בחוות דעת שהוגשה לוועדת הכנסת מזהיר משרד האוצר כי להצעת החוק עשויות להיות השלכות תקציביות רחבות. בנוסף, ציינו כי היא תפגע בתמריץ לגיוס חרדים וליציאתם לשוק העבודה ותכביד על משרתי המילואים
על פי הצעת החוק, לימוד התורה יעוגן כערך יסוד במדינת ישראל. מתנגדי החוק סבורים כי הוא עלול להקשות בעתיד על הטלת סנקציות נגד מי שאינם מתגייסים לשירות צבאי. החוק נחשב לחשוב ביותר עבור הסיעות החרדיות במסגרת "דיל" ההצבעות עם הקואליציה
בהרב מיארה ביקשה מבג"ץ לדחות את החלת החוק לכנסת הבאה, והחריפה את הטון נגדו: "המרכיב הפרסונלי כה דומיננטי עד כדי כך שההסדר המשטרי כולו עוצב כדי להגשים תכליות אלו". בתחילת החודש דן בג"ץ בנושא, והחליט להרחיב את ההרכב ל-11 שופטים
לפי הצעת החוק, לימוד תורה בישראל יוגדר כערך יסוד של העם היהודי ומטרתה לתת מענה לחרדים ש"תורתם אומנותם" ולא מתגייסים לצה"ל - כך הלימוד יהיה שווה ערך לגיוס לצה"ל. "תהיה לכך השלכה על זכויותיהם וחובותיהם", נכתב בהצעה. בליכוד הודיעו שהצעת החוק לא תקודם
במהלך הערב יצביעו בכנסת בקריאה ראשונה על סעיפי שינוי הוועדה לבחירת שופטים וביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד במסגרת המהפכה המשפטית. לפני ההצבעה, אישים מעולם המשפט מסבירים לוואלה מדוע יש לתמוך ומדוע להתנגד
יו"ר הכנסת מיקי לוי ניסה בשעות האחרונות למצוא דרך שבה בליאק מיש עתיד יוכל להשתתף בהצבעות במליאה למרות היותו חולה, אך במשרד הבריאות הודיעו לו סופית כי הדבר אינו מתאפשר בשום דרך. מדובר בחוק שני שהקואליציה צפויה למשוך היום בהיעדר רוב
שר המשפטים הנחה את המשנה ליועמ"ש לגבש נוסח להצעת החוק, שבין היתר יכלול את הזכות להליך הוגן וזכויות עצורים. סער הסביר כי בקווי היסוד של הממשלה הוסכם לגבש צעדי דה-פליליזציה, שכן לחקיקת חוקי-יסוד נדרשת הסכמה של כל הקואליציה. "מחוייב לאזרח מול מערכות המדינה"
עצם האפשרות שבג"ץ יתערב בנושא ממשלת החילופים עשויה לשנות את הכללים באזור הדמדומים שבו נתניהו מחשב את הסיכונים - בעד ונגד בחירות. הצו שבג"ץ הוציא מטלטל את היסודות הרעועים שעליהם מתקיימת הממשלה הגדולה והמאוסה בתולדות ישראל, ומזכיר כמה מקולקלת היתה מלכתחילה
החלטת בג"ץ להוציא צו על תנאי נגד חוק "ממשלת החילופים" עשויה להוביל לביטול ראשון של חוק יסוד - ולפיצוץ חסר תקדים בין בית המשפט לכנסת. ביטול או שינוי החוק יביאו ככל הנראה לבחירות, ובקרוב נראה אם השופטים ייכנסו לבונקר, או יסתערו אחרי הנשיאה
השופטים דנים בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד הממשלה, שאפשר את הקמת הממשלה ויצר את מעמד ראש הממשלה החליפי. יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "אומרים שמדובר באירוע שולי - אך הוא מגה דרמטי". חיות: "זה ניתוח פוליטי, צריך לבסס הצדקה להתערבות". הדיון מועבר בשידור חי
לקראת הרכבת הממשלה הבאה צפויים השרים להצביע על שינוי חוק יסוד הממשלה וביטול הסעיפים שמגבילים את מספר השרים ל-19. בהסבר להצעה נכתב כי כדי להבטיח יציבות שלטונית "מוטב להותיר גמישות ביחס למספר המרבי של השרים וסגניהם ולא לקבוע מגבלות נוקשות"
חשיפה: לידי וואלה! NEWS הגיעה טיוטה לחוק יסוד, שמטרתו להכיר בלימוד תורה כערך יסוד במדינה. בשיחות סגורות הבהירו כי ידרשו לאשר את ההצעה בכפוף לאישור תקציב המדינה בחודש הקרוב. המהלך מגיע בתגובה לבג"ץ שקבע כי חוק הגיוס "אינו שוויוני"
האישור שנתנו השרים לחוק עוקף בג"ץ של ח"כ איילת שקד, שעלול לפגוע אנושות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו עלול לדרדר את ישראל במדרון חלקלק מסוכן שסופו משטר אנטי-דמוקרטי
חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, מגדיר את ארץ ישראל כ"מולדתו ההיסטורית" של העם היהודי. ההצעה מעוררת מחלוקת גם בתוך הממשלה, בין הבית היהודי ליש עתיד
סיעת העבודה מנסה להעביר הצעת חוק שתסדיר את הזכויות החברתיות של כל אדם - חינוך, בריאות, דיור וקיום בכבוד. מאז 1996 ניסו חברי כנסת להעביר את חוק היסוד ללא הצלחה
לאור המתח בין משכן הכנסת לבין בית המשפט העליון, תזכיר "חוק יסוד: החקיקה" שהוציא משרד המשפטים לקראת אישור בממשלה מציע להסדיר לראשונה הגדרות ונהלים לחקיקה בישראל
לקראת ההכרזה על מדינה פלסטינית בספטמבר, הגיש ח"כ דיכטר הצעת חוק המגדירה את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. ההצעה גם קובעת כי עברית היא השפה הרשמית ולערבית יינתן מעמד מיוחד
לדברי נשיאת בית המשפט העליון, הכנסת אינה יכולה לשנות את חוקי היסוד של המדינה ולהכריז שהמדינה אינה יהודית ודמוקרטית. "לרשות המכוננת אין מנדט. זה בניגוד לחוקי היסוד"
