מנהלות משאבי אנוש לארגונים: שנו את מדדי הביצועים בזמן לחימה
סקר של CofaceBdi בקרב מנהלות משאבי אנוש בזמן מלחמת "עם כלביא" חושף את התנהלות העורף הארגוני בעיתות משבר ושופך אור על תפקידם המתפתח של אנשי HR בארגונים
משבר כלכלי
ארכיון הכתבות של משבר כלכלי180 כתבות משויכות לתגית זו
3 עקרונות הצמיחה של ג'יי אברהם לתקופות של משבר כלכלי עולמי
ג'יי אברהם, שהוכתר על ידי פורבס ל"גורו אסטרטגיה מוביל" מגיע לישראל כדי לנער את האקוסיסטם העסקי ולעזור לכם לצלוח את התקופה הקרובה בעזרת 3 עקרונות מרכזיים לעתות משבר
בעיצומה של המלחמה הכלכלית: כך תחזקו את העובדים ותמנעו את קריסת העסק
בעוד עסקים קטנים ובינוניים בכל הארץ נאבקים על הישרדותם, ישבנו לשיחה עם ד"ר חולוד אבו חרפה, שעומדת מאחורי מספר עסקים בצפון ומעסיקה מעל 300 עובדים, כדי לשמוע על התובנות שלה לאחר שנה וחצי של מלחמה
האזרח הקטן משלם בגדול - מה מותגים אמורים לעשות עכשיו?
בין הדי המלחמה, ישראל חווה אתגרים כלכליים משמעותיים. כדי להעריך את ההשפעות על עסקים וצרכנים, צריך לבחון את דרכי ההתמודדות שלהם עם משברים כלכליים ובפרט, מה עושים המשווקים, ואיך מגיבים הצרכנים?
שינויים בהרגלי הצמיחה - איך להגדיל רווחים דווקא בתקופת משבר
חרף המלחמה והסערה הכלכלית, מנהלים נדרשים לתכנן צמיחה עתידית ולהגדיל את השורה התחתונה. איך מייצרים מנועי צמיחה ללא הון, מאתרים הזדמנויות ופורצים את תקרת הזכוכית, למרות הכל?
6 מגמות חדשות בעולם השיווק והפרסום שייחודיות לישראל
מלחמת חרבות ברזל שינתה את פני המשק הישראלי בדרכים רבות ומגוונות כאשר לצד המשבר העמוק, חברות ישראליות הפגינו חוסן, יצירתיות ויוזמה. שוחחנו עם בכירים בענף השיווק כדי לנסות להתחקות אחר המגמות הבולטות שאפיינו את השנה שחלפה ואלה שישארו איתנו גם בחודשים הבאים
אסטרטגיה עסקית במציאות משברית: לקחים ותובנות ממלחמת חרבות ברזל
השנה שחלפה הייתה מהקשות שידעה מדינת ישראל. שאלנו מנהלים בכירים במשק הישראלי איך התמודדו עם האתגרים, מה למדו ומה עזר להם לצלוח את הפעילות העסקית והשיווקית בצל המציאות הקשה
תקופה מאתגרת? זו הפונקציה שאתם צריכים להעסיק בארגון
בתקופות משבר, חברות נדרשות למצוא דרכי התמודדות יעילות מול השינויים המהירים והאתגרים הכלכליים. אחת הגישות החדשניות והמבוססות היא פוזיציית ה-Revenue Operations או בקיצור RevOps, שתפקידה לתפעל את הרווחים בצורה חכמה. מה זה אומר ולמה זה כל כך חשוב דווקא עכשיו?
מחשבים מסלול מחדש: כך תתמודדו עם "שגרת המלחמה"
מתוך הכאוס והזעזוע צומחות גם הזדמנויות חדשות ומפתיעות, שרק צריך לעשות להן מקום. יוסי אידלשטיין, מאמן עסקי ואישי, מציע 7 טכניקות שיעזרו לכם לצאת לדרך חדשה ולהחזיר לעצמכם את תחושת השליטה
יוזמות עתיד: מקדמים עסקים של נשים באפליקציית EASY
לקראת יום האישה הבינלאומי ועל רקע המלחמה, עמותת 'יוזמות עתיד' יוצאת בשיתוף פעולה עם אפליקציית החיפוש הפופולרית EASY לקידום בעלות עסקים ברחבי הארץ
כשהתותחים רועמים, חברות משנות את אסטרטגיית היח"צ - אלו המגמות הבולטות שנראה בשנה הקרובה
מאז המלחמה, חברות רבות בישראל נאלצו לחשב מסלול מחדש, להתאים במהרה את האסטרטגיה השיווקית שלהן למציאות המשתנה, ובכלל זה גם את פעילות היח"צ. אז אילו מגמות וקווים מנחים יעצבו את אסטרטגיית היח"צ של חברות וארגונים ב-2024?
אסטרטגיה עסקית פרואקטיבית - קרש ההצלה של העסקים במלחמה
גם בשעת מלחמה, אין סוף לתחרות בין עסקים, ומי שהוביל את השוק אתמול עלול בקלות למצוא את עצמו בחוץ. אלון שרר מציע גישה פרואקטיבית וקורא לעסקים להקדים תרופה למכה
בתוך שגרת החירום: המשווקים בישראל בונים תכנית עבודה ל-2024
שוב מלחמה ושוב צוותי השיווק, שרבים מהם היו משותקים במשך חודשיים, נאלצים לחזור לשגרת חירום ולבנות את האסטרטגיה השיווקית ל-2024 בהתאם. למרבה המזל, באיגוד השיווק הישראלי נחלצים לעזרת אנשי המקצוע בהכשרות, ידע ושיתופי פעולה
ניהול עובדים בזמן מלחמה: 7 טיפים למנהלים ומנהיגים עסקיים
תקופה משברית דורשת מבעל העסק שימוש בארסנל נרחב של כלים כדי לשמור את העובדים לצידו מחד ולהשיג תוצאות עסקיות מאידך. אז איך עושים את זה נכון? היועץ האסטרטגי יוסי לוי מציע 7 טיפים שיסייעו לכם במשימה
האם יצירתיות, חדשנות, וחשיבה מחוץ לקופסא יוציאו את ישראל מהמשבר?
השבת השחורה ב-7 באוקטובר הביאה אותנו לשלם מחיר בלתי נתפס, שמעבר לצער והכאב גרם למשברים ביטחוניים, ממשלתיים, תעשייתיים, חקלאיים, כלכליים והרשימה עוד ארוכה. האם דווקא מהמצב הקיים נקום חזקים יותר?
חמאס מחבל גם בכלכלה - כך תבטיחו יציבות תזרימית ותשמרו את העסק בחיים
קצצו בעלויות, גוונו מקורות הכנסה והראו ביטחון מול הבנק - כל העצות שיעזרו לכם לשמור על יציבות תזרימית ולהבטיח את הישרדות העסק בזמן המלחמה
העניים החדשים: קמפיין של ארגון "לתת" משקף את תופעת העוני בישראל
הקמפיין החדש של ארגון לתת לקראת ראש השנה שם במרכז השיח את תופעת "העניים החדשים" על מנת להמחיש שבתקופה זו בישראל - האינפלציה ועליית הריבית במשק, לצד עליה חדה ביוקר המחיה ההתדרדרות לעוני ולמצוקה כלכלית עשויה להיות מהירה, במיוחד למשפחות נטולות גב כלכלי תומך
כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים: איך לעבור את ההאטה הכלכלית בשלום
תקופות של משבר כלכלי יכולות להביא לעסק הזדמנויות צמיחה רבות, אם רק נשכיל להתנהל נכון. אז איך מייעלים את עבודת הצוות, במה אפשר לקצץ ועל מה אסור לוותר?
צריכים לחשב מסלול מחדש? אולי זה הזמן לפיבוט
על רקע אי הוודאות הכלכלית בארץ ובעולם, היכולת של סטארטאפים להשתנות ולהתאים את עצמם לשוק הופכת קריטית מתמיד. אז מתי כדאי להתחיל תהליך של פיבוט, ואיך בעצם עושים את זה?
לעבור את הסערה - איך מחזקים את הספינה העסקית
עצות וטיפים לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בתקופה של ריבית משתנה ושער דולר לא יציב
ללא מדיניות רווחה, ה"סטארט-אפ ניישן" לא תחזיק מעמד
במצב שבו חברות סטרטאפ נאלצות לפטר עובדים, מדיניות רווחה ורשת ביטחון חברתית הן המפתח להתמודדות עם משברים ולשגשוג. הקורונה חשפה את הבטן הרכה של החברה בישראל: היעדר משענת כלכלית חברתית ורגשית. לתוך הוואקום הזה נכנסת עור"ק, היוצרת קהילה עבור חסרי המשענת
התייעלות לפני קיצוצים: אסטרטגיה שיווקית לימי מיתון ועליות מחירים
במיוחד בתקופות של משבר כלכלי, התייעלות, שימור לקוחות וניתוח מדויק של דאטה יכולים לעשות את כל ההבדל בין כישלון להצלחה
סופה דיגיטלית בפתח - האם הממשלה החדשה תעמוד באתגר?
לצד גל הפיטורים בהייטק, צמיחה חסרת תקדים דוחפת אותנו לקראת סופה דיגיטלית שמצריכה התארגנות מחדש, אך העיסוק הבלתי פוסק בבחירות עלול לעלות לממשלה החדשה ביוקר
החלום ושברו: ישראל עוד תפגוש את המשבר העולמי
בעוד בעולם כבר מורגשת האטה כלכלית, בישראל הכל פורח, נבנה וצומח. החדשות הטובות הן שישראל תפגוש את המשבר שיתחיל באירופה כבר בעוד חודש או חודשיים במצב טוב, אולי הטוב בעולם. החדשות הרעות: בכלכלה גלובלית, אפילו אנחנו לא נוכל להימנע מהשפל המתקרב
ההתמודדויות המורכבות של הצרכן הישראלי: הקשר בין יוקר המחייה, המצב הביטחוני והעדפות הצרכנים
כשהכלכלה סוערת והביטחון הלאומי בקרשים, מותגים ואנשי שיווק נדרשים לחזק את אמון הצרכנים ולהקל עליהם בתהליכי קבלת החלטות
ראש ממשלת לבנון: "אנחנו ימים ספורים מפיצוץ חברתי"; גנץ הציע סיוע דרך יוניפי"ל
שר הביטחון העביר את ההצעה דרך גורמי הקישור בצה"ל, בצל המשבר הכלכלי במדינה וניסיונות חיזבאללה להכניס ללבנון השקעות איראניות לשיקום מצבה. ראש ממשלת לבנון התריע: המשבר עלול לזלוג אל מחוץ לגבולות המדינה
"משבר הקורונה הראה שתמיד עשויים להיות אירועים מחוץ לשליטתנו"
ראובן מורדכי, סמנכ"ל ניהול הסיכונים בדואר ישראל, הוביל בשבוע שעבר את כנס מנהלי הסיכונים בחברות ממשלתיות (CRO): "היום יותר מתמיד הציבור מבין כי מקצוע ניהול סיכונים הינו חשוב ונותן מענה רחב למגוון של סיכונים ואירועים אפשריים"
נתניהו צלח כלכלית את הקורונה? מעמד הביניים לא ממש
במבט על נראה כי ישראל אמנם נפגעה כלכלית מהמגיפה העולמית - אך פחות מבמדינות אחרות. לפני שנתניהו וכ"ץ לוקחים על זה קרדיט כדאי אבל שייסתכלו קצת יותר מקרוב על הנתונים
בשיתוף zap משפטי, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
סימנים ליציאה מהמשבר הבריאותי - ומה עם המשבר הכלכלי? מדריך לחייבים
בצל מבצע החיסונים הגדול ועם ביקורת רבה על האופן שבו הפקירה המדינה את אזרחיה בזמן קריסה כלכלית, חייבים רבים אינם מודעים להקלות ולהטבות שמעניקים להם הבנקים, חברות האשראי, לשכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות
הם התפרנסו בכבוד. כיום הם עומדים בתור לארוחה חמה בשקל
מאז תחילת משבר הקורונה חלה עלייה של 20% בפתיחת תיקים על רקע בעיות בהכנסה ועוני. הנתון מקבל ביטוי מוחשי וקשה, כשעומדים על המדרכה בתל אביב, מחוץ למסעדה של עמותת "לשובע", בין מאות ישראלים רעבים. "יש גם משפחות וילדים שמגיעים, בכל יום עוברים את האלף"
הנכשלים, הנפגעים - וההזדמנות הגדולה: שש הערות על משבר הקורונה בישראל
דוח של מרכז טאוב מצא כי המשבר התעסוקתי ב-2020 פגע בעוצמה רבה יותר בצעירים, בנשים ובמגזר החרדי. בנוסף, יכולת קופות החולים לא נוצלה באופן מיטבי בטיפול בנגיף, וההוראה המקוונת מתקשה לענות על צרכי הגיל הרך ובעלי צרכים מיוחדים
ראשי הרשויות דרוזים וצ'רקסים מפגינים: נתפטר אם לא יקשיבו לנו
הבכירים חזרו למחות בצפון בעקבות "המצוקה הכלכלית שרק החמירה במשבר הקורונה", כלשונם. "הממשלה שיקרה אותנו", האשימו המוחים, ותהו: "אם עבאס וטיבי סוגרים עסקאות - גם לנו אין בעיה להיות ברשימה המשותפת, אולי זה הפיתרון"
ועדת השרים אישרה: קיצוץ שכר הבכירים ב-10%, ההכרעה עוברת לכנסת
הצעת החוק שמטרתה להפחית משכרם של רה"מ, הנשיא, שרים ושופטים בצל המשבר הכלכלי בתקופת הקורונה אושרה, וכעת תעבור לאישור מליאת הכנסת בשלוש קריאות. בשבוע שעבר אישרה הכנסת הצעה לפיה לא יעודכן שכר הבכירים ב-2021, כך ששכרם לא יעלה באלפי שקלים
והרי התחזית: אתם עוד תתגעגעו ל"קורונה הכלכלית"
כלכלנים טוענים שההערכות המקובלות על הנזק העצום ששינוי האקלים צפוי לגרום לכלכלה העולמית היו למעשה מתונות מדי ושהפגיעה צפויה להיות קשה הרבה יותר. אז איך אפשר בכל זאת לשמור על אופטימיות ולנצל את ההזדמנות (לפני שיהיה מאוחר מדי)?
הכנסת ביטלה את עליית שכר חברי הכנסת; כ-6 מיליון שקלים ייחסכו
הצעת החוק של ח"כ איתן גינזבורג, שמטרתה לבטל את עדכון שכר חברי הכנסת לשנת 2021 אושרה במליאה. בשל כך, לא יועלו משכורות הח"כים בכ-4,000 שקלים כמתוכנן. "העלאת שכר לנציגי ציבור בעת הזו היא לא סבירה ולא ראויה"
"זה עוד יחמיר": זינוק של 40% במספר פשיטות הרגל בתקופת הקורונה
מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר הוגשו 16,214 בקשות לחדלות פרעון - 4,400 תיקים יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. כונסת הנכסים הרשמית מזהירה מפני עלייה נוספת של עשרות אחוזים ומצביעה על הנפגעים הגדולים ביותר - מסעדות, סטארטאפים ועסקים במגזר הערבי. עצמאים יפגינו בחמישי
כשיספרו לכם אחרי הסגר שהכלכלה מתאוששת - אל תאמינו
מהסגר הקודם והנוכחי נפגעים בעיקר בעלי הכנסות נמוכות ולכן אחרי שהסגר משתחרר שאר האנשים מוציאים יותר והכלכלה נראית טוב. בממשלה ינסו להציג זאת כהישג - הנה מה שהם לא ידברו עליו
למחזר את שוק העבודה: באוסטרליה שיפור הסביבה יעזור לכלכלה
האוסטרלים מתכננים לחולל מהפכה בתחום טיפול הפסולת כדרך להתמודד עם המשבר הכלכלי שגרמה הקורונה. מה ישראל יכולה ללמוד מהם?
המדינה בכאוס, והמיזמים החברתיים מתחילים לפרוח
הדאגה מהעתיד הכלכלי הצמיחה מספר יוזמות לרווחת הכלל. הצצה אל פרויקטים שיסייעו לכם לפתור את קשיי תשלום המשכנתא, התביעות בדיני העבודה והנזיקין ופתרונות תעסוקה לקהילת גילאי 50+
הטענות נגד האוצר על ניהול משבר הקורונה דווקא מחמיאות לו
דוח שאמר שמשרד האוצר לא מזרים כסף כדי לסייע למשק כמו במדינות אחרות גרמו לאנשי המשרד לעמוד על רגליהם האחרות. למעשה, אם יסתבר כי הם אכן לא מעבירים כסף רב זה עובד דווקא לטובתם - הנקודה היא איך מחלקים ולא כמה
זאת הכלכלה, טמבל: האם דווקא הכיס שלנו יכריע את הבחירות הבאות?
בישראל המושגים "ימין" ו"שמאל" מתייחסים לסוגיות ביטחוניות, אבל המצב הכלכלי עשוי להטות את הכף. לפני שנתניהו וגנץ מחליטים לרוץ לקלפי, כדאי אולי שישימו עין על ארצות הברית, שם הציבור פחות סלחן לנתוני האבטלה. האם במקום איראן הבוחר יחשוב על המקרר הריק בבית?
נתניהו מזהיר מקיצוצים? אולי דווקא הגיע הזמן שיעשה את זה
כשנתניהו היה שר אוצר הוא לא היסס לקצץ במגזר הציבורי אותו כינה "איש שמן". אז למה עכשיו, במקום לעשות את אותו דבר ולתקן את העיוותים שנוצרו כתוצאה מהקורונה הוא מעדיף פשוט לחלק כסף לכולם?
בעקבות משבר הקורונה: יותר ממיליון ישראלים נאלצו לצמצם את כמויות האוכל
כמחצית מהאוכלוסייה הביעו חשש מקושי בכיסוי הוצאותיהם, בעוד 41% העידו על הרעה במצב הכלכלי שלהם ושל בני משפחתם. מסקר הלמ"ס עולה כי תחושת הלחץ והחרדה בה מצויים אזרחים מעמיקה, כשרבע מהם תיארו החמרה במצבם הנפשי. אמון הציבור בממשלה ירד בתוך חודשיים ביותר מ-20%
מפמפמים לכם לקנות כחול-לבן, ויש סיבה טובה לכך
כשראש הממשלה ביקש לצרוך מוצרים ישראליים, הייתה לכך סיבה טובה: "הפזילה של הצרכן הישראלי לעסקים מעבר לים עלולה ליצור כדור שלג, שעלול להשפיע על מידת הישרדותם של עסקים"
זמן להביט קדימה: ישראל חייבת מחשבה כלכלית מאחורי הגל השני
ככל שהדממת המשק ארוכה יותר, כך יארך תהליך ההתאוששות הכלכלית. לכן, יש לשמור עובדי מפתח, לשלם את שכרם, להחזיק ולשמר אותם - כל מה שלא עשינו בגל הראשון
את המשבר הכלכלי של שנות ה-80 עברנו - האם נעבור את הנוכחי?
כמו עכשיו, גם ב-1985 היה משבר כלכלי שהוגדר החמור ביותר בתולדות המדינה, גם אז היתה ממשלת חירום וגם אז היא פעלה לא לגמרי בצורה דמוקרטית. אבל יש הבדל קטן אחד (מלבד הקורונה) שהופך את המצב כיום לחמור יותר
בעקבות משבר הקורונה: הח"כים מבקשים לוותר על שכרם באופן חלקי או מלא
ועדת השרים לענייני חקיקה תדון בהצעת חוק שתאפשר לח"כים לוותר על משכורתם באופן חלקי או מלא, ברקע המשבר הכלכלי. החוק הקיים אינו מאפשר לח"כים לוותר על שכרם, ויוזמי ההצעה טוענים כי מדובר באפליה. "דווקא אלו שאמורים לשמש דוגמה ולוותר על שכרם לא רשאים לעשות כן"
הגל השני של הקורונה עלול להיות גל התאבדויות
בידוד, מצוקה כלכלית וחרדה עלולים להוביל לבעיות נפשיות ולהתמכרויות. מחקר חדש צופה 75 אלף מקרי "מוות מייאוש" בארה"ב בגלל הקורונה, וזה לא התרחיש הכי גרוע שהוא מציג
למי המדינה לא עוזרת? למי שהכי נפגע מהקורונה כמובן
משבר הקורונה פגע בכלכלה הישראלית אך לא כל האזרחים נפגעו באותה מידה. באופן לא מפתיע מי שנפגע הכי הרבה - האוכלוסיה הקרובה לקו העוני - הם בעלי הכוח הפוליטי המועט ביותר - הכסף לא יגיע אליהם
המשבר הכלכלי הזה עוד יעלה בחיי אדם. איך מונעים את זה?
יובל כרמי, מוכר הפלאפל שנכנס ללב של כולנו, אמר השבוע "בא לי לשרוף את עצמי". זה לא היה איום, אלא שיתוף בעומק המצוקה הנפשית שלו. אם הממשלה לא תשנה מדיניות באופן מיידי, הרבה מאוד אנשים עלולים להגיע לנקודה המסוכנת הזו