שינויים בהרגלי הצמיחה - איך להגדיל רווחים דווקא בתקופת משבר
חרף המלחמה והסערה הכלכלית, מנהלים נדרשים לתכנן צמיחה עתידית ולהגדיל את השורה התחתונה. איך מייצרים מנועי צמיחה ללא הון, מאתרים הזדמנויות ופורצים את תקרת הזכוכית, למרות הכל?
חרף המלחמה והסערה הכלכלית, מנהלים נדרשים לתכנן צמיחה עתידית ולהגדיל את השורה התחתונה. איך מייצרים מנועי צמיחה ללא הון, מאתרים הזדמנויות ופורצים את תקרת הזכוכית, למרות הכל?
מלחמת חרבות ברזל שינתה את פני המשק הישראלי בדרכים רבות ומגוונות כאשר לצד המשבר העמוק, חברות ישראליות הפגינו חוסן, יצירתיות ויוזמה. שוחחנו עם בכירים בענף השיווק כדי לנסות להתחקות אחר המגמות הבולטות שאפיינו את השנה שחלפה ואלה שישארו איתנו גם בחודשים הבאים
השנה שחלפה הייתה מהקשות שידעה מדינת ישראל. שאלנו מנהלים בכירים במשק הישראלי איך התמודדו עם האתגרים, מה למדו ומה עזר להם לצלוח את הפעילות העסקית והשיווקית בצל המציאות הקשה
בתקופות משבר, חברות נדרשות למצוא דרכי התמודדות יעילות מול השינויים המהירים והאתגרים הכלכליים. אחת הגישות החדשניות והמבוססות היא פוזיציית ה-Revenue Operations או בקיצור RevOps, שתפקידה לתפעל את הרווחים בצורה חכמה. מה זה אומר ולמה זה כל כך חשוב דווקא עכשיו?
מתוך הכאוס והזעזוע צומחות גם הזדמנויות חדשות ומפתיעות, שרק צריך לעשות להן מקום. יוסי אידלשטיין, מאמן עסקי ואישי, מציע 7 טכניקות שיעזרו לכם לצאת לדרך חדשה ולהחזיר לעצמכם את תחושת השליטה
לקראת יום האישה הבינלאומי ועל רקע המלחמה, עמותת 'יוזמות עתיד' יוצאת בשיתוף פעולה עם אפליקציית החיפוש הפופולרית EASY לקידום בעלות עסקים ברחבי הארץ
מאז המלחמה, חברות רבות בישראל נאלצו לחשב מסלול מחדש, להתאים במהרה את האסטרטגיה השיווקית שלהן למציאות המשתנה, ובכלל זה גם את פעילות היח"צ. אז אילו מגמות וקווים מנחים יעצבו את אסטרטגיית היח"צ של חברות וארגונים ב-2024?
גם בשעת מלחמה, אין סוף לתחרות בין עסקים, ומי שהוביל את השוק אתמול עלול בקלות למצוא את עצמו בחוץ. אלון שרר מציע גישה פרואקטיבית וקורא לעסקים להקדים תרופה למכה
שוב מלחמה ושוב צוותי השיווק, שרבים מהם היו משותקים במשך חודשיים, נאלצים לחזור לשגרת חירום ולבנות את האסטרטגיה השיווקית ל-2024 בהתאם. למרבה המזל, באיגוד השיווק הישראלי נחלצים לעזרת אנשי המקצוע בהכשרות, ידע ושיתופי פעולה
תקופה משברית דורשת מבעל העסק שימוש בארסנל נרחב של כלים כדי לשמור את העובדים לצידו מחד ולהשיג תוצאות עסקיות מאידך. אז איך עושים את זה נכון? היועץ האסטרטגי יוסי לוי מציע 7 טיפים שיסייעו לכם במשימה
השבת השחורה ב-7 באוקטובר הביאה אותנו לשלם מחיר בלתי נתפס, שמעבר לצער והכאב גרם למשברים ביטחוניים, ממשלתיים, תעשייתיים, חקלאיים, כלכליים והרשימה עוד ארוכה. האם דווקא מהמצב הקיים נקום חזקים יותר?
קצצו בעלויות, גוונו מקורות הכנסה והראו ביטחון מול הבנק - כל העצות שיעזרו לכם לשמור על יציבות תזרימית ולהבטיח את הישרדות העסק בזמן המלחמה
הקמפיין החדש של ארגון לתת לקראת ראש השנה שם במרכז השיח את תופעת "העניים החדשים" על מנת להמחיש שבתקופה זו בישראל - האינפלציה ועליית הריבית במשק, לצד עליה חדה ביוקר המחיה ההתדרדרות לעוני ולמצוקה כלכלית עשויה להיות מהירה, במיוחד למשפחות נטולות גב כלכלי תומך
תקופות של משבר כלכלי יכולות להביא לעסק הזדמנויות צמיחה רבות, אם רק נשכיל להתנהל נכון. אז איך מייעלים את עבודת הצוות, במה אפשר לקצץ ועל מה אסור לוותר?
על רקע אי הוודאות הכלכלית בארץ ובעולם, היכולת של סטארטאפים להשתנות ולהתאים את עצמם לשוק הופכת קריטית מתמיד. אז מתי כדאי להתחיל תהליך של פיבוט, ואיך בעצם עושים את זה?
עצות וטיפים לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בתקופה של ריבית משתנה ושער דולר לא יציב
במצב שבו חברות סטרטאפ נאלצות לפטר עובדים, מדיניות רווחה ורשת ביטחון חברתית הן המפתח להתמודדות עם משברים ולשגשוג. הקורונה חשפה את הבטן הרכה של החברה בישראל: היעדר משענת כלכלית חברתית ורגשית. לתוך הוואקום הזה נכנסת עור"ק, היוצרת קהילה עבור חסרי המשענת
במיוחד בתקופות של משבר כלכלי, התייעלות, שימור לקוחות וניתוח מדויק של דאטה יכולים לעשות את כל ההבדל בין כישלון להצלחה
לצד גל הפיטורים בהייטק, צמיחה חסרת תקדים דוחפת אותנו לקראת סופה דיגיטלית שמצריכה התארגנות מחדש, אך העיסוק הבלתי פוסק בבחירות עלול לעלות לממשלה החדשה ביוקר
בעוד בעולם כבר מורגשת האטה כלכלית, בישראל הכל פורח, נבנה וצומח. החדשות הטובות הן שישראל תפגוש את המשבר שיתחיל באירופה כבר בעוד חודש או חודשיים במצב טוב, אולי הטוב בעולם. החדשות הרעות: בכלכלה גלובלית, אפילו אנחנו לא נוכל להימנע מהשפל המתקרב
כשהכלכלה סוערת והביטחון הלאומי בקרשים, מותגים ואנשי שיווק נדרשים לחזק את אמון הצרכנים ולהקל עליהם בתהליכי קבלת החלטות
שר הביטחון העביר את ההצעה דרך גורמי הקישור בצה"ל, בצל המשבר הכלכלי במדינה וניסיונות חיזבאללה להכניס ללבנון השקעות איראניות לשיקום מצבה. ראש ממשלת לבנון התריע: המשבר עלול לזלוג אל מחוץ לגבולות המדינה
ראובן מורדכי, סמנכ"ל ניהול הסיכונים בדואר ישראל, הוביל בשבוע שעבר את כנס מנהלי הסיכונים בחברות ממשלתיות (CRO): "היום יותר מתמיד הציבור מבין כי מקצוע ניהול סיכונים הינו חשוב ונותן מענה רחב למגוון של סיכונים ואירועים אפשריים"
במבט על נראה כי ישראל אמנם נפגעה כלכלית מהמגיפה העולמית - אך פחות מבמדינות אחרות. לפני שנתניהו וכ"ץ לוקחים על זה קרדיט כדאי אבל שייסתכלו קצת יותר מקרוב על הנתונים
בצל מבצע החיסונים הגדול ועם ביקורת רבה על האופן שבו הפקירה המדינה את אזרחיה בזמן קריסה כלכלית, חייבים רבים אינם מודעים להקלות ולהטבות שמעניקים להם הבנקים, חברות האשראי, לשכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות
מאז תחילת משבר הקורונה חלה עלייה של 20% בפתיחת תיקים על רקע בעיות בהכנסה ועוני. הנתון מקבל ביטוי מוחשי וקשה, כשעומדים על המדרכה בתל אביב, מחוץ למסעדה של עמותת "לשובע", בין מאות ישראלים רעבים. "יש גם משפחות וילדים שמגיעים, בכל יום עוברים את האלף"
דוח של מרכז טאוב מצא כי המשבר התעסוקתי ב-2020 פגע בעוצמה רבה יותר בצעירים, בנשים ובמגזר החרדי. בנוסף, יכולת קופות החולים לא נוצלה באופן מיטבי בטיפול בנגיף, וההוראה המקוונת מתקשה לענות על צרכי הגיל הרך ובעלי צרכים מיוחדים
הבכירים חזרו למחות בצפון בעקבות "המצוקה הכלכלית שרק החמירה במשבר הקורונה", כלשונם. "הממשלה שיקרה אותנו", האשימו המוחים, ותהו: "אם עבאס וטיבי סוגרים עסקאות - גם לנו אין בעיה להיות ברשימה המשותפת, אולי זה הפיתרון"
הצעת החוק שמטרתה להפחית משכרם של רה"מ, הנשיא, שרים ושופטים בצל המשבר הכלכלי בתקופת הקורונה אושרה, וכעת תעבור לאישור מליאת הכנסת בשלוש קריאות. בשבוע שעבר אישרה הכנסת הצעה לפיה לא יעודכן שכר הבכירים ב-2021, כך ששכרם לא יעלה באלפי שקלים
כלכלנים טוענים שההערכות המקובלות על הנזק העצום ששינוי האקלים צפוי לגרום לכלכלה העולמית היו למעשה מתונות מדי ושהפגיעה צפויה להיות קשה הרבה יותר. אז איך אפשר בכל זאת לשמור על אופטימיות ולנצל את ההזדמנות (לפני שיהיה מאוחר מדי)?
הצעת החוק של ח"כ איתן גינזבורג, שמטרתה לבטל את עדכון שכר חברי הכנסת לשנת 2021 אושרה במליאה. בשל כך, לא יועלו משכורות הח"כים בכ-4,000 שקלים כמתוכנן. "העלאת שכר לנציגי ציבור בעת הזו היא לא סבירה ולא ראויה"
מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר הוגשו 16,214 בקשות לחדלות פרעון - 4,400 תיקים יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. כונסת הנכסים הרשמית מזהירה מפני עלייה נוספת של עשרות אחוזים ומצביעה על הנפגעים הגדולים ביותר - מסעדות, סטארטאפים ועסקים במגזר הערבי. עצמאים יפגינו בחמישי
מהסגר הקודם והנוכחי נפגעים בעיקר בעלי הכנסות נמוכות ולכן אחרי שהסגר משתחרר שאר האנשים מוציאים יותר והכלכלה נראית טוב. בממשלה ינסו להציג זאת כהישג - הנה מה שהם לא ידברו עליו
האוסטרלים מתכננים לחולל מהפכה בתחום טיפול הפסולת כדרך להתמודד עם המשבר הכלכלי שגרמה הקורונה. מה ישראל יכולה ללמוד מהם?
הדאגה מהעתיד הכלכלי הצמיחה מספר יוזמות לרווחת הכלל. הצצה אל פרויקטים שיסייעו לכם לפתור את קשיי תשלום המשכנתא, התביעות בדיני העבודה והנזיקין ופתרונות תעסוקה לקהילת גילאי 50+
דוח שאמר שמשרד האוצר לא מזרים כסף כדי לסייע למשק כמו במדינות אחרות גרמו לאנשי המשרד לעמוד על רגליהם האחרות. למעשה, אם יסתבר כי הם אכן לא מעבירים כסף רב זה עובד דווקא לטובתם - הנקודה היא איך מחלקים ולא כמה
בישראל המושגים "ימין" ו"שמאל" מתייחסים לסוגיות ביטחוניות, אבל המצב הכלכלי עשוי להטות את הכף. לפני שנתניהו וגנץ מחליטים לרוץ לקלפי, כדאי אולי שישימו עין על ארצות הברית, שם הציבור פחות סלחן לנתוני האבטלה. האם במקום איראן הבוחר יחשוב על המקרר הריק בבית?
כשנתניהו היה שר אוצר הוא לא היסס לקצץ במגזר הציבורי אותו כינה "איש שמן". אז למה עכשיו, במקום לעשות את אותו דבר ולתקן את העיוותים שנוצרו כתוצאה מהקורונה הוא מעדיף פשוט לחלק כסף לכולם?
כמחצית מהאוכלוסייה הביעו חשש מקושי בכיסוי הוצאותיהם, בעוד 41% העידו על הרעה במצב הכלכלי שלהם ושל בני משפחתם. מסקר הלמ"ס עולה כי תחושת הלחץ והחרדה בה מצויים אזרחים מעמיקה, כשרבע מהם תיארו החמרה במצבם הנפשי. אמון הציבור בממשלה ירד בתוך חודשיים ביותר מ-20%
כשראש הממשלה ביקש לצרוך מוצרים ישראליים, הייתה לכך סיבה טובה: "הפזילה של הצרכן הישראלי לעסקים מעבר לים עלולה ליצור כדור שלג, שעלול להשפיע על מידת הישרדותם של עסקים"
ככל שהדממת המשק ארוכה יותר, כך יארך תהליך ההתאוששות הכלכלית. לכן, יש לשמור עובדי מפתח, לשלם את שכרם, להחזיק ולשמר אותם - כל מה שלא עשינו בגל הראשון
כמו עכשיו, גם ב-1985 היה משבר כלכלי שהוגדר החמור ביותר בתולדות המדינה, גם אז היתה ממשלת חירום וגם אז היא פעלה לא לגמרי בצורה דמוקרטית. אבל יש הבדל קטן אחד (מלבד הקורונה) שהופך את המצב כיום לחמור יותר
ועדת השרים לענייני חקיקה תדון בהצעת חוק שתאפשר לח"כים לוותר על משכורתם באופן חלקי או מלא, ברקע המשבר הכלכלי. החוק הקיים אינו מאפשר לח"כים לוותר על שכרם, ויוזמי ההצעה טוענים כי מדובר באפליה. "דווקא אלו שאמורים לשמש דוגמה ולוותר על שכרם לא רשאים לעשות כן"
בידוד, מצוקה כלכלית וחרדה עלולים להוביל לבעיות נפשיות ולהתמכרויות. מחקר חדש צופה 75 אלף מקרי "מוות מייאוש" בארה"ב בגלל הקורונה, וזה לא התרחיש הכי גרוע שהוא מציג
משבר הקורונה פגע בכלכלה הישראלית אך לא כל האזרחים נפגעו באותה מידה. באופן לא מפתיע מי שנפגע הכי הרבה - האוכלוסיה הקרובה לקו העוני - הם בעלי הכוח הפוליטי המועט ביותר - הכסף לא יגיע אליהם
יובל כרמי, מוכר הפלאפל שנכנס ללב של כולנו, אמר השבוע "בא לי לשרוף את עצמי". זה לא היה איום, אלא שיתוף בעומק המצוקה הנפשית שלו. אם הממשלה לא תשנה מדיניות באופן מיידי, הרבה מאוד אנשים עלולים להגיע לנקודה המסוכנת הזו
הממשלה תגביל את החזרה לעבודה ותתנה אותה בשורה של פתרונות טכנולוגיים. המשק הישראלי חייב להתחיל להתכונן כבר עכשיו
משפחות רבות ובעלי עסקים מוטרדים מהמשבר, אבל הדרך היחידה להיחלץ ממנו היא לחפש אופק חיובי ולחתור לאמון הדדי וסולידריות. לא, זו לא אמירה רוחנית, אלא טענה שמגובה על ידי כלכלנים ומדענים חברתיים
אתי הוציאה עשרות עובדי מלונות לחל"ת עד שנאלצה לעשות זאת בעצמה, מירב נשארה ללא תעסוקה אחרי 26 שנה במקומון, ואמיר נשאר בבית אחרי עשור של משמרות ליליות בפאב. עיר התיירות הדרומית, הנפגעת הכלכלית הקשה ביותר במשבר הקורונה, סובלת משפל כלכלי חסר תקדים
המשבר הכלכלי החריף פגע בשגרת הטיפוח של הנשים, במדינה שמקדשת את ערך היופי ונערותיה חולמות לזכות בתחרויות יופי. רבות מהן נאלצות לוותר על השיער הארוך והשופע כדי להרוויח כסף שיסייע למשפחותיהן להתקיים. ללא סימן לשיפור באופק, עשירית מהאזרחים כבר עזבו את ונצואלה