בספרו "אי.טי ואמנות אהבת הקולנוע" ניכר שכשקובי ניב אוהב משהו, ברור שהוא אוהב, וכשהוא שונא ואפילו מתעב, קשה לפספס את זה. יש בזה יתרון כי ניכר שהכתיבה שלו נובעת תמיד ממעורבות רגשית גדולה, אך לא פעם הנחרצות הזאת מרתיעה. עם זאת, המכלול מרתק, קולח וסוחף
"שטנה" מציג מבחר מהתגובות האלימות, הקללות, הנאצות, איחולי המוות והאיומים ברצח שקיבל ניב בעקבות פוסט שפרסם בפייסבוק, מלווים באיורים של עמוס בידרמן. קראו מספר תגובות מתוך הספר, מיוחד לוואלה! תרבות
אחרי שחטף אלפי קללות ואיומים בפייסבוק החליט קובי ניב לאגד בספר את "מיטב" פניני השנאה שזעזעו אותו. כשבאמתחתו אוסף גדול של גידופים ואיורים של עמוס בידרמן המציגים חלק מהדברים שהוטחו בו, הוא מבקש את עזרת הגולשים במימון הפרויקט
למה מתעלמים בישראל מהסרט המדובר על האיסלאם הקיצוני? למה גם השמאל וגם הימין טועים לגבי "צלף אמריקאי"? והאם "ואלס עם באשיר" נוצר כדי לנקות את צה"ל מאחריות?
קובי ניב בוחן בספרו החדש מלחמות קולנועיות באמצעות שלושה סרטים. טיעוניו קיצוניים בחלקם ובעלי אג'נדה שמאלנית מובהקת, אך הם מעניינים וקשה להתעלם מהם מאחר שהם מנומקים היטב
הרומן הראשון של קובי ניב אמור היה להיות התנערות מהמקום הלא מוערך דיו של הסאטיריקן המוצלח. אבל התוצאה היא כזו שלא מצליחה לייצר את האפקט בגלל ביצוע לא טוב
האגדה המוכרת על בגדי המלך החדשים מקבלת טיפול חדש, פארודי ומושחז בידיו של קובי ניב. מלחמת אחים עקובה מדם, וכל האמת האבסורדית על מה באמת קרה שם
דויד גרוסמן שוב נפלא גם כסופר ילדים ב"מי רוצה שק קמח"; קובי ניב מציע עלילה לא צפויה, ואמי רובינגר מעודד חשיבה אבסורדית
קובי ניב תוקף בספרו החדש את הפילוסופיה המגדרית שמאחורי ללכת על המים של אוחובסקי ופוקס, אך גישתו הפרובוקטיבית מחלישה את טיעוניו המעניינים
נמשכת התכונה בעיתונים הכלכליים לקראת צאתו של הדה יואל. (אתם תקראו לו איך שאתם רוצים). גלובס מגייס לשורותיו טאלנטים
