כששרת התחבורה מתעלמת מכבישים משובשים ומסוכנים, המשטרה מתעלמת מפשעים שצולמו מכל כיוון ושר האוצר מתעלם מהנתונים של משרדו, ברור שזה לא כישלון נקודתי אלא תהליך עקבי של פירוק מתמשך שנועד לשרת מטרה ברורה: פירוק הדמוקרטיה הישראלית והחלפתה במשהו אחר לגמרי
על אף כל חסרונותיה, ויש לא מעט בגלל נבחרי ציבור חסרי אחריות והבנה כלכלית, ישראל נחשבת גם ביום עצמאותה ה-77 לנס כלכלי עולמי
פרסום ראשון: דוח ה-OECD חושף כי העמידות הכלכלית במלחמה מסתירה בעיות עמוקות שמאיימות להתפוצץ, עם שורה של בעיות קריטיות המאיימות על עתיד הכלכלה הישראלית. מהגירעון דרך עצירת השקעות ועד הכשל בחינוך שיפגע בשוק העבודה העתידי
תקציב 2025? "העדיפו קיצוץ רוחבי טיפש על פני הפחתת ההוצאות". הגיבוי מטראמפ? "הוא לא מחלק מתנות בחינם". החוקר אסטבן קלור, פרופ' לכלכלה פוליטית, מזהיר מפני פגיעה אנושה במעמד הביניים ולא מפחד לומר את מה שאיש לא רוצה לשמוע: "מדינת ישראל נמצאת כבר עכשיו במיתון"
עסקת החטופים והאפשרות שתביא עמה הפסקת אש קבועה, כבר מציתות את הדמיון. הבעיה היא שללא שינויים פנימיים מהותיים, אפילו תקופה של שלווה והתאוששות כלכלית עלולה להוות לא יותר מתחנת יציאה נוחה יותר עבור מי שחוששים לעתידם כאן
למרות המלחמה המתמשכת, ישראל מגיעה לשנה החדשה חזקה - צבאית וכלכלית. תחזיות בנק ישראל לשנה הקרובה ולזו שאחריה מבשרות על צמיחה אדירה, בזמן שבאירופה, בקנדה ובדרום-מזרח אסיה השווקים קפואים. אל תתפלאו אם לפחות חלק מ-82,700 הישראלים שהיגרו מכאן השנה עוד יחזרו
ההשקעות שלנו השתלמו ב-2024 והניבו תשואה של 608 מיליארד שקל, אך זהו סופו של עידן ועכשיו אנחנו נכנסים לתקופת התגוננות ושמירה על הקיים. עם כ-90 אלף ישראלים שהיגרו מאז תחילת המהפכה המשפטית וכשאנחנו נושאים על גבינו אוכלוסייה לא יצרנית, זה לא הולך להיות קל
גם מלחמה של 14 חודשים לא מונעת מהמסכים בבורסה בתל אביב להיצבע בעיקר בירוק. כשטבעת האש סביבנו מתפוררת, האבטלה בשפל וקטר ההייטק ממשיך לסחוב את המשק אחריו, אפשר רק לדמיין את ממדי הצמיחה המחכה לנו ביום שאחרי. זהירות, תחזית אופטימית
חרדים יקרים: המציאות הביטחונית משתנה ואיתה גם המציאות הכלכלית. מאחר שאנחנו לא רוצים להיפרד מכם על רקע כלכלי, אתם מתבקשים לומר לנו באילו תנאים תהיו מוכנים למסד את הקשר עם מדינת ישראל, כי ככה אנחנו פשוט לא מסוגלים להמשיך יותר
יותר מדירוג אשראי או אחוזי אינפלציה, מה שבאמת צריך להדאיג את קברניטי המשק הוא מצב הרוח הירוד של אזרחי ישראל. מדינה חפצת חיים לא יכולה לאפשר למלחמת קיום להתארך לנצח - המשק דורש הכרעה, בין אם בניצחון מוחץ ובין אם בהסכם
לפני שנכנסים להיסטריה, כמה נקודות שכדאי שתדעו: חובות העולם לישראל בשיא, יצוא ההייטק בעלייה, ההשקעות הישירות מזנקות, והעודף שלנו גבוה מזה של האיחוד האירופי. זה לא אומר ששר האוצר והממשלה לא מוכרחים להתעשת ומיד, אבל יש גם מקום לאופטימיות
כשהכלכלה קורסת אז עם כל הכבוד לאירוע הביפרים בלבנון נתניהו חייב לכנס מיידית את הוועדה ליוקר המחייה ולא להסתפק בדיוני הוועדה להבטחת עתידו
תגובות חריפות להורדת דירוג האשראי במערכת הפוליטית והעסקית: "נתניהו וסמוטריץ' מחבלים באופן מכוון במוניטין כלכלת ישראל, בחוסנו של המשק, ברמת החיים של אזרחי המדינה. כבר היום אגרות החוב של ישראל נסחרות ברמה של מקסיקו או פרו, היתכנות להורדות נוספות כבר בקרוב"
כמו תלמיד שהשיג ציונים טובים אבל נכשל בהתנהגות ונזרק מבית הספר, ככה הכלכלה הישראלית: מתריסה נגד ההערה ביומן שקיבלה מסוכנות מודי'ס ומנופפת בהישגי העבר. הבעיה היא שעם כל הכבוד למדדים, בלי אמון אין כלכלה
גל המחאה נגד הרפורמה עושה שימוש גדול באיום הכלכלי, אבל בעוד שהוצאת כספי ההייטקיסטים מישראל היא בעיקר הצהרתית וחסרת השפעה של ממש, הסנטימנט השלילי שנוצר בשוק ביחס למנייה שנקראת ישראל, עלולה לפגוע בעתידנו. הגיע הזמן להוציא את הכלכלה מהמשחק הפוליטי
מזכ"ל הארגון, שהתארח בישיבת הממשלה, שיבח את הביצועים הכלכליים של ישראל, בעיקר נוכח נתוני התעסוקה, הצמיחה ומספר המועסקים בהייטק. ראש הממשלה חגג את הדוח המוצלח, אך הוסיף: "המחירים בישראל חייבים לרדת"
חברת הדירוג Fitch אישרה פעם נוספת את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+; תחזית הדירוג נותרה "יציבה"
על אף ההסלמה הביטחונית ואי הוודאות הפוליטית דירוג האשראי של ישראל לא השתנה ונותר גבוה: סוכנות הדירוג s&p הודיעה הלילה כי הדירוג של ישראל נותר ברמה של AA- עם תחזית יציבה. הסוכנות צופה כי ישראל תצמצם את הוצאות הממשלה ותעלה מיסים. בנוסף: שבחים למבצע החיסונים
דוח אפריל של קרן המטבע הבינלאומית מציג תחזית משופרת לכלכלת ישראל בשנתיים הקרובות: תחזית הצמיחה ל-2021 עודכנה ל-5%. התחזית מתבססת על הערכה אופטימית לגבי המאבק העולמי בקורונה, אך גם על מדדים ייחודיים למשק הישראלי: נתוני 2020, החיסונים וההייטק
הכלכלה החברתית שהנהיג לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוחלפה בשנות ה-90 באוטובוס המנכ"לים, הפרטה וחיבור לגלובליזציה. רבין נתפס כמר ביטחון, אך הקדנציות שלו כראש ממשלה היו דרמטיות בהשפעתן על כלכלת ישראל, בשני צמתים קריטיים בהיסטוריה של המדינה
בראיון ברדיו 103FM יצא שר האוצר נגד מי שמנסה לנגח אותו בקשר למדד מחירי הדירות שהתפרסם בשבוע שעבר. "מאוד מקווה שהמדד שהוצג היה האחרון במגמה הזו"
על פי תוכנית העבודה לקראת תקציב 2019, רשויות מקומיות שיעכבו היתרי בנייה יאבדו את סמכותן. היעד המרכזי הוא הגדלת היצע הדירות כדי להוביל לירידת מחירים - ללא פעולה ישירה של הפחתה כמו בתוכנית מחיר למשתכן. ינתנו הקלות בהעסקת עובדים זרים
ג'סי קולומבו, פרשן כלכלי ב"פורבס" כתב ניתוח של כלכלת ישראל וטען כי קיימת בועה חמורה. "בועת הדיור תתפוצץ ותוביל לירידת מחירים חדה, עניין שיגרור הפסדים כבדים לבנקים"
בדו"ח השנתי שערכה על כלכלת ישראל, ממליצה קרן המטבע הבינלאומית להמשיך במגמת צמצום החוב ולהגדיל את ההוצאות על חינוך ובריאות. דגש על שילוב הערבים והחרדים בכוח העבודה
חלק מהפריחה הכלכלית הוא פועל יוצא של תקופות בהן התהליך המדיני התקדם משמעותית. ד"ר רובי נתנזון סבור כי יש חשש לבריחת משקיעים על רקע הכוונה ללחוץ כלכלית על הרשות
על פי נתונים ממכון ירושלים, מאז 2005, הידרדרה ישראל 35 מקומות בדירוג העולמי לחופש כלכלי. בתחום הרגולציה ישראל מדורגת במקום ה-107. "הדו"ח נותן פרספקטיבה למחאה נגד יוקר המחיה"
לקראת הקמת הצוות שידון עם המוחים על פתרונות למצוקותיהם, מדגיש שר החינוך כי הממשלה תתקשה להיענות לכל דרישות המפגינים. סער סבור כי "אסור להסתכל על המחאה במשקפיים פוליטיים"
לפי הדו"ח הכספי של ממשלת ישראל לשנת 2010, סך כל הוצאות המדינה בשנה שעברה עמד על 458.2 מיליארד שקלים. ההכנסות ממיסים: 244 מיליארד שקלים
נגיד בנק ישראל העלה את התחזית לשנת 2011 מ-3.8% ל-4.5%. לדבריו, בהגשת דו"ח בנק ישראל לשנת 2010: "בין שמירה על מסגרת התקציב והורדת מסים, אעדיף את התקציב"
שר האוצר יובל שטייניץ התייחס בראיון מיוחד ל"וול סטריט ג'ורנל" לאירועים במצרים וטען כי לדעתו, לא תהיה להם השפעה על כלכלת ישראל. "אם התוצאה תהיה יותר דמוקרטיה, זה דבר טוב"
ראש הממשלה ושר האוצר נאמו בכנס 2021 לבניית תוכנית כלכלה ארוכת טווח לישראל. לדברי נתניהו, "מה שמבטיח את קיומו של השלום הוא היכולת לשמור על הפיתוח הכלכלי"
לפי הערכות בנק ישראל, ברבעון האחרון של 2010 המשיך הגידול בתוצר בשל האצה בגידול של הצריכה הפרטית ובהשקעות בנכסים קבועים, ומגידול מתון יותר ביצוא
לפי מחקר של מכון ון ליר והתאחדות הסטודנטים, לימודי הכלכלה בימינו חסרים את הכלים הנחוצים לשוק העבודה. 71% מהסטודנטים טענו כי לא נחשפו מספיק למחקרים כלכליים
על פי אומדנים ראשונים של הלמ"ס, כלכלת ישראל צמחה בשנה האחרונה ב-4.5%, מעל התחזיות של בנק ישראל והאוצר. כמו כן, עולה כי רמת החיים בישראל עלתה ב-2.7%
שר האוצר נפגש ערב החג עם פורום "ראשי המשק" והתייחס לשורת הנושאים שעל סדר היום, בינהם בעיית הריכוזיות, התאוששות המשק, תקציב המדינה ושכר הבכירים. לדבריו, אם החרדים לא ישתלבו בעבודה ב-20 שנים הבאות, תהיה פגיעה קשה בכלכלת ישראל
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בחצי השנה הראשונה של 2010, התוצר המקומי הגולמי עלה ב-4.1%, לאחר עלייה של 3.3% במחצית הקודמת
לאחר לילה ארוך של דיון מרתוני, ועוד כמעט ארבע שעות של הצבעות על התסייגויות האופוצזיציה, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הגשתו של תקציב דו שנתי
מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמר כי אחד מתפקידיה החשובים של ממשלת ישראל הוא לשלב את שני המגזרים בטווח הבינוני והארוך. "במקום שיש בעיה יש הזדמנות"
העלייה מצביעה על המשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית של המשק, אך בקצב מתון יותר. המדד המשולב, שמפיק בנק ישראל, אומד את תנועתו ומצבו של המשק
מרכז טאוב פירסם לאחרונה דו"ח מדאיג, המסיק כי המגזר החרדים מצוי מחוץ למעגל העבודה. דר' יוסי מערבי טוען, כי זה הזמן למצוא מנהיגות אחראית ורצינית ולקחת את העניינים בידיים
כלכלני בנק ההשקעות מציגים תחזית כלכלית פסימית רק במעט מזו של בנק ישראל הצופה צמיחה של 3.7% השנה. "הסיבה להבדל: הערכות שונות באשר לעוצמת הפגיעה של המשבר באירופה"
בזמן שאירופה כורעת תחת נטל החובות, ישראל צפויה לספוג פגיעה בהיקף היצוא שלה. על פי מחקר של התמ"ת, אם המשבר לא יתרחב למדינות נוספות - יירד היצוא הישראלי ב-2%
יום לאחר שהכריזו באיחוד האירופי על תכנית הסיוע, הריעו השווקים הפיננסים ברחבי העולם. גיא רולניק אומר: זה רק עניין של זמן - הבעיה של יוון לא נפתרה, אלא רק נדחתה למועד אחר
ממשלת ישראל חתמה עם ממשלת סין על פרוטוקול פיננסי בהיקף של 400 מיליון דולר. המשמעות: קו אשראי מיוחד למימון מסחר והשקעה ישראלית בסין
במסיבת העיתונאים לרגל צירופה של ישראל ל-OECD, דיבר רוה"מ על רפורמות כלכליות, תחרות, שוק ההון, פנסיה ותקשורת - רותם שטרקמן מצפה שביבי גם יעשה, ולא רק ידבר
הנה זה קרה, בשעה טובה הצטרפנו ל-OECD, וגם העולם מודה: ישראל היא מדינה דינמית, יצרנית ומלהיבה. מירב ארלוזורוב טוענת שעכשיו הזמן לגלות, האם גם אנחנו חושבים ככה
שגרירי 31 המדינות החברות בארגון אישרו בישיבה מיוחדת את צירופה של ישראל לארגון הכלכלי. ההצבעה הביאה לסיומן של 15 שנות מאמצים בלתי פוסקים מצד ישראל להצטרף לארגון
