פרשת שמות: משה רבנו היה הראשון להבין: יזם לא יכול להיות מנכ"ל
האם האדם שהקים את החברה צריך גם לנהל אותה? אילו יותר יזמים היו לוקחים דוגמה ממשה רבנו, ייתכן שהיו מקבלים שיעור בניהול נכון. פרשת שבוע ברוח יזמית
פרשת שמות
ארכיון הכתבות של פרשת שמות8 כתבות משויכות לתגית זו
בשיתוף שובה ישראל, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
התלמיד המיוחד שלמד 400 פעמים: "פחדתי"
רק אדם בעל מידת סבלנות יכול להכניע את היצר הרע ולזכות בדברים טובים. הרב יאשיהו פינטו מסביר זאת דרך פרשת שמות, אותה נקרא בשבת הקרובה ובעזרת מעשה ברבי שלא היסס לחזור על החומר שוב ושוב עם תלמידו
בשיתוף עמותת יהדות ישראלית, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
שיר לשבת: לגמגם באצבעות הקטנות
בפרשת השבוע מתלונן משה, גיבור העל של התנ"ך, על הגימגום שלו. כשהוא נדרש למשימת חייו מסכים אלוקים לתת לו "פה אחר" - את אהרון אחיו. מירב יוסף בשיר על שליחות, על צלילים, על השתדלות ומעוף
בשיתוף עמותת יהדות ישראלית, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
בני ישראל לא ירדו למצרים, אלה רק השמות שלהם
סיפור הירידה למצרים והיציאה משם - הוא סיפור האדם והאומה המחפשים את מהותם. בדרך יש כאב של 'חבלי לידה' ממשי. אולם מאחורי כל אלו - יש לידה. לידה של עם. ברוכים הבאים אל המסע
ממשה רבנו ועד חילופי הדורות בחברה הישראלית
לצד האבל על הליכתם של מנהיגים וגיבורי תרבות, אנו רואים את צמיחתם של מנהיגים חדשים המתאימים להנהגה מהיותם לוחמי צדק. אנחנו תקווה כי הם ילמדו ממשה ולא יחפשו את הג'וב הבא, אלא את התקווה לחירות ואת הרמת הראש מעל לשגרה של העבודה הקשה
זמני כניסת ויציאת השבת. פרשת שמות
פרשת השבוע - שמות. התעדכנו על זמני כניסת השבת ויציאת השבת וגם משהו קצר על פרשת השבוע. שתהיה שבת של שלום ושלווה
אם משה רבנו היה רץ לבחירות היום, הוא היה זוכה?
למרבה המזל, בימים ההם אין פריימריז בישראל, ולא ועדה מסדרת, לא בחירות חשאיות וחופשיות ולא בכל צורה אחרת. כך קרה שמשה קיבל את המשימה הבלתי אפשרית להוביל את העם לחירות, למתן תורה ולארץ ישראל
להתפלל לאל שהוא שונה ומשותף
"אהיה אשר אהיה", הפסוק שמאפשר את ריבוי הפנים והשמות של היהדות אז היום ולעולם. זה אותו יסוד בתרבות שלנו המאפשר לקהילה החסידית, הקונסרבטיבית, הדתית לאומית והחילונית, להתפלל לאל שהוא שונה ומשותף