מי שמשווים את מצבם של השבים למשוחררי המחנות, מחמיצים רכיב משמעותי: ב-1945 נרשם רגע ניצחון על הנאצים, לא רק למוזלמנים האומללים אלא לעולם כולו. מצבנו שונה בתכלית: החטופים בעזה, חמאס נותר על כנו, ובצפון והדרום התושבים ימשיכו לחיות בחשש מהמפלצות שעל הגדר
לאחר שנים שבהן נדחקה התופעה לשולי החברה, העולם עומד בפני התפרצות מחודשת של שנאה גלויה. גל זה, שלעיתים מוסתר תחת מסווה אנטי-ציוני, מציג את היהודים ואת ישראל כאויבי האנושות. השנה נרשם זינוק של 340% במקרים אלו. וכשהדגל כה אדום וברור - המדינה חייבת לפעול
עדותו המצמררת של הסופר ניצול אושוויץ בזמן משפט אייכמן, שבמהלכה התמוטט על דוכן העדים, נחקקה בזיכרון הלאומי. 80 שנה לשחרור המחנה, רואה אור שיחתו עם חוקרי "לשכה 06" במשטרה לפני המעמד הדרמטי. התמליל המלא - והחומרים החדשים שנחשפו לציון יום השואה הבינלאומי
בציון יום השואה הבינלאומי שורדי השואה חנה שטרנליכט ומרדכי אדלר התראיינו לוואלה וסיפרו על החיים בצל המלחמה. החל מהכרטיסן שסירב להכניס את חנה להקרנה של "שלגיה" ועד לתופת במחנות - העדויות המצמררות והבחירה בחיים: "דחפו אותנו לתאי גזים - ופתאום הפעולה הופסקה"
יום השואה הבינלאומי הוא יום שבו אמורים כל בני האדם לשים לב לפשעים ולעוונות נגד האנושות הקורים סביבם ולעשות למניעתם ותיקונם. ובמקרה הישראלי, לפשעים שאנחנו חוללנו בעזה ומעוללים בגדה המערבית הכבושה. ביום בו המסר יצא מאיתנו - יהפוך הסכסוך להסדר סמלי רב עוצמה
האירוע לזכר ליל הבדולח בשנה שעברה בגרמניה עמד בסימן 7 באוקטובר. הקנצלר נאם באחד מבתי הכנסת בברלין והבטיח "לא עוד". אך שנה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מתקבעת תמונה של ישראל ההורסת. וכשאמהות מבכות על ילדיהם המתים - אפילו הפוגרום באמסטרדם לא משנה את הלך הרוח
בנאומם בעצרת הפתיחה ליום השואה אמש, ראש הממשלה וגם הנשיא בחרו להדגיש כי מה שקרה בעוטף עזה ב-7 באוקטובר "לא היה שואה". אמנם רוב הישראלים, לאורך כל הקשת הפוליטית, מסכימים כי יש מקום להשוות בין השניים, "תחושת האיום הקיומי הוא חוליה מקושרת בין אז להיום"
בין יום השואה לימי הזיכרון והעצמאות, אחרי חודשים של מלחמה ולנוכח האנטישמיות הגוברת בעולם, ישראל והעם היהודי נמצאים במשבר קשה. ועדיין, מבט היסטורי מפוכח חושף: גם לאחר הכרסום בעוצמתנו, המצב טוב משהיה ברוב שנות ההיסטוריה היהודית. מותר לראות אופק בהיר
ארבעה שורדי שואה שפונו אחרי שבת השחורה נזכרים במה שעברו בילדותם לאור החוויה הקשה של 7 באוקטובר. "בטוח שאחזור לבית שלי", אומר רוברט רפאל בן ה-96 ממושב לימן. "לא תיארתי לעצמי שנהיה פליטים בארץ שלנו", אומרת דבורה נבו. אחד מהם חזר לביתו, והשאר משוועים לשוב
הספר "אל אשר נקראתי" שיוצא לאור בימים אלה, הוא אוסף סיפורי חיים מצמרר של ניצולי שואה שעמם עבדה לינדה כהן בעמותת "עמך" בירושליים. אני מביאים כאן שלושה סיפורים של נשים שורדות, במילים שבהם נאמרו ונכתבו, כדי לכבד את קולן של הניצולות
יום הזיכרון יפתח בערב יום ראשון, 5 במאי 2024, ויערך בסימן חורבן הקהילות היהודיות: "היו קהילות ואינן עוד". יום למחרת בשעה 10:00 תישמע ברחבי הארץ צפירת הדומיה. אילו אירועים מרכזיים חשוב להכיר? מתי ייסגרו בתי העסק? ומי יוביל את מצעד החיים? | כל מה שצריך לדעת
שורד השואה טומי שחם נולד בשנת 1933 בצ'כוסלובקיה. הנאצים כבשו את העיר בה התגורר בשנת 1941 ומיד לאחר מכן הוטלו איסורים רבים על היהודים. בשנת 1944 גורשה משפחתו למחנה בהונגריה, ולאחר מכן לבירקנאו. הוא שרד עד שחרור המחנה ע"י הצבא האדום. הוא עלה לישראל ה-1949
בקהילה היהודית מחו על הצעד, באמצעותו ביקשה המשטרה בבירה להגן על האנדרטה מפני ההפגנות ההמוניות נגד ישראל. ניצולת שואה: "לראות את זה גורם לך להרגיש שהם המנצחים, המערב חייב להתעורר"
בסרט שאפתני, שרובו ביידיש ומצולם בשוט אחד בשחור לבן, מוצגת עיירה יהודית טיפוסית ערב פלישת הנאצים לברית המועצות. בסופו מתואר, בסצינה קצרה אך מטלטלת, גם הבוקר הנורא שבו היא מתעוררת לטבח
איש הדת ופעיל השלום מנצרת, שהוביל ב-2003 מסע של יהודים וערבים למחנות ההשמדה, הלך לעולמו. הוא האמין ש"שיתוף פעולה בין הערבים-הנוצרים שחיו כאן אלפיים שנה לבין היהודים, יכול להצליח ולסחוף אחריו את כל העולם הערבי - נוצרים ומוסלמים", כפי שאמר באחד הראיונות עמו
ביד ושם כבר הבינו שהרשתות החברתיות הן לא עוד טרנד שמאפיין את הדור הצעיר אלא הזדמנות לתעל את החשיפה לתוכן משמעותי שבכל דרך אחרת היה נשכח ונדחק לשוליים. אז מה עושים במוסד הוותיק כדי לשווק את זיכרון השואה לצעירים?
הדמיון המצמרר בין מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס לפני שבוע מהדהד בראשם של ניצולי השואה. במכתב פתוח, מחזק יוסף אפרת, ניצול שואה בן מאה, את חיילות וחיילי צה"ל הנלחמים בחזית. "תחזרו אלינו בשלום, ובעטרת ניצחון"
המכתב, שאותר בארכיון הוותיק, נשלח למזכירו של האפיפיור על ידי כומר גרמני, והתריע כי אלפי יהודים ופולנים הומתו בגז מדי יום במחנה ההשמדה בלז'ץ. חשיפתו חותרת תחת טענת הוותיקן לפיה האפיפיור לא ידע על זוועות הנאצים ולכן שמר על שתיקה
עמודי תווך ולוח אבן שעליו חרוטים חלקים מעשרת הדיברות אותרו בנהר בעיר, ומציאתם ריגשה את הקהילה היהודית המקומית. בית הכנסת היה אחד האתרים המפורסמים ביותר של מינכן, אך מנהיג גרמניה הנאצית הורה להורס אותו ב-1938, חודשים לפני ליל הבדלוח
נשיאת בית המשפט העליון התייחסה בסיום נאומה לעבודת השופטים, בצל המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה, ואמרה כי "מהשואה למדנו כי עלינו לעמוד על משמר זכויות הפרט". מפקד פיקוד הצפון גורדין: "גם היום, במרחק השנים, נשמעים איומים כנגד מדינת ישראל"
אוסף של תמונות מפרופילים באפליקציית ההיכרויות והסטוצים שצולמו באנדרטה להנצחת יהודי אירופה שנרצחו בשואה הפך לוויראלי - ואיתו עולה השאלה על הנצחת השואה בעידן הרשתות החברתיות
בטקס לרגל יום השואה אמר לפיד, בעצמו בנו של ניצול, כי השואה לימדה אותנו שעלינו לשרוד בכל מחיר ולהגן על עצמנו, ואולם אסור לנו לשרוף בתים כי "יהודים לא מבצעים פוגרומים". לדבריו: "הדרך להתמודד עם הרוע היא לא להפוך להיות דומה לו"
ספר התורה המיוחד במינו, החל את דרכו ברומניה, שם יהודי שנרצח בשואה דאג למצוא לו מחבוא לפני שנשלח למשרפות. הספר הגיע לשכנו הגוי, שאכסן אותו באסם, ומשם לידיו של אדוארד "אדי" מוסברג. מוסברג, ששרד את השואה ועמל על הנצחתה תרם את הספר לצה"ל. "משמש כמצבת זיכרון"
האירועים של המרד, שהתנהל לפני 80 שנה, יישארו זיכרון עמום. יש לנו כעת הזדמנות להתקרב אליהם, ללמד אותם ולחנך לאורם. המשמעות שלהם כיום היא בהשראה הגדולה שהם מעניקים לנו באשר לכוחה של רוח האדם להשפיע וליצור מציאות אחרת
אחרי עשרות שנים שבהן לא דיבר על השואה, דודי זאב ליבסקינד יושב לשיחה פתוחה ומרגשת: על הפרידה מקלמן אחיו הגדול, לפני שנשלח לאושוויץ. על הנדודים, החיים במנזר והרעב ללחם. על ההורים, שאיתם לא הצליח לדבר אחרי המלחמה והגעגועים לאמא, שלא התאוששה מאובדן בנה
בקרוב כבר לא יישארו בחיים ניצולי שואה שיוכלו לספר את סיפור הגבורה שלהם לדורות הבאים. מעין שריג, סמנכ"לית התקשורת של Meta בישראל, מסבירה מדוע נכון לחדש את מפעל הנצחת השואה המסורתי ולהנגיש אותו לבני הנוער - על מנת להבטיח שהדור הצעיר באמת יזכור ולא ישכח
האנשים מאחורי האפוס התיעודי "מלחמת וייטנאם" חוזרים עם סדרה חדשה שבוחנת כיצד הביטה אמריקה על הרייך השלישי ופשעיו נגד העם היהודי, ואיך מורשת אפלה של גזענות, אנטישמיות ושנאת זרים מטילה צל כבד על עברה של המעצמה - וגם על ההווה שלה
מוגש מטעם weshow, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
"לידידי עפר, אתה המפעל החשוב ביותר בעולם לשימור האמת ההיסטורית על מרד גטו וורשה", סבר פלוצקר, 18.1.23 - נכתב בספר האורחים ב"מוזיאון שואה או תקווה" שבירושלים
הסכנה בהכחשת השואה והאנטישמיות שהפכה פופולרית מובילות אותנו למחשבה על אחריות מנהיגים ובדבר איכותה וערכיה של החברה כולה. עלינו לראות בזיכרון השואה משימה גלובלית של שימור וחיבור המורשת היהודית והנצחתה של האמירה החשובה ביותר שידע העם היהודי - לעולם לא עוד
מרדכי לוסטיג איבד ביום אחד את שני הוריו, אחיו ואחותו שנורו לעיניו על ידי הנאצים. אחרי שנים של תלאות עלה לארץ, נלחם, בנה והקים משפחה, שלדבריו, "מהווה בעצם קיומה את הניצחון". בין היתר, שירת בצבא האמריקני והשתתף כניצב בעשרות סרטים, כולל סרטו של שפילברג
הנשיא אמר כי מספר הקורבנות שגבתה המגיפה הוא כ"שואה אחת או שתיים", בהמשך להשוואה דומה שעשה לפני כמה חודשים, שעליה מעולם לא התנצל. . ארגונים יהודיים בארגנטינה גינו: "אמירה שמזלזלת בטרגדיה הגדולה ביותר בהיסטוריה"
ד"ר גיטה סיקוביץ', ניצולת השואה בת ה-95 שפגשה אתמול את הנשיא האמריקני ביידן ביד ושם, סיפרה בריאיון ל-103FM על תחושותיה. לדבריה, הודתה לנשיא על התקופה בה התגוררה בארצות הברית לאחר המלחמה - והתרגשה עד דמעות כשהוא שוחח איתה
עולמה של תמר בודק התהפך כשנלקחה עם משפחתה למחנה הריכוז. היא שרדה כמעט ללא אוכל ותוך שאיבדה את אביה באופן טרגי. בתום המלחמה עלתה לארץ והגשימה את חלומה - להיות גננת. "חינוך ילדים הוא הכי טהור, ראשוני, ישיר", הגדירה. בשבוע שעבר הלכה לעולמה בגיל 88
כמעט 60 שנה לאחר הוצאתו להורג של אחד מאדריכלי "הפתרון הסופי", מפרסם ארכיון המדינה את המסמכים בתיקו האישי ותרגומיהם לעברית. לצד מכתבי המלצה, אותות הצטיינות וקורות חיים, נמצא גם מכתב שבו ביקש אדולף אייכמן לממן לו שיעורים פרטיים בעברית עם רב
נשיא המדינה הציג בדבריו שתי תמונות: בראשונה נראים אם אוחזת בבנה הקטן על שפת בור הריגה, כשמאחוריהם חיילים גרמנים, ובשניה ידה של ניצולת אושוויץ שלובה בזו של נינתה, על רקע דגל ישראל. "התמונות מהדהדות את המילים כולן", אמר
"סבוטאז'" (כאן 11) מגולל את סיפורן של הנשים שהבריחו אבק שריפה לאנשי הזונדרקומנדו, שפוצצו באמצעותו את המשרפות. באמצעות אנימציה, עריכה מעולה, קצב מסחרר ושילוב חכם ועשיר של דימויים, הוא גם מצליח להתמודד באופן מקורי עם אתגרי הייצוג של השואה
מרדכי נורה במריופול. חוה נרצחה בפוגרום בלבוב. בתיה מחרסון ויונה מחרקוב הובלו אל קברי אחים המוניים. נאינה מקייב הוצאה להורג בבאבי יאר. המקומות מוכרים מהחדשות, השמות - מההיסטוריה שלנו. חמישה סיפורים על השואה באוקראינה ועל העבר היהודי שלה - שנגדע באחת
הכוריאוגרף והיוצר שלמה ממן יצר ריקוד עם חדש לשיר "אשטיקאלע ברויט" בביצועו של דודו פישר. השיר נכתב על ידי פרופ' זהבית גרוס והוא תעד את סיפורו של אביה, צבי ברנר ז"ל, ניצול שואה מטרנסניסטריה
הספר "אל אשר נקראתי" שיוצא לאור בימים אלה, הוא אוסף סיפורי חיים מצמרר של ניצולי שואה שעמם עבדה לינדה כהן בעמותת "עמך" בירושליים. אני מביאים כאן שלושה סיפורים של נשים שורדות, במילים שבהם נאמרו ונכתבו, כדי לכבד את קולן של הניצולות
כשהתחבא עם אשתו ובנו בזהות בדויה, החליט שמחה גוטרמן לכתוב על גזרי נייר את סיפור חייו וקורות משפחתו ועירו פלוצק שבפולין. את החיבור החביא, וקיווה כי בנו יינצל וישלוף אותו מהמסתור יום אחד. אחרי שנים ארוכות, בנו יעקב דאג להוציא אותו מחושך לאור
משפחתו של משה גילתה על יהודים שיועדו לגירוש, והזהירה אותם מראש. סימון, שהסתתרה בבית יתומים מרוחק, לא שוכחת את הפרידות מהוריה, שנשלחו לאושוויץ. פחות מאלפיים ניצולי שואה מצרפת חיים היום בישראל. זה סיפורם של שניים מהם, שהצליחו לבנות כאן חיים חדשים
גזר דין מוות ריחף מעל ילדי גטו שאוולי, ויושביו ניסו למצוא מסתור עבורם בבתים ליטאיים. סיפורו של "ילד יהודי", השיר המוכר ביותר שנכתב שם, הוא המפתח לפרשה: כאב ההורים שנטשו כדי להציל את ילדיהם, היחסים המורכבים עם השכנים לשעבר, וגם משוררת רגישה אחת שנשכחה
כשהיה בן 10, צבי "צ'יבי" נותר רק עם אביו, לאחר שאמו ואחיו נשארו תחת השלטון הנאצי בוורשה. לאחר מכן, גורשו הבן ואביו למחנה עבודה בסיביר. ב-1943 עלה לארץ יחד עם ילדי טהרן, וכל חייו נאבק למען הצדק בעירו, אשקלון. לפני 3 שבועות הלך לעולמו בגיל 92
האדם שביקש להעמיד למכירה פומבית את הערכה ממחנה ההשמדה מעוניין שתעבור לרשות עמותה פרטית. אולם, מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל מתנגד לכך, ומתעקש שמקומה ביד ושם: "יש לו את היכולת לחקור, הוא הגוף שמדינת ישראל הסמיכה לשם כך"
אריה חורש נולד ברומניה, ובמלחמת העולם השנייה נספתה כל משפחתו. הוא העפיל לארץ ישראל, השתתף בכיבוש אילת במלחמת העצמאות והיה ממייסדי המושב טל שחר, שבו ניהל משק חקלאי. במלחמת יום הכיפורים, כשהוא עצמו בחזית הדרום, קיבל את הבשורה על נפילת בנו. השבוע מת בגיל 91
בביקורה האחרון בישראל בזמן כהונתה, מרקל הגיעה בפעם השישית למרכז להנצחת השואה. בביקור עוד נכחו יו"ר המרכז דני דיין ויו"ר מועצת המרכז הרב ישראל מאיר לאו. בסוף הסיור, חתמה בספר האורחים הרשמי של יד ושם. רה"מ: "מקומו של העם היהודי הוא על אדמתו, כאן בארץ ישראל"
בביקורו הממלכתי הראשון, הנשיא נפגש עם הנשיא האוקראיני, לקראת הטקסים לציון 80 שנה לטבח בבאבי יאר. השניים מסרו דברים על היחסים בין המדינות והמאבק באנטישמיות, בהם הרצוג שיבח את הנצחת תרבות הקהילה היהודית במדינה, וזלנסקי הדגיש: "זכרון הקורבנות קדוש עבורנו"
אימגרד פורכנר יצאה הבוקר מבית האבות שלה, ולא הגיעה לאולם בעיר איצהו שבו היא עומדת לדין על סיוע לרצח של יותר מ-11 אלף איש בעת ששירתה כקלדנית במחנה שטוטהוף. שעות אחרי שהוצא נגדה צו מעצר, היא נתפסה על ידי הרשויות
בביקורו הממלכתי הראשון בתפקיד, הרצוג הוזמן על ידי הנשיא האוקראיני להיפגש עמו ולהשתתף באירוע הבינלאומי. הוא עוד ייפגש עם רה"מ האוקראיני ונציגי הקהילה היהודית, וינאם בפרלמנט. שרנסקי, כיום יו"ר המרכז להנצחת השואה באבי יאר, בירך: "גאה שהנשיא מוביל את המשלחת"
למרות גילו המתקדם, בית משפט בברנדנבורג קבע כי הקשיש, ששירת במחנה הריכוז זקסנהאוזן, כשיר לעמוד לדין על סיוע לרצח של 3,518 אסירים. משפטו ייפתח באוקטובר, אך משך הדיונים יהיה מוגבל. עשרות אלפים נרצחו במחנה, בהם יהודים, שבויים סובייטים, הומואים ואסירים פוליטים
