הפעלת כוח ע"י אזרחים שאינם אנשי מקצוע, מצריכה התבוננות בתפקיד המורכב. עלינו להיות במוכנות של כל אחד להגן על עצמו ועל חבריו מפני הקמים לפגוע בנו. אך חובה עלינו לפתח יכולת מוסרית של איפוק מפריקת זעם ופגיעה שאיננה חלק ממניעת הרוע אלא נקמה
דומה שהחברה שלנו לקתה באיבוד האיזון, בהגברת החרדה על פני התעוזה, בבחירה במוכר וברגיל על פני האפשרות הפתוחה לשינוי. העובדה שכל אנשי המשטרה כמעט בלי יוצא מהכלל חושבים את אותה המחשבה, כבר מדליקה נורות אזהרה
כחלק מהמאבק הפנימי בש"ס, הטילו הרבנים יוסף, בקשי דורון ובעדני חרם על מי שיפרסם קלטות מעין זו שפורסמה. המהלך זכה לביקורת בדבר עירוב דת ופוליטיקה. אולם היכן נמצא מקומו של החרם במקורות וכיצד השתמשו בו בעבר?
אם נאמץ את דרכם של הנביאים: הר הבית יהיה בית תפילה לכל העמים. כל עם ודת יגיעו אליו מתוך זהותם שלהם ומתוך ההכרה שאלוהיהם הוא גם אלוהי העולם - אל אוניברסאלי. הבית על ההר לא יהיה בית כנסת ולא מסגד, הוא יהיה משהו אחר
