פרסום ראשון: דוח ה-OECD חושף כי העמידות הכלכלית במלחמה מסתירה בעיות עמוקות שמאיימות להתפוצץ, עם שורה של בעיות קריטיות המאיימות על עתיד הכלכלה הישראלית. מהגירעון דרך עצירת השקעות ועד הכשל בחינוך שיפגע בשוק העבודה העתידי
האינפלציה השנתית בשנים עשר החודשים האחרונים ירדה וכעת עומדת על 3.4%; מחירי הדירות עלו בכמעט 8% בשנה וגם שכר הדירה עולה; ומה בתחום המזון? זינוק חד במחירי הפירות עם עליות של עשרות אחוזים במחיר הבננות והתותים, סוגי בשר רבים התייקרו. הירקות דווקא הוזלו
בהחלטת בנק ישראל שתפורסם היום על הריבית במשק לא צפויות הפתעות, והיא תמשיך לעמוד ככל הנראה על 4.5%. אולם בשווקים נאחזים באמירת הנגיד לפיה נסיים את 2025 עם עד שתי הורדות ריבית. למה השקל החזק לא יעזור לה לרדת היום ומתי נראה הפחתה?
האינפלציה עומדת על 3.5%, מחירי הירקות והפירות רשמו החודש ירידה של 6.6%, מדד מחירי הדירות עלה השנה ב-6.7%
נתוני בנק ישראל מראים כי שליש מכספי הציבור המופקדים בבנקים נמצאים בעו"ש. לא רק יוקר המחיה נוגס בכספי הישראלים, אלא גם האינפלציה ששוחקת לנו את הכסף בעקביות. והפתרונות? נמצאים מתחת לאף
מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה בחודש אוגוסט וסיפק נתונים רעים למשק הישראלי עם עליה של 0.9%. האינפלציה זינקה ל3.6%, מעל גבול היעד של בנק ישראל. עליות בולטות נרשמו בסעיף ירקות. על פי הנתונים גם מחירי הדירות קפצו ב5.8%
שר האוצר המשיך להגן על מדיניותו הכלכלית: "אם לא הייתי עושה עבודה טובה המדינה היתה בוערת. בסך הכל לא שומעים רעש לא מהעסקים ולא מהמפונים"; עוד על החלטת הנגיד שלא להוריד את הריבית: "מה שנוצר עכשיו זה הכי גרוע - סטגפלציה שזה שילוב של אינפלציה והאטה"
כך פוגעת האינפלציה במשק הישראלי ובשכבות החלשות: הכסף שלנו קונה פחות, המחירים ממשיכים לעלות וגזירות נוספות בדרך. המחסור בפועלים ונזקי החקלאות במלחמה לא תורמים, וכך גם המשבר ביבוא מטורקיה. בעוד חמישה חודשים יעלה גם המע"מ והנטל הכלכלי רק יוכבד
פרופ' אמיר ירון מצפה משר האוצר לרסן ניסיונות פגיעה בבנק ישראל, וחושש מהמשך עליית מחירי השכירות והדיור בגלל היעדר עובדים: "כדי להחזיר את דירוג האשראי ברור שחייבים להתבצע שינויים מבניים יותר גדולים שלא טופלו כפי שצריך"
בשעה שמנועי הצמיחה של האינפלציה פועלים במלוא המרץ ובממשלה מכהן שר אוצר נטול משמעת תקציבית, הנגיד לקח הימור מסוכן בהחלטה על הורדת ריבית
החות'ים אמנם מאיימים על נתיב הסחר, אך בנות הערובה האמיתיות שלהן הן האינפלציה והריבית; אחרי שבורסות העולם חגגו בנובמבר את רמיזות הפד לירידת ריבית, כלכלות המערב לא יאפשרו לציר האיראני לעצור את המגמה. דעה
מחירי ההובלה הימית מסין עלו ב-12% בשבוע האחרון בשל פגיעת החות'ים במעבר הימי. האיום הזה הוא אולי בינלאומי, אבל כשבוחנים את עליית המחירים, מגלים שהממשלה היתה צריכה ויכולה לעשות הרבה יותר
יש לנו סיבות רבות לאופטימיות כלכלית: נתוני הייצוא, בעיקר בהייטק, ממשיכים לאותת על התאוששות וצמיחה. עכשיו רק צריך שהממשלה תעשה את הצעדים הנכונים
נתוני הפתיחה עמם נכנס המשק הישראלי למלחמה הם ברובם טובים, ואפילו מאוד. בינתיים מי שרושמים רווחים הם בעיקר הסופרמרקטים וחברות התעופה
שער הדולר הגיע לראשונה זה 8 שנים לארבעה שקלים. מה ההשלכות על משקי הבית?
מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד ב-0.1%, נתון שמעמיד את קצב האינפלציה השנתי על 3.8%. הסעיפים שתרמו לירידה: תחבורה, תרבות ופנאי. המשמעות: פחת מאוד הלחץ על הנגיד להעלות את הריבית בעוד שמונה ימים. ירידה גם במחירי הדיור
התחזקות הדולר בעולם ובישראל מוסברת בעוצמה האמריקאית, אך קשורה גם לחקיקה המשפטית. למה זה קורה ואיך זה עלול להשפיע על כולנו?
עליות המחירים הראשונות מחכות לנו מעבר לשמחת תורה והן רק יחריפו במרוצת השבועות הקרובים. גם הריבית עלולה לעלות ולייקר עוד את הכסף שנדרש בכדי לגמור את החודש, ועוד לא אמרנו מילה על חידוש פעילות הכנסת שצפויה להביא להסלמת המאבק סביב החקיקה המשפט
ההתייקרויות הבלתי פוסקות בשנה האחרונה הן צונאמי שמאיים ועתיד להשפיע על חברות רבות במשק. עם זאת, מדובר בהזדמנות עבור חברות להתייעל ולמצוא אפיקי צמיחה חדשים. אז מאיפה מתחילים ולמה פרסום מאסיבי הוא לא בהכרח הפתרון?
מגמת האינפלציה בישראל נקשרה לתופעות גלובליות: השחרור מסגרי הקורונה, עליית מחירי האנרגיה ועוד. אלא שאחרי שחשבנו שנבלמה, התגלה החיידק הטורף שמסכן את המשק - למרות שרוב המדדים שלו טובים: החקיקה המשפטית והפולמוס סביבה, שהחלישו את השקל והקפיצו את המדד
את מדד אוגוסט הגבוה ושובה של האינפלציה הגבוהה, צפה הנגיד בריאיון חג שנערך עמו עוד לפני פרסום הנתונים. למרות זאת הוא בחר לא להעלות את הריבית, אולי כדי לשמר אווירה טובה לקראת דיון עם נתניהו שעסק בעתידו. בריאיון חג הוא מדבר גם על רווחי הבנקים והמהפכה המשפטית
בדו"ח שהגיש השר סמוטריץ' ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת משה גפני, השר הודה כי מצב האינפלציה וגובה הריבית "פחות טוב" ממה שציפה משרד האוצר כשהניח את התקציב. כמו כן, סמוטריץ' תקף את מה שכינה "מחאת השמאל נגד הממשלה" וטען כי המחאה מנסה "לפגוע בכלכלה בכוונת מכוון"
אולי מוקדם להגיד בביטחון מלא שמדיניות הריבית של נגיד בנק ישראל עצרה את האינפלציה, אבל אפשר לקוות שפרופ' אמיר ירון הרוויח קצת שקט מפני הביקורת הפוליטית-פופוליסטית שנמתחה עליו לאחרונה
אחרי שהקפיא את העלאת הריבית, הבהיר אמיר ירון כי החקיקה גורמת לחוסר ודאות בכלכלה הישראלית וכי כדי לשמור על יציבותה יש "לשמור על חוזקם ועצמאותם של כל המוסדות". עוד הזהיר כי ייתכן שבהמשך הריבית תוסיף לעלות: "נחושים להחזיר את האינפלציה ליעדה"
למרות האזהרה, צופה הארגון שיפור קל בתחזית הצמיחה, על אף ירידה בצריכה הפרטית. כן מודאגים ב-OECD מרמת האינפלציה הגבוהה ומבקרים את מדיניות הממשלה שאינה מתמודדת עם האתגר הדמוגרפי ומרחיקה חרדים משוק העבודה
עליית הריבית ויוקר המחיה צפויים להגדיל את חדלות הפירעון, ובמשק ממתינים לנתוני הממונה על הנושא במשרד המשפטים, כדי להבין את גודל המכה. בהלת בעלי העסקים מובנת, אך מומחים מסבירים כי ניהול נכון של ההליך יכול להציל את החברה
הדברים נאמרו על ידי דייב לובצקי, מנכ"ל בית ההשקעות IBI פאנל בכירי בתי ההשקעות, במסגרת ועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח. יוסי לוי, מייסד בית ההשקעות מור, העריך שמתחילת המהפכה המשפטית הפסידה המדינה כבר 10 מיליארד דולר, צבי סטפק, בעלי מיטב: "הרע עוד לפנינו"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר את הדברים בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הוא שיבח את שר האוצר על שמירת מסגרת התקציב, אבל מתח ביקורת, במשתמע, על העברת הכספים שלא תסייע להצמחת הון פיזי ואנושי
לא רק קיצוץ במסעדות ובילויים. גם חלק מרופאי השיניים חסרי תעסוקה והמוסכניקים מתקשים. יוקר המחיה מחלחל אפילו לעסקים החיוניים במשק, והפיתרון לא נראה באופק: "הממשלה עוצמת עיניים ונותנת לנגיד להילחם בכלי היחיד שעומד לרשותו - העלאת הריבית"
פרופ' אמיר ירון מסביר למה המצב הדמוגרפי יגרום להעלאת מיסים של 16%, למה קרן הארנונה לא תסייע לפתרון משבר הדיור, מה יהיה עם הריבית, האם הוא מתרגש מהביקורת הפוליטית ומה הוא חושב על רווחי השיא של הבנקים?
לא רק המזון מתייקר, אלא גם הכסף: בצל מדד אפריל הגבוה ולנוכח אינפלציה שנתית שגבוהה ב-2% מהיעד העליון שקבע, לא תהיה לנגיד ברירה אלא להעלות היום את הריבית במשק. נוטלי המשכנתאות וצרכני האשראי כבר מתקשים לעמוד בהוצאות
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש האחרון ב-0.8%, ומדובר בעלייה גדולה מהמצופה. עם זאת, אין שינוי בחישוב אחוז האינפלציה השנתי. המדד זינק בעקבות התייקרות הירקות, הפירות, הביגוד ומחירי שכר הדירה.
מחירי הירקות והפירות הם בין האחראים למדד אפריל הגבוה, שמותיר את קצב האינפלציה השנתי בישראל על 5%. זינוק גם בסעיף שכר הדירה
מנכ"לית בנק ישראל בשיחה אישית על הילדות במושב, חיי הדוגמנות שהמירה בקריירה ועד לחשש מרפורמה ללא הסכמה, האינפלציה והשקל הדיגיטלי
שיעור האינפלציה ודירוג האשראי של ישראל הם מדדים חשובים, אבל הם לא הבעיה של המשק הישראלי בעת הזאת. הבעיה היא משבר האמון בין המוסדיים למנכ"ל, או בשמם המוכר יותר: בכירי המשק וראש הממשלה. כל עוד המשבר הזה לא ייפתר, יהיה פה רע - לכולם
ערב החג פרסמה הקרן תחזית צמיחה מתונה אף יותר מקודמותיה - ומה שמדאיג במיוחד הוא לא רק התחזית לשנה הנוכחית ולשנת 2024, אלא ההערכה לחמש השנים הבאות. האם זהו סופה של בועת העושר שהוביל ההייטק בעידן הכסף הקל?
עובדי שדות התעופה, נמלי הים, הרכבות, האוטובוסים והרכבת התחתית ברחבי המדינה צייתו לקריאת האיגודים לשבות במשך 24 שעות: "מאבק עבודה ללא השלכות בשטח הוא חסר משמעות"
בצל חילוץ בנק קרדיט סוויס על ידי הבנק המרכזי של שווייץ, אותת הבנק המרכזי האירופי כי משימתו המרכזית נותרה המלחמה באינפלציה והעלה את הרבית בחצי אחוז, לרמה של 3.5%. עתה נותר לראות כיצד יגיב לכך שוק ההון
בפברואר 2023 הוצאנו סכום של 35.055 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי - גידול של יותר מ-10% לעומת פברואר 2022. הרכישות אונליין צמחו ב-10.1% בפברואר ל-20.576 מיליארד שקל המהווים 58.7% מההוצאות. סמנכ"לית שבא: "קיימת הסטה להוצאות באשראי במקום המחאות ומזומן"
עוד בימים הראשונים של הרפורמה, כשהזהירו כלכלנים מפני השלכותיה הפוטנציאליות על כלכלת ישראל, מיהרו רבים מתומכיה ללגלג על הביקורת, רק שהמספרים לא מבינים ספינים פוליטיים, והעובדות הן שהשקל הנחלש כבר מעורר גל התייקרויות לקראת פסח, שבו נאכל בעיקר מרור
ישראל בנקודה כלכלית מאתגרת. כיצד מתמודדים עם הסערה הכלכלית המתחוללת בחוץ - בישראל וגם בעולם, ומה הקשר לסיטואציה הפוליטית והשלכותיה על העתיד לבוא?
מחקר של Salesforce חושף את השינויים בהוצאות הצרכנים על רקע האינפלציה ואי הוודאות. 81% מהצרכנים בעולם מתכוונים לתכנן אחרת את התקציב שלהם בשנה הקרובה ולמעלה מ-70% יקצצו הוצאות בתחומי התיירות והבידור. נאמנות הלקוח תישען על חוויה מותאמת אישית ושירות מהיר
מדד דצמבר עלה ב-0.3% ומסכם אינפלציה שנתית בשיעור 5.3%. הגבוהה מזה שני עשורים. מחירי הדיור עלו בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2022 ב-0.3% והשלימו עלייה של 18.8% בשנה. שכר הדירה עלה ב-0.4%, אך מי שחידש חוזה ספג עלייה של כ-4.4% ושוכרים חדשים שילמו כ-8.2% יותר
הערב יתפרסם מדד המחירים לחודש ספטמבר, האחרון של 2022 ושל הממשלה הקודמת. הערכות במשק מכוונות ל-0.3%-0.4%, שישקפו קצב עלייה שנתי של כ-5.3%, הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות. מה שמסקרן לא פחות הוא מדד מחירי הדירות: האם יתחיל לשקף את התקררות שוק הנדל"ן?
אנגלמן בכנס לשכת המבקרים: "אנחנו בודקים את היערכות המדינה להתפרצות האינפלציה, את הסדרת ענף החלב ואת תכניות הדיור של ממשלות ישראל. אלה מתווספים לדוחות שכבר פרסמנו בחודשים האחרונים על הבנקאות הדיגיטלית, התחרותיות בענף הרכב והמונופולים בשוק המזון"
בנק ישראל העלה את הריבית, כצפוי, ב-0.5%, לשיעור של 3.75%. המשמעות: מחיר הכסף ממשיך להתייקר. המינוס בבנק יכאב עוד יותר וכמוהו גם ההחזר החודשי של המשכנתא. במסיבת העיתונאים הזהיר הנגיד כי אם יממושו ההסכמים הקואליציוניים, האינפלציה תמשיך לעלות
הבחירות לא משפיעות על זהות הנשיא, אבל משפיעות מאוד על יכולת הממשל שלו לתפקד. קונגרס לעומתי עלול לשבש מהלכים שבהם ינקוט ג'ו ביידן, במטרה לאושש את כלכלת ארה"ב שנמצאת על סף האטה חמורה, אולי אפילו מיתון של ממש
כל הסימנים בכלכלה העולמית מצביעים על שנה קשה: אינפלציה, אולי אף דפלציה, מיתון או לפחות האטה כלכלית חמורה. בישראל המצב בינתיים טוב יחסית, אלא שהדגש מתחיל להיות על "בינתיים". במציאות שבה קשה לנו מאוד לתכנון את עתידנו הכלכלי, גוברת הסכנה לאי יציבות חברתית
