טבח 7 באוקטובר ציער אותי, וכך גם כל מה שבא אחריו. אבל אני אופטימי מטבעי ואני יודע: אנחנו חיים כאן יחד, ויחד נמשיך לחיות | השבת השחורה לא הצליחה לכבות את השאיפה של שף נשאת עבאס לקרב בין אנשים באמצעות המטבח. ההפך הוא הנכון. מה נשתנה בחצי שנה: פרויקט מיוחד
5 חודשים למלחמה, היחסים בין יהודים וערבים במקומות העבודה הם יציבים, לפי סקר שערך ארגון יוזמות אברהם. לפי הסקר, 83% מהערבים ו-72% מהיהודים דיווחו על יחסים טובים, ורק 15% חוו מתח על בסיס לאומי. ככלל, עובדים מנסים להימנע משיח על המצב, אך כשיש שיח - הוא חיובי
אחרי ההפסד הצורב בבחירות הקודמות לעינת קליש, יונה יהב מתכנן קאמבק לראשות עיריית חיפה: "למדתי מהשגיאות. אתנהג בצניעות, אקשיב, אשמע ואלמד". ומה לגבי מלחמה אפשרית מול חיזבאללה? "נוציא את המפעלים מהמפרץ, נפרוש ממ"דים ניידים בעיר, נעבור ללמידה מרחוק"
באבו גוש לא זוכרים תקופה כזו. הקצב באטליז בטירה מבין את התחושות של הלקוחות שלא הגיעו ובעלי הגלידרייה בקלנסווה, שמייחל לימים שבהם השתרך תור ארוך בסופי השבוע. מפרוץ המלחמה נרשמה צניחה של עשרות אחוזים בהכנסות, אבל כולם עם מסר אחד: "רוצים לחיות בשלום"
האם להכניס את הקונפליקט הלאומי גם למקום העבודה או להתעלם ממנו? האם עובד ערבי שמביע דאגה לאוכלוסיית עזה הוא בהכרח תומך חמאס? בשוק העבודה מחפשים את הדרך להמשיך להתנהל גם בימי מלחמה
בעוד כמה ימים היה אמור להיפתח פסטיבל "חג החגים" שמבטא את חיפה כעיר המארחת את כלל הדתות. ואז פרצה המלחמה והעיר נמצאת בהקפאה. אמנם המצב שקט, אבל מתחת לפני השטח יש גם לא מעט חשש. כתב וואלה! מדד את הדופק בעיר שסמלה הוא דו-קיום
המלחמה שיבשה את חיינו בכל התחומים ויצרה קרע עמוק עוד יותר ביחסים בין יהודים לערבים במדינה. כעת, חברות שדגלו בגיוון והכללה תעסוקתית נאלצות להתמודד עם אתגרים גדולים, חברתיים ועסקיים כאחד. כיצד הן התכוננו ליום הזה והאם הן יעמדו במבחן המציאות?
שותלים ערכים כדי לקצור את הפירות בעתיד: חברת "כתר" מקדמת ערכי שלום ודו קיום ולרגל ט"ו בשבט החליטו קיימו יום שתילה ייחודי לעובדי החברה וילדיהם, מכל המגזרים בישראל, למען עתיד טוב יותר ובסימן של יחד
הכשרה אינטנסיבית בת 8 חודשים, טיסה לבוסטון והכל בסבסוד מלא: תוכנית היזמות JUMP TAU 5050 מעניקה ליזמים את כל מה שצריך כדי להצליח. הקאץ'? תצטרכו למצוא שותף מצידה האחר של המפה הפוליטית
אני מסרב להיות רק אובייקט ביטחוני או פוליטי, אלא אובייקט ומרכיב אינטגרלי לקיומה של המדינה והחברה. היהודים בארץ צריכים ללמוד להתנהג כרוב אחראי ולא דורסני, דרכנו תוכלו להוכיח שיהדות ודמוקרטיה יכולים לקרות יחד. בעזרת אמון ותלות הדדית נוכל להנביט זהות משותפת
גירל פאוואר נוסח ירושלים: מיזם חדש מכשיר יהודיות וערביות לדירקטוריות במשק הישראלי. המיזם שמפגיש את הנשים מצדיה השונים של העיר נועד לקדם את הנשים לתפקידי מפתח תוך הכרת הנרטיב של האחרת.
מי שמבין שהערבים לא "ייעלמו" יום אחד, מודע מן הסתם לחשיבות העניין להמשך חיים נורמליים בערים המעורבות. ממשלה שמורכבת מדתיים, חילונים וערבים היא המתאימה ביותר לחיזוק תוכניות לדו קיום. חובה לנצל את הסיטואציה הפוליטית למען הדורות הבאים
המאמן העסקי מגיע לוואלה! עסקים: מדי שבוע מייעץ גל בתחומי חיים שמעסיקים את כולנו. הפעם: בעל עסק במשולש רוצה לחזור לשגרה אחרי שוך מבצע שובר החומות
רק לפני כשבועיים נרתמו ערביי הצפון לסייע לנפגעים באסון הר המירון, ולארח בביתם יהודים שלא הכירו. בחודשים האחרונים עמדנו כולנו, כתף לצד כתף, במלחמה העיקשת מול נגיף הקורונה - שלא מבחין בין מגזר למגזר. יפו עבורי תהיה תמיד סמל ומופת לדו קיום ולשותפות גורל
מחר יחול "יום הגיוון הבינלאומי" עליו הכריז האו"ם במטרה להאיר את המגוון האנושי והתרבותי הקיים, להיאבק בקיטוב וסטריאוטיפים ולשפר את שיתוף הפעולה בקרב אנשים מתרבויות שונות. בישראל יש לכך כמובן משמעות מיוחדת. איך מתייחסות לנושא חלק מהחברות הגדולות במשק?
סלקום קיימה היום שעת מחאה שהפכה לגול עצמי. "אל תתנו לקומץ קיצוניים לקבוע לנו את סדר היום, מה שאנחנו עושים היום, קובע את המציאות של כולנו מחר", נכתב באגרת לעובדים, והיוזמה זכתה לגינוי חריף ברשתות החברתיות מפי חברי כנסת ופעילי ימין, כולל קריאות לחרם צרכנים
לא בכל יום משתפים פעולה במעסיקים הגדולים במסגרת קמפיין ציבורי. המציאות הקשה בערי ישראל הניעה לפעולה את מי שבימים כתיקונם משקיעים בפרסום למטרות מסחריות, לנסות ולשנות את המצב ברחובות
בשיתוף סלון אלנוזהה, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
בזכות אווירה יפואית אותנטית ומחיר תספורת חברתי, נפגשים יהודים וערבים ב'סלון אלנוזהה', כדי לעשות שלום ולסדר את הראש והזקן במחיר נוח
מופע סאטירי חדש בתיאטרון הפרינג' בבאר שבע מציג דיון הומוריסטי ונוקב סביב שאלת הדו קיום בין בדואים ליהודים. שני השחקנים הראשיים והכותבים של הצגה, בדואי ויהודי, מבקשים לנפץ סטיגמות ודעות קדומות על ידי בידור שבבסיסו עומדת אמירה חברתית משמעותית
באופקים התקיימה לאחרונה הפגנה סוערת לאחר שהתברר כי משפחות בדואיות זכו במכרזים לבניית דירות בעיר, אך מתברר כי חלק מערי הדרום הפכו בשנים האחרונות הלכה למעשה לערים מעורבות. בדואים ויהודים גרים בשכנות טובה בערד, באר שבע, דימונה וערים נוספות
ולא רק לרשתות החברתיות יש תפקיד באירועי הדמים האחרונים אלא גם למערכת החינוך ולדרכים בהן היא מעבירה את המתרחש לתלמידים. בן שיף ביקר במכללת קיי להוראה שבה כמחצית מהסטודנטים הם בדואים ושמע איך לומדים בימים אלה בצוותא מי שעתידים להיות אחראים לחינוך הדור הבא
"קוראים לו משה", מחייכת באסמה אל בנה, "זה כמו מוסה". תנועת "צועדים יחד לעתיד משותף" מנסה לחזק את הדו-קיום דרך ארוחות משותפות של יהודים וערבים. בין שתיקות מביכות לילדים עם אקדחי צעצוע היו גם ניצוצות של הבנה. "אם הייתה לי מטפחת ישר היו מרגישים שאני מאיימת"
דווקא בצל המצב השברירי בירושלים, יתקיים ביום חמישי הקרוב אירוע שמטרתו לקדם את הדו קיום בעיר. השפים מרכוס גרשקוביץ ואליאס מטר התגייסו למכור מנות דו קיום במשאית אוכל מיוחדת בבירה
