האיראנים הצליחו במשימתם, כיוון שהיא נגעה להם אישית וברמה רצינית יותר מאשר למעצמות. גם אנחנו יכולים להצליח לעמוד במשימותינו, אף בעתות קושי ומשבר, אם נפנים את החשיבות שלהן עבורנו. או אז נפעיל מחשבה יצירתית ומשמעת עצמית, ונצליח ללכת עד הסוף הטוב
לפני הכניסה לארץ כועס משה על השבטים שלא רוצים להיכנס לכנען ופוגעים במורל העם. רק אחרי שהם נשבעים שיצטרפו למלחמה, משה מתרצה. כיום יש שבטים שלא לוקחים חלק במשימת הגנת המולדת. מה הם יסבירו למשה? כיצד הם עומדים לפני אלוהים במשפט על ההשתמטות שלהם?
פרשת השבוע - בלק. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
למרות שהתורה משבחת את פעולת הקנאות של פנחס פעמים רבות דווקא האיפוק הוא המומלץ. הקנאות הטילה אסון כבד על העם בימי בית שני, שאת חורבנו אנו מבכים בימי בין המיצרים
השבוע ציינו את יום השנה למותו של בנימין זאב הרצל, יהודי עם חזון שנאמר עליו לא פעם כי מזלו שנפטר לפני שהתחיל החלק המעשי של הציונות. בפרשה אנו לומדים על שני סוגי מנהיגים אלו עם החזון ואלו עם המעשה
התמורות שחלו במעמד הנשים הן חלק מתהליך מבורך של התקדמות האנושות, ואסור שחששות מופרזים בענייני צניעות יחזירו את הגלגל אחורנית. הניסיון מלמד שרבנים הפועלים באובססיביות למען הפרדה מגדרית ולחיזוק הצניעות, אינם בהכרח חסינים יותר
פרשת השבוע - בלק. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
גם אנחנו מקנאים בתרבות העמים ומאמצים חלקים של תרבותם. האם זה מגיע ממקום של בטחון עצמי ויכולת להשראה הדדית? או האם יש כאן התבטלות, קינאה ומצב שיכול להידרדר לקנאות ולרצחנות?
הרמב"ם טען כי חטאו החמור של משה היה בכך שכעס על בני ישראל. כשאנו כועסים, יש לבדוק האם הכעס על האחר מוצדק או שאנו כועסים על עצמינו. לעיתים קרובות אדם הכועס על עצמו, תולה את האשמה באחר, מפני שקשה לו לחיות עם האשמה עצמית
פרשת השבוע - חקת. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
פרשת השבוע - קרח. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
בימים בהם המחלוקות מתנהלות "על במת התיאטרון", צריך לזכור כי גם בציבור הדתי ובעולם הרבנות תופעת המחלוקת רבה והולכת. הדבר המעניין הוא שבמחלוקות רבות, החולקים בטוחים שכוונתם לשם שמים, אולם בעיני המתבונן מבחוץ מתרבה חילול שם שמים
המחלוקת של קרח הפכה למטבע לשון בעברית. סמל של מחלוקת רעה. מחלוקת אמיתית על השקפת עולם היא ראויה, אך למחלוקת עם אינטרסים אישיים, יש בה פוטנציאל נפיץ וצריך להיזהר מאד. אז איך מזהים אותה?
רק קבלה של כאב האחר תביא לסיומו. צריך לקבל את כאבו של נורמן עיסה ובתוכו את הקושי להופיע בשטחים כולנו, בואו נודה על האמת, מתמוגגים מול תמונות ההתרסקות של אורן חזן זמן רב לקח עד שיצא הגיליון החדש של כתב העת "שבו", אבל הוא מצדיק את ההמתנה
מדוע לא מוכנים לשמוע אותנו? מדוע הנרטיב הפלסטיני מצליח? מדוע ההסברה הישראלית כושלת? איך אנחנו נראים לעצמינו? פרשת המרגלים מציעה בפנינו כמה תובנות יסוד בנוגע למציאות שלנו, ומה יש לעשות איתה
כילד, לא הבנתי את "חטא המרגלים", שלחתם אותם להביא מודיעין. הם נסעו, הסתכלו, עשו עבודה יסודית, סיפרו את האמת ואז מענישים אותם. רציתם שישקרו? העמים בכנען אכן חזקים. למה העונש? הבעיה היא כמובן בפרשנות ולא במידע
בפרשה יש שתי גישות, יהושע הוא דמות ממסדית מובהקת, לעומת משה שלא דורש ריכוז סמכויות דתי. הרבנות נאבקת על שימור הסמכויות בידיה והרבנים המקומיים חייבים לקבל את תכתיביה, כמו הניסיון להפסיק את עבודתו של הרב ריסקין שאינו מתיישר לקו הנוקשה של הרבנים החרדים
בסוף הפרשה מובא סיפורה של מרים שמדברת על האישה הכושית שלקח משה. העניין לא ברור, האם ציפורה אשת משה היא כושית? האם לקח אישה אחרת? ומה הבעיה עם צבע עורה? אביא קצת מהפירושים שניתנו, ואולי אתם, הקוראים, תבינו דבר מתוך דבר
נזיר ואישה סוטה דומים. שניהם מהווים סטיית תקן מחיים מאוזנים. הסוטה סטתה אל הצד החומרי ונמשכה אחרי תאוות הגוף, והנזיר סטה אל הצד הרוחני, והפריז בהתרחקותו מענייני הגוף. שתי החלופות לא נכונות, ולכן שניהם נדרשים לעבור תהליך במקדש לפני שיוכלו לשוב לחיים סדירים
בפרשתינו מסופר על טקס קשה של אישה הנחשדת ע"י בעלה שבגדה בו - "אישה סוטה". גם 2000 שנה אחרי חורבן המקדש, ההיררכיה בין איש ואישה קיימת גם בישראל של היום. מוסד הנישואין הוא אולי היסוד והראשית של כל חברה אנושית. טקס הנישואין חייב להיות שוויוני
בספר במדבר מתחילה להתרקם מערכת של עם מגובש היכול לעמוד באתגר כיבוש הארץ וההתיישבות בה. מגילת רות מציגה יעד זה: דמות החברה שתיבנה בעתיד על יסוד הערכים שהעם קיבל ממשה. עוד יהיו מעידות רבות בדרך, אך יש כאן הצבת חזון ויעד, גם לעתיד הממשי וגם לעתיד לבוא
יש אנשים שנראה שמתן תורה דוחק אצלם את כללי הדרך ארץ. הם מקפידים לאכול גלאט כשר, אך משמיצים את מי שחושב אחרת מהם. מקפידים על צניעות, אך פוגעים בכבודם של אנשים, נותנים צדקה אך מרמים את מס הכנסה. התנהגויות דתיות אלה לא רק שגויות, אלא הן גם גורמות לחילול השם
פרשת השבוע - בחוקותי. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
התורה לא הבחינה בין עשירים לעניים, בין חקלאים לסוחרים. כולם שווים בהתאם לגילם. כיום, יכולים בעלי מפעלים למקסם רווחים, ובה בעת העובדים נדונים לפיטורין. ערכם של עובדי המפעלים לא שווה לערכם של בעלי ההון המעסיקים אותם. אלה קיבלו את ים המלח, ואלה מקבלים רק מלח
כולנו, מסתכלים סביבנו ותוהים: למה הרשעים מצליחים, נהנים, מתעשרים, שמחים וצוחקים על כולנו, ואילו הצדיקים, האנשים הצנועים עושי החסד, נותרים עלובים ונרמסים. מדוע אין להם תגמול נראה לעין? זוהי השאלה הקשה של האמונה, המתח הבלתי פתור, הקושי שלא מניח
השנה היא שנת שמיטה. המסורת הגלותית והממסד הרבני הצליחו לקחת עיקר מרכזי בתורה, ולהפוך אותו לצרה לחקלאים ישראלים שמנסים לשרוד מול יבוא זול וממסד אטום. מנגנוני הכשרות שמטעם, גוזרים קופון על גבי הצרכן הישראלי שאין לו מושג למה וכמה הוא משלם על הכרובית מירדן
פרשת השבוע - בהר. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
אחד הטעמים לדבר על שמיטה בזמננו הוא הטעמים. אם נעשה מטעמים מהטעמים, נתאים אותם לחברה המודרנית ונטמיעם בהתאם, השמיטה תניע גם עשייה משמעותית. נראה שיש לעשות זאת בשלושה מעגלים עיקריים: האישי, החברתי, והגלובלי
פרשת השבוע - אמור. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
כיצד קרה שאדם מישראל קילל את ה'? מפרטי המקרה עולה שלא היה הכרחי שאותו בן איש מצרי יגיע לכך. אילו ידעו בני שבטו להכיל אותו, ובמקום לדחותו, היו מקרבים אותו, הוא לא היה מגיע לבית דינו של משה, לא היה בא לכלל ייאוש תהומי, ולא היה מגדף שם שמים
המסורת שלנו הלכה דרך ארוכה מהסקילה באבנים בשער העיר. ועדיין, היום יש בתי מדרש שמבקשים לחדש את בית המקדש, כולל הפולחן הקדום של הקרבת הקורבנות. ובתי מדרש אחרים הפועלים לחידוש וריענון, והמשך תהליך ההתאמה של המסורת היהודית, למציאות החיים המשתנה
אולי בגלל שאין לנו זמן לעכל ואין לנו זמן להכיל ולהירגע מהזיכרון העם כולו רץ אל אותן במות ובשר. האין דרך ראויה יותר לחגוג חירות ועצמאות? אולי לא איבדנו השבוע את הרב ליכטנשטיין לבדו אלא את האפשרות לנהוג כמותו? ותקשיבו לאלבום הרגיש והסוער של סטיבנס
הימים המיוחדים שעברו עלינו, חוברים לפרשת 'קדושים' כדי להפנות את מבטינו לתרומתם של בני הדור הקודם לחיזוקה של המדינה. הציווי "והדרת פני זקן", צריך להעניק השראה לכינונה של חברה שמעמידה בראש ערכיה, הערכה וכבוד לאדם, ולא רואה בהצלחות פיננסיות את פאר רוח האדם
הפרשה שלנו היא דוגמא נפלאה לדינמיות של התרבות ולצורך של המסורת להתחדש כל הזמן תמיד. איסור גילוי העריות הוא הטאבו החמור ביותר של החברה האנושית. זה איסור חמור שקיים כנראה בכל תרבות אנושית המוכרת במחקר האנתרופולוגי. אבל משכב זכר? למה זה חטא חמור כל כך?
פרשת השבוע - אחרי מות קדשים. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
פרשת הנגעים צריכה לשמש תמרור אזהרה בפני דיבור מיותר ומזיק, אך היא לא צריכה לשמש מחסום בפני דיבורים ראויים. אולי מוטב שאדם לא ישים עצמו כאילם, אלא רק ישים לפיו מסננת ויקיים: וסיננתם לדבריך
פעם, כשרק התחלתי לעסוק בפרשות השבוע, דילגתי על הפרשות הקשות הללו. מה כבר יש לי להגיד על טומאת נידה או על צרעת? ואז לימד אותי אחד המורים הוותיקים בבינ"ה שגם צרעת היא חלק מהמסורת שלי ושגם עם טומאת הנידה אני חייב להתמודד
התעדכנו על זמני כניסת החג השני (שביעי של פסח) שחל ביום חמישי בערב. התעדכנו על זמני כניסת ויציאת השבת פרשת שמיני. וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי איור הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה ופסח כשר ושמח
בימי המקרא בני ישראל הקריבו קורבנות בפסח, היום כבר לא. על מנת שיוכלו להתקיים - דת ותרבות חייבות להיות גמישות ודינמיות ולהתאים את חוקיהן להווה, כדי שהתרבות תשמר גם בדורות הבאים ובעיקר כדי שיהיה לנו מה להגיד לבנינו
על אמיר חצרוני שמשחק את המשחק שכולנו כל כך נהנים לשנוא. על רונית אלקבץ שנבחרה לעמוד בראש חבר השופטים של תחרות "שבוע המבקרים" בפסטיבל קאן. והמלצה על גיליון חדש של כתב העת "דחק". יונתן ברג מסכם את השבוע
חג הפסח הוא הזדמנות להחזיר לסדר היום הציבורי את המודעות והרגישות למצוקות הכלכליות בחברה הישראלית, ולדרוש הן מהרשויות הממלכתיות והן מעצמינו לעשות יותר כדי שיציאת מצרים תניע שינויים סוציו-אקונומיים, ואפילו תגרום ליד להיכנס לכיס
ספר ויקרא עושה הבחנות על הבחנות. יוצר הפרדה והיררכיה בין בני אדם שונים. מודיע וקובע זמנים ומועדים, ויוצר הבחנה בתוך המרחב הפיזי. זוהי פרקטיקה דתית נטו, והדברים שהם "צו" עוד ישתנו במסע הארוך מהמדבר אל הארץ המובטחת
כמעט כולם פה צריכים לכפר על מערכת בחירות הרסנית ומעוותת. הרצוג ולבני, נתניהו וכמובן התקשורת. יונתן ברג בוחר את סוגי הקורבנות שצריכים להביא במערכת הפוליטית
פרשת השבוע - ויקרא. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
מבחן הענווה חשוב במיוחד למי שנבחר שוב להוביל. יש רוב בעם שמתרשם מיכולתו לעמוד בזקיפות קומה ובתקיפות על כבוד האומה והמדינה. אך אזרחי ישראל רוצים לראות במקביל גם את מידות הענווה והצניעות במה שנוגע לחייו האישיים
מה יכול להיות רחוק יותר מהוויית חייו של אדם החי בחברה המודרנית של ימינו מאשר הקרבת קורבנות? ומהו בעצם קרבן? אם נברר את משמעות המלה העברית "קרבן", נבין משהו על הצורך הזה של בני אדם להקריב קורבנות
על "משטרת חופש הביטוי" שלא נותנת לכל הדעות להשמע. על המשורר אליעז כהן שהחליט לא להצביע בבחירות. והמלצה על האלבום החדש של "ועדת חריגים". יונתן ברג מסכם את השבוע
פרשת השבוע: ויקהל-פקודי. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע. שתהיה שבת של שלום ושלווה
כשמדובר באנשים פרטיים יש להימנע מביקורתיות, וראוי לדון תמיד לכף זכות, אך כשמדובר בשליח ציבור, לא רק שמותר לחשוד בו, אלא יש חובה לבדוק היטב אם מעשיו הם בדרך הראויה
עבור רבים נישוק מזוזה משמש ביטוי לאמונה. יאיר גרבוז ביטל אותם וביטא פילוג תרבותי שלא נותן מקום ל"אחר". הממשלה החדשה תבין כי אחדותו של עם ישראל היא משימה לאומית?
פיקוד העורף