לצד העלייה במספרי הגיוס מקרב בני הציבור החרדי, מטעם היועצת המשפטית לממשלה נמסר כי תופעת ההשתמטות עדיין נרחבת והיקף המשתמטים בני הציבור החרדי הוא כ-80% מכלל המשתמטים. "נדרש להרחיב בהקדם את סל צעדי האכיפה הכלכלית האישית"
על פי היועמש"ית, החינוך החרדי צריכים לעמוד בחובות כפי שאלה נקבעו בתוכנית היסוד של החינוך הרשמי, כדי לתקצב את לימודי "הקומה הראשונה". כמו כן, בהרב מיארה הצביעה על כשלים של משרד החינוך ביכולת לפקח על קיום החובות הללו ואכיפתם
היועצת המשפטית לממשלה ביקשה מבג"ץ לעצור את קידום מינויי הבכירים במסגרת השינוי במח"ש עד לאחר הבחירות. לטענתה, לשר המשפטים ישנה השפעה משמעותית על חברי הוועדה שתבחר את הבכירים, והמינויים יקבעו "עובדות מוגמרות" לממשלה הבאה וייצרו "אפקט מצנן" בקרב תובעים
בג"ץ דחה עתירה בה התבקש לאפשר ליריב לוין למנות מפקח לחקירה שאינו פרקליט המדינה - שכן הוא אינו מצוי בניגוד עניינים כפי שטענו העותרים. ההחלטה התקבלה לאחר שתיק החקירה הסתיים והוקפא לפני הכרעה בשאלת הגשת כתב אישום נגד הפצ"רית, יפעת תומר-ירושלמי
היועמ"שית קבעה כי החוק שחוקק ב-1970 מחייב נוכחות פיזית בזירה, כ-450 בקשות להכרה בשל חשיפה דיגיטלית ל-7 באוקטובר נדחו. ארגוני הסיוע דורשים שינוי חקיקה: "החוק נשאר מאחור, הפגיעה עמוקה ודורשת טיפול"
יו"ר וממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית נפגשו עם היועמ"שית ופרקליט המדינה במסגרת ההיערכות לקראת הבחירות לכנסת. הצדדים דנו במחויבותם של כלל גורמי אכיפת החוק לשמירה על טוהר הבחירות ולהבטחת הליך בחירות תקין, חופשי והוגן
"יחידת התביעה הפוליטית תטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים", כתבה בהרב מיארה בתגובה לעתירות. לדבריה, "פוליטיזציה של חקירות והעמדה לדין ביחס לעבירות שוטרים פוגעת בציבור כולו". היא הזהירה מפני "אפקט מצנן כבד משקל, השתקה והרתעה"
השופטים קיבלו את עמדת היועמ"שית וקבע כי הרשות הפלסטינית לא תוכל להביא ראיות לסתור קביעת נכות שנקבעה על ידי הביטוח הלאומי או בית המשפט. בכך נדחו ערעורי הרש"פ בתביעות לפיצויים לדוגמה שהגישו נפגעי טרור ובני משפחותיהם
בתשובת המדינה לעתירות נגד החוק נטען כי הוא יוצר "מנגנון חסינות קבוצתי, גורף ומפלה", המפקיע סמכויות מעצר, חקירה והעמדה לדין כלפי תלמידי ישיבות. היועמ"שית: החוק פוגע אנושות בשוויון, מנוגד לצורכי הביטחון ונחקק בהליך פגום - "אין לו תקומה משפטית"
כל עוד גלי בהרב-מיארה מכהנת בתפקידה, אי-ציות לפסיקת בג"ץ הוא הימור מסוכן במיוחד. אז מה עושים? הקמת בית משפט חוקתי נפרד. לפי המודל הזה, הוועדה לבחירת שופטים תישאר במתכונתה הנוכחית, ובמקביל יוקם בית משפט חוקתי שחבריו ייבחרו על ידי נבחרי הציבור
עורכי הדין של ראש הממשלה נתניהו ושאול אלוביץ', דרשו מגלי בהרב-מיארה להגיב על הבהרת השופטים על סעיף השוחד בתיק 4000. זאת לאחר שבסיום עדות נתניהו, ראשת הרכב השופטים רבקה פרידמן-פלדמן הודיעה כי דעת השופטים היא לסגת מסעיף השוחד, אשר זוהו קשיים בביסוסו
במהלך הפגנת חרדים סמוך לבית היועמ"שית הותקף עידן בן דוד בזמן שטייל עם כלבו. עשרות מפגינים הקיפו אותו, היכו אותו באגרופים ובבעיטות, בעטו בכלבו, ורק התערבות השוטרים חילצה אותו מהמקום. "אני עושה מאות ימי מילואים, ובסוף מוצא את עצמי מותקף ברחוב", סיפר
בלעדי: גלי בהרב-מיארה דרשה במכתב ממזכיר הממשלה לנהוג באיפוק וברסון לקראת הבחירות, ולהימנע מהחלטות שאינן דחופות. בימים הקרובים יפורסמו הנחיות מחייבות שיגבילו מינויים וצעדי "כלכלת בחירות"
גלי בהרב-מיארה עדכנה את בג"ץ כי כשלו הניסיונות להגיע להסכמות שיאפשרו את המשך כהונתו של השר לביטחון לאומי. עוד ציינה כי ישיבות בין הצדדים שנערכו בנושא, בהתאם להחלטת השופטים, לא הביאו למתווה מוסכם. בן גביר בתגובה: "גלי, לא רואה אותך ממטר"
לאחר שהכנסת אישרה את התיקון לחוק מימון מפלגות ויצאה לפגרת בחירות, שלחה גלי בהרב-מיארה מכתב לשרי הממשלה והבהירה כי הממשלה היוצאת מחויבת לריסון בהפעלת סמכויותיה. לדבריה, החלטות שאינן בגדר ניהול שוטף מחייבות בחינה משפטית מוקדמת
במחנה הדמוקרטי-ליברלי מסתמכים על בחירות או על בג"ץ כדי לבלום את חוק השתקת היועמ"ש. זו הערכת חסר שלא קוראת נכון את הסקרים, וגם לא את הרכב בג"ץ הנוכחי. חוץ מזה, גם לפני כניסת החוק לתוקף הוא עשוי להחליש את מעמדה של בהרב-מיארה ולהשפיע על התנהלות מערכת הבחירות
השרים וחברי הכנסת טענו שהיועמ"שית חרגה מתפקידה כשחסמה, ולעיתים עיכבה, את יישום מדיניות הממשלה. אבל בואו נודה באמת: הניסיון להדיחה, נבע מכך שהיא אכפה את החוק - והציבה גבולות לממשלה ולשרים
הניסיון לצמצם את כוחו של היועמ"ש מוצדק לחלוטין, אך כל עוד מערכת המשפט תופסת עצמה כריבון - הוא יישאר על תנאי. מדוע מדובר בתיקון הכרחי, וכיצד מהלך חוקתי מתוכנן היטב יכול להחזיר את הריבונות לידי הציבור?
ערר שהגיש ח"כ עופר כסיף על סגירת תיק מח"ש נגד שוטרים שלטענתו תקפו אותו בשייח ג'ראח ממתין להכרעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כבר יותר מארבע שנים. לטענתו, אף שהובטחה תשובה עד מרץ 2023, ההחלטה טרם התקבלה
הנתונים המבהילים של מקרי הרצח הם כבר מזמן לא בעיה פנימית של "המגזר", אלא איום על מדינת ישראל כולה. מדוע נלקחו מהמשטרה הכלים הדרושים, ואיך הגענו למצב שבו איש אינו נדרש לתת דין וחשבון לציבור
שר התקשורת שלמה קרעי אמר בראיון ל-104.5FM כי הקואליציה תפעל לפי החוק ולא לפי פסיקות שלדבריו חורגות מסמכות בג"ץ. בנוסף, הוא תקף את הנשיא הרצוג, את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ואת שופטי בג"ץ, וטען כי "החוק זה לא בג"ץ - זו טעות חמורה ומתכון לדיקטטורה"
החלטת הממשלה סביב הרשות השנייה היא רק סימן מוקדם למשבר חוקתי רחב יותר, שבו מוסדות המדינה יידרשו לבחור למי הם מצייתים
יו"ר ועדת חוקה של הכנסת, שהודיע על כוונתו לפצל את החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אמר ב-103FM כי 60% מהציבור כולו בעד הרפורמה המשפטית - שאחד מעקרונותיה היה פיצול תפקיד היועמ"ש. "אני לא מחוקק חוק לכבוד בהרב-מיארה, אני חושב שצריך אותו", הדגיש
"לחינם טראמפ התהפך עלינו? - זה בגלל הגזירות על בני התורה", הסביר הרב הראשי לישראל לשעבר, יצחק יוסף, בניסיונו להצדקת ההשתמטות ההמונית. אדם יכול לדעת בעל פה מאות דפי גמרא - ולא להבין דבר על העולם. מה הופך אדם לבן תורה? האם די בכך שהוא יושב בישיבה?
נשיאת העליון בדימוס ופרופ' יניב רוזנאי התריעו מפני השלכות החוק שמקודם בוועדת החוקה: הפיכת הייעוץ המשפטי למשרת אמון פוליטית, שיתוק התביעה הכללית ופגיעה באזרח. ביניש התריע: "האזרח הקטן יישאר נתין חסר הגנה מול ממשלה כוחנית, וייפגע אנושות"
יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, הגיע לדיבייט בפקולטה למשפטים, שם חיכו לו עשרות מפגינים שמחו נגדו מחוץ לאולם, על רקע קידום החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית. קריאות כמו "רוצח" ו-"1,200 הרוגים" נזרקו לעבר רוטמן שהגיב: "לא אתן לאספסוף אנטי דמוקרטי לסתום לי את הפה"
ועדת החוקה המשיכה להכין לקריאות שנייה ושלישית, את הצעת חוק היועמ"ש והתובע הכללי, והצעת חוק-יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין. רוטמן תקף: "הפכתם חובת התייעצות לחובת הסכמה, את זה אני מבטל". סגלוביץ' השיב: "אין שום אפשרות אחרת" - אי אפשר שיהיה יועמ"ש פוליטי
הרב הראשי לשעבר קרא להפסיק את מעצרי תלמידי הישיבות, תקף בחריפות את היועמ"שית וכינה אותה "זבל ומרשעת". לדבריו, הפטור מגיוס לבחורי הישיבות קיים מאז ימי בן גוריון, והניסיון לשנותו הוא "גזירה" נגד בני התורה
העצומה הקוראת לסנקציות אישיות על בכירי מערכת המשפט מציתה ויכוח חריף. אך מדובר בשאלה עקרונית על זהות הריבון בישראל והעברת מוקד ההכרעה
המליאה אישרה את הצעת הוועדה לקביעת חסינות לח"כ, לאחר הצבעות לשתי עילות: המעשה בוצע בזמן או למען מילוי תפקידה, וכתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה. בתום ההכרעה, לוחם השב"כ שזהותו נחשפה עתר: "זהו מסר ברור לעובדי שירות הביטחון: חייכם - הפקר הם"
יום לפני ההצבעה במליאת הכנסת על בקשת החסינות, בית המשפט המחוזי בלוד קבע כי גוטליב אינה נהנית מחסינות בכל הנוגע לפרסום שמו של בן זוגה של שקמה ברסלר, איש שב"כ. מנגד, נקבע כי יתר הפרסומים הנוגעים לביקורת ולהבעת דעה על ברסלר חוסים תחת החסינות הפרלמנטרית
"היועמ"ש אינו גורם אובייקטיבי - הוא מתנהל בהטיות פוליטיות", טען יו"ר הוועדה במהלך דיון בוועדת החוקה, שעסק בין היתר בהצעת חוק יסוד: סמכות חקירה והעמדה לדין. "החוק הזה יאפשר לסתום את פיו של היועמ"ש גם בוועדת הבחירות", תקף ח"כ גלעד קריב
היועמ"שית אמנם צדה בפינצטה את המשפט שעלול לגנוז לגוטליב את החלום להיות שרה, אבל חברת הכנסת יצאה מ"הדרבי המשפטי" כמנצחת הגדולה. בלי אישור מנתניהו, בלי לפחד משר הביטחון ובלי יועצי תקשורת - כך הפכה גוטליב מסתם ח"כית לתופעה שמרסקת את הכללים
המופע הבזוי בכנסת והניסיון להעניק לגוטליב חסינות על חשיפת לוחם שב"כ הוא שבירה מוחלטת של מחסום הבושה. בעוד הקואליציה צפויה להכשיר את הפגיעה בביטחון, ספק אם ההחלטה תעמוד במבחן בג"ץ. נקודת האור: היועצת לא הנידה עפעף וכך חירפנה את חברי הקואליציה
בפתח הדיון שהתנהל בוועדת החוקה בנוגע לחוק לפיצול תפקיד היועמ"ש, טען יו"ר הוועדה שמחה רוטמן כי "הופץ הרבה פייק, משום שתחולת החוק תהיה רק לאחר מועד הבחירות ולא לפני". במהלך הדיון מחתה ח"כ מירב כהן על מרתון הדיונים שנקבעו: "קצב טורבו לחקיקה שהיא שינוי משטרי"
הדיון בהסרת חסינותה של טלי גוטליב הפך לכתב אישום ציבורי נגד היוריסטוקרטיה, היועמ"שית והאכיפה הבררנית. גוטליב מבטאת זעם עמוק של ציבור מושתק
הדיון השני על הסרת חסינותה של ח"כ טלי גוטליב התנהל בסערה, חברת הכנסת השתלחה ביועמ"שית והפריעה לה פעם אחר פעם כשניסתה לדבר. סגן השר אלמוג כהן עורר מהומה והוצא מהדיון. גוטליב לחברי האופוזיציה: "האו האו האו"
כתב האישום נגד ח"כ טלי גוטליב מציף מחדש את אחת הסוגיות הרגישות במשפט ובפוליטיקה: מתי חסינות פרלמנטרית מגנה על חברי הכנסת, מי מוסמך להעניק אותה, והאם הכנסת יכולה לעצור הליך פלילי שכבר יצא לדרך?
החל דיון החסינות של חברת הכנסת טלי גוטליב, היועמ"שית הציגה את עמדתה שלפיה לא מתקיימת אף אחת מהעילות הקבועות בחוק החסינות. גוטליב תקפה את נציגי הפרקליטות והיועמ"שית: "הפכתם לאויבים של הממשלה. אתם פוגעים בביטחון המדינה" והציגה סרטון המרמז על בגידה ב-7.10
כשהיועמ"שית מנסה לעצב מחדש את גבולות הדין מול הממשלה אותה היא מסרבת לייצג, ופעם אחר פעם בג"צ זורק אותה מהמדרגות, אנו מחוייבים לעצב מחדש את גבולות הכוח של המוסד בראשו היא עומדת. יש רגעים שבהם סיפור משפטי מפסיק להיות עוד מחלוקת מקצועית, והופך למשל על שיטה
כל עוד גלי בהרב-מיארה נשארת בתפקידה, היא מחזיקה בכוח וטו לא מידתי על כל החלטת ממשלה. וחוק פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה עלול להסתיים בפסילה נוספת בבג"ץ. שר המשפטים יריב לוין צריך לפעול להדחתה
מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק שמפצלת את התפקיד ליועץ משפטי ולתובע כללי וקובעת כי עמדת היועצת אינה מחייבת. המהלך מקודם יממה לאחר אזהרתה של היועצת המשפטית לממשלה כי מדובר ב"ריסוק המוסדות הדמוקרטיים" ובפתח לשחיתות שלטונית
מדינת ישראל במצב נורא. תאשימו את נתניהו או את היועמ"שית, דבר אחד בטוח: רכבת הבחירות שיצאה היום מהתחנה, מעבירה את האזרחים מהקרונות אל הקטר
המאבק לשחרר את מדינת ישראל ממנגנוני כוח המשומנים היטב בכספים זרים עובר דרך הממשל האמריקאי. מה שמעניין בדו"ח החדש הוא הרחבת החזית מזירת המימון הפדרלי מטעם ממשל ביידן, אל הזירה המשמעותית בהרבה
בנאום שנשאה בכנס לשכת עורכי הדין, הזהירה בהרב-מיארה כי "לא רחוק היום בו פסק דין ידמה בעיני הציבור כלא מחייב". גם השופט יצחק עמית התייחס ל"תהליך הנרמול" של אבדן הגבולות ושל עיוות האמת במרחב הציבורי, ופסק: "אנחנו מתקרבים לשחיקת מושג האמת"
לאור החלטת בהרב מיארה לשלול הטבות מס ממוסדות בהם לומדים משתמטים, ובצל הסיכום שגובש בין המשטרה והצבא בנוגע לביצוע פעולות למעצר עריקים חרדים - יו"ר "ש"ס" הזהיר כי "סנקציות קשות נגד לומדי התורה יובילו לקרע עמוק מול הרשויות"
הצעת החוק לפיצול תפקיד היועצת תהפוך את הגורם המקצועי שמסייע לממשלה למלא את תפקידה במסגרת הדין - לדמות פוליטית לחלוטין. ומה עושים הפוליטיקאים לנוכח החשש מפני פגיעה בזכויות אדם בשל המהלך המתוכנן? דואגים לעצמם לחסינות חזקה יותר מהליכים פליליים
בדיון שנערך בבג"ץ עלה כי מתוך 232 משתמטים שנגדם הוגשו כתבי אישום, רק 16 היו חרדים - למרות ש-75% מכמות המשתמטים הם חרדים. לצד זאת, המשטרה והצבא סיכמו על שינוי ההנחיות ה"פאסיביות" שניתנו על ידי המפכ"ל דני לוי - ומעתה יתבצעו פעולות יזומות למעצר עריקים חרדים
לא צריך שאדם יורשע כדי שייהרסו לו החיים. כתבי האישום שהגישה גלי בהרב מיארה ליועץ ראש הממשלה וראש הסגל שלו כבר הכתימו את השניים לשארית חייהם ופגעו בקרוביהם ומשפחתם
לב העניין בפרשת מינוי ראש המוסד אינו רק האלוף גופמן, והוויתו כסיפור הצלחה ישראלי ואגדה שהייתה באמת ואמורה לאחד את המדינה, אלא מה קורה כשאלה שאמורים להגן על טוהר המידות מתחילים לפעול במחשכים, וזו אולי התמונה המטרידה ביותר בכל הפרשה
