המליאה צפויה להתכנס היום כדי לאשר את הצעת התקציב לשנים 2022-2021 בסך טריליון שקלים בקריאה ראשונה. ח"כים במרצ ובעבודה מאיימים להתנגד בהצבעה לחוק במידה ולא ייענו דרישותיהם לשינוי רפורמות. גורמים באוצר: "מתקדמים להסכמות"
בתדרוך בנושא התקציב, אמר שר האוצר כי למרות המחלוקות הוא מאמין שהקואליציה תגיע להסכמות בנושא חוק ההסדרים. עוד אמר כי הוא מאמין שיגובשו הסכמות בנושא הרפורמה בחקלאות, והביע תמיכה בפתיחת שנת הלימודים במועד המתוכנן. "נשכנע את הציבור שאין צודק יותר מהתקציב"
בנט, גנץ וליברמן הסכימו לקדם את מודל הפנסיות החדש בישיבה ביום ראשון. ההצעה תסדיר בדיעבד את "הגדלות הרמטכ"ל", שניתנו עד כה באופן לא חוקי, בעקבות עתירה שמונחת לפתחו של בג"ץ. באוצר מתנגדים למהלך בטענה שעלותו גבוהה ושהוא מעורר קשיים משפטיים
אישור התקציב ובכללו חוק ההסדרים טומן בחובו לא מעט בשורות לכל מי שמוצא את עצמו על הכבישים, לא משנה אם זה באוטובוס, ברכבת או במכונית. את חלקם נראה מיד, האחרים הם יותר משאלת לב. איך תשפיע אגרת הגודש בגוש דן על הנהגים והאם נראה האצה בפרויקט המטרו השאפתני?
עלות ההתקשרות של משרד הבריאות עם ניסנקורן, שמשמש יועץ אסטרטגי מאז פרישתו מהפוליטיקה, היא עד 50 אלף שקלים. באוצר זעמו על המעורבות הנדירה והחריגה שלו במו"מ על תקציב הבריאות. "לא זכור לנו אי פעם שאזרח פרטי הסתובב במשרד רה"מ בליל התקציב, זה הזוי"
עם הוודע אישור התקציב בממשלה, יצאה האופוזיציה לקמפיין שמציג את כשליו. בקואליציה טענו לפייק-ניוז, אז יצאנו לבדוק: מה נכלל בתקציב, מה נטען לגביו - ומה האמת. האם למשל יתייקרו תעריפי החשמל? ומה עם הנסיעה בתחבורה הציבורית או ביקור אצל רופא מומחה?
השר ליברמן אמר כי הוא "מודאג מכך שהתנאים לקבלת משכנתא בישראל קלים מדי", ושקד הודיעה כי "לא צפויה ירידה במחירי הדירות בשנים הקרובות". דווקא ברקע התקציב הכולל רפורמות רבות, בולטת במיוחד ההתעלמות ממשבר הדיור. ממשלת שינוי? חובה ההוכחה מוטלת על שריה גם בטיפול
בתוך סבך האינטרסים, הממשלה רשמה הישג בעצם אישור התקציב ל-2022-2021. הוויתורים מוצדקים, החלוקה נראית ידידותית למשתמש, אך הבשורה המשמעותית טמונה בחוק ההסדרים הנלווה. "גל הגזרות", כפי שנתפס על ידי מגזרים מסוימים, עתיד לשנות את יוקר המחיה בישראל
מי שתהה על מצב רוחו הטוב של שר האוצר במהלך ישיבת התקציב הגורלית, יקבל אולי הסבר בתמיכה בעמדות האוצר שהציג בישיבה נגיד בנק ישראל. פרופ' אמיר ירון עקץ בנימוס את הממשלות הקודמות ובירך על מרבית הרפורמות, אך נמנע מלהזכיר מפורשות את הרפורמה בחקלאות
בתום מרתון דיונים לילי השרים הגיעו להסכמה על תקציב ל-2022-2021 הכולל שורה של רפורמות שישפיעו על הכיס שלנו. בין הצעדים הדרמטיים שאושרו: העלאת גיל הפרישה לנשים, מס גודש על כניסה לגוש דן, מס על משקאות ממותקים ורפורמת ענק בענף החקלאות שגוררת התנגדות עצומה
הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנים 2021 ו-2022. רה"מ בנט: "בשעה טובה, יש תקציב בישראל. לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד" שר האוצר ליברמן: "העברנו תקציב אחראי בממשלה לצד חוק הסדרים חסר תקדים". עתה מתחיל הקרב שיקבע את גורל הממשלה: על הרוב בכנסת
השרים התכנסו לאחר שהושגו הסכמות עם משרד הבריאות והצביעו על תקציב ל-2022-2021. בשנה הנוכחית הוסכם על תקציב של 432.5 מיליארד שקל עם גירעון של 6.8%, ובשנה הבאה הוא יעלה ל-452.5. האתגר הבא יהיה העברת ההחלטה בכנסת. בנט: "ישראל חוזרת לעבוד"
ישיבת הממשלה הופסקה בתחילת הלילה, אך הצוותים המקצועיים של המשרדים המשיכו בשיחות עם אנשי האוצר, והושגה התקדמות לפשרה על תוספת של שני מיליארד שקלים לתקציב הבריאות. כעת השרים צפויים להתכנס מחדש ולהצביע על התקציב וחוק ההסדרים, שיכלול שורת רפורמות
חילופי דברים בין שר האוצר לשרת הפנים, בעת הדיון על התקציב בישיבת הממשלה, חשפו את אחד הנושאים השנויים בחוק ההסדרים: המס על המשקאות הממותקים, שאחראים לפחות מ-15% מצירכת הזוכר בישראל. השאלה של שקד, אגב, נותרה ללא תשובה
המס החדש שהסתתר בתקציב המדינה: היטל של 40% על תשלומים לרופאים פרטיים, שכמוהו כמס בריאות לכל דבר. הרופאים העצמאיים לשר האוצר: "אין מדובר ברפורמה שתביא ל'חיזוק מערכת הבריאות הציבורית', אלא בגזירה קשה וחריגה שתגרום להתייקרות משמעותית של שירותי הבריאות"
הישיבה השבועית מוקדשת לדיון בהצעת תקציב המדינה ל-2022-2021, וכן בחוק ההסדרים. בנט: "התקציב לא משרת אינטרס של מגזר כזה או אחר". ליברמן: "בסופו של דבר ננסה למצוא את שביל הזהב והתקציב יאושר". במהלך הישיבה, שקד תהתה על מיסוי המשקאות הממותקים: "למה קולה זירו?"
לראשונה מזה 3 שנים הוגש תקציב המדינה לאישור הממשלה. גורם בכיר: "גם אם בשעה ארבע אחר הצהרים יגידו שיש פיצוץ, והממשלה מתפרקת, אין מה להתרגש מזה". למרות זאת, הקרב האמיתי לא יהיה סביב שולחן הממשלה, אלא במליאה, שצריכה לאשר את התקציב עד ל-4 בנובמבר
אחרי 3 שנים ללא תקציב מדינה קבוע, הממשלה תקדיש את ישיבתה לאישור הצעת התקציב של משרד האוצר ל-2021-2022. תקציב הבריאות מסתמן כמוקש המרכזי, והשר הורוביץ מאיים להצביע נגד. גם במשרדי התחבורה, הקליטה והשיכון יש עוד פערים, אך הקרב האמיתי יחל כשהתקציב יגיע לכנסת
המו"מ בין משרד האוצר ומשרד הבריאות התפוצץ ללא הסכמות, ובמרצ טוענים כי יצביעו נגד התקציב אם הסכומים שיוקצו למערכת הבריאות לא יוגדלו. מוקש נוסף טמון ברפורמה בחקלאות, שמעוררת התנגדות בקרב שותפות בקואליציה. הממשלה תתכנס בראשון לדיון ואישור התקציב וחוק ההסדרים
הוצאות המדינה 2022 יעמדו על 560 מיליארד שקל. משרד החינוך יקבל 66.5 מיליארד, משרד הביטחון 58 מיליארד, הבריאות 43, התחבורה 37.1 והמשרד לביטחון פנים - 20 מיליארד שקל. המספרים אינם סופיים והקרב שיחל ביום ראשון, צפוי להיות מר, אם לא למעלה מכך. באוצר אופטימיים
שוק ההון צפוי להגיב בחיוב להשקעה מאסיבית בתשתיות ובגורמים מחוללי צמיחה, במיוחד אם אינם נשענים על הגדלה בין החוב לתוצר. העלאת מיסים עלולה להשפיע באופן שלילי על השוק המקומי. דניאל ג'ורג'י מבנק מרכנתיל מנתח
ההד שהשיג הלובי החקלאי נמשך עם גל מחאה של סקטורים נוספים נגד סעיפים בחוק ההסדרים. אתמול פוצצו נציגי העובדים את הישיבה על עסקת החבילה במשק וראשי הערים איימו בהפסקת הוצאת היתרי בנייה. שר האוצר מתקרב אל רגע האמת שלו, ויחד אתו הממשלה כולה
תחת הכותרת "התאמות פיסקליות" בטיוטת חוק ההסדרים, מסתתרים לא מעט סעיפים שקיבלו מעט פחות התייחסות מהכוונה למסות משקאות ממותקים או כלי פלסטיק חד פעמיים, אבל הם נוגעים לכיס של כולנו. למשל: האם מיסוי על שירותי הרפואה הפרטית לא יהפוך למס בריאות חדש?
הצעת אגף התקציבים באוצר להטיל מס על משקאות כדי להקטין צריכת הסוכר אולי נכונה, אבל הביצוע נראה רע: אינספור מוצרים עתירי סוכר שמכילים 12-13 כפיות סוכר ב-100 גרם נותרו מחוץ לחוק, ומשקאות נטולי סוכר הוכנסו אליו. 'וואלה! כסף' עושה סדר
בימים האחרונים התפרסמו מספר טיוטות והחלטות בעלות משמעויות כלכליות, המבשרות על יריית הפתיחה באתגר הקואליציוני הגדול - העברת תקציב המדינה. אבל מה זה בעצם תקציב מדינה, למה הוא כל כך חשוב ואילו שיעורים בהתנהלות כלכלית אישית אפשר לקחת ממנו?
העלאת גיל הפרישה ואגרות גודש בכבישים - כן, ייקור הארנונה למגורים ומלחמה ברגולציה - לא. הטיוטה החדשה של חוק ההסדרים היא רזה יותר - ולפחות כרגע משקפת בעיקר את הכאוס השורר בממשלת בנט, שלא מסוגל ליישם, לפי שעה, את מה שהגדיר רק לפני שבוע כ"רפורמת הדגל"
החל מ-1985 משתמשת הממשלה בחוק ההסדרים על מנת להעביר או לדחות כל רפורמה או חוק שהכנסת קיבלה. הממשלה הנוכחית היא לכאורה הזדמנות לתיקון המצב הלא דמוקרטי הזה - אבל לא נראה שמישהו מדבר על זה
הטלת אגרת גודש לא ממש תשנה את תקציב המדינה, אבל הדיון עליה יעסיק פוליטיקאים ועיתונאים זמן רב ויאפשר לשר האוצר לקדם את המטרה העיקרית שלו - העברת תקציב בקואליציה הנשענת על 61 חברי כנסת. האם זה יעבוד?
ליברמן ואנשי המקצוע במשרד האוצר יציגו את עיקרי התקציב וחוק ההסדרים. בשבוע שעבר, השר הציג לראש הממשלה בנט את עיקרי התכנית הכלכלית ל-2022-2021, שהמועד האחרון לאישורה הוא בסוף נובמבר. התכנית תקדם רפורמה שנועדה להורדת עלויות הייבוא והוזלת יוקר המחיה
היה משבר? הכנסות המדינה ממיסים בחציון הראשון של 2021 גבוהות מהתקופה המקבילה ב-2019, לפני מגפת הקורונה. כן נמשכת הירידה בגירעון לעומת התוצר. עוד נתון שמצביע על ההתאוששות במשק: עליה חדה בייבוא: יותר מכוניות ומוצרי חשמל
שלב נוסף בדרך לאישור התקציב: משרד האוצר הציג את השינויים המבניים המתלווים לתוכנית הכלכלית לשנים 2021-2022. נוסף על הנושאים שכבר עלו לדיון בימים האחרונים, אפשר למצוא במצגת גם כמה אלמנטים מפתיעים, כמו למשל עידוד יצוא הקנאביס מישראל
חברי המשותפת נעדרו והחוק המתיר ל-4 ח"כים בלבד לפצל מפלגה אושר. בתום הצבעה צמודה, אושר החוק הנורבגי המורחב והארכת הגשת התקציב. עם זאת, הקואליציה ביטלה הצבעה על חוק הנוגע לוועדה לפטורים מגיוס לנשים עקב התנגדות רע"ם. חילופי האשמות בין הסיעות על הפרת קיזוזים
הטיפול הממשלתי במשבר הקורונה הגדיל את החוב הלאומי ב-160 מיליארד שקל ואת הריבית שצריך לשלם בכ-3-4 מיליארד שקל בשנה. סכומים אלה רומזים על קיצוץ כואב או על העלאת מסים - אבל למעשה המצב לא כל כך נורא
הוא נכנס לכהונתו השנייה כראש הממשלה כ"מר כלכלה", עם רקורד מצוין כשר אוצר. מאזן הרווח וההפסד של כלכלת ישראל בימי בנימין נתניהו כראש ממשלה
ברוב של 6 מול 3, השופטים ביקרו בחריפות את אי-העברת התקציב ב-2020, ואת התיקון שאפשר את הגדלת התקציב ההמשכי ב-11 מיליארד ש"ח, כחלק מ"פשרת האוזר". הם אף הבהירו כי מתכונת עתידית שכזו צפויה להתבטל. לוין: "אירוע מטורף של 6 אנשים בגלימות שמתכנסים להפיכה שלטונית"
מה מחפשים פוליטקאים - כבוד, כוח וכסף? אביחי שניר סבור שאם הם מוכנים לוותר על החובה להעביר תקציב כנראה שכוח להשפיע לא ממש מעניין אותם
לצד הירידה בחלק הגירעון מהתקציב, נרשם גם גידול בהכנסות המדינה ממסים. כן נרשמו אחוזים גבוהים למימוש הכספים שהוקצו במסגרת תכנית הסיוע למשק בעקבות הקורונה
הרמטכ"ל יכנס בכירים לשעבר בצבא, ברקע העימות המתמשך על תקציב צה"ל מול האוצר. מועד המפגש מצביע על לחץ מצד כוכבי ושאיפה להשפיע על קבלת ההחלטות בממשלה הבאה, אך בצה"ל טוענים: דווקא הקדמת המפגש הייתה מתפרשת כהתערבות פוליטית
מהנתונים שהציג משרד האוצר עולה כי ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם גירעון גבוה יחסית, ולא הוציאה יותר בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. מתוך 85 מיליארד שקלים שהוקצו לסיוע, המדינה הוציאה בפועל רק כ-69 - ואת החוב העצום שנצבר ישלמו גם ילדי התינוקות שנולדו השנה
הכנסת פוזרה באופן אוטומטי לאחר שחבריה לא אישרו את תקציב המדינה עד המועד הנקוב בחוק. בעקבות זאת, הבחירות לכנסת ה-24 ייערכו ב-23 במרץ 2021, ואזרחי ישראל ילכו להצביע בפעם הרביעית בתוך פחות משנתיים
בהיעדר תקציב לשנת 2020, מטרת תיקוני החקיקה היא התאמת התקציב ההמשכי לצרכי משרדי הממשלה בהיעדר תקציב מוסדר. עוד על הפרק בישיבת הממשלה: הקפאת השכר הממוצע במשק. נתניהו: "נעשה את מה שנכון למשק המדינה". גנץ: אי-העברת התקציב - הפקרות פושעת של רה"מ ושר האוצר
בהיעדר תקציב מאושר, הוצאות הממשלה תלויות בתיקוני חקיקה שטרם הושלמו, על אף אזהרות הדרג המקצועי. המשמעות היא שמשרדי הממשלה עומדים לקראת קיצוץ של מאה מיליארד שקל, או לחילופין תקציב המשכי - שגם הוא לא רלוונטי ל-2021. צפויים קיצוצים בישיבות, ברשויות וברווחה
בשתי המפלגות מקדמים חקיקה לדחיית פיזור הכנסת כדי לתת עוד זמן למו"מ ביניהן, אך מבהירים כי הפערים עדיין גדולים. הדרך לפתרון סופי של המשבר עוד רצופה בקשיים ומהמורות. על מה הסכימו, אילו פערים נותרו, ומתי יתקיימו הבחירות אם לא תושג הסכמה?
אם לא יעבור תקציב לשנה הבאה או יתוקן חוק יסוד המדינה, ייאלצו משרדי הממשלה לבצע קיצוץ נרחב ביותר, ומשרדים שבהם יש פחות הוצאות קשיחות, יצטרכו "לפצות" על אלו שתקציביהם חייבים לגדול בשל הגידול הטבעי באוכלוסייה. "אף משרד ממשלה לא יוכל לפעול", הזהירו באוצר
שר האוצר ביקש מרה"מ ורה"מ החליפי לתמוך בתקציב המדינה לשנת 2020 ולהעבירו לאישור הכנסת עד שלישי, ובכך למנוע בחירות. בכחול לבן מסרבים בשלב זה לאשר תקציב לשנה הנוכחית, ודורשים לאשר גם את 2021 בהקדם. "על כולנו להתעלות ולמנוע מערכת בחירות יקרה ומיותרת", אמר כץ
תיקון החוק להגדלת תקציב המדינה הועבר לממשלה כבר לפני כשבוע וחצי ואישורו היה על סדר היום בישיבת הממשלה מחר, אך היא נדחתה בפעם השלישית השבוע. החשב רוטנברג הזהיר כי המשרדים יידרשו לקיצוץ של כמאה מיליארד שקלים אם המשבר יימשך וגם התקציב ל-2020 לא יעבור
על פי ההערכות מערכת הבחירות המתקרבת עתידה לעלות סכום עתק. אביחי שניר מודה על מזלנו הטוב, כי החלופה של העברת שני תקציבים בזמן קצר היתה עולה לנו יותר. הרבה יותר
בקואליציה דנו בתכנית שתאפשר העברת תקציב בתמורה להארכת כהונת הממשלה ודחיית הרוטציה - אך בליכוד מסרבים לוותר על נקודות היציאה לבחירות. גם אם תושג הסכמה, המתווה דורש שינויי חקיקה הדורשים תמיכה של 70 ח"כים לפחות, שתומכי סער והאגף הניצי בכחול לבן עשויים להכשיל
האוצר מנסה להעביר חוק שיאפשר לו לתפקד, אך הממשלה משותקת. הבעיה נובעת מכך שאנחנו נכנסים לשנה שנייה של תקציב המשכי. אם מסגרת התקציב לא תגדל, מ-1 בינואר, לא יהיה למדינה כסף לשלם לקבלנים, עמותות וספקים ואולי היא אפילו תידרש לקצץ משכורות
אנשיו של שר האוצר הציגו בפני שר הביטחון את תקציב המדינה לשנת 2020 ו-2021, שהעברתו עומדת בלב המשבר בקואליציה בין הליכוד לכחול לבן. לדברי גורם המקורב לאחד מהם, הפגישה התנהלה באופן "מקצועי וענייני", אך גנץ לא קיבל החלטה בנושא
