בגטו וילנה, הנערה ריקלה גלזר כתבה בלי הפסקה, ושירה "היה זה יום קיץ" היה להמנון. סיפור ההישרדות המדהים שלה עובר דרך מילים, צלילים ותושייה אין קץ, וכולל גם סיפור לא-ידוע על המפגש שבו סייעה ליצירת "שיר הפרטיזנים", אחד השירים הידועים ביותר מתקופת השואה
במשך עשרות שנים אספה שרה קליבץ עדויות מניצולי שואה בעבודתה ביד ושם, אך היא עצמה מיעטה לדבר: "בשבילי זה היה שואה של אחרים". רק בערוב ימיה שיתפה את בנה במה שקרה לה בגטו וילנה, ביום בו איבדה את משפחתה ובמלחמתה לצד הפרטיזנים. השנה היא הלכה לעולמה
בין אקציה אחת לאחרת, הצליחו היהודים לקיים חיי תרבות מפוארים מאחורי חומות הגטו - מקונצרטים בבגדים מחויטים ועד למוזיאונים עם יצירות אומנות מוברחות. הפעילות המחתרתית תועדה, והתמונות נשמרו עד היום במזוודה והופקדו בספריה הלאומית. "ניסיון לנהל חיים נורמליים"
לאחר שהשלטונות הסובייטיים הטיסו במבצע יוצא דופן את המשורר אברהם סוצקבר ואת אשתו מן השטחים שבשליטת הנאצים ב-1944, התמסר הסופר לכתוב על השואה בווילנה עירו, תוך שהוא מדגיש את הזוועות ואת ההתנגדות בצורותיה השונות
