היוצר הדוקומנטרי רון כחלילי לא רוצה לחקור את מקורות הסכסוך בסדרה "שנאת מוות" (HOT8). במקום זאת, הוא מתעד מה שהוא רואה בחברה היהודית בישראל של זמננו וביחסה אל שכניה הערבים - וזה נראה רע מאוד. השנאה לערבים, כך מתברר, חוצה מגזרים, רמות השכלה ועדות
היום במהדורת החדשות היומית: מסתמן פתרון למשבר התאגיד, חמאס מפרסם סרטון ששם על הכוונת את בכירי מערכת הביטחון הישראלי, ועוד
חמשת הזוכים שהוכרזו עד כה לקבלת פרס ישראל הם אשכנזים. מגמה זהה היתה בשנה שעברה - כל 11 הזוכים לא כללו מזרחי או ערבי. משרד החינוך: "הפרס אינו ייצוגי ואיננו ניתן לפי מפתח מגדרי, עדתי או מגזרי"
אם הבעיה המהותית ב"ערסים ופרחות: האליטות החדשות", הסדרה הקודמת של רון כחלילי בנושא מזרחים, היתה פרספקטיבה צרה מדי שהקשתה להבין ממנה את מצב הדברים לאשורו, הסדרה החדשה עושה את הדבר החכם ומרחיבה אותה עשרות מונים
בניסיון להגיע לאוצרות בלומים החבויים בתרבות הישראלית, הרכבנו רשימה של יצירות ממספר תחומים שטרם ראו אור וחבל שכך. אולי כאן מסתתר ה"אפס ביחסי אנוש" הבא
התרבות הישראלית והעברית נלחמת על חייה מול הרבנות החשוכה ומול הערס פואטיקה החדשה ומול הקוסמופוליטיות נטולת האלוהים. ומי חושב שלמדנו להזדיין מהדגים?
יש הרבה כוח בסיפורים של רבים ממרואייני "ערסים ופרחות", אבל הסדרה נמנעת מלרדת לעומקם. תחת זאת היא מתארת מציאות כה סובייקטיבית ולא ממוקדת עד שקשה לגזור ממנה אמת
למדנו להתאבל ולהעז לבכות, למחות ולהיות ביקורתיים, ולהתחיל להיפתח לקולות נשיים ומזרחיים: כך חוה אלברשטיין, אהובה עוזרי, דליה רביקוביץ' ואחרים השתנו - ושינו אותנו
"סרט שחור לבן", סדרת הדוקו על תולדות סרטי הבורקס, מבוססת על תזות מיושנות, חד-מימדיות ומבולבלות. גם הכעס הבלתי נגמר של יוצרה, רון כחלילי, לא עוזר
ליאור סושרד נבחר במגזין People לאחד מהגברים הכי סקסיים בעולם. אמש ביום הולדתו ב"מרקיד" וואלה! סלבס לא הבינה על מה המהומה. מצד שני, לדעתה בוב ספוג הוא סקס אייקון, אז יו נואו
זהירות: עמנואל רוזן שחרר את השד העדתי מהבקבוק עם מיכל מלא בדי.די.טי. מאיה מרלוב צפתה ב"אל תקרא לי שחור" וראתה רק סטריאוטיפים
רון כחלילי ועמנואל רוזן בחנו בעזרת מצלמה נסתרת את הפער העדתי בישראל. הממצאים ישודרו ברשת בערב ט' באב
פיקוד העורף