פרשת משפטים: האמונה היהודית מעניקה מוטיבציה לפעול למען האחר
האמונה הדתית לא רק דורשת עשייה, אלא גם מעניקה תעצומות נפש לפעול למען האחר חרף הקשיים והוויתורים שכרוכים בכך
האמונה הדתית לא רק דורשת עשייה, אלא גם מעניקה תעצומות נפש לפעול למען האחר חרף הקשיים והוויתורים שכרוכים בכך
שרת התרבות מנסה לסייג את חופש הביטוי של דעות שאינן לרוחה, החולקים עליה מדביקים לה תוויות של פשיזם, וכשהיא נושאת דברים, הם לא מוכנים להקשיב להם. אין אפשרות להגיע להבנה בין בעלי מחלוקת בלי הקשבה אמתית לדברי היריב
שני הפירושים לציווי שקדם לגאולה מלמדים על אותה נקודה מרכזית העומדת ביסוד התורה כולה: היחס לאחר בכלל ולחלש בפרט
כישלונותיהם של אחי יוסף מלמדים על חשיבות ההתאפקות. חוסר היכולת שלהם להתאפק, שהביא אותם להיפטר מיוסף, כישלון בהתאפקות שהמיט קלון על יהודה, וכשל באיפוק שהביא את צרת בנימין. חוסר היכולת להתאפק הוא רעה חולה שממיטה צרות
כל סוגי האלימות שהוזכרו בפרשה זועקים אלינו מכותרות החדשות. התורה קבעה רף מחמיר של התייחסות לאלימות לסוגיה, ושורה של הלכות נועדו למגר אותה כדי שכל אדם יעשה כמיטב יכולתו על מנת לעקור אותה מן השורש
מדינת ישראל נדרשת לא אחת להכריע בשאלה האם להיכנס לעימות צבאי מול אויבים. רבים נוטים באופן אינסטינקטיבי לתמוך בתקיפה. הניסיון המצטבר שהחל עם יעקב, מלמד שלא תמיד זו האופציה הנכונה, וכי דרושה זהירות רבה בהכרעות שכאלה
לבן ייסד שיטה המאפיינת רבים משונאי ישראל - מדברים אחד בפה ואחד בלב ונוקטים בחוסר יושר. העולם המערבי קצת מתקשה לעכל תופעות כאלה, ולכן הוא יכול לגלות אהדה לארגוני טרור אנטי ישראלים, גם אחרי שידע על בשרו את הטרור האסלאמי של דאע"ש
פרשת השבוע - תולדות. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת ובירושלים, חיפה, באר שבע ותל אביב וגם משהו קצר על פרשת השבוע. שתהיה שבת של שלום ושלווה
האם אנשים המקפידים על קלה כחמורה, אך מדברים לשון הרע, הם טובים או רעים? האם יהודים המתנגדים לכל דבר מצווה, אך מוסרים נפשם למען המדינה הם בצד הטוב או הרע? האם מישהו יכול לשפוט את חברו? התורה מלמדת על מורכבות
פרשת השבוע - וירא. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת ובירושלים, חיפה, באר שבע ותל אביב. וגם משהו קצר על פרשת השבוע. שתהיה שבת של שלום ושלווה
אמש ראינו דוגמה חיה למה שהתנהגות ברוטלית יכולה לגרום. רבנים, יש לכם אחריות - אל תגררו אחרי ההמון הזועם ואל תקראו לאלימות, אל תסיתו לעבור על חוקי המדינה ואל תוסיפו את קולכם להגברת הפחד והשנאה. קיראו לשמירת החוק, השמיעו צפירות הרגעה, ביטחון ותקווה
במקרא לא נאמר כיצד הרג קין את הבל ובמקורותינו ניתנו כמה השערות בדבר, אך המסקנה היא אחת - האמונה הדתית יהודית צריכה להפוך את האדם לטוב יותר, רחום יותר ורודף שלום
רבים מנסים למשוך אנשים לחזור בתשובה משיקולי כדאיות: "תראה את היופי של חיי המשפחה אצל מי ששומרים מצוות". קהלת לא מדבר ברטוריקה הזו. הוא יודע ששמירת מצוות עשויה להיות רוויות עונג, אך בה במידה היא עלולה לתבוע מחיר בוויתורים על נוחות ותענוגות בעולם הזה
מעמד הקהל בהשתתפות המלך, הכהן הגדול וכל גדולי ישראל נועד להעצים את המוטיבציה להתחזק בשמירת כל התורה בשלמות. עלינו להיות מודעים ליכולות ולמגבלות שלנו, ולא לשגות באשליות. אולם בד בבד להכיר גם ביכולות ובנקודות החוזק שלנו, ולשאוף קדימה
פרשת השבוע - נצבים. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
כשמשה פתח את נאומו ב:"א?ת??ם נ?צ??ב?ים ה?י?ו?ם כ??ל??כ?ם ל?פ?נ?י י?ק?ו?ק א?ל?ה?יכ?ם", הוא לא התכוון לומר - אינכם אלא סטטיסטים, משה בא להקנות לכל לכל אדם מהם מעמד מכובד. אבל מדוע היה צורך לזקוף את קומתם של בני ישראל?
פרשת השבוע מלמדת אותנו על מערכת של בלמים ואיזונים שמכוונים אותנו לבנות חי רוח ולא לנהות אחר החומרנות באופן שעלול להביא משבר עולמי כפי שהיה ב-2008
פרשיית עגלה ערופה נועדה לגרום לכל אדם מישראל, ומעבר לכך לרשויות הנושאות באחריות, להרגיש את כובד המשא וגודל המשימה של שמירה על חיי אדם. האחריות לחיי אדם, יכולה להצדיק גם פסיקה המאפשרת הזנה כפויה של אסיר השובת רעב
תופעת הרווקות המאוחרת הפכה למגיפה ישראלית שנובעת מהחשש להחמיץ בן זוג חלומי. פרשת השבוע ויום ט"ו באב החלים היום מלמדים אותנו כיצד אפשר למקסם את הקיים מבלי לחשוש מהפסד עתידי
אותם קיטורים, נרגנות ותחושת מרירות שליוו את עם ישראל במדבר וגרמו לו לוותר על הכניסה לארץ, היא זו שהחריבה את בית המקדש השני, והיא זו שעלינו לשפר ולתקן על מנת לבנות אותו מחדש
האיראנים הצליחו במשימתם, כיוון שהיא נגעה להם אישית וברמה רצינית יותר מאשר למעצמות. גם אנחנו יכולים להצליח לעמוד במשימותינו, אף בעתות קושי ומשבר, אם נפנים את החשיבות שלהן עבורנו. או אז נפעיל מחשבה יצירתית ומשמעת עצמית, ונצליח ללכת עד הסוף הטוב
למרות שהתורה משבחת את פעולת הקנאות של פנחס פעמים רבות דווקא האיפוק הוא המומלץ. הקנאות הטילה אסון כבד על העם בימי בית שני, שאת חורבנו אנו מבכים בימי בין המיצרים
התמורות שחלו במעמד הנשים הן חלק מתהליך מבורך של התקדמות האנושות, ואסור שחששות מופרזים בענייני צניעות יחזירו את הגלגל אחורנית. הניסיון מלמד שרבנים הפועלים באובססיביות למען הפרדה מגדרית ולחיזוק הצניעות, אינם בהכרח חסינים יותר
הרמב"ם טען כי חטאו החמור של משה היה בכך שכעס על בני ישראל. כשאנו כועסים, יש לבדוק האם הכעס על האחר מוצדק או שאנו כועסים על עצמינו. לעיתים קרובות אדם הכועס על עצמו, תולה את האשמה באחר, מפני שקשה לו לחיות עם האשמה עצמית
בימים בהם המחלוקות מתנהלות "על במת התיאטרון", צריך לזכור כי גם בציבור הדתי ובעולם הרבנות תופעת המחלוקת רבה והולכת. הדבר המעניין הוא שבמחלוקות רבות, החולקים בטוחים שכוונתם לשם שמים, אולם בעיני המתבונן מבחוץ מתרבה חילול שם שמים
מדוע לא מוכנים לשמוע אותנו? מדוע הנרטיב הפלסטיני מצליח? מדוע ההסברה הישראלית כושלת? איך אנחנו נראים לעצמינו? פרשת המרגלים מציעה בפנינו כמה תובנות יסוד בנוגע למציאות שלנו, ומה יש לעשות איתה
בפרשה יש שתי גישות, יהושע הוא דמות ממסדית מובהקת, לעומת משה שלא דורש ריכוז סמכויות דתי. הרבנות נאבקת על שימור הסמכויות בידיה והרבנים המקומיים חייבים לקבל את תכתיביה, כמו הניסיון להפסיק את עבודתו של הרב ריסקין שאינו מתיישר לקו הנוקשה של הרבנים החרדים
נזיר ואישה סוטה דומים. שניהם מהווים סטיית תקן מחיים מאוזנים. הסוטה סטתה אל הצד החומרי ונמשכה אחרי תאוות הגוף, והנזיר סטה אל הצד הרוחני, והפריז בהתרחקותו מענייני הגוף. שתי החלופות לא נכונות, ולכן שניהם נדרשים לעבור תהליך במקדש לפני שיוכלו לשוב לחיים סדירים
התורה לא הבחינה בין עשירים לעניים, בין חקלאים לסוחרים. כולם שווים בהתאם לגילם. כיום, יכולים בעלי מפעלים למקסם רווחים, ובה בעת העובדים נדונים לפיטורין. ערכם של עובדי המפעלים לא שווה לערכם של בעלי ההון המעסיקים אותם. אלה קיבלו את ים המלח, ואלה מקבלים רק מלח
אחד הטעמים לדבר על שמיטה בזמננו הוא הטעמים. אם נעשה מטעמים מהטעמים, נתאים אותם לחברה המודרנית ונטמיעם בהתאם, השמיטה תניע גם עשייה משמעותית. נראה שיש לעשות זאת בשלושה מעגלים עיקריים: האישי, החברתי, והגלובלי
פרשת השבוע - אמור. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
כיצד קרה שאדם מישראל קילל את ה'? מפרטי המקרה עולה שלא היה הכרחי שאותו בן איש מצרי יגיע לכך. אילו ידעו בני שבטו להכיל אותו, ובמקום לדחותו, היו מקרבים אותו, הוא לא היה מגיע לבית דינו של משה, לא היה בא לכלל ייאוש תהומי, ולא היה מגדף שם שמים
הימים המיוחדים שעברו עלינו, חוברים לפרשת 'קדושים' כדי להפנות את מבטינו לתרומתם של בני הדור הקודם לחיזוקה של המדינה. הציווי "והדרת פני זקן", צריך להעניק השראה לכינונה של חברה שמעמידה בראש ערכיה, הערכה וכבוד לאדם, ולא רואה בהצלחות פיננסיות את פאר רוח האדם
פרשת הנגעים צריכה לשמש תמרור אזהרה בפני דיבור מיותר ומזיק, אך היא לא צריכה לשמש מחסום בפני דיבורים ראויים. אולי מוטב שאדם לא ישים עצמו כאילם, אלא רק ישים לפיו מסננת ויקיים: וסיננתם לדבריך
חג הפסח הוא הזדמנות להחזיר לסדר היום הציבורי את המודעות והרגישות למצוקות הכלכליות בחברה הישראלית, ולדרוש הן מהרשויות הממלכתיות והן מעצמינו לעשות יותר כדי שיציאת מצרים תניע שינויים סוציו-אקונומיים, ואפילו תגרום ליד להיכנס לכיס
פרשת השבוע - ויקרא. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע (אחרי האיור של הדלקת הנרות). שתהיה שבת של שלום ושלווה
מבחן הענווה חשוב במיוחד למי שנבחר שוב להוביל. יש רוב בעם שמתרשם מיכולתו לעמוד בזקיפות קומה ובתקיפות על כבוד האומה והמדינה. אך אזרחי ישראל רוצים לראות במקביל גם את מידות הענווה והצניעות במה שנוגע לחייו האישיים
פרשת השבוע: ויקהל-פקודי. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע. שתהיה שבת של שלום ושלווה
כשמדובר באנשים פרטיים יש להימנע מביקורתיות, וראוי לדון תמיד לכף זכות, אך כשמדובר בשליח ציבור, לא רק שמותר לחשוד בו, אלא יש חובה לבדוק היטב אם מעשיו הם בדרך הראויה
מעמד הר סיני היה חד פעמי בעוצמתו, אך מהר מאוד בני ישראל שכחו אותו והתפללו לעגל הזהב. מה שמקבלים בקלות, מאבדים בקלות. אנו נגיע להישגים והצלחות רק אם נשקיע במאמץ היום-יומי, ולא נתפתה לאשליות של פתרונות קלים
למה צמים בתענית אסתר? מה מצוות מחצית השקל? איך צריך להתנהג במגילה? מה עושים בסעודה? כמה משלוחי מנות צריך לתת? ומה זה מתנות לאביונים? הלכות פורים. שנהיה שמחים
לדברי חז"ל הסיבה לכך שעמלק הפך לרודפם של ישראל נעוצה בעובדה שאבותינו הרחיקו את תמנע - אמו של עמלק, בעת שזו רצתה להתגייר. כדאי ללמוד מכך על רבנים מסויימים שמתנגדים כיום לתהליכי הגיור
מבלי שינקוט עמדה בפרשות הבקבוקים או רהיטי הגן או הנסיעות לחו"ל של רה"מ ואשתו, ומבלי לחרוץ דין בהרשעת קצין משטרה שהתעניין באשת חברו. מצא עצמו השבוע הרב רונן לוביץ' נמשך לעיסוק ב'לא תחמוד'. איך אפשר לצוות את האדם על הרהורי ליבו? התשובה בפנים
לפי חז"ל, 4 מפלגות שונות עמדו על ים סוף לפני שנבקע. כל אחת הציעה דרך התמודדות אחרת. במפה הפוליטית של ישראל ניתן למצוא 4 גישות דומות שמתמודדת עם הבעיה הקיומית. אם נצליח ליצור הרמוניה בין כל הגישות, אולי יגיע הפתרון
'פרעה' מכיל את אותיות המילה 'הערף' - הסמל הגדול של קשיות עורף, דמות המייצגת את כל הרע שגלום במקובעות. אדם עלול להזיק לעצמו אם ימנע מלהתקדם ולהתחדש. ואיך יוצאים מהקיבעון? הקשיבו למשל על שחקן הכדורסל
אין לבני ישראל זכות ליהנות מהנסים של עשר המכות ויציאת מצרים, אם הם עצמם יתנהגו כמו המצרים. אנחנו הצטוונו שמתוך חווית העבדות והסבל נטמיע אצלנו את העיקרון: "ואהבתם את הגר"
למרבה המזל, בימים ההם אין פריימריז בישראל, ולא ועדה מסדרת, לא בחירות חשאיות וחופשיות ולא בכל צורה אחרת. כך קרה שמשה קיבל את המשימה הבלתי אפשרית להוביל את העם לחירות, למתן תורה ולארץ ישראל
כששומעים על שחיתות נבחרי הציבור, מבינים שלא כולם היו יוצאים ישרים בתכנית "יצאת צדיק". יש להביט בדרכו של יוסף שיצא צדיק אצל אשת פוטיפר ובמדיניות הכלכלית. הוא צריך להוות דגם לחיקוי
תקופת בחירות הם ימים של התלהטות רגשות, השתלחות ביריבים פוליטיים והתלהמות במילים פוגעניות, כדאי לזכור איך טעויות אנוש מנעו ממשפחה טובה לשבת בשלווה, והביאו אומה שלמה לצרה צרורה
יש אומרים שהיתה זו נשיקה כואבת: עשיו בכה שהוא נאלץ לנשק יהודי, ויעקב בכה כי ידע שנשיקה עם שונא ישראל דורשת מחיר של וויתורים. ובכל זאת הייתה נשיקה. למה? הרב רונן לוביץ' מסביר