נדרתי לעצמי שלעולם לא אהיה עוד באוברדרפט. איך יכול להיות שזה שוב קרה לי?
אני אב גרוש, מורה ומחנך, עובד בשלוש עבודות אחרי שכבר כמעט מצאתי את עצמי ישן בפארק הירקון. בשנים האחרונות הצלחתי לחזור ולעמוד על הרגליים בעבודה קשה, אבל התקופה האחרונה שוב דוחפת אותי לאחור. כמה עוד אוכל לסחוב ככה, במאבק קיום יומיומי? טור אורח