אני עוד לא יורד מהארץ, אבל כן בודק חיים אלטרנטיביים שאולי אפשר יהיה לנשום בהם בלי שהלב יישבר. אלף כמוני שזולגים להם לחו"ל לא ישפיעו על הסטטיסטיקה, ב-10,000 יתחילו לשאול אם זו מגמה, וב-100 אלף כבר אפשר יהיה לכבות את האור. חצי-רילוקיישן, ככה זה נראה
הוצאות הממשלה מתחילת השנה זינקו בכ-32% ויעד הגירעון נחצה מזמן, אך באוצר טוענים כי המצב יתאזן לקראת סוף השנה: "הגידול בגירעון צפוי להימשך עד לסוף הרבעון השלישי של השנה ולאחר מכן צפויה מגמת ירידה"
בחודשים האחרונים חלה התאוששות במשק שהתבטאה בעליית ההכנסות מגביית מסים, אבל אוי לנו אם הממשלה תתבשם ממנה ולא תקצץ היכן שצריך, למשל בפנסיות השערורייתיות של אנשי הקבע, שבני גנץ סחט מהמדינה עוד בימי ממשלת בנט
זה בכלל לא משנה כמה זה עלה לנו - תדמיינו רק מה שהיינו משלמים אם הטילים האיראניים אכן היו נוחתים על ראשנו, מפגיעות בנפש ועד מכה להרתעה הישראלית. עבור התעשיות הביטחוניות מדובר בתצוגת תכלית מרהיבה, ולציבור היה זה בוקר אחד של גאווה בחצי שנה מסויטת
בתחילת דצמבר אישרה הממשלה את העלאת תקרת הגירעון ל-2023 ליעד של 3.7%, אך כבר כעת הוא עומד על 4.2%; הוצאות המלחמה עד כה: כ-25 מיליארד שקל
בחודש יולי 2023 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-37.4 מיליארד שקל. בשיעורי מס אחידים, ירדו הכנסות המדינה ממסים ביולי 2023, במונחים ריאליים, ב-4% לעומת יולי 2022. בחודשים ינואר-יולי 2023, ירדו הכנסות המדינה ממסים ב-7%. הגירעון ביולי: 600 מיליון שקל
הכנסות המדינה ממסים בחציון הראשון של 2023 ירדו ב-8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, הרבעון השני תואם את תחזית הגבייה ויש אף מי שמקווים שמדובר בבלימה של צניחת הכנסות המדינה. עם זאת, הגירעון ממשיך לטפס
עוד ירידה בהכנסות המדינה ממסים בחודש מאי: ירידה של 10% מחודש מאי 2022 - ובסך הכל, בחודשים ינואר-מאי 2023, ירידה של 8% בהכנסות. הגירעון מתקרב ל-11 מיליארד שקל
בצהרים פרסם משרד האוצר את הנתונים הרשמיים של הכנסות המדינה ממסים, לפיהם הירידה בהכנסות המדינה נמשכת. תגובת שר האוצר: "סיימנו את החודש בעודף של 3.3 מיליארד שקל" בהמשך טען סמוטריץ' כי מתחילת השנה הצטבר בקופת המדינה עודף של 17.4 מיליארד שקל. מאיפה המספרים?
בחודש אפריל הסכתמו הכנסות המדינה ממסים ב- 35.6 מיליארד שקל, ירידה של 5% בהשוואה לחודש אפריל 2022 בחודשים ינואר-אפריל 2023 הסתכמו ההכנסות ב-149.3 מיליארד שקל לעומת 156.0 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 7%
בצל הוויכוח על משמעות הפחתת תחזית דירוג האשראי של המשק, מפרסם האוצר את נתוני הכנסות המדינה ממסים, שירדו בחדות. בגלל החקיקה או לא, המשק הישראלי מתכווץ ועכשיו זה גם רשמי
ללא קשר למאבק סביב המהפכה המשפטית, יתכן כי הירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים, בחודש פברואר, היא סימן להאטרה בפעילות הכלכלית במשק. תופעת לוואי של המאבק באינפלציה או נורת אזהרה?
החשב הכללי מפרסם אומדן ראשון של יחס החוב לתוצר לשנת 2022: שיעור החוב הציבורי לתוצר לשנת 2022 ירד ב-7.1% והסתכם ב-60.9% לעומת 68.0% בשנת 2021. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר ירד ב-7% הסתכם ב-59.2% לעומת 66.2% בשנת 2021
הכנסות המדינה ממסים גבוהות מהתחזית וגבוהות אף בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2021, אבל בשקלול נתונים שהושפעו מהחגים, שבשנה שעברה חלו בספטמבר והשנה החלו רק לקראת סופו, אפשר שההאטה במשק תורגש כבר בחודש הקרוב. ועדיין: בזמן שהשכר של רובנו נשחק, המדינה ממשיכה להתעשר
בזמן שמצבם הכלכלי של אזרחי ישראל הולך ומסתבך, מסתבר שהמדינה חוגגת עוד עלייה בהכנסות ממסים, כך עולה מנתונים שמפרסם החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג. הגידול הוא בהשוואה בין יוני 2022 ליוני שעבר. בסך הכל רושמת המדינה הכנסות שיא ממסים בחצי השנה הראשונה של השנה
על רקע האינפלציה והעלייה ביוקר המחייה, מסתבר שיש מי שלא סובלת מירידה בהכנסותיה: הכנסות המדינה ממסים ממשיכות לטפס. למעט ירידה בהכנסות ממיסוי רווחים בשוק ההון ובהכנסות מהבלו על הדלק (שהופחת כדי להילחם בעליית המחירים), נרשמה עלייה בכל סעיפי הגבייה
מדינת ישראל מרוויחה יותר ומוציאה פחות. הגידול בהכנסות - כתוצאה מגביית מיסים מיחידים וחברות. הירידה בהוצאות: בשל התמתנות הוצאות הסיוע בגין הקורונה, אבל גם בגלל השיתוק הפוליטי. מכל מקום, נתוני הגירעון מהווים עוד אינדיקציה לחוסנו של המשק הישראלי
על רקע אינפלציה גואה וצפי להעלאת רבית, מפרסמת המדינה את נתוני ההכנסות ממסים שמלמדים על המשך הגידול בפעילות העסקית בישראל, בעיקר בתחומי ההייטק והנדל"ן, גם ברבעון הראשון של 2022
ההכנסות המדינה הסתכמו בשנת 2021 בכ-384 מיליארד שקל. מדוח הכלכלנית הראשית באוצר עולה כי מדובר בעליה ריאלית של כ-22% משנת 2020 ושל 22% מ-2019, טרם משבר הקורונה. כמעט שליש מההכנסות, כתוצאה מתשלומי מע"מ
נמצא המקור התקציבי ליישום התכנית הכלכלית? האוצר: הכנסת המדינה בינואר הסתכמו ב-48 מיליארד שקל. מדובר בעליה של 38% ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. ההכנסה העודפת בינואר: 18.5 מיליארד שקל. לשם השוואה, עלות ההטבות עליהן הוכרז אמש: 4.4 מיליארד שקל
בחודש דצמבר 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-34.6 מיליארד שקל, ובשנת 2021 הסתכמו ההכנסות בכ-383.9 מיליארדי שקל, כ-8 מיליארד שקלים מעל לתחזית ו-21% יותר מהשנה שקדמה לקורונה. גם הגירעון בירידה: 4.5% מהתוצר, אם כי עדיין לא התכווץ לממדים שלפני פרוץ המגפה
הירידה בגירעון נמשכת: הצטמק ב-0.9% בשנה האחרונה ועומד על 4.6%, עדיין גבוה משיעורו לפני הקורונה. במקביל נמשך הגידול בהכנסות המדינה ממסים, שגבוהות ב-18.2% מההכנסות טרם הקורונה. כן נרשמה עלייה בייבוא רכבים חדשים לישראל, למרות משבר השבבים העולמי
ירידה חדשה של 1.7% בגירעון נרשמה בחודש אוקטובר. בחישוב שנתי ירד הגירעון המצטבר לרמה של 5.5% - ומתחיל כבר להתקרב לשיעורו מלפני הקורונה (3.5%). בשיאה של המגיפה הגיע הנתון ל-12.4%. שר האוצר: "נמשיך לייצר ודאות"
לאור מיעוט ימי עסקים בתקופת החגים הוסטו תשלומי מסים המוערכים בכ-2.8 מיליארד שקל מספטמבר לאוקטובר. הגירעון החודשי הסתכם בכ-0.6 מיליארד שקל, אך בנטרול הסטת המסים, מוערך עודף חודשי של כ-2.2 מיליארד שקל וגירעון מצטבר כאחוז מהתמ"ג של כ-6.8% בלבד
לצד הירידה בחלק הגירעון מהתקציב, נרשם גם גידול בהכנסות המדינה ממסים. כן נרשמו אחוזים גבוהים למימוש הכספים שהוקצו במסגרת תכנית הסיוע למשק בעקבות הקורונה
ההכנסות בשנת 2009 גבוהות ב-3.4 מיליארד שקל מהמתוכנן. הגירעון בקופת המדינה מתחילת השנה הסתכם ב-26 מיליארד שקלים - זאת לעומת גירעון מתוכנן של 44 מיליארד
ירידה בהכנסות ממיסים והעברות כספים לקרנות הפנסיה שלחו את הממשלה לגירעון ענק בחודש יוני
על פי התחזיות מסתמן גרעון ענק בתקציב המדינה ביולי, כפול מהצפוי - 5.5 מיליארד שקל. היקף גביית המסים - הנמוך ביותר מאז דצמבר 2006
