בנק ישראל חושף את כמות הדולרים שמכר באוקטובר - 8.2 מיליארד
זאת במסגרת תוכנית החירום לייצוב השקל. הדולר נסחר כעת ב-3.87 שקלים, בדומה לשערו מלפני המלחמה, אחרי שכבר הגיע לשער של 4.08 שקלים
זאת במסגרת תוכנית החירום לייצוב השקל. הדולר נסחר כעת ב-3.87 שקלים, בדומה לשערו מלפני המלחמה, אחרי שכבר הגיע לשער של 4.08 שקלים
לדברי הנגיד: "יש להגדיל את התקציב רק לאחר מיצוי הכספים הקיימים כולל הקואליציוניים, ייתכן שגם סגירה של משרדים מיותרים"; בבנק ישראל משאירים את הריבית על 4.75% וצופים גידול בגירעון
הורדת הריבית עוד היום היא צעד מחויב המציאות. היא לא תאיץ אינפלציה, אלא תעודד את הצמיחה ותסייע לעסקים הקטנים, למקבלי משכנתה ולצרכני האוברדרפט לצלוח את החודשים הקשים
הנגיד האמריקאי הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי והשאיר לנגיד בנק ישראל מרחב תמרון עד להחלטת הריבית הבאה. עם זאת, ההנחה כי אפילו אם מדד ספטמבר יהיה נמוך יחסית, הפיחות בשקל ועליית מחירי הדלק ידחקו את הנגיד להעלאה, בעיתוי שהכי לא נוח לו ברמה האישית
מגמת האינפלציה בישראל נקשרה לתופעות גלובליות: השחרור מסגרי הקורונה, עליית מחירי האנרגיה ועוד. אלא שאחרי שחשבנו שנבלמה, התגלה החיידק הטורף שמסכן את המשק - למרות שרוב המדדים שלו טובים: החקיקה המשפטית והפולמוס סביבה, שהחלישו את השקל והקפיצו את המדד
את מדד אוגוסט הגבוה ושובה של האינפלציה הגבוהה, צפה הנגיד בריאיון חג שנערך עמו עוד לפני פרסום הנתונים. למרות זאת הוא בחר לא להעלות את הריבית, אולי כדי לשמר אווירה טובה לקראת דיון עם נתניהו שעסק בעתידו. בריאיון חג הוא מדבר גם על רווחי הבנקים והמהפכה המשפטית
פרופ' אמיר ירון נפגש עם ראש הממשלה וביקש ממנו לדחות את החלטתן לגבי רצונו לבקש הארכת קדנציה בתפקיד. בסביבתו אמרו כי הסיבה לבקשה קשורה להחלטה הגורלית בבג"ץ בהמשך השבוע, ומסרו כי זו אינה העת לקבל החלטות שעשויות להשפיע על הכלכלה הישראלית
ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל נועדו הבוקר לשיחה. על פי ההודעה הרשמית סיכמו השניים לדון בהארכת כהונת הנגיד רק לאחר החגים, אבל לוואלה נודע כי הנגיד הוא שמעדיף להמתין לא רק לתום תקופת החגים, אלא לתוצאות הדיונים בבג"ץ, שלהם תהיה השפעה מכרעת על עתיד הכלכלה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הודיע כי ריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי, בשיעור של 4.75%. הסיבה העיקרית להחלטה, שיעור האינפלציה שמתכנסת אל גבולות היעד שלה. עם זאת רבים מעריכים כי מדובר רק בהקפאה זמנית והריבית תעלה באוקטובר. וגם: האם החליט לפרוש מתפקידו?
לנגיד בנק ישראל לא תהיה ברירה אלא להעלות את הריבית. יכול להיות שזה לא יקרה היום, כדי להדוף חלק מהביקורת שכבר נשמעה נגד הכוונה, אבל זה יקרה: בגלל האמריקאים, בגלל פיחות השקל וגם בגלל האינפלציה הכבושה שמסתתרת במחירי הדלק
הריבית בארה"ב תמשיך לעלות וכמוה גם הריבית בישראל. מי שמצפה שהיא תשוב בקרוב לרמה האפסית שהכרנו עד לפני כשנה וחצי, עתיד לשלם ביוקר. המצב הזה כבר משפיע על שוק הדיור, שפוגש גל עלייה מאסיבי
המתקפות על נגיד בנק ישראל מכיוון המערכת הפוליטית נרגעו, נוכח מה שנראה כהצלחתו במלחמה באינפלציה, אבל נשיא איגוד לשכות המסחר מאשים: "במחצית הראשונה של השנה הגיעו רווחי הבנקים ל-13.6 מיליארד שקל בעוד עמלות המגזר העסקי עלו משמעותית"
התקווה של הממשלה ששק החבטות התורן הוא שיציל אותה מעצמה, מעוררת התפעלות. מה שתקף לבג"ץ ולצה"ל, נכון גם לגבי פרופ' אמיר ירון, שהממשלה ושריה מתפללים עתה שיציל את השקל מהתרסקות
אולי מוקדם להגיד בביטחון מלא שמדיניות הריבית של נגיד בנק ישראל עצרה את האינפלציה, אבל אפשר לקוות שפרופ' אמיר ירון הרוויח קצת שקט מפני הביקורת הפוליטית-פופוליסטית שנמתחה עליו לאחרונה
זה היה אמור להיות הערב של פרופ' ירון, אבל התוצאות היו עגומות: לא רק שהניסיון להישאר מחוץ לשיח הפוליטי כשל, הוא אף אותת שהריבית במשק אינה רק פרשנות מקצועית לנתוני אמת, אלא מושפעת גם משיקולים נוספים - נתון שעוד יחזור אליו כבומרנג, אם יצטרך להעלות אותה שוב
אחרי שהקפיא את העלאת הריבית, הבהיר אמיר ירון כי החקיקה גורמת לחוסר ודאות בכלכלה הישראלית וכי כדי לשמור על יציבותה יש "לשמור על חוזקם ועצמאותם של כל המוסדות". עוד הזהיר כי ייתכן שבהמשך הריבית תוסיף לעלות: "נחושים להחזיר את האינפלציה ליעדה"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, החליט להקפיא את הריבית במשק ולהותיר אותה על 4.75%. מה מאחורי הצעד ומהן המשמעויות?
אחר הצהרים תתפרסם החלטת הריבית של נגיד בנק ישראל וההערכות כרגע הן שהפעם הוא לא יעלה אותה. האם מדובר בהחלטה מושכלת או ברצון לנוח מעט מהביקורת הפוליטית?
פרופ' אמיר ירון הוא איש אקדמיה נטול שאיפות פוליטיות, אבל בימים שבהם הכל פוליטי, גם הוא נקלע לריב בין הקואליציה לאופוזיציה. המכתב שלו לנתניהו, שגרם להשהיית החקיקה, מעיד על מצוקה של מי שלא מבין איך הפך מטרה לביקורת פוליטית נוקבת, כאילו היה חבר אופוזיציה
אחרי שדרש מהבנקים להתחיל ולשנות את גישתם לריביות על יתרות הזכות, פנה פרופ' אמיר ירון לראש הממשלה ומודיע על התנגדות נחרצת לחוק שיחייב את הבנקים לשלם אותן. על ההצעה להכפיף את החלטתו בנושא לשר האוצר כתב הנגיד: "פגיעה חמורה ביותר בעצמאות בנק ישראל"
שר המורשת תקף הבוקר בחריפות את נגיד בנק ישראל "לגלגל אותו מכל המדרגות". ח"כ גוטליב לא איחרה לגבות: "לא לגנות שר שנחרד מהוצאת דיבת הארץ הזאת". מול שניהם התייצב שר האוצר וגיבה את הנגיד: "נותן גיבוי מלא להמשך עבודתו המקצועית". ברקע: המלחמה על הריבית
עמיחי אליהו מעוצמה יהודית תקף בחריפות את אמיר ירון, בעקבות הביקורת שלו על המהפכה המשפטית. אליהו האשים את ירון כי דבריו הובילו לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל, וטען כי "היה צריך להיות מגולגל מכל המדרגות". רה"מ גיבה את נגיד בנק ישראל: "עושה את מלאכתו נאמנה"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע היום על החלטתו למנות את דני חחיאשוילי למפקח על הבנקים. חחיאשוילי ייכנס לתפקידו עם סיום כהונתו של יאיר אבידן, בעוד כשבועיים
השקל נחלש, אבל בנק ישרא לא מתערב במסחר בניסיון לווסת את שער. למה? אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, מציע כמה הסברים וגם מספק תחזית לפיה גברו הסיכויים להעלאת הריבית
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר את הדברים בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הוא שיבח את שר האוצר על שמירת מסגרת התקציב, אבל מתח ביקורת, במשתמע, על העברת הכספים שלא תסייע להצמחת הון פיזי ואנושי
נגיד בנק ישראל מדבר על על הכל: על הלחצים הפוליטיים, על מה שצפוי למשק עקב המהפכה המשפטית, על הסכנה באינפלציה מול הקושי שיוצרת העלאת הריבית - ורק משאלה אחת הוא קצת מתחמק: האם ימשיך לתקופת כהונת נוספת?
השר תקף את ירון בעקבות אזהרותיו מפני השלכות המהפכה המשפטית על הכלכלה. "המהלך שלו יותר פוליטי מכלכלי. הוא משרת את האליטות ולא את אזרחי ישראל"
הנגיד אמיר ירון קרא להשיג הסכמה רחבה בסוגיית הרפורמה, ולדבריו הכלכלה הישראלית "תצא מושכרת" מכך. בנוסף, הזהיר מהמשך חקיקת התוכנית, ואמר כי היא תפגע בהשקעות בחברות בארץ. "יש משקיעים שיושבים על הגדר ומחכים לראות את ההתפתחויות - הם לא אוהבים אי וודאות"
במטרה לנסות לבלום את האינפלציה, העלה בנק ישראל את הריבית במשק בעוד 0.25%, כלומר הריבית תעמוד מעתה על 4.5% וריבית הפריים על 6%. רק לפני שנה, באפריל 2022, עמדה הריבית על 0.25% בלבד. המשמעות: מחיר הכסף עולה, עוד בשורה קשה למי שנמצא במינוס או מחזיר משכנתא
אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, תעלה היום הריבית במשק בשיעור של 0.25%-0.50%. איך זה קורה, מה המשמעות לכיס שלנו ולמה מה שמעניין לא פחות הוא לא מה שיעשה פרופ' אמיר ירון, אלא גם מה שיגיד? כל מה שכדאי לדעת לקראת החלטת הריבית ודברי נגיד בנק ישראל
כל שר אוצר או שיכון היה נכנס למשרד ומשנה את התוכנית של קודמו. אלא שב-100 ימי ממשלת נתניהו השישית - המרוץ לדירה שהיה התחום "הנחשק" ביותר עבור הציבור הישראלי נדחק אצל הממשלה לסוף סדר העדיפויות
בצל חילוץ בנק קרדיט סוויס על ידי הבנק המרכזי של שווייץ, אותת הבנק המרכזי האירופי כי משימתו המרכזית נותרה המלחמה באינפלציה והעלה את הרבית בחצי אחוז, לרמה של 3.5%. עתה נותר לראות כיצד יגיב לכך שוק ההון
שר האוצר סימן "לייק" לציוץ בטוויטר, שבו נמתחה ביקורת על הנגיד, אמיר ירון, ש"התערב בחקיקת הפרלמנט". אתמול הזהיר הנגיד כי קידום המהפכה המשפטית עלול לפגוע במערכת הכלכלית הישראלית
פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, המומה מהניסיונות לפגוע בנגיד ובעצמאות בנק ישראל, ומזכירה מה קרה לכלכלה הטורקית כשארדואן הכתיב את צעדי הבנק המרכזי. בשיחה אישית היא מבכה את הוצאת רפורמת הייבוא מחוק ההסדרים ומבהירה למה לא תזוז מכאן, למרות המצב
אחרי שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התראיין לרשת CNN והביע דאגה מהשלכות המהפכה המשפטית על עתיד הכלכלה הישראלית, מיהרו בכירי המשק לגבות אותו: "מנהלי החברות הגדולות בישראל שמעסיקות מאות אלפי עובדים, מגבים את הנגיד"
נגיד בנק ישראל ידוע כאיש מתון ושקול, שנזהר מהתבטאויות קיצוניות בזירה המקומית. אז למה הלילה הוא שבר שתיקה דווקא ברשת תקשורת זרה והתריע מפני השלכות הרפורמה? כנראה בגלל שראש הממשלה, שלא סופר את הביקורת מבית, רגיש מאוד למה שאומרים עליו בעולם
בריאיון ל-CNN הזהיר הנגיד מפני המשך קידום המהפכה המשפטית בישראל ואף האשים: "התהליך עצמו חפוז ואין הסכמה רחבה בציבור". פרופ' ירון התייחס גם לאמירות משקיעים וחברות להוציא את כספם מישראל: "צריך להתנהל בזהירות"
אם מישהו היה זקוק להוכחה עד כמה חוששים בבנק ישראל מהשלכותיה של המהפכה המשפטית, הוא קיבל אותה היום בדמות דרישה חדשה מהבנקים: לדווח אחת לשבוע על הוצאת כספים לחו"ל, במקום בתדירות של פעם בחודש, כפי שהיה נהוג עד כה
הצעת החוק שהגיש ח"כ משה גפני קובעת כי עליות ריבית לא יחולו על משכנתא לדירת מגורים יחידה. ההצעה שהוגשה בניגוד להסכמים הקואליציוניים, נועדה ככל הנראה להפגין את מורת רוחו של יו"ר ועדת הכספים מהתקציב, אך היא טומנת בחובה סכנה תדמיתית גדולה לכלכלת ישראל
הכינוס מתקיים על רקע ההשערות שהנגיד אמיר ירון התערב בשוק המט"ח בניסיון להוריד את שער הדולר, ומעיד על לחץ במערכת הבנקאית. הוועדה מתכנסת 4 פעמים בשנה, וכינוסים נוספים נעשים לעיתים רחוקות ובעתות משבר
בקושי יצאה ההודעה על העלאת הריבית וכבר מצא את עצמו נגיד בנק ישראל תחת מתקפה פרועה - ועוד מצד שני נבחרי ציבור שאמורים להבין בכלכלה. בעולם כבר מסתכלים בתדהמה, ונתניהו זיהה את הנזק באיחור. קווים לדמותו של הפופוליזם שפשה אצל הנבחרים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא דברים בכנס יועצי המשכנתאות, אז תקף את הנגיד על ההחלטה להעלאת ריבית הפריים. זאת, יממה בלבד לאחר שחתם על צו המפריד את חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט, על אף התנגדותו של מפקח הבנקים - שטען להתנהלות על פי ניתוח כלכלי לא מבוסס
במהלך הפגישה פרופ' אמיר ירון הביע דאגה בפני ראש הממשלה בנוגע למהפכה המשפטית והשלכותיה הכלכליות על ישראל.עוד הוסיף כי בעולם עוקבים בדאגה אחרי ההתפתחויות שעלולות להרחיק חברות בינלאומיות מהשקעות במדינה
שבועיים אחרי שקיבל רישיון פעולה מבנק ישראל, כלל ביטוח ופיננסים צפויה להשקיע 100 מיליון שקלים ולהצטרף כבעלת מניות בבנק הדיגיטלי esh
בנק ישראל העלה את הריבית, כצפוי, ב-0.5%, לשיעור של 3.75%. המשמעות: מחיר הכסף ממשיך להתייקר. המינוס בבנק יכאב עוד יותר וכמוהו גם ההחזר החודשי של המשכנתא. במסיבת העיתונאים הזהיר הנגיד כי אם יממושו ההסכמים הקואליציוניים, האינפלציה תמשיך לעלות
בנק חדש בישראל: הבנק "esh" קיבל את רישיון בנק ישראל. הבנק שמאחוריו כמה יזמים מעניינים בראשות ניר צוק. היו"ר המיועד, האוזר: "סינרגיה בין טכנולוגיה לבנקאות"
האינפלציה בישראל בעלייה, ממשלה הנכנסת מצטיירת כבזבזנית - ואל ההוצאות בגין דרישת השותפות הקואליציוניות, יצטרפו בקרוב הסכמי השכר החדשים. אז מה ניתן לעשות כדי למנוע משבר כלכלי? הנה כמה רעיונות
עימות בישיבת הפתיחה של ועדת הכספים. הנגיד אמר: "לא נותרה ברירה נוכח עליית האינפלציה", היו"ר גפני בתגובה: "יוקר המחייה אינו בראש הסדר החברתי של היועץ הכלכלי של המדינה, שזה נגיד בנק ישראל". עוד הורה גפני ליזום חקיקה שתמנע העלאת ריבית על המשכנתאות
אין הפתעות: בנק ישראל העלה את הרבית במשק בעוד 0.50%, לרמה של 3.25% - הגבוהה ביותר מאז 2011. המשמעות: נוטלי ההלוואת, המשכנתאות ומי שחשבון הבנק שלהם ביתרת חובה, ישלמו יותר. כמה יותר?
כל הסימנים בכלכלה העולמית מצביעים על שנה קשה: אינפלציה, אולי אף דפלציה, מיתון או לפחות האטה כלכלית חמורה. בישראל המצב בינתיים טוב יחסית, אלא שהדגש מתחיל להיות על "בינתיים". במציאות שבה קשה לנו מאוד לתכנון את עתידנו הכלכלי, גוברת הסכנה לאי יציבות חברתית