הפרשה שלנו היא דוגמא נפלאה לדינמיות של התרבות ולצורך של המסורת להתחדש כל הזמן תמיד. איסור גילוי העריות הוא הטאבו החמור ביותר של החברה האנושית. זה איסור חמור שקיים כנראה בכל תרבות אנושית המוכרת במחקר האנתרופולוגי. אבל משכב זכר? למה זה חטא חמור כל כך?
בימי המקרא בני ישראל הקריבו קורבנות בפסח, היום כבר לא. על מנת שיוכלו להתקיים - דת ותרבות חייבות להיות גמישות ודינמיות ולהתאים את חוקיהן להווה, כדי שהתרבות תשמר גם בדורות הבאים ובעיקר כדי שיהיה לנו מה להגיד לבנינו
ספר ויקרא עושה הבחנות על הבחנות. יוצר הפרדה והיררכיה בין בני אדם שונים. מודיע וקובע זמנים ומועדים, ויוצר הבחנה בתוך המרחב הפיזי. זוהי פרקטיקה דתית נטו, והדברים שהם "צו" עוד ישתנו במסע הארוך מהמדבר אל הארץ המובטחת
עבור רבים נישוק מזוזה משמש ביטוי לאמונה. יאיר גרבוז ביטל אותם וביטא פילוג תרבותי שלא נותן מקום ל"אחר". הממשלה החדשה תבין כי אחדותו של עם ישראל היא משימה לאומית?
התורה האלוהית נשארה בשמיים והלוחות האנושיים שכתב משה הם עשרת הדיברות האנושיות. אלה הם הדברים המציאותיים המכוונים לעם קשה עורף, לחיים האנושיים
כל מי שלבש פעם מדים בחייו מכיר את ההרגשה - ללכת ברחוב עם מדים, תג יחידה ודרגות יוצר מיד הרגשה ייצוגית של "להיות חלק ממשהו". לא סתם נותנת התורה דגש ופירוט רב על בגדי הכהונה
סיפור בריאת העולם מתואר בתורה בבפרק אחד בלבד, ואילו תאור בניית המשכן תופס חלק עצום מספר שמות, חמש פרשות שלמות - בלי פרופורציה בכלל. ומדובר אחרי הכל במשכן זמני, במדבר. אם כן, למה תיאור ארוך כל כך? למה זה חשוב? מהו בדיוק המשכן?
איך משה "מתווך" לעם של עבדים רעיון אמורפי כל כך ודורש מהם ציות מלא? איך "מצע הבחירות" איתו הוא בא אל העם, אמורים לגרום לאנשים העייפים שבתחתית הר סיני "לשים את הפתק הנכון בקלפי"? ערן ברוך עונה
כיצד מתיישבת החתירה לחופש בחירה יחד עם התערבות בשיקול הדעת של פרעה וענישתו. מה הכוונה המדויקת של הפסוק: "אני הכבדתי את לבו"? ערן ברוך שואל ועונה
בני ישראל העבדים לא עוסקים ברוח, הם משועבדים לעבודה הקשה. העבדות היא מהותם. נקודה. האם יקשיב עם העבדים למשה ואהרון? האם ישנה אפשרות של גאולה? האם אנחנו פתוחים לאפשרות של גאולה בעצמנו - כל אחד ואחת מאיתנו?
"אהיה אשר אהיה", הפסוק שמאפשר את ריבוי הפנים והשמות של היהדות אז היום ולעולם. זה אותו יסוד בתרבות שלנו המאפשר לקהילה החסידית, הקונסרבטיבית, הדתית לאומית והחילונית, להתפלל לאל שהוא שונה ומשותף
למרות הצפייה שיוסף יסדר ג'ובים בשלטון למשפחתו, וישלב אותם בסיפור ההצלחה הכלכלי, הוא לא מכניס אותם לבורסה המצרית ולא מערבב אותם בסיפור ההצלחה שלו. הוא עושה כאן הפרדה
יהודה מלמד אותנו שהמילה "אחריות" נושאת בחובה את המילים אח ואחים ובעת ובעונה אחת את המילה אחר ואחרות. האם מנהיגנו שהולכים לבחירות מודעים למשמעות המילה?
התעוזה הנשית של תמר מזכירה לי את המאבק של נשים חרדיות, שנפתח בימים האחרונים. ח"כ מוזס קבע כי "לא יהיו נשים בפוליטיקה". האם הוא קרא את פרשת השבוע על מעשה תמר? האם יהיה מסוגל לומר צדקה ממני?
חברי מועצת העם החליטו לקרוא למדינה החדשה - ישראל. בשם זה גלום קונפליקט פנימי - "כי שרית עם אלוהים ועם אנשים, ותוכל". האם הם כיוונו למשמעות המילה? מדינת ישראל יכולה להתמודד רוחנית ופנימית מול השסע העמוק בזהותה הלאומית?
יעקב אבינו, בנימין זאב הרצל וגםחנה סנש חלמו חלומות שהשפיע על חייהם וחיינו. צריך לדעת לחלום לא לאבד תקווה ואם נרצה ונדע לחלום, אולי עוד תהיה כאן דמוקרטיה וחברת מופת ושלום
היום במדינת ישראל יש ציבור שלם של לומדים שלא למדו כמונו את פרשת השבוע. הם לא לוקחים אחריות. הם לומדים באוהל ואחרים עובדים, אחרים מפרנסים, אחרים שומרים ואחרים נלחמים ומתים בעבורם
