"בית בפורטוגל" של יגאל סרנה מסתיים בשתי מילים מהיפות ביותר שקראתי לאחרונה
כבר הרבה זמן לא הגיע ספר שמעורר שתי תחושות כל כך חריפות ומנוגדות. מצד אחד התענגות על התיאור המפורט ומלא ההיקסמות מהאנשים שהמספר פוגש, ומצד שני, הטקסט ברובו "תיירותי", מלטף את פני המציאות ולא ממש נכתב מתוכה, הופך אותה לדיכוטומית