חיים של אבא

ארכיון הכתבות של חיים של אבא179 כתבות משויכות לתגית זו

• חיים של אבא: האב, הבן ורוח הקודש

  מכירים את זה שהילדים בשלב בו לאבא יש סולם והוא מגיע כמעט עד השמיים, ואבא הוא הטוב מכולם ואבא הוא הכי בעולם? יפה, אני שם. הילד מתלהב מגיבורי-על וממני באותה מידה, וטוב לי ככה

• חיים של אבא: גם אני ברלינאי

  הטיול של אשתי לברלין העלה לי מחשבות מדכאות על כמה קל היה לחיות במדינה שבה חושבים קודם כל על בני אדם ורק אחר כך על כסף, וכמה מורחים אותנו כאן ומייאשים דור שלם. וגם על מילקי

• חיים של אבא: וואלאק נהיינו זגורי אימפריה

  בוקר אחד כשהילדה התארגנה לבית הספר ולא הייתה מרוצה מהתלבושת, היא פתאום פלטה "זה מכוער שרמוטה". לא האמנתי שהיא בכלל מכירה את המילה הזו. אחרי שנייה נזכרתי איך ולמה

• חיים של אבא: שיר אשיר בגאליס

  ההורים שמוחים נגד שיר הסלפי או מופעי ילדים נוצצים הם קצת צבועים. גם הם עושים סלפי, מתהדרים בעברית עילגת, צופים בזבל שיש בפריים טיים, ולא ממש נוהרים למופעי אופרה

• חיים של אבא: חיות שטח

  מתצפית על משפחות בכרמל במהלך סוכות, אין ספק שדור ה"אני" הופך לדור ה"למה אני??", ותכלית חייהם של הילדים היא לגרום לנו להתחרט על כמעט כל ניסיון ליהנות יחד. לפחות כולם סובלים ביחד

• חיים של אבא: טנגו מחשבים

  כשהתחלנו לשחק הרגשתי די דביל. בכל זאת, אדם בוגר, בעל משפחה, משכיל, עובד. אחרי שלוש דקות ושני שלבים, הבנתי שהמשחק הזה, כמו כל דבר אחר בחיים, הוא הרבה יותר ממשחק

• חיים של אבא: סליחות

  לא פשוט העניין הזה של להיות הורים. ומכיוון שאנחנו בסך הכול בני אדם, יוצא שאנחנו מפספסים לא מעט, וגם אם אנחנו מאוד משתדלים. אנחנו טועים, מתרשלים ומזיקים. הגיע הזמן לומר סליחה

• חיים של אבא: דיבור חדיש

  לכל הורה יש כמה משפטים שהוא חוזר עליהם שוב ושוב, למרות שהם ממש לא עובדים, וכל הורה חייב ללמוד לומר לילדים שלו כמה דברים שמהם הוא נוטה להימנע. ארז מיכאלי עושה חשבון נפש

• חיים של אבא: אסיפת הורים

  זאת העונה הזאת בשנה של אסיפות ההורים. הייתי כבר בהרבה כאלה. זה תמיד אותו דבר: מתחילים בדיבור על חינוך וערכים גבוהים וגומרים ברזולוציה של סוג הבייגלה בטקס של חנוכה. למה זה קורה?

• חיים של אבא: הרגע המפחיד בחיי

  יום שישי בצהריים. אשתי ואני מביטים אחוזי אימה בילדה מתחילה לחצות, ובמכונית השועטת לעברה. היא לא יודעת מה מתקרב אליה, הנהג לא יודע מה מתקרב אליו, ואנחנו רואים את האסון מתקרב אלינו

• חיים של אבא: עידן הקרח

  עברתי את החופש הגדול כמו גבר. אז בנות, אל תספרו לנו סיפורים. אובמה כבר אמר את זה קודם, ואני חושד שרק בהקשר הזה, אבל הנה, גם אני: כן, אנחנו יכולים. אנחנו פשוט מעדיפים שאתן תעשו את זה

• חיים של אבא: בלוז לחופש הגדול

  צריך להגיד את זה בקול רם ובלי להתבייש: הוא יקר, ארוך וחם, אבל אנחנו ההורים - כן, כולל אבות - אוהבים את החופש הגדול. זה אמנם לא קל, אבל זה בטוח יותר טוב מ-10 שעות של עבודה ופקקים

• חיים של אבא: קריאת תחת

  גדל לנו פה דור שקורא, אבל פחות. הרבה פחות. הם קוראים כתוביות בטלוויזיה, קוראים סמסים וקוראים קצת שטויות באינטרנט, אבל לא ספרים. תעצרו את ה-4 ב-100, הם רוצים לרדת

• חיים של אבא: החברות של הילדה

  הילדה הפכה את הבית שלי לתחנת רכבת של חברות מכל הגדלים ומכל הסוגים, ואני כאן כדי לשרת,להגן ולהאכיל. בעיקר להאכיל. דבר אחד בטוח: כשהייתי בגילן היחס למבוגרים היה אחר

• די מדכא להיות הורה במזרח התיכון

  גדל פה דור שלם של ילדים שכולו פחד וחרדה, והוא לא מבין כל כך למה זה צריך להיות ככה. בשני צדי הגדר פסקול הילדות הוא של רעש פצצות ושום מרחב לא מוגן באמת

• חיים של אבא: אוברדראפט זה כמו מלחמה

  מכיוון שהחופש הגדול ממילא נמשך לנצח, ובחוץ יש צוק איתן, החלטנו להעביר את החיים האלה קצת אחרת ולשחק מונופול. זה הפסיק להיות כיף כשהמשחק התחיל להיראות ממש כמו החיים שלי

• חיים של אבא: חופשה בכינרת עם הילדים ואהוד יערי

  נסענו לשלושה ימים בכינרת כדי לנקות קצת את הראש מהמצב. "בכינרת יש אזעקות?", שאל הילד. הנחתי ידיים על המותניים, הורדתי לקול בס ועניתי לו שהוא יכול לרדת מכוננות

• חיים של אבא: ילדה בת 10 צריכה סלולרי?

  במשך שנים התנגדנו לסלולרי. פחדנו שאם יהיה לילדה סלולרי היא תהפוך לפאקצת אומייגד, ושהמשפט הבא שנשמע ממנה יהיה בעוד 15 שנה עם סמס בסגנון "היוש, אני מתחתנת". ואז הגיע סבא

• חיים של אבא: אתם, אני והמלחמה הבאה

  גדל פה דור חדש שעבורו המושג שגרת חירום הוא לא אוקסימורון אלא מציאות. הגדולה חווה כבר מבצע צבאי שלישי, ועבור הקטנצ'יק מה שקורה כרגע זה לא יותר מסיקוול לעמוד ענן

• חיים של אבא: כוננות יום הולדת

  אתם - שחוגגים לילד יום הולדת שנה עם מפעילה וקייטרינג, שסוגרים מתחם טרמפולינות רק כי היא בת 5, ומכסים את שמי הצפון במטס כדורים פורחים כשהילד בן 8 - תגידו, לא הגזמתם?

• חיים של אבא: משחק ילדים

  הנה משהו שהורים – אבות, וגם אימהות – לא יודו בו אף פעם בלי לראות עורך דין קודם: לא רוצים לשחק עם הילדים. לא תמיד. לפחות לא עכשיו, אולי אחר כך, בעוד שעה או שנה

• חיים של אבא: הנה עוד גבר אבוד

  הקריירה של אשתי הפכה אותי עם השנים לגבר שיודע להסתדר לבד, שמצליח לתחזק בהצלחה גם משק בית וגם פסאודו-קריירה משלו, גבר שיודע להסתגל לכל מצב. אבל אז הגיע המונדיאל

• חיים של אבא: צער בעלי ילדים

  לא. אני לא מוכן להביא לילדים שלי כלב. אני לא מוכן להיות שמעון, השכן שלכם מקומה שנייה, שיום אחד הילדים שלו התלהבו מאיזה גור של גולדן רטריבר, וכבר שנים הוא עומד בגשם ובשמש עם שקית ביד

• חיים של אבא: טיול עם הגן

  יום אחד כהורה מלווה לימד אותי שיותר קל להיות כורה פחם מאשר גננת. אתה חייב להיות מולטיטסקינג ברמה של טייס קרב, בעל סבלנות של שען חרש, סמכותיות של מג"ד בשריון ואמפתיה של כורסא ב"קשר משפחתי"

• חיים של אבא: תנו לנו לצאת למילואים

  זה אולי המעוז האחרון של הגבריות הישנה, המאובקת, השעירה, זאת שמצדיקה באופן כלשהו, לפחות לכמה ימים בשנה, לגיטימציה לנקות את הראש ובה בעת להרגיש חשובים

• חיים של אבא: עבודה עברית

  כשהילדים נולדו היה לנו ברור שעברי, דבר עברית! היה נראה לנו שגוי וקצת פלצני לגדל את הילדים בסביבה דו-לשונית של וול סטריט פינת רחוב השוהדא. יכול להיות שטעינו בגדול?

• חיים של אבא: לך תסביר לילדים שלך שאין גן עדן

  השילוב בין פרידות מענקי תרבות שהסתלקו, טקסי יום השואה ויום הזיכרון, ניחום אבלים אחד והאזנה לעמיר לב, גרם לילדים שלי להתחיל לשאול כל מיני שאלות שגומרות לי את החיים

• חיים של אבא: הגיע הזמן ללמד את הילדים קצת גששית

  אני מרגיש שכאבא יש לי אחריות – אם לא אחנך את הילדים לגשש החיוור, הרי שאני חלק מההשחתה התרבותית – והחלטתי שעל גופייתי - הם ידברו גששית

• חיים של אבא: תארזו, אנחנו עוברים לברלין

  קיוויתי שהאורח הבלונדיני שהגיע אלינו יהפוך את הצברים שלנו לקצת יותר גרמנים, גם על אוסטרים הייתי סוגר. אבל ההשפעה היתה הפוכה: ילד הפלא גילה די מהר שחוקים נוצרו כדי להפר אותם

• חיים של אבא: הילדים הפכו אותי להפרעת קשב מהלכת

  אני חושב שיש לי יכולת ריכוז מרשימה, אפילו יש לי חלוקת קשב של אישה. אבל הבעיה היא שכמו כולם אני מופגז בטכנולוגיה שצריך להגיב לה מיד, ובילדים שרוצים הכל כאן ועכשיו

• יום אחד ילדים, כל הסכסוך הזה יהיה שלכם

  ההחלטה ליהנות מקצת ירושלים לפני חול המועד כמעט ונגמרה באל-אקצה 2, כשהבת שלי שאלה בלהט "אז אם יהודה ושומרון שלנו, למה אנחנו לא מגרשים את הערבים?". הפסח הזה עוד יהרוג אותי

• חיים של אבא: העין הקלופה

  שנים אני מנסה לטפח תדמית א-לה ולדימיר פוטין, לתת לילדים הרגשה שהם חיים עם גיבור-על, ופתאום, בוקר אחד, גרגיר קטן הופך את אבא שלהם לבוז'י

• בדידותו של הגבר במסעות שופינג ארוכים

  תשב שם ותחכה לנו, הן מבקשות. אני רואה את שתיהן הולכות יחד בין המדפים בחנות, עיניהן נוצצות מהשפע שמסביב, הריח המשכר של הבגדים החדשים מסחרר אותן. ככה זה, טוניקה זו התשובה הנשית לאופסייד

• חיים של אבא: ילד גבר

  בגיל הזה ילדים הופכים לגברים נמוכים בלי שערות ברגליים. הוא נעצר על סרטי אקשן, את נעלי הכדורגל שלו הוא מוריד רק לצורך שינה וכדי שיוציא את המרץ רשמנו אותו לחוג ג'ודו. ואז לקחתי אותו לקבל חיסון. הו האימה

• חיים של אבא: אין גאלה בגאליס

  נשארתי לבד, מגונן בחירוף נפש על שני הכיסאות הריקים. לא, זה תפוס, אמרתי לילד ואמו שדפקו לי מבט של "מה אתה יותר, סוטה או חסר חיים", חשבתי שיקרו לי הרבה דברים בחיים, אבל לשבת לבד בגיל 37 באולם קולנוע ולצפות בגאליס, לא היה בסל המטרות שלי

• חיים של אבא: קבוצת אמזונה

  היה שם טראש טוק אימהות שלידו "בית הקלפים" נראית כמו הגרסה האמריקאית ל"3, 4, 5 וחצי". ארגנתי מיד גרעינים ותחבתי כרית מאחורי הגב. אם יש משהו מעניין יותר מהיאבקות נשים, זה היאבקות נשים שאתה מכיר

• חיים של אבא: הטווים לטיס

  כשהבן אמר לי "אבא, אני רוצה גומיות", הרגשתי שמיסיסיפי בוערת. גאד דאם. אני מקפיד לשחק איתו כדורגל ורשמנו אותו לג'ודו. התברר שהוא לא היחיד שטווה. כל הטובים טווים

• חיים של אבא: בדרך לקפריסין עוצרים בגהה

  נסיעת עבודה היא כנראה משך הזמן בו גברים מרגישים הכי בנוח. הם לבד, הם עובדים, עושים להם כבוד ובאותם ימים ילדים זה בעיקר משהו שקורה לאחרים. העיקר להיות שם כשזה קורה

• חיים של אבא: קבוצת ניקוד

  אני לא מוכן להיות חבר בקבוצת וואטסאפ שמקבלת אנשים כמוני. אבל הילדה לחצה, עד שהחלטתי - בעצם, למה לא? רגע, משהו קורה, אחת החברות החליפה את השם ל"הבנות שולטות!". נחמד. אבל למה רק סימן קריאה אחד??

• חיים של אבא: הדסה זה משחק ילדים

  הם הכי נוחים ב-40 מעלות, ממוטטים על הספה מול הטלוויזיה, אבל ידעתי שזה לא פתרון, ומתישהו אני אצטרך את החיים שלי בחזרה, אחרי שלושה ימים ששני הילדים חולים. ואז אשתי השתעלה

• חיים של אבא: היפ הופ ציוני

  לא בכל יום אנחנו חוגגים יום משפחה אלטרנטיבי שכזה. פחות ציורים על המקרר ויותר צפוף באוזן. ניצלנו את זה שהמודעות העצמית של הילדים לא מספיק מפותחת ולקחנו אותם לתת בראש עם אבא ואימא

• חיים של אבא: אלף לילה ולילה

  זה רגע קריטי. אני חייב להעניק לילדה יחס חם וטיפול רפואי נכון, ולדאוג לחזור לישון בתוך שלוש דקות, אחרת הנה עוד לילה אבוד. אני מציץ בשעון, 04:25. דקה לפה דקה לשם ואני מאבד את זה

• חיים של אבא: אינעל אבוש

  "אפשר, אבוש?", היא שאלה. "לא, ובחיים שלך אל תקראי לי אבוש", השבתי בפנים רציניות. היא נבהלה קצת. בכל זאת, התגובה שלי לא הייתה ממש סבבוש. לאנשים מהמאה שלנו לא מדברים ככה. קצת כבוד

• חיים של אבא: למי קראת שמן?

  "לחיות בריא זה משחק ילדים", נו, בטח. סלוגן כזה יכול לנסח רק קופירייטר רווק בן 25, אבל על הכתף כבר ישב לי מלאך קטן שלחש לי שכשהילד שלי משמין החיוך שלו ק?ט?ן. למה? לא יודע

• חיים של אבא: מותק, הילדים התרבו

  שיהיה ברור, אנחנו אוהבים לטפל בילדים אבל באלה שאנחנו הרכבנו וגם זה בין 06:00 ל-21:00. משפחה לא בוחרים? גם את החברים של הילדים לא. אם מישהו שומע אותי, אני מבקש מקלט

• חיים של אבא: תשעה וחצי ימים של שכרון חושים

  חגגנו, בלי להתבייש ובלי להתנצל. נהנינו מכל רגע. יכול להיות גם שהילדים לבשו אותם בגדים יומיים ברציפות. קורה. כלומר, זה קורה כשהיא איננה לעשרה ימים בגלל נסיעת עבודה

• חיים של אבא: זה לא גברת, זה אדון

  גברים אוהבים דברים ברורים: שחור או לבן, כאן או שם, מכבי או הפועל. בעולם שבו משתנות ציבוריות הולכות ונכחדות לאטן, היה נחמד אם לפחות השם הפרטי היה סוג של גבול מובהק

• חיים של אבא: יאללה מכות יאללה

  השנייה הזאת שבה הילד הולך מכות עם ילד אחר וכל אחד מחפש תמונת ניצחון בה בנו רוכן מעל יריבו ומוכן להוריד נוקאאוט, היא די מבישה אבל טבעית ומובנת. אחריה אנחנו הופכים מגברים לאבות

• חיים של אבא: חופשי על הבר

  מרוב שאתה אבא אתה קצת שוכח איך זה להיות סתם גבר, מהסוג שהיית לפני שהפכת לחברת קייטרינג, הסעות ושירותי תיקונים של איש אחד. הפכתי ממרתה סטיוארט לאלק בולדווין לשעתיים

• חיים של אבא: עילת קטינה

  בנות 9 אמנם לא בנות 16 אבל כבר יודעות משהו על העולם הזה ובנות 16 חושבות שאם הוא רציני ואם הוא רק רוצה, ייתנו כל כך הרבה. אז שמור לי עליה, על אור עיניה, שמור מקום בלב