ועדת הפרס אמרה שהתגליות של המדענים מארי ברונקוב, פרד רמסדל ושימון סקגוצ'י הובילו לפיתוחם של טיפולים חדשים במחלות אוטואימוניות, כמו סרטן. בהמשך השבוע יחולקו הפרסים בתחומי הכימיה, הפיזיקה, הספרות והשלום
ויקטור אמברוס וגארי רובקון זכו בפרס לשנת 2024 בזכות גילוי מולקולות מיקרו-RNA ותפקידן בחלוקת הגנים. "תגלית פורצת דרך"
קתלין קריקו מהונגריה ודרו וייסמן מארה"ב גילו את מולקולת mRNA, שסללה את הדרך לחיסונים נגד קוביד-19. "שינו את ההבנה שלנו לגבי האינטראקציה של ה-mRNA עם מערכת החיסון והייתה להם השפעה גדולה על החברה במהלך המגיפה האחרונה"
המדען קיבל את הפרס על תגליותיו בתחום הגנום של הומינינים שנכחדו ואבולוציית האדם: "הוא היה בהלם, חסר מלים אך מאוד שמח". בששת הימים הקרובים, יוכרזו שמותיהם של זוכי הפרס מתחומי הספרות, כלכלה, פיזיקה, רפואה, כימיה ושלום
המדענים דייוויד ג'וליוס וארדם פטפוטיאן יחלקו את הפרס בשווי 10 מיליון קורונות שבדיות. "הידע הזה משמש לפיתוח טיפולים למגוון רחב של מחלות", נמסר בהודעת הוועדה. בהמשך השבוע יחולקו פרסי נובל בפיזיקה, כימיה, ספרות ושלום
הארווי ג'יי אלטר וצ'ארלס רייס האמריקנים ומייקל הוטון הבריטי קיבלו את הפרס בזכות הגילוי של הנגיף, שאפשר פיתוח תרופות חדשות שהצילו חיים של מיליונים. בימים הקרובים יחולקו פרסי נובל לפיזיקה, כימיה, ספרות שלום וכלכלה
הפרס הראשון לשנה זו הוענק לוויליאם קלין, פיטר רטקליף וגרג סמנזה. בהמשך השבוע יחולקו הפרסים לזוכים בפיזיקה, בכימיה, בשלום, בספרות ובכלכלה. הזוכים יקבלו פרס של כ-918 אלף דולר
השלושה, ג'פרי הול, מייקל רוזבאש ומייקל יאנג, יקבלו את הפרס על הישגיהם בתחום המנגנונים המולקולריים השולטים בשעון הביולוגי של יצורים חיים. המדענים יזכו במענק על סך כמיליון דולרים
החוקר האמריקני-בריטי ג'ון אוקיף יחלוק את הפרס עם בני הזוג הנורווגים אדוורד ומיי-בריט מוזר. "מחקרם פתר בעיה שהעסיקה גם פילוסופים - כיצד המוח מנווט אותנו בסביבה מורכבת"
חתני הפרס - שני האמריקנים ג'יימס רותמן ורנדי שקמן והגרמני תומס סודהוף, שחקרו את אברון הבועית: "לולא הבנת תהליך התא היה שוקע לתוהו-ובוהו". המדענים מישראל לא זכו
ועדת פרס נובל בשבדיה אינה מפרסמת את שמות המועמדים לזכייה, אך לפי סוכנות רויטרס שניים מהם הם פרופ' חיים סידר ופרופ' אהרון רזין מהאוניברסיטה העברית, שתרמו לחקר ה-DNA
לפי תחזית של רויטרס, לפרופסורים חיים סידר ואהרון רזין מהאוניברסיטה העברית יש סיכוי גבוה לקבל את הפרס בשבוע הבא. מחקרם התמקד בהבנת רצף ה-DNA ובשיבושים שחלים בו
שיניה ימנאקה היפני וג'ון גורדון הבריטי יזכו לכבוד לאחר שהצליחו לראשונה לקחת תאים בוגרים ולהחזירם למצב של תאי אב, במה שכונה "תגלית פורצת דרך". וכן, יש גם צד ישראלי
