יו"ר הארגון ד"ר שמואל רוזנמן חושף את פרויקט Go Witness שרותם AI והולוגרמות כדי לשמר את הזיכרון ביום שאחרי השורדים האחרונים. הוא מסביר על חשיבות המפעל בצל 7 באוקטובר והאנטישמיות, ועל שיתוף הפעולה עם פולין שהביא עד כה 350 אלף משתתפים למסע
טיקטוק ישראל ועמותת מצעד החיים משיקות פרויקט תוכן ייחודי לשימור עדויות שורדים. במרכז המיזם: שיחה בין יוצר התוכן והמורה שרון בנימין לשורדת רינה צ'צ'קס אקסלברד
מול תוכנית ההשמדה של איראן ושלוחיה, והזינוק המבהיל בשנאת היהודים בעולם, אסור להסתפק רק בטקסים. יובסט ביטנר, צאצא לנאצים ומייסד "מצעד החיים", בקריאה נוקבת למערב: להתעורר מהאשליה, להיאבק בדה-הומניזציה ולהתייצב לצד ישראל מול השדים מהעבר שחזרו בלבוש מודרני
למרות גל ביטולי ההופעות ואירועי התרבות של ישראלים בעולם, על רקע הימשכות המלחמה בארץ, ההצגה "דף חלק" של מיכל סבירוני הוזמנה לשני תיאטראות בגרמניה בחודש הבא. סבירוני, דור שלישי לשואה, מעלה בהצגה העוסקת בשואה את השאלה האם אפשר לעשות ריסט ולפתוח דף חלק
אלברט ושרינה נשלחו לאושוויץ מסלוניקי ושרדו שבעה מדורי גיהנום. בנם, כדורגלן העבר משה יחיאל, מספר על הילדות בצל הזיכרונות המזוויעים. "הם אמרו: 'אנחנו ניצחנו את היטלר'. היה לנו קשה להבין בהתחלה את המילים האלה, מאמא ואבא שלא מזמן איבדו את רוב המשפחה שלהם"
כולם שמעו על "שואה", לא כולם צפו בו. לרגל הקרנת האפוס המפלצתי של קלוד לנצמן ב-HOT8, סיפורו של אחד הסרטים הגדולים והחשובים בכל הזמנים
"משפחתי לא הביעה חרטה ועצב על מה שסבא עשה", אומר קאי הס, נכדו של רודולף הס מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ, בריאיון מיוחד לוואלה באנדרטת השואה בברלין. הוא מדבר על הרגע שבו גילה מה עשה סבו, על תמיכתו בישראל ועל התגברות ההערצה להיטלר בעולם
עלייה חדה בפניות לסיוע, מחסור במומחים ופערי נגישות בין המרכז לפריפריה, אלה רק חלק ממצאי הדו"ח המתסכל - 28% מהשורדים מרותקי בית, והמעבר לשירותי רפואה דיגיטליים מחריף את ההדרה ומוביל לדחיית טיפולים ולהחמרת מצבם הבריאותי. כאן, נכנסת עמותת "למענם" לתמונה
קאי הס, נכדו של רודולף הס, סיפר בריאיון מיוחד לוואלה באנדרטת השואה בברלין על הרגע הקשה בו גילו ילדיו שסבא רבא היה מפקד מחנה אושוויץ ועל מאבקו באנטישמיות. הריאיון המלא יעלה ביום שלישי, יום השואה הבינ"ל, והתקיים לקראת השתתפותו של הס בכנס לזכרו של מאיר גרנט
התערוכה, שתוצג ללא תשלום לקהל הרחב, תספר את סיפורם של מאות מועדוני ספורט יהודיים וספורטאים בולטים בפולין עד השואה, דרך מסמכים, צילומים ועדויות היסטוריות
טובי טראקמן לא רצה לעשות סרט על אושוויץ, אבל ההלם שחש באנדרטת השואה בברלין שכנע אותו שהוא חייב. כעת כשהוא מגיע לפסטיבל סאונדטראק עם סרט על התזמורות במחנה, הוא משתף בסיפור המדהים שגילה במקרה בצילומים ומסביר למה השנתיים האחרונות גרמו להכול להרגיש מוחשי מאוד
היומן שנכתב על קופסת שימורים, הבובה של אינגה בת החמש, טביעות האצבע של אייכמן, רשימות שינדלר ותכניות הבינוי של אושוויץ: כ-400 פריטים בני עשרות עד מאות שנים מאוספי יד ושם מוצגים לראשונה לציבור בתערוכת "זיכרון חי: אוספי יד ושם בין עבר לעתיד"
ארגון CyberWell מתריע מפני מגמה מדאיגה של שימוש ציני במושג "ניצולי שואה" בהקשר של עזה, על ידי עזתים ואנטי-ישראלים ברשתות החברתיות. "מדובר לא רק באנטישמיות - אלא בדה הומניזציה", אמרה טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ"לית CyberWell
שורד השואה שמר על שתיקה לאורך חייו לגבי חלקו בתכנית הנקמה, שנועדה להעניש את הגרמנים אחרי השואה. רק בשנים האחרונות סיפר את סיפורו המלא, לפיו היה בקבוצת האופים שנועדו להרעיל את כיכרות הלחם במחנה השבויים הגרמנים ליד דכאו - אלא שנחשפו ונבלמו
החשוד תושב ירושלים בן 27, מוכר למשטרה ונעצר לאחרונה בין היתר לאחר שריסס כתובות על גבי קיר בית כנסת, אבני הכותל המערבי ובכנסיית הקבר. הוא שוחרר בהחלטת בית משפט וכעת הוא נעצר שוב בעקבות ריסוס "שואה" על המדרכה בתחנת הרכבת הקלה 'מרכזית'
הייתי ילדה קטנה, רק בת שש וחצי, שוכבת על אדמת היער, רועדת מקור, קודחת מחום, רעבה עד מוות. ביום שפורסמו התמונות של אביתר ורום - פניהם החלולות, גופם הדקיק - משהו בי נשבר. ואז עולה שוב אותה שאלה - האם מישהו יבוא להציל אותם?
ניצולת השואה המפורסמת מתה בגיל 103 בגרמניה. הנהגת גרמניה, בהם הנשיא והקנצלר חלקו לה כבוד אחרון. רב העיר ברלין, הרב יהודה טייכטל, ספד לה: "למרגוט לא היו ילדים ביולוגיים, אך במובן עמוק יותר, כולנו ילדיה"
כ-300 בני אדם מ-15 מדינות השתתפו באירוע "מצעד העמים". משתתפת מגרמניה: "הנחתי שאבותיי לא היו מעורבים בזוועות המלחמה, אבל גיליתי שסבי היה ממשפחה נאצית מוכרת בכפרו, וזה שינה את עולמי"
זינוק באירועים אנטישמיים בשנת 2024: עלייה של 317% באוסטרליה; למעלה מ-38 אירועים לכל 1,000 יהודים בגרמניה. שבע הקהילות היהודיות הגדולות בעולם מפרסמות דו"ח שנתי ראשון שמעיד על זינוק באירועי שנאה בעקבות טבח 7 באוקטובר
אברהם שלום וירצברגר, עלה לארץ לבדו אחרי השואה, לחם ונהרג בקרב בגוש עציון - ופרטים מעטים ידועים עליו. ארכיון כפר עציון ובית הספר שדה שבמקום קוראים לציבור לעזור ולחשוף פרטים על גיבור נשכח.
נחמה גרוסמן נמלטה מהעיר סלוצק שבבלרוס עם בנה הגדול, ועברה את זוועות המלחמה עד שהתיישבה בערד. בנה ונכדתה מספרים על אישה שחוותה את התופת - אך בחרה בתקווה: "לימדה את כולם שצריך לאהוב לחיות"
וולטר פרנקנשטיין נפטר השבוע בגיל 100, יומיים לפני יום השואה. הרטה ברלין אותה אהד עד יום מותו נפרדה: "נשאר לצידנו למרות כל הקשיים"
הילדים והנערים של בית פישמן נפגשו עם דובית ילוביצקי, שסיפרה את סיפורו של אביה, שורד שואה מפולין. "הם העבירו זה לזה מסרים שחשוב שזה יהיה מכבד ושזו זכות בשבילנו. היה מפגש ממש מוצלח"
מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי ( JPPI ) מצא כי אירועי שבעה באוקטובר עוררו זיקה מחודשת בין השואה לאקטואליה בעיני נבחרי הציבור בארה"ב - המחקר מצא זינוק משמעותי באיזכורי השואה מצד פוליטיקאים בארה"ב. באיזו מפלגה מזכירים יותר את נושא השואה? כל הפרטים
ניצולי שואה עברו טראומה קשה המלווה בכאב גדול מאוד. לכן רבים מאוד מהם בנו מנגנוני הגנה הסוגרים את הרגשות ומונעים מהם לגעת בתהום הכאב. אבל אפשר עוד לתקן וצריך לעשות את זה עכשיו
מורן סטלה ינאי וקית סגל נאמו בטקס של משלחת "7 באוקטובר" במחנה ההשמדה מיידנק. "אני מוצאת את עצמי חושבת בלי סוף איך ייתכן שכזה דבר קרה, ואיך אנחנו כחברה לא יכולים להרשות לזה לקרות שוב. לא לנו ולא לאף עם בשום מקום בעולם", סיפרה מורן
בין דבריו, התייחס ח"כ המחנה הממלכתי והרמטכ"ל לשעבר למלחמה המתנהלת זה שנה וחצי בישראל, והשפעותיה: "אנו מצויים במשבר לאומי פנימי עמוק". בין הנוכחים בטקס, גם מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר
בעלי מרצדס וב.מ.וו היו מהראשונים שנרתמו לטובת היטלר, שגייס את פורשה, הקים את פולקסווגן וסיפק לכולן אסירים יהודים כעובדי כפייה. וגם: כך שירתו את הגרמנים בהתלהבות גם יצרני כמו רנו, פורד וג'נרל מוטורס. לרגל יום השואה, אנחנו חוזרים להציץ בכתבה הזו
מרצדס וב.מ.וו היו מהראשונים שנרתמו לטובת היטלר, שגייס את פורשה, הקים את פולקסווגן וסיפק לכולן אסירים יהודים כעובדי כפייה. לרגל יום השואה, אנחנו חוזרים לימים האפלים של תעשיית הרכב הגרמנית
גדעון לוטן, ניצול שואה בן 89, הסתתר בילדותו אצל משפחה קתולית בהולנד, בעוד אביו נרצח ואימו הצליחה בפעילות מחתרתית להציל יהודים רבים - אך לא את עצמה. "כשאני מספר על מה שעברתי בשואה אני לא רק מעביר זיכרון. אני שומר על אמי חיה"
"מי לחיים ומי למוות" לא הייתה רק חלוקה באקציות של הנאצים ובני בריתם האכזריים, שהחליטו מי נשלח לעבודה ומי להשמדה. זו הייתה דילמה יומיומית של רופאים רבים שניסו להציל את חוליהם ללא תרופות וציוד. כך גם קרה לד"ר ויינריב, שנותר עם תחשות אשמה לכל חייו
כשהיא בת 13 בלבד, הובילה פאני בן עמי קבוצה של 15 ילדים יהודים מצרפת אל מקום מבטחים מעבר לגבול השוויצרי. יום אחד, כעבור שנים, היא החלה לצייר בלילות את זיכרונותיה ואת יקיריה שנרצחו. "זה היה בשביל הזיכרון שלי, אבל אמרו לי שהציורים האלה חשובים לאנושות"
במנזר בדרום איטליה קובצו מאות יהודים חסרי אזרחות. גדרות ומדי פסים לא היו, אך הצלה הדדית, אסירים שטיפלו בתושבי המקום ושומרים שהצילו אותם מהנאצים - דווקא כן. כעת, במוזיאון המקומי מחכים שגם הישראלים יכירו את הסיפור (שעליו, כמובן, לא כולם מסכימים) | בלעדי
בעידן שבו נשים נחשבו ל"חלשות" ויהודים נרדפו למוות, קמה קבוצת נשים יהודיות שאחזה בנשק, הובילה מבצעים, והפכה את היער לזירת מרד. שרה פורטיס, אתא ורובל, ברנדה סנדרס ואחרות - כולן הוכיחו שגבורה היא לא נחלתו של מגדר
כיתה י"א 4 בישיבת "וולפסון" עשתה היסטוריה כשיצאה למסע, שקשה רגשית גם למי שאינו על הרצף האוטיסטי. "סירבתי לחבור למשלחת של החינוך המיוחד, היה לי חשוב שהם יהיו עם השכבה. והם עשו את זה כמו גדולים"
ביום השואה הקרוב, כשאלפים יצעדו באושוויץ-בירקנאו במסגרת מצעד החיים, אל לנו לראות בכך עוד טקס זיכרון שגרתי. מדובר בקריאה מוסרית מהדהדת. עלינו לבחור שוב: נישאר אדישים ונרדם מול הזוועות, או נצעד יחד - בגאווה, בכאב ובאחריות
סרט מצוין לצפייה ביתית, אחד מסרטי השואה הטובים של השנים האחרונות, הלהיט הישראלי הגדול כרגע - והסרט שמבשר על מות הקולנוע. ארבע המלצות ואזהרה אחת
לאחר תערוכות אופנה מאוד מדוברות, ביניהן אלו המקדשות את עבודתם של אלבר אלבז ז"ל ורונית אלקבץ ז"ל, האוצרת וההיסטוריונית יערה קידר פונה לפרויקט חדש ומלטף נפש: "גיבורות: אופנה ותקווה במלחמת העולם השנייה" שמוצג החל ממחר (31.3) במוזיאון העיצוב חולון | כל הפרטים
האם ניתן לחיות חיים מלאי משמעות גם בתוך מציאות של אובדן, חרדה וטראומה? ד"ר נעמי (יפה) עיני מציגה את גישת הלוגותרפיה, ומדברת על הכוח הפנימי שמאפשר לאנשים להתמודד, לצמוח - ולבחור שוב בחיים.
המראה השדוף והכחוש של שלושת החטופים ששבו בשבת היכה בהלם את כולם. רבים השוו את המראה שלהם לניצולי שואה. מומחים מסבירים על ההבדלים ועל השוני, ולמה כל השיח הזה מזיק לחטופים
לרגל ציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ו-80 שנה לשחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו, נחנך נחנך הרחוב בניו יורק, בפינת רחוב 67 והשדרה השלישית במנהטן. יו"ר יד ושם דני דיין: "אנו מלאי תקווה כי רחוב זה יהווה השראה לחולפים בו - לזכור את הנרצחים ואת השורדים"
מהיעדר תורים, ועד מחסור בכסף לתרופות: חודשי המלחמה הארוכים רק החריפו את מצבם הקשה ממילא של 120 אלף שורדי השואה החיים בישראל. מנכ"ל עמותת "למענם" מדבר על הצורך הדחוף לסייע למי שהמדינה השאירה מאחור ומבהיר: "הם לא לבד, ולעולם לא יהיו"
היום מצוין יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. לצד הערך של הנצחת הנספים, מחויבותנו המיידית כחברה היא לקידום הזדקנותם המיטבית של השורדים. בעיקר בימים עמוסי אירועים טראומטיים שאנחנו חווים
בשנת 2024 הוקצו 5.3 מיליארד ש"ח לתמיכה בניצולי שואה, לצד יוזמות כמו 16 אלף ביקורי בית וכ-45 אלף מפגשי טיפול נפשי. רוב הניצולים בישראל הם בשנות ה-80 וה-90 לחייהם, וכ-1% מהם עברו את גיל 100
מדד עולמי שערכה "ועדת התביעות" חושף כי 46% מהצעירים בצרפת לא שמעו על השואה. בנוסף, מעל 20% מהנשאלים העריכו כי פחות מ-2 מיליון יהודים נרצחו. "המגמה בקרב צעירים ברחבי העולם, אשר פחות בקיאים בעובדות מטרידה", אמרה סגנית המכון, עו"ד ציונה קניג יאיר
לסרט השואה "סודה" יש פוטנציאל גדול, אבל הוא לא מצליח לבעבע - והליהוק של ליאור רז ורותם סלע בטח לא עוזר
הסרט המדובר של איסטווד, פרויקט חייו של אדיר מילר, להיט אקשן בנטפליקס והפייבוריט לאוסקר. ארבע המלצות צפייה ואזהרה אחת
מחקר חדש חושף: המלחמה עלולה להשפיע לא רק על הביולוגיה שלנו, אלא גם על זו של ילדינו ושל נכדינו, ו"להעביר בתורשה" את הטראומה. הממצאים מדאיגים מאוד, אבל יש גם סיבה לאופטימיות - בהנחה, כמובן, שהממשלה בישראל תבחר לעשות את הדבר הנכון ביום שאחרי
42 בלבד: מספר ניצולי השואה שעלו לישראל צנח דרמטית בשנה האחרונה. המלחמה שסופה לא נראה באופק, לצד גילם המופלג של הניצולים, מייצרים נתונים מדאיגים
באואר נולד בשנת 1926 בבירה הצ'כית פראג, עלה לישראל בשנת 1939 ולחם במלחמת העצמאות. שימש כראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם בין השנים 1995 ל-2000. פרופסור באואר זכה בפרסים רבים, בהם פרס ישראל להיסטוריה של עם ישראל
