שירות התעסוקה

ארכיון הכתבות של שירות התעסוקה94 כתבות משויכות לתגית זו

• מאץ' בטינדר או חיפוש עבודה? המהפכה של שירות התעסוקה

  שירות התעסוקה מנהיג מהפכה בקשר עם מבקשי העבודה, שיצטרכו להגיע ללשכות רק לצורך מיון - ואחר כך יקבלו התאמות לעבודה אפשרית, לפי המודל שקיים באפליקציית ההיכרויות המפורסמת, בלי להיאלץ לחתום בלשכה

• השחרור קרוב ואתם מחפשים עבודה מועדפת? קודם תקראו

  כ-60 אלף משתחררים מדי שנה מצה"ל והופכים מחיילים ותיקים לטירונים בשוק העבודה. למרות שהם יכולים לנצל את המעמד כדי לעסוק בעבודה נדרשת, רבים מהם לא מודעים למגוון התפקידים. קמפיין יצירתי של הביטוח הלאומי מנסה לגרום להם להתעניין

• חוב מבטחים: שני סיפורים על חייבים ששבו למעגל העבודה

  שנה לפיילוט של שירות התעסוקה, רשות האכיפה והגבייה, והסיוע המשפטי, שמאפשר לחייבים לחזור לעבודה, נחשפים המספרים: 607 חייבים, שהיקף חובותיהם 147 מיליון שקל החלו בתהליך הסדרת החוב ושיקום תעסוקתי. כ- 360 נקלטו בעבודה. הנה שני סיפורי הצלחה

• ללא משבר הקורונה מספר המועסקים בהייטק היה גבוה אף יותר

  דוח מחלקת המחקר של שירות התעסוקה מעלה מספר נתונים מעניינים בנוגע לפרדוקס שוק העבודה: ירידה בשיעור האבטלה לצד גידול במשרות פנויות. מהם הסיבות לכך? וכבכמה אחוזים היה מספר המועסקים בהייטק היה גדול יותר לולא התפרצות משבקר הקורונה?

• שוק התקווה: איך מתמודדים עם עודף היצע על ביקוש בשוק התעסוקה?

  בשירות התעסוקה מפרסמים נייר עמדה שמטרתו להתמודד עם מספר דורשי העבודה הנמוך אל מול מספר המשרות הפנויות הגבוה. מחברי המסמך, אופיר פינטו ואוהד כהן מבקשים להשקיע בחיזוק המיומנויות של דורשי העבודה ובכך לסגור את הפער

• היחס בין משרות פנויות לדורשי עבודה: הטוב מאז 2009

  שירות התעסוקה: כ-163 אלף דורשי עבודה נרשמו בפברואר בשירות התעסוקה. זהו מספר הזהה למספר הנרשמים ערב פרוץ משבר הקורונה. עוד עולה מהנתונים כי מתקיים יחס של 1.1 בלבד בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות

• אבטלה בקרב נשים בישראל: נמוכה מאשר לפני הקורונה

  שירות התעסוקה: מספר דורשות העבודה עומד על 81,546, נמוך ב- 4.5% ממספרן ערב משבר הקורונה. נשים יצאו משוק העבודה בהיקפים גדולים יותר בתקופת הסגרים, אך גם היו אלו שחזרו למעגל העבודה בקצב מהיר יותר עם ביטולם

• תם הטקס? מספר דורשי העבודה - כמו לפני הקורונה

  עוד סימן להתאוששות המשק: בשירות התעסוקה מדווחים על כ-168 אלף דורשי עבודה בלבד, מספר שקרוב למספר דורשי העבודה ערב התפרצות הקורונה, לפני שנתיים. למרות השמחה, מספר דורשי הבטחת הכנסה עדיין גבוה

• חייבים שיחזרו לעבודה יזכו לטיפול במסלול מיוחד

  כ-360 עובדים שנפלטו משוק העבודה ושצברו חובות להוצאה לפועל עקב פרוץ הקורונה, חזרו לעבודה. הנתונים מתפרסמים לאחר תום שנה לפיילוט שהפעילו שירות התעסוקה, רשות האכיפה והגבייה והסיוע המשפטי, במסגרתו מתאפשרת חזרת חייבים לעבודה, במקביל להסדרת חובותיהם

• הלקוח במרכז: מי החברות שהצטיינו בתחום השירות השנה?

  בכנס השירות וחווית הלקוח השנתי של ישראל, המתקיים מידי שנה על ידי המרכז הישראלי לניהול, הוכרזו החברות הזוכות בתחרות מצוינות בשירות וחווית לקוח לשנת 2021, כאשר המהלכים שביצעו לשיפור השירות זכו במקום הראשון מבין המתמודות בכל קטגוריה

• ירידה מזערית במספר הבלתי מועסקים במשק

  הלמ"ס מפרסמת את דוח התעסוקה לחודש ספטמבר המשקף ירידה מזערית בשיעור הבלתי מועסקים במשק. מה השתנה בנתונים ומדוע האבטלה ממשיכה להעיב על הנתונים המצוינים שמציג המשק הישראלי?

• שחיקה בעבודה: הנזק הנפשי שגרמה הקורונה

  בצל הקורונה: 76% מהעובדים סבלו בשנת 2020 משחיקה בעבודה: ריבוי משימות, הארכת שעות העבודה בפועל וטשטוש גבולות בין הבית לעבודה, כך מודיע שירות התעסוקה, שמתבסס על מחקר בינלאומי בנושא בריאות הנפש בעבודה. התוצאה: עלייה בהתפטרות מרצון דווקא בתקופה של אי ודאות

• משבר הקורונה: המהלומה שספגה החברה הערבית

  שירות התעסוקה: החברה הערבית נפגעה יותר ממשבר הקורונה מאשר החברה היהודית, נכון סוף אפריל 2021 עמד שיעור התעסוקה בחברה הערבית על 36.6% בלבד, נמוך ב 11.7% מהשיעור שנמדד קודם לפרוץ משבר הקורונה. האם קיים קשר בין המצב הכלכלי והאלימות הגואה במגזר?

• חייבים לעבוד: החייב יתפרנס והחוב ייפרס

  מיזם משותף של שירות התעסוקה ורשות האכיפה והגבייה יאפשר חזרה לעבודה של חייבים, תוך פריסת חובותיהם. המטרה: לנטרל את החובות כגורם מעכב מחזרה לשוק העבודה. בהוצאה לפועל רשומים כיום יותר מחצי מיליון חייבים וההערכה היא כי מספרם יגדל

• שוק העבודה: פגיעת הקורונה מתגלה רק עתה?

  שירות התעסוקה מציג את נתוני התעסוקה לחודש מאי 2021: לראשונה מאז פרץ המשבר, שיעור תובעי האבטלה שאינם בחל"ת ונותרו ללא מעסיק, גבוה יותר ממספר השוהים בחל"ת - 45.4% לעומת 54.6%. נמשכת הירידה במספר דורשי העבודה

• המשק ממשיך להתאושש: נמשכת הירידה באבטלה

  נמשכת הירידה באבטלה. על פי נתוני למ"ס, מספר הזכאים לדמי אבטלה עומד, במחצית הראשונה של חודש מאי, על 6.7%. המשמעות היא הפסקת דמי החל"ת החל מסוף חודש יוני, אך למעשה הארכתו מעבר למועד זה הייתה ממילא בסבירות נמוכה, עקב העובדה שמדובר בשינוי חקיקה

• דוח התעסוקה: במגזר הערבי משוועים לעבודה

  שירות התעסוקה: אום אל פחם בראש רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר לחודש אפריל עם 24.4%. 3 מבין 5 הערים המובילות הן ערביות. נמשכת ההתאוששות באילת

• חמישה דורשי עבודה מתמודדים על כל משרה פנויה

  דו"ח שירות התעסוקה מראה כי נמשכת מגמת הירידה במספר דורשי העבודה, שהחלה מאז היציאה מהסגר השלישי בפברואר 2021. במקביל, מנתוני מס"ב עולה, כי השכר הממוצע נטו ירד בחודש אפריל ירדה ב-5.4%, ככל הנראה כתוצאה מחזרתם לעבודה של נותני שירותים בלתי מקצועיים

• המובטלים החדשים: יותר צעירים ויותר נשים

  חודש לפני פקיעת החל"ת, מפרסם שירות התעסוקה את נתוני 460,000 דורשי העבודה: כ 70% מתוכם שוהים מחוץ למעגל העבודה למעלה מחצי שנה. מהם המאפיינים של המובטלים החדשים?

• בעיצומה של החזרה לשגרה: השכבות החלשות מתקשות לשוב למעגל התעסוקה

  מנתוני שירות התעסוקה עולה כי בחודש מרץ, חודש לאחר היציאה מהסגר השלישי, שבו לעבודה 300 אלף מובטלים. עם זאת, דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים בחברה, בהם ערבים וצעירים המרוויחים שכר נמוך, נאלצים להישאר בבית. "ללא מאמץ ממשלתי, השכבות החלשות ישהו באבטלה ממושכת"

• רמי גראור: "מודל החל"ת לא מעודד תעסוקה"

  לשכות שירות התעסוקה עמוסות בדורשי עבודה, אבל חלק גדול מהשוהים בחל"ת לא ממהרים להיפרד מהחופשה שמשולבת בדמי אבטלה. מנכ"ל שירות התעסוקה מדבר על עתיד מודל החל"ת, על מציאת עבודה ועל הכשרות מקצועיות

• אבטלה: אילת מתאוששת, הערים הערביות משוועות לתעסוקה

  פתיחת התיירות בתחומה הביאה לירידה חדה בממדי האבטלה באילת. לעומת זאת, כמעט כמו בימי השיא של התחלואה, הערים הערביות והחרדיות נמצאות במצוקה, כאשר נצרת ואום אל פחם מחזיקות בשיא המפוקפק של מספר דורשי העבודה

• הארכת החל"ת? לשירות התעסוקה יש מתווה חדש

  מנכ"ל שירות התעסוקה על מתווה החל"ת החדש: קיצור תקופת הזכאות למי שלא ישוב לעבודה עד סוף יוני, הארכה דיפרנציאלית על פי גיל ומצב משפחתי, הפחתה הדרגתית של דמי אבטלה ב- 10% מדי חודש והקשחה במבחן התעסוקה. הדברים נאמרו לענת דוידוב בתכנית "איפה הכסף", ברדיו 103

• לאחר פתיחת המשק: שיעור המובטלים מתחת ל-10%, מסתמן קיצוץ בדמי האבטלה

  על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במרץ חלה ירידה משמעותית בשיעור המובטלים בישראל. בשל כך עם השיפור בנתונים דמי האבטלה צפויים להיפסק ברגע שהנתון יהיה 7.5% או בסוף יוני. בתחילת מרץ נפתח המשק כמעט במלואו, אולם מעסיקים עדיין מתקשים לגייס עובדים

• מנכ"ל שירות התעסוקה למובטלים: אל תחכו ליוני, לא נהסס לשלול דמי אבטלה

  בעוד עסקים רבים מתקשים לגייס עובדים, רמי גראור סיפר כי רק 33 מעסיקים פנו בבקשה לסיוע. בריאיון לוואלה! הוא הזהיר את המובטלים שבהמשך השנה יהיה קשה יותר למצוא משרות פנויות, והעלה את הצורך לעודד את המעסיקים. גראור הביע פסימיות לגבי שיעור האבטלה: נישאר עם 10%

• הראשונות לשלם את המחיר: כך השפיעה הקורונה על נשים בשוק העבודה

  ממחקר שפרסם שירות התעסוקה לקראת יום האישה עולה כי בשנת המשבר יותר נשים נרשמו כדורשות עבודה לעומת גברים, אך הן שבו לעבודה בשיעור גבוה יותר. בשל התלות של עבודתן בסגרים, הן יצאו יותר לחל"ת ופוטרו פחות. וכשסוגרים את ביה"ס, האמהות נאלצות להישאר עם הילדים בבית

• עתירה לבג"ץ: על שירות התעסוקה להנגיש את כלל שירותיו לערבית

  תושבים ממזרח י-ם שאיבדו את עבודתם בקורונה נדרשו למלא טפסים בעברית כדי לקבל דמי אבטלה על אף שאינם שולטים בשפה, והתקשו לקבל מענה בערבית: "שירות בסיסי נחסם בגלל מחסום השפה". שירות התעסוקה: תגברנו את המוקד בדוברי ערבית, ההרשמה בעברית - כדי לאפשר טיפול מהיר"

• חשד להונאה: חברה קיבלה שלא כדין 1.4 מיליון שקל מכספים שיועדו לעידוד תעסוקה

  שירות התעסוקה זיהה החברה את הכסף לאחר שדיווחה על עובדים שכביכול הושבו לעבודה מחל"ת או עבור כאלה שנשכרו כעובדים חדשים. המקרה הועבר לטיפול המשטרה ופרקליטות המדינה

• העובדים שנפגעו הכי הרבה, המקצועות "הבטוחים" - והנתון החיובי: שנת הקורונה

  מדוח משרד העבודה לשנת 2020, עולה כי שיעור האבטלה הגבוה ביותר בתקופת הקורונה היה בקרב גברים חרדים ונשים. התחומים שנפגעו הכי קשה: מסעדנות, תיירות ותרבות. ישראל ממוקמת במקום השני ממדינות ה-OECD במקצועות המאפשרים עבודה מהבית

• מיליארד שקלים הועברו בטעות לציבור, והגופים הרשמיים מתנערים מאחריות

  400 אלף איש המשיכו לקבל דמי אבטלה על אף שכבר חזרו לעבודה. בשירות התעסוקה מאשימים את הביטוח הלאומי, שטוען כי הטעות נבעה מנתונים לא מעודכנים. המדינה החלה לגבות את הכסף בחזרה

• יותר מ-150 אלף דורשי עבודה מתחילת הסגר, הנפגעים העיקריים: עובדי הוראה

  שירות התעסוקה עדכן כי 89 אלף דורשי עבודה חדשים נרשמו מאז הידוק הסגר. ביניהם נמצאים יותר מ-40 אלף עובדי הוראה שאיבדו את עבודתם בחודש האחרון בעקבות סגירת החינוך. מנכ"ל השירות הדגיש כי הבעיה העיקרית תהיה 20% המתפטרים והמפוטרים: "אוכלוסייה בסיכון תעסוקתי"

• מתחילת הסגר: 130 אלף דורשי עבודה חדשים, בהם 34 אלף עובדי הוראה

  שירות התעסוקה עדכן על זינוק באבטלה מאז שהוטלו ההגבלות, שהחריף אחרי ההחלטה על הידוק הסגר. 91% מעשרות אלפי המורים שאיבדו את עבודתם נרשמו בשירות בעקבות סגירת מערכת החינוך. בסך הכול, מספר דורשי העבודה עלה ל-760 אלף ישראלים

• 80% ממובטלי הסגר השלישי - איבדו עבודתם יותר מפעם אחת מפרוץ המשבר

  מאז נכנסו לתוקפן ההגבלות, נרשמו בשירות התעסוקה 48,544 דורשי עבודה חדשים - 5,909 מהם ביממה האחרונה. עבור 20% מהמובטלים בלבד זו הפעם הראשונה. עבור יותר ממחצית מהם - מדובר בפעם השלישית

• למרות שהתחייבו להסירן, בשירות התעסוקה מפרסמים מודעות המפלות בעלי מוגבלות

  לפני כחצי שנה, הבטיחו בארגון לפעול להסרת המודעות המפלות בתגובה לפנייה בנושא. אך לצד מודעות דרושים לתפקידים כמו קופאית או אחות, ניתן למצוא באתר את הדרישה "ללא מגבלה פיזית או רפואית" בעשרות מודעות מדי חודש. שירות התעסוקה: "לא בכל פעם זו דרישה לא חוקית"

• משבר התעסוקה: מספר המובטלים בשיא הגל השני התקרב למיליון

  יותר ממחצית דורשי העבודה החדשים בגל השני היו צעירים עד גיל 34, בעוד הפערים בין גברים ונשים גדלו. אמנם, כרבע מהנרשמים דיווחו על חזרה לעבודה בחודש שעבר - אך רובם היו עובדים מבוגרים. בשירות התעסוקה הזהירו: "אנו עלולים לראות אנשים רבים שייכנסו לאבטלה כרונית"

• השלכות הסגר השני: קרוב למיליון מובטלים, מרבית דורשי העבודה - נשים

  לפי שירות התעסוקה, בחודש שעבר נרשמו 205 אלף דורשי עבודה חדשים - העלייה הגדולה ביותר מאז פרוץ המשבר בחודש מרץ. מהנתונים עולה כי 62% מהמובטלים הן נשים, לעומת 37% גברים. עלייה נרשמה גם במספר המובטלים עד גיל 34

• מראש השנה: יותר מ-200 אלף מובטלים חדשים

  שירות התעסוקה עדכן כי מכניסת ההגבלות, 186,958 הוצאו לחל"ת ו-20,233 דורשי עבודה נרשמו מסיבות אחרות. יותר מ-150 אלף מהם הגישו את הבקשה בפעם השנייה לפחות מפרוץ המגיפה. אחוז גבוה מבין המובטלים מגיעים מהחברה החרדית והערבית

• מאז תחילת הסגר: יותר מ-100 אלף דורשי עבודה חדשים

  לפי שירות התעסוקה, 109,378 ישראלים הגישו בקשה לקבלת דמי אבטלה בשבוע האחרון, עבור 80% מהם זו הפעם השנייה לפחות מתחילת המשבר. רק ביממה האחרונה התווספו יותר מ-39 אלף דורשי עבודה, כשסך המובטלים הכולל הוא 836,664. דוח ה-OECD: הכלכלה הישראלית חווה זעזוע משמעותי

• הממשלה אישרה את הרחבת תכנית הסיוע הכלכלית ב-10.5 מיליארד שקלים

  השרים אישרו פה אחד את ההרחבה שנועדה לצמצום הפגיעה במשק במהלך הסגר. המתווה כולל את הורדת רף הפגיעה בעסק לקבלת מענק ל-25%, תכנית שימור עובדים ודחיית ההפחתה בדמי האבטלה. אושר צמצום בשכר השרים והח"כים בהיקף של 10%, הפחתה בשכרם של בכירים בשירות הציבורי תידון

• 3 גופים מציגים נתוני אבטלה שונים, והפער מרחיק את חילוץ המשק מהמשבר

  המוסד לביטוח לאומי סופר את התביעות לקצבת אבטלה, שירות התעסוקה מחשב לפי מספר הפניות שהוא מקבל והלמ"ס מתבסס על סקרי כוח אדם. לפי דוח הביניים של מבקר המדינה, חלוקת האחריות בין הגופים השונים יצרה פערים משמעותיים, שמונעים מהממשלה למצוא פתרונות למשבר התעסוקה

• שירות התעסוקה: כחצי מיליון ישראלים יישארו ללא עבודה עד סוף השנה

  בשירות מעריכים שהעלייה בשיעור הנדבקים בקורונה וההגבלות על המשק מובילות לשיעור איטי של חזרה לעבודה. בשל משרות שלא תואמות את כישוריהם ושכר נמוך, 80% ממקבלי קצבת אבטלה צפויים למצות את כלל תקופת זכאותם. בשירות התעסוקה התריעו: ללא שינוי מדיניות - המשבר יימשך

• עשרה מובטלים על כל משרה: התחזיות העגומות למשבר הקורונה

  שני כלכלנים באוצר מנתחים את נתוני הלמ"ס, לפיהם יותר מחצי מיליון לא הצליחו לשוב לעבודה מתחילת המשבר, שלפניו היו רק 1.5 מובטלים על כל משרה. התוצר ירד ב-10%, ומאז חלה התאוששות אך היא נעצרה. לדבריהם, סגר יעלה למדינה 10 מיליארד שקלים, והצפי לצמיחה במשק: 2021

• רשות המסים: הזכאות למענק שנשללה מאלפי עצמאים - תוחזר

  הרשות הודיעה כי ב-5,170 מקרים, שבהם נשללה זכאות למענק בפעימה הראשונה והשנייה, המצב יושב לקדמותו "לאחר בדיקה נוספת" של הסוגייה. בכ-1,300 מקרים השלילה תישאר, אך בשלב זה לא תתבצע גבייה של המענק ששולם

• צעירים, מבוגרים ומיעוטים: נתוני התעסוקה חושפים את הנפגעים ממשבר הקורונה

  מנתוני שירות התעסוקה עולה כי במאי חלה ירידה חדה במספר דורשי העבודה וענפים נוספים שבו לשגרה כחלק מאסטרטגיית היציאה. עם זאת, ביישובים חרדיים וערביים תושבים רבים לא חזרו לעבודה, וגם באילת מתקשים להתאושש. שלושה חודשים לתוך המשבר, קרוב למיליון מובטלים בישראל

• הנפגעים העיקריים ממשבר הקורונה בחברה הערבית: בדואים ותושבי אזור י-ם

  מתוך מיליון ו-27 אלף דורשי עבודה חדשים שנרשמו במרץ-אפריל, כ-190 אלף משתייכים למגזר הערבי. מניתוח מגמות האבטלה בחברה זו בתקופת הקורונה ואחריה, עולה כי פחות עובדים בדואים הוצאו לחל"ת, אך יותר עובדים פוטרו ביחס לקבוצות אחרות באוכלוסייה

• המשק חזר לפעילות, אבל הרשויות לא מצליחות להעריך את מספר המובטלים

  בעוד העסקים נפתחים לאחר משבר הקורונה, הנתון האמיתי של דורשי העבודה אינו ידוע - כשבמקביל מספר המפוטרים רק הולך וגדל. בתרחיש הגרוע, שיעור האבטלה יגיע ל-12% ובביטוח הלאומי חוששים מפגיעה ביציבות הפיננסית: "נמצאים באפלה מוחלטת"

• משבר הקורונה: מספר המפוטרים בקרב דורשי העבודה כמעט הוכפל בתוך חודש

  מדוח שירות התעסוקה לסיכום חודש אפריל עולה כי בישראל ישנם יותר מ-1,150,000 אלף דורשי עבודה, המהווים 27.6% מכוח העבודה. עוד עולה כי 12% מהנרשמים לשירות בחודש האחרון - פוטרו מעבודתם. מרבית דורשי העבודה מתחת לגיל 34, אילת נותרה עם שיעור האבטלה הגבוה ביותר

• משבר הקורונה: 70% מהעובדים באילת איבדו את מקור פרנסתם

  מנתוני שירות התעסוקה עולה כי העיר הדרומית נפגעה באופן אנוש. בתחילת פברואר שיעור המובטלים באילת עמד על 3.3% בלבד, ומאז זינק ל-69.3%. אחריה נמצאות ביתר עילית עם 52% אבטלה ונצרת עם 46%. רבע מהעובדים במשק - מובטלים

• שירות התעסוקה מעריך: 20% מהמובטלים החדשים - לא ישובו לעבודתם

  בעקבות משבר הקורונה ולאור מצוקת המשק הישראלי, בשירות התעסוקה הגדירו כמשימה לאומית את השבת המפוטרים למעגל העבודה, אלא שלמשק לוקח שנים להתאושש: אחרי המשבר הכלכלי ב-2008 עברו יותר משש שנים עד שנתוני התעסוקה חזרו לקדמותם. מספר המובטלים בישראל מתקרב למיליון

• 600 אלף דורשי עבודה חדשים מפרוץ משבר הקורונה: "עד פסח נגיע למיליון"

  ברקע ההגבלות על פעילות עסקים והשלכות משבר הקורונה על המשק הישראלי, נחשפו הנתונים המדאיגים: 38,016 נרשמו אתמול בשירות התעסוקה, ושיעור האבטלה כבר עומד על 18.6%. 91% מהנרשמים מתחילת מרץ - עובדים שהוצאו לחל"ת. בכירי בנק ישראל: "הפגיעה בעסקים - בלתי הפיכה"