שרה מיליקן נבחרה למיס אלבמה, והרשת גועשת. קארין ארד מסכימה שמדובר בבחירה קורקטית פוליטית, שעושה נזק גם לצופים וגם לה עצמה. די לגאזלייט התרבותי. לבחור אותה זה לזלזל בצופה ובה - אם יש תחרות, כולן צריכות להימדד לפי אותם קריטריונים
אנחנו יכולים להיות טובים, תומכים ומכילים עם כל הסובבים אותנו, אבל כשזה מגיע לעצמנו - לרוב, אין לנו חמלה. איך מתקנים את המצב ומגייסים את עצמנו לטובתנו
לא חשוב שמות, אבל מכירות את הגורואיות באינסטגרם של "אני אוהבת את עצמי לא משנה איך אני נראית וכולם חייבים להסכים עם זה אחרת נעשה להם שיימינג"? אם חשבתן שככה נראית אהבה עצמית - טעיתן. תקשיבו לג'ני דנסון
תרבות האינסטנט והרשתות החברתיות מעודדת את כולנו לאהוב את עצמנו ו"לעוף על החיים שלנו". בפועל, מחקרים מראים שאנחנו בודדים, מנוכרים ולחוצים מאי פעם. אז האם כל האהבה הזאת לעצמנו דווקא מחבלת באושר שלנו?
אם גם את משתמשת הרבה ב"מושלמת", "הורסת", "חיים", ועוד סופרלטיבים מוגזמים כלפי נשים, יכול להיות שהגיע הזמן לבדוק אם את באמת אישה חזקה כמו שאת חושבת, או מועצמת פייק שצריכה לחשב מסלול מחדש
המשימה: להפוך לאדם חיובי יותר, או לפחות להפסיק להתלונן. האישיות: של נועה בונה. הבאנו לה גורו של חשיבה חיובית, הכרחנו אותה להגיד מנטרות ולמלא חוברות באפירמציות חיובית. מי ניצח?
אנשים רבים מאמינים שנרקיסיסטים הם אנשים שמאוהבים בעצמם ולא יכולים להפסיק להסתכל על דמותם. אולם מחקר חדש מציע שהם לא אוהבים את מה שהם רואים במראה, אלא דווקא חשים מצוקה עמוקה כשהם מתבוננים בעצמם
הצורך באהבה, הערכה וכבוד הוא כל כך גדול, עד שאנו לפעמים שמים את צרכינו הרבה אחרי אלה של אחרים, ולו כדי לזכות בכמה פירורי תשומת לב
האם זה טוב, להתאהב בעצמי בטירוף? מה עושים עם הציפיות? ואיזה כיף להיפטר מהשופט הפנימי. ראיון עם סמבהבו
אתם אוכלים צהריים מול המחשב כדי שהעבודה לא תברח? בורח לכם פיפי אבל אתם חייבים להספיק עוד משהו קטן? מגיע לכם יותר. על כוחה של אהבה עצמית - חלק שני
בשביל להגיע רחוק, צריך להעיז ללכת ולא לחשוש ליפול. כשאנחנו באהבה עצמית זה קל הרבה יותר. בואו לאהוב את עצמכם, חלק ראשון
