כ-5.5 ק"מ מהגבול עם לבנון, היישוב הגלילי לא היה זכאי למענקי מפונים מטעם המדינה - זה לא מנע מכמחצית מהתושבים בו לעזוב במהלך המלחמה. עם כניסתה של הפסקת האש לתוקף, חברי הקיבוץ לאט לאט חוזרים: מהם הנזקים, רמת המיגון ומידת האמון? שיבת צפון - כתבה שנייה בסדרה
חלק מהתושבים לא יכולים להיפרד מהאדמה בה נטעו את חייהם, ואחרים מרגישים שההפקרה שלהם היא חלק מתמונה רחבה בהרבה של חיים בגליל העליון והם מרגישים שהם לא באמת מעניינים את מדינת ישראל. "במקרה אנחנו עוד חיים, אבל אני לא מפחד. מה לעשות, ככה גדלתי"
הם בקו העימות, אבל ללא סיוע, ללא הקלות וללא מתווה: בעקבות התרחבות מעגל הירי, שמונה קיבוצים שלא פונו בגליל וההסלמה הפכה את חייהם לקשים מתמיד - מתאגדים ודורשים מהממשלה להתחיל לפעול למענם. "אנחנו שקופים בעיני המדינה, היא לא רואה אותנו"
בקיבוץ חסרים 500 מטרים לעומת ישובים אחרים שפונו - כך נוצרה מציאות בלתי אפשרית, והרגשת הזנחה וזריקת אחריות מכלל הגורמים. המועצה שלנו ביקשה מכולנו לברוח, אבל כבר חמישה חודשים אין עזרה - ודווקא בזמן כזה | מאבדים את הצפון, כתבה ראשונה בסדרה
הקיבוצים שדה נחמיה ועמיר הם חלק מיישובי הגליל העליון שנמצאים יותר מ-5 קילומטר מהגבול עם לבנון, והממשלה החליטה שלא לפנות. תחת איום מתמיד של ירי חיזבאללה, המצוקות הנפשיות מעמיקות וכך גם הכלכליות, ברקע פינוי קריית שמונה: "נוח לממסד לנרמל את החיים כאן"
כשהקימו חברי קיבוץ שדה נחמיה את מפעל "חוליות", ספק אם האמינו שיום יבוא והנכדים יקחו אותו לבורסה, בהנפקה שכנראה תניב לכל אחד מ-203 החברים כמה מאות אלפי שקלים במזומן. הכירו את המתעשרים החדשים: אופניים במקום טסלה וחדר אוכל במקום תן-ביס
המשטרה קיבלה דיווח על נערה שנאנסה באזור שדה נחמיה ולאחר חיפושים הצליחה לאתרה. בעקבות הדיווח נלקחו לחקירה שני חשודים, תושבי טובא זנגרייה, שנבדקת מעורבותם באירוע
