למרות חזרת רוב התושבים לבתיהם נתוני מנהלת תקומה חושפים תמונת מצב מורכבת ופערים בביצוע. כמחצית מהתקציב שולמה בפועל וארבעה יישובים ימתינו לשיקום ארוך. השר אלקין הצהיר כי ההשקעות מניחות תשתית מוצקה אך נתוני האמון בממשלה מעידים אחרת
בעידן הפופוליסטי הנוכחי, מנהיגים כמו נתניהו וטראמפ משקרים למצביעים שלהם ומרסקים את אמון הציבור, בזמן שהמדיניות שלהם רק מחמירה את מצוקות האזרחים. האירוניה היא שהמצביעים שלהם, למרות שהם הראשונים שנפגעים, ממשיכים להעניק להם תמיכה ולחזור ולהצביע להם שוב ושוב
במציאות כלכלית מאתגרת, כשאמון הציבור במערכת הבנקאית נמוך, הבטחות שיווקיות בדבר חדשנות טכנולוגית כבר לא מספיקות כדי להניע צרכנים לפעולה. הצעות ערך ענייניות, מעוגנות במדיניות של הוגנות ושקיפות, עשויות לשנות את המאזן
מנהלים המגבשים את האסטרטגיה לשנה הקרובה נדרשים לשקלל כעת בין מגמות המשליכות על זהירות וצמצום לבין מגמות המשליכות על צמיחה והתפתחות. איך הכל משתלב יחד ולמה ניתן לצפות בתוך מציאות בה כלום לא ודאי?
אהבה חשובה לביסוס מערכות יחסים בין חברות לצרכנים, אבל היא רק חלק מהסיפור. במקום עוד פרסומת נוגעת ללב שתגרום להם לפתוח את הארנק, מה שצרכנים באמת רוצים לראות זה חברות ומותגים שעומדים מאחורי ההבטחה שלהם
כשמרבית נקודות המפגש עם מותגים הן דיגיטליות, החשיבות של בניית אמון הצרכנים במותג גדלה משמעותית. אז איך מטפחים את אמון הצרכנים ובמה זה כרוך?
משבר אמון: 54% ממשתמשי ה-AI לא סומכים על הנתונים המשמשים לאימון מערכות בינה מלאכותית, כך עולה מדו"ח חדש של סיילספורס. איך זה ישפיע על אימוץ הטכנולוגיה והאם כל ההייפ היה לשווא?
בתקופת מלחמה, מותגים אייקוניים חייבים לתקשר עם צרכנים, זה מצופה מהם, כי יש להם אחריות. ההבטחה להיות כאן עבורם, שבימי שגרה נשמעת בנאלית, מקבלת משמעות חדשה
ההסברה הישראלית בנושא המלחמה מדשדשת בשוכות. כיצד נוכל להעביר לקהילה הבינלאומית את האמת על המצב בארץ, מבלי שהיא תישטף בתעמולה פלסטינית, תתויג כפייק ניוז או תוסר מהרשת?
סקר בינלאומי של מכון המחקר אדלמן מצא כי אזרחים רוכשים אמון רב יותר למותגים ותאגידים מאשר למנהיגים וממשלות. מדוע זה קורה ומה יכולים מותגים לעשות כדי להצליח איפה שהמדינה נכשלה - דווקא עכשיו
עוד לא מיתון, לפחות לא בישראל, אבל הנה כמה מדדים שמצביעים על היחלשות הפעילות הכלכלית במשק. לא כולם רעים, כמו למשל הירידה במספר הנפגעים בתאונות דרכים, אבל כולם מסמנים כיוון ברור, אפילו במדינה שכלכלתה נחשבת לחסונה
כשפרופ' רותי מאיו החלה לחקור את נושא האמון, היא לא האמינה שתישאב למלחמות הפייק ניוז בתקשורת | בשיחת תיקטוק של המכון הישראלי לעיתונות היא מסבירה למה ציבור ענק לא מאמין לפרקליטות אלא לנתניהו, למה מתנגדי החיסונים פורחים בישראל ואת כשלון כלכליסט בפרשת פגסוס
למרות הקמפיין האגרסיבי של נתניהו וחלק משריו, התקשורת דווקא ממשיכה את מגמת העלייה. על פי המחקר, שהתבצע בישראל ובעוד 20 מדינות, שיעור האמון בתקשורת עומד על כ-39% לעומת 35% לפני שנתיים, בעוד בממשלה - רק על 28%
אם מסתכלים על הממצאים בנוגע לרמת האמון הנמוכה בחדשות המגיעות מן הרשתות החברתיות, אפשר ללמוד שהטקטיקה שבה נוקטים נתניהו וטראמפ - ש"עוקפים" את התקשורת המסורתית באמצעות פנייה בלתי אמצעית אל הציבור ברשתות החברתיות - לא עובדת
חשיבות הנושאים הכלכליים-חברתיים בעיני הציבור הישראלי הולכת וגוברת - כך עולה מסקר ארגון מעלה וגלובסקאן.הציבור מוכן לתגמל חברות הוגנות ולהעניש חברות הנתפסות בעיניו כחסרות אחריות חברתית
במדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטאות חיפה ובן גוריון, "זכו" בציון הנמוך ביותר שרי הממשלה. "הציון אינו 'גזירה משמיים', הוא תלוי בפוליטיקאים", מסבירים החוקרים. ואיפה ממוקמים חברי הכנסת?
המחקר שהוגש לנשיא ריבלין מציג נתונים עגומים, על פיהם 79% סבורים שהפוליטיקאים הישראלים מנותקים מהציבור, ודואגים לאינטרסים שלהם ולא של בוחריהם. במקביל מראה הסקר על הקצנת השסע בין יהודים לערבים
אם מדובר בחוסר אמון, למה העיסוק האובססיבי במה שכתוב כל יום בעיתון? הכיצד ידיעות ותחקירים, דעות ורעיונות מהתקשורת הממוסדת מוצאים את עצמם פעם אחר פעם בליבת השיח ברשתות? ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מציעה שנפריד בין אמון לכעס. פרשנות
רק רבע מהציבור הביעו אמון בתקשורת, לעומת 36% בשנה שעברה; וגם, נתניהו יודע מה הוא עושה: בימין - רמת האמון בתקשורת נמוכה בהרבה מאשר בשמאל. 57% ענו שכדי לשמור על הביטחון, מותר למדינה לעקוב אחרי מה שאזרחיה כותבים באינטרנט
למרות הסערות השונות שהתרחשו השנה בתחנה הצבאית, רמת האמון בעיתונאי גל"צ עומדת על רמה גבוהה יחסית; בזמן שהקמת תאגיד השידור וסגירת הרשות מוטלת בספק - האמון כלפי מערכת השידור הציבורית הוא הגבוה ביותר מאז 2002
, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
מהפכת המידע הנגיש לכל, טרם הגיעה כנראה לארגונים בתחום הנסיעות והתיירות. אחרת, איך ניתן להסביר שהתעשייה כולה עדיין נחשבת לספקית גדולה של תלונות צרכניות? באמון הציבור מחפשים פתרון: "בישראל יש בעיה קשה עם איכות השירות"
השנה הצהירו 35.7% מהישראלים כי הם נותנים די הרבה או הרבה מאוד אמון בתקשורת לעומת 29.7% בשנת 2014, אך היא נשארת אחד מהגופים האחרונים ברשימה, בצמוד לממשלה. רוב הישראלים מסכימים שמותר למדינה לעקוב אחר מה שכותבים אזרחיה באינטרנט
עם זאת, הממשלה זוכה לנתון אמון גבוה מהשנה שעברה. מנתוני הסקר השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי צה"ל והנשיא פרס זוכים לרמת האמון הגבוהה מבין המוסדות
האם ההתייקרות נובעת מחוסר בתחרות או שהאשמה מוטלת על רשתות השיווק? לטענת מנכ"ל ארגון אמון הציבור, הגורם הוא "הקשר בין הון לשלטון לריכוזיות". יועץ התקשורת אייל ארד: "מי שאישר את מיזוג קלאבמרקט ושופרסל - מטורף"
ארגון אמון הציבור מבקש מלקוחות סלקום לספר לו כיצד נפגעו מהתקלה החמורה, במטרה לגבש נוסחת פיצוי אותו יגיש לחברה. "יש קשת שלמה של סוגי נזקים שנגרמו ללקוחות"
לאחר שלוש וחצי שנים, נשלל תו אמון הציבור מרשת מחסני חשמל בגלל התעלמותה מתלונות הצרכנים. מנהלי העסק בחרו שלא להגיב לפניות הארגון ולא להגיע לשימועים אליהם הוזמנו
ארגון אמון הציבור אינו מסתפק במערכה שמנהל שר התקשורת נגד חברות הסלולר ותובע לבטל מיידית את דמי הקישוריות. "תעריפי הקישוריות לא משקפים את עלות השיחות, הקישוריות יקרה מדי וקצב ההפחתה נמוך מדי"
עסקים יחויבו לציין הסעיפים המרכזיים בחוזה עם הלקוח בתחילתו ובאופן מודגש ובולט. הצעה החוק אושרה בקריאה ראשונה; היוזמת, ח"כ קירשנבאום: "מדובר במהפכה צרכנית אמיתית"
