיאה של המגיפה הגיע הנתון ל-12.4%. שר האוצר: "נמשיך לייצר ודאות"
הגידול בהכנסות המדינה ממסים דוחק מטה את הגירעון
לאור מיעוט ימי עסקים בתקופת החגים הוסטו תשלומי מסים המוערכים בכ-2.8 מיליארד שקל מספטמבר לאוקטובר. הגירעון החודשי הסתכם בכ-0.6 מיליארד שקל, אך בנטרול הסטת המסים, מוערך עודף חודשי של כ-2.2 מיליארד שקל וגירעון מצטבר כאחוז מהתמ"ג של כ-6.8% בלבד
האוצר שמח: ירידה חדה בגירעון באוגוסט
מגמת הירידה בגירעון נמשכת, ובסוף חודש אוגוסט הוא ירד לרמה של 8%, שהם 116.9 מיליארד שקל, זאת לעומת 9.2% בסוף יולי. לפי גורמים באוצר, מדובר בירידה חודשית החדה ביותר שנרשמה בישראל מאז שנת 2000. הירידה הודות לצמצום בהוצאות המדינה ועלייה בהכנסות ממסים
בצל החששות מסגר: נתוני שיא למשק בחודש יולי
הכנסות המדינה ממסים ממשיכות לשבור את השיא מלפני הקורונה, הצריכה הפרטית מטפסת והנתונים הכלכליים של המשק הישראלי - בכללם הירידה בהוצאות המדינה, ממשיכים לצמצם את הגירעון ולגרום ליעד השאפתני של האוצר: גירעון של 6.8% בסוף 2021 ו- 3.9% בסוף 2022, להיראות ריאלי
בחזרה לעתיד: עד סוף 2022, הגירעון יחזור לנתוני 2019
העלייה בצריכה הפרטית, צמיחת ענף ההייטק וההשקעה הצפויה בתשתיות צפויים להחזיר את ישראל כבר בסוף שנת 2022 לגירעון שהיה כאן בסוף שנת 2019 - 3.7%. כך עולה מתוכנית התקציב הרב שנתית לשנים 2022-2025 (נומרטור) אותו הציג משרד האוצר היום
נמשכת הירידה בגירעון
נמשכת הירידה בגירעון תקציב הממשלה: בחודש מאי עמד הגירעון המצטבר על 10.5% מהתוצר. הצמצום בגירעון מיוחס לפתיחת המשק שהעלתה את הכנסות המדינה ממסים. ההכנסות הגיעו מתחילת שנה ל-164 מיליארד שקל - גידול של 30% לעומת התקופה המקבילה ב-2021
המשק מתאושש: נמשכת ירידה בגירעון
לצד הירידה בחלק הגירעון מהתקציב, נרשם גם גידול בהכנסות המדינה ממסים. כן נרשמו אחוזים גבוהים למימוש הכספים שהוקצו במסגרת תכנית הסיוע למשק בעקבות הקורונה
נתיבי המילוט מהגירעון: כך ניתן להגדיל את הכנסות המדינה
לממשלה הבאה לא יהיו מאה ימי חסד, והיא תצטרך לטפל מידית בגירעון שיא של כ-160 מיליארד שקלים שנגרם ממשבר הקורונה. הסברה הרווחת היא שיש לעשות זאת באמצעות העלאת מסים לכלל הציבור, אך זו דרך שגויה - ויש כמה אחרות ויעילות ממנה
תחזית האוצר: האבטלה צפויה לרדת ל-6.5% עד סוף השנה
המשרד צופה ירידה משמעותית בשיעור מחוסרי העבודה מה-18.2% הנוכחיים, בהנחה שלא יהיו סגרים נוספים. לפי הנתונים המעודכנים, הגירעון יירד ל-8.8% בעקבות הקטנת הוצאות הממשלה וגידול בהכנסות הצפויות, בעוד תחזית הצמיחה היא 4.9%
רגע לפני הבחירות, נתניהו וכץ שוב שופכים כסף טיפש על הציבור
על אף שהיקף התכנית עומד על כ-15 מיליארד שקל, הצעדים כמעט ולא נדונו עם הגורמים המקצועיים באוצר. תכנית המענקים לא תוכל באמת להאיץ את הצריכה, ועלולה להחמיר את הגירעון העמוק ממילא. מעל הכל נותרת השאלה מדוע דווקא עכשיו, חודשיים לפני הבחירות, יש צורך במענק
תעלומת הקורונה: הממשלה לא מסייעת ובכל זאת הכסף נעלם
ממשלת ישראל היא לא בדיוק המדינה הכי נדיבה כשמדובר בסיוע לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה. הגירעון שלה לעומת זאת גבוה מזה של מדינות ששפכו על אזרחיהן הרבה יותר כסף. אביחי שניר ורונן בר-אל מנסים לפתור את החידה
הצמיחה הפתיעה לטובה, החוב יישאר למאה שנה: 6 הערות על הגירעון התקציבי
מהנתונים שהציג משרד האוצר עולה כי ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם גירעון גבוה יחסית, ולא הוציאה יותר בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. מתוך 85 מיליארד שקלים שהוקצו לסיוע, המדינה הוציאה בפועל רק כ-69 - ואת החוב העצום שנצבר ישלמו גם ילדי התינוקות שנולדו השנה
160 מיליארד שקלים בשנה: הגירעון לשנת 2020 - הגבוה בתולדות המדינה
לפי משרד האוצר, בשנה החולפת ובצל הקורונה הפער בין ההכנסות להוצאות הממשלה היה גדול פי 3 מ-2019. הנתון היה נמוך מתחזיות האוצר, שהעריכו בתרחיש הפסימי כי הגירעון יגיע לכ-14% מהתוצר - בעוד הוא הסתכם ב-11.7%. גם ההוצאות על תכניות סיוע למשבר היו נמוכות מהתכנון
העלאת מיסים וקיצוץ של כ-50 מיליארד שקל: התחזית הקודרת של האוצר לממשלה
הכלכלנית הראשית הציגה לשרים סקירה על עדכון מסגרות התקציב, לפיה הגירעון יתפח ל-13.4%, הצמיחה תגיע לשיא שלילי של 5% ושיעור האבטלה יעמוד על 15% בסוף השנה. היום תוצג לממשלה תחזית הוצאות והכנסות ל-3 שנים, לפיה יידרשו צמצומים משמעותיים והעלאת מיסים
גירעון שיא של 87.5 מיליארד שקלים מחודש ינואר
על פי משרד האוצר, הוצאות הממשלה בחודשים ינואר-אוגוסט השנה הביאו לגירעון תקציבי הגבוה פי שלושה לעומת הנתון בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-110.5 מיליארד שקלים, ומהווה 8.1% מהתוצר
האוצר: גירעון שיא של 70 מיליארד שקלים בתקציב המדינה
נתוני משרד האוצר על הוצאות הממשלה מתחילת 2020 מצביעים על גירעון הגבוה כמעט פי שלושה מהתקופה המקבילה אשתקד. על פי הנתונים, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 7.2% מהתמ"ג
מחדל הגירעון: משרד האוצר השמיט הוצאות עתידיות - והציג "עמידה ביעדים"
דוח המבקר חושף כי החשב הכללי החריג מהתחזיות הוצאות צפויות כדי ששנת 2018 תסתיים בעמידה ביעדים. כחלון אישר תכניות פוליטיות ללא הצגת מקור תקציבי. וגם: יחסי העבודה הבעייתיים בתוך המשרד והביקורת על הסכם השכר במיליארדים עם השוטרים. כחלון: התקציב נוהל באחריות
בכירים באוצר מעריכים: "סגר כללי יעלה למשק 80 מיליארד שקלים"
על רקע ההנחיות למאבק בקורונה, ההערכה היא כי תירשם ירידה של 45 מיליארד שקל בתוצר, ובמקרה של סגר כללי צפויה מכה קשה כמעט פי שניים. בכדי להקל על הציבור, משרדי הבריאות והרווחה קיבלו תוספת תקציבית על חשבון שאר המשרדים, ונשקל מתן מענק חד פעמי לשכירים בחל"ת
שר האוצר ביבי ורה"מ נתניהו: איש אחד שתי אידיאולוגיות
כשבנימין נתניהו היה שר אוצר האידיאולוגיה היתה בעדיפות עליונה והעמידה ביעדי הגירעון נשמרה בקפדנות. אז למה ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מתרגש מהחריגה הגדולה מהיעדים?
שעת סיכום: הכאוס הפוליטי של 2019 פגע בכלל בכלכלה?
לקראת סבב הבחירות השלישי אנחנו סוגרים שנה ללא ממשלה מתפקדת אבל כשמסתכלים על הנתונים היבשים לא נראה שזה שינה בהרבה להתנהלותו של המשק
זו הירושה העגומה שמשאיר כחלון למחליפו בתפקיד
משק מאט, גירעון עתק והסכמים שצריך לעמוד בהם, משה כחלון משאיר לשר האוצר שיבוא אחריו משק במצב לא מזהיר ושורה של בעיות פוליטיות
ראש אגף תקציבים באוצר: "נצטרך לקצץ 30 מיליארד שקל בתקציב הבא"
בישיבה בוועדת הכספים של הכנסת מנה שאול מרידור את הסיבות לחריגה מיעד הגירעון. מנכ"ל המשרד באב"ד: "אף אחד לא ציפה שנהייה בשתי מערכות בחירות, כרגע אנחנו משותקים"
נגד כל האינטרסים: למה לא פוחדים כאן מבחירות?
לכאורה, הפוליטיקאים אמורים לחשוש מבחירות - זה יקר, זה מסכן את עבודתם. בפועל, לא נראה שזה מזיז להם. למה?
הגירעון התקציבי ממשיך להתנפח לכיוון המדאיג של 4%
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים כבר עומד על 3.9% תוצר לעומת 3.8% בעדכון הקודם בחודש מאי. ברשות המסים הסבירו כי הכנסות המדינה החודש היו נמוכות בכ-300 מיליון שקלים בגלל עדכון נוסחת מיסוי ירוק באחד לאפריל