דיקניות ודיקני פקולטות ובתי ספר למשפטים ביקרו בחריפות את דבריו של שר האוצר, שכינה את נשיא בית המשפט העליון: "מגלומן אלים" וטען "אנחנו נדרוס אותו". הבכירים גינו את תקיפתו והדגישו: "אי הסכמה פוליטית אינה יכולה לכלול דה-לגיטימציה אישית או אלימות מילולית"
לקראת צו ביניים? המדינה נדרשה להשיב עד מחר בבוקר לעתירה נגד העברות תקציביות בהיקף של 1.09 מיליארד שקל למוסדות חינוך שאינם רשמיים
בעוד שהסנגוריה הצבאית, התנועה לאיכות השלטון והיועמ"שית טוענות כי הביקורת חורגת מסמכות ועלולה "לזהם" ועדת חקירה ממלכתית עתידית, המבקר אנגלמן מתעקש: "הבדיקה נעשית בהתאם לדין". במוקד: החשש מפגיעה בזכויות בעלי תפקידים בצה"ל ובמערכת הביטחון
הרכב השופטים שנבחר לדון בעתירה נגד סגירת התחנה הצבאית, שכבר פסק לאחרונה נגד השר לוין, מרמז שהדרך להשלמת המהלך לא תהיה קלה. קשה להיות מופתע מכך אחרי שקוראים את עמדת המיעוט של השופט עמית בעניין מינוי זיני לראשות שב"כ | צפו
נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, כתב בהחלטתו כי "אין מקום לקבלת טענות העותרים בדבר אי-התאמה מקצועית של זיני לתפקיד, וגם לא את הטענות באשר לטוהר מידותיו". יצחק עמית סבר בדעת מיעוט כי החלטת המינוי מצדיקה הוצאת צו על תנאי
שישברו את הראש לבד: משרד התיירות דחה את הצעת בג"ץ להקים מנגנון שיפתור את פלונטר החובות בביטוח הלאומי של כ-1,700 אזרחים. למרות טענות על דיווחים שגויים של מלונות, המדינה מתנערת מהעררים ושולחת את האנשים למאבקים משפטיים: "מחלוקת בין גורמים פרטיים". בלעדי
לקראת הדיון בבג"ץ בעתירות נגד החלטתו של שר התקשורת להעביר את השופטת בדימוס מוניץ מתפקידה כיו"ר ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור, הפקליטות פרסמה את עמדתה החריפה וטענה כי מדובר ב"החלטה לא חוקית שהתקבלה בהיעדר תשתית ראייתית", ושיש לבטלה
לא מהפכה אחת, לא חוק אחד, אלא רשת של מהלכים מקבילים - בחקיקה, במינויים, בהחלטות ממשלה ובשינויי נורמה. כולם מכוונים לאותו מקום: הרחבת כוחו של הרוב הפוליטי וצמצום הבלמים | סיכום המהלכים המרכזיים להחלשת הדמוקרטיה בישראל בשנת 2025
הלו"ז הקשיח של בג"ץ: לאחר שאיגוד לשכות המסחר עתר נגד החלטת סמוטריץ', מחייב בית המשפט את המדינה להשיב עד ה-30 בדצמבר לעתירה נגד העלאת הפטור ממע"מ ל-150 דולר. האם המהלך של סמוטריץ' ייעצר ברגע האחרון?
עתירה מפורטת תוגש כנגד סגירת תחנת הרדיו הצבאית. בין העותרים גם מגישים בעבר ובהווה כמו רזי ברקאי, הדס שטייף, הילה קורח, קובי מידן, יעל דן ועוד. העתירה מתווספת לשתיים שכבר הוגשו
מי באמת מנהל את המדינה - נבחרי הציבור שקיבלו את אמון העם או שופטי בית המשפט העליון בהרכב יחיד, תלתא או מורחב? השבוע התברר שבישראל של 2025 לא המלך הוא הבעיה, אלא מי שאי־אפשר להזיז מכיסאו כלל
בתחילת השבוע הוגשה לבג"ץ עתירה מתוקנת למתן צו-ביניים להקפאת עבודת "ועדת התקשורת" בראשות חה"כ גלית דיסטל, שהוקמה בניגוד לחוות דעת יועמ"שית הכנסת והחלה את פעילותה באופן מזורז
השופטים קיבלו את עתירת אוהדי הפועל תל אביב, ודרשו מהמשטרה לנמק מדוע לא תחדל ממניעת כניסת אוהדים בשל תוכן מחאתי או ביקורתי המופיע על פרטי לבוש
יותר מחודש וחצי מאז שהתפוצצה פרשת הפצר"ית, עדיין אין תובע. לוין לא מצא אף אחד מתאים, וזאת שבועיים לאחר שהשופט בן חמו, שאותו בחר למנות - נפסל. "עצם ההתרפסות ופנייה לבג"ץ, מתעוררת בושה גדולה בממשלה", אמרה גוטליב עקב ההחלטה של לוין לפנות שנית לבג"ץ
במכתב ששלח שר המשפטים לבג"ץ, הוא טוען כי טרם מצא מועמד ראוי מבחינתו ואחד כזה שעומד באמות המידה שנקבעו על ידי בית המשפט. השר ביקש לבחון מחדש את הטלת התפקיד על השופט קולה, שבחודש שעבר הבהיר כי לא ישעה עצמו מתפקידו כנציב התלונות על שופטים
הרכב השופטים, שבראשו עמד הנשיא עמית, קיבל את ההחלטה פה אחד. לפי הכתוב בהחלטתו, החלטת הממשלה אושרה בהליך בזק ללא עבודה מסודרת וללא תשתית עובדתית מסודרת. שר התקשורת קרעי קורא בתגובה לחסום את כניסת בהרב-מיארה למשרדי הממשלה
נשיא בית המשפט העליון העלה כי בראשו מספר רעיונות לשימוש בבינה מלאכותית בתוך עולם המשפט. בדבריו אף חשף יצחק עמית כי גם הוא משתמש ב-AI במהלך עבודותו - אך זה הטעה אותו לעיתים. החששות מזיופים לא מרגשות את הנשיא עמית, שאמר: "גם הקלטה יכולה להיות מבושלת"
בהרכב שופטים שכלל בתוכו את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, נקבע כי מינויו של בן חמו, אותו בחר שר המשפטים לוין, נעשה עם פגמים בהליך הבחירה. הנשיא עמית כתב בפסק הדין כי היעדר תשתית עובדתית מינימלית מובססת, מעלה ספקות בנוגע למניעים שמאחורי הליך המינוי
החלטת בג"ץ לבחון את שינוי חוק יסוד השפיטה מובילה לעימות חזיתי עם שר המשפטים יריב לוין, שתקף בחריפות את המהלך וטען כי ההתערבות בחוק יסוד היא "בלתי חוקית". ההרכב המלא של 11 שופטים ידון בעתירות בתקופה הקרובה
הדיון עסק בעתירות שהוגשו נגד מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו לתפקיד במקומה של היועמ"שית. השופטים הקשו על עמידתו של בן חמו בשני תנאים שנקבעו בפסק הדין: היותו עובד מדינה בכיר, וניסיונו במשפט הפלילי. בין הנוכחים: הנאשמים בהתעללות מכוח 100
המדינה שוב ביקשה ארכה בהגשת עדכון לעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד השר, העוסקת בחלוקת כלי נשק בחוסר סמכות לכאורה. נשיא העליון עמית דחה את הבקשה והורה להגיש תגובה עד אמצע דצמבר - זאת כפי שכבר קבע בעבר. בעבר פורסם בוואלה לראשונה כי התיק צפוי להיסגר
המועצה מהדרום טוענת כי הובטחו לה תקציבי פינוי, שיקום ומענקים בהיקף של כ-115 מיליון ש"ח. למרות ההבטחות, המציאות אחרת: המדינה קיצצה, השהתה ואף לא העבירה כספים שהובטחו. בעתירה נטען כי שישה יישובים שנחדרו במתקפה הושמטו ממתווה הפיצויים בניגוד לקריטריונים
סגן רה"מ ושר המשפטים פנה בבקשה דחופה לביטול הצו הארעי שהוצא בעניין, וכן דרש למחוק את בקשת הפרקליטות לקיום דיון נוסף. ביום חמישי, הבהיר בג"ץ כי הפקאת המינוי עליו חתם לוין נעשתה "מטעמי שימור המצב הקיים", בעוד השר תקף: "שיא חדש של חרפה"
הפרקליטות הגישה לבג"ץ בקשה לדיון נוסף בהחלטה להעניק לשר המשפטים את סמכות המינוי להחלפת את היועמ"שית, בהרב מיארה. בעקבות כך, כתבו סגן ראש הממשלה ושר המשפטים: "איך אתם לא מתביישים? מה אתם מנסים להסתיר?"
בג"ץ הבהיר כי ההקפאה נעשתה "מטעמי שימור המצב הקיים" במסגרת צו ארעי. המדינה נדרשה להגיש את תשובתה עד יום שני הקרוב, והמשך ההליך ייקבע לאחר קבלת התגובות והערכת מצב מחודשת. השר לוין: "מפעל הטיוח בחסות בית המשפט העליון שבר הלילה שיא חדש של חרפה"
העליון דורש מהממשלה להסביר מדוע אינה מקימה ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבוע באוקטובר עד תחילת ינואר 2026. דרישת בית המשפט מגיעה לאחר עתירת התנועה לאיכות השלטון, פורום חומת מגן לישראל, זולת ונפגעי השבעה באוקטובר, בין היתר
ההחלטה התקבלה לאחר דיון שהתקיים לפני שלושה שבועות, שעסק בעתירות שדרשו מהמדינה לאכוף את הגיוס לצה"ל. בעתירות נטען כי המדינה לא שולחת לחרדים צווי גיוס בכמות הראויה. "הגענו לפיקוח נפש. הפרת חוק המונית אינה מתקבלת על הדעת", פסקו השופטים
קו ישיר עובר בין פסיקת בג"ץ בעניין היועצת המשפטית לממשלה לבין מחאת ותיקי גל"צ נגד החלטת שר הביטחון לסגור את התחנה. הדמוקרטיה קורסת אל תוך עצמה מפני שהיא לא הבינה שכללי המשחק השתנו כבר מזמן | דעה
אחרי הכרעת בג"ץ לפיה שר המשפטים יוכל באופן חריג למנות שופט שילווה את חקירת הפצ"רית - לוואלה נודע כי לוין פנה לשני שופטים במחוזי ירושלים. השניים סירבו בשלב זה, ולוין יצטרך למצוא שופט אחר שיקבל את המשימה
פרטים חדשים מטרידים עלו הבוקר בדיון, במהלכו נחשף בין היתר כי בניגוד להצהרות צה"ל - בחמל נחל עוז היה טלפון סלולרי שלא נבדקה האפשרות לשחזרו. כמו כן, חדר התקשורת שבחמל לא נשרף - ושרתיו נבדקו | כל הפרטים
חברת הכנסת מהליכוד התפרצה אל דברי עורכי הדין, מה שגרם להרחקתה מהדיון על ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. כשהורחקה, פנתה אל עמית ואמרה: "תתבייש לך. אתה עוד הרבה שנים תראה אותי". השופט עמית ביקר את העותרים: "ממתי שואלים מועמד מה הדעות הפוליטיות שלו"
פסק הדין של בג"ץ אמנם ביטל את מינויו של אשר קולה כמפקח על החקירה, אך מאפשר לראשונה לשר המשפטים לבחור עובד מדינה שילווה חקירה פלילית קונקרטית. צעד זה, אף שמוגדר כחריג נדיר, מעורר חשש מפני פתיחת פתח להשפעה פוליטית על עצמאות התביעה בעתיד
על פי חוות הדעת נקבע כי בנסיבות החריגות של הפרשה לא ניתן להטיל את התפקיד האמור על נציב תלונות הציבור על שופטים, לנוכח הוראות החוק המסדירות את תפקידו. בפסק הדין נקבע פה אחד כי החלטת השר יריב לוין מבוטלת. בסביבת לוין: "הישג אדיר"
לוין תוקף את הנסיונות למנוע את מינויו של אשר קולה: "יש מי שחוששים מתוצאות החקירה, ויודעים שכב' השופט קולה לא יוותר על חשיפת האמת". לדבריו, המאמץ של עו"ד בהרב מיארה להתערב בחקירה, נועדו למנוע את ההגעה לחקר האמת
השנאה למערכת המשפט מעוורת את לוין, שמסרב לפשרה ריאלית ומעדיף להוביל את עצמו לעוד כישלון מתוקשר. שימוש היתר בשיטת ה-Win Win הפכה שוב את שר המשפטים ללוזר לוזר
שר המשפטים בוחן משפטנים אחרים שיטפלו בחקירה במקומה של היועמ"שית - בתנאי שהוא עצמו יאשר אותם, כך לפי גורם המעורה בפרשה. הצעד מגיע לאחר ששופטת בג"ץ העירה כי מועמדו של לוין לתפקיד - אשר קולה, אינו יכול להיות אמון על החקירה
שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה נשארים איתנים בדעותיהם ועמדותיהם - ונכון לעכשיו לא מתפשרים על זהות הגורם שילווה את פרשת שדה תימן. על בהרב-מיארה ולוין להגיע להסכמות עד למחר, כשאם לא יעשו זאת בג"ץ יחליט מה תהיה הדמות הבכירה. מספר הצעות כבר עלו
עוד לפני בקשת המדינה, ראש השב"כ בעצמו הגיש לבג"ץ תגובה חריפה נגד העתירות המתנגדות למינויו. לדבריו, אלו לא יותר מ"ניסיון משטור דעות", והעותרים מנסים ליישר את נשיא העליון לשעבר גרוניס. העתירות נגד מינוי זיני הגיעה מיד לאחר אישור מינויו על ידי הממשלה
הדיון על מינוי מלווה לחקירת הדלפת הסרטון חשף כיצד טיעון של ניגוד עניינים עלול להפוך לאמצעי פוליטי לעקיפת מערכת האכיפה. בין שאלות חריפות מהשופטים לחשש גובר מפוליטיזציה של הפרקליטות - בג"ץ נדרש להגן שוב על גבולות הכוח בין הממשלה לבין שלטון החוק
לאחר שהשופטת כנפי-שטייניץ ניסתה לברר לגבי ניגוד עניינים אפשרי של פרקליט המדינה, עלתה הצעה לפתרון המשבר: "יש אפשרות שתסמיכו אותנו לקבוע מי יעמוד בראש מלווה החקירה" - אך הצדדים סירבו לדון ביניהם. בג"ץ הודיע: תגיעו להסכם - או שניתן פסק דין
הדיון צפוי להתקיים ביום שלישי, כאשר הרכב השופטים יכלול את יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. על המוקד: שתי עתירות סותרות: אחת הקוראת להרחיק את בהרב מיארה, השנייה לבטל את החלטתו של לוין
הדיון בהרכב מורחב בעליון נוגע לעתירות שהוגשו נגד הימנעות הממשלה וצה"ל מגיוס בני ישיבות מאז פקיעת החוק ב-2023. העותרים, בהם התנועה לאיכות השלטון וישראל חופשית, טוענים כי מדובר בהפרת צו על תנאי
באופוזיציה מחדשים את הניסיון לקדם הקמת ועדת חקירה ממלכתית ומעלים הצעה בכנסת. עם זאת, גורמים באופוזיציה מזהירים מפני חוסר תיאום בין הסיעות. אם ההצעה תיפול - לא ניתן יהיה לקדמה במשך חצי שנה. יוזמת ההצעה, ח"כ רייטן: "המדינה חייבת לחקור את עצמה"
המדינה הודיעה כי בתוך 30 יום תגובש מדיניות מעודכנת לגבי כניסת עיתונאים, ישראלים וזרים, לרצועת עזה. בינתיים תותר כניסה מוגבלת בליווי צה"ל לשטח עד הקו הצהוב
לפי הודעת התנועה, הממשלה החליטה לשנות את שם המלחמה ל"מלחמת התקומה", וקראה לציבור יחד עם משפחות שכולות להצטרף לעתירה. "לא נאפשר לממשלה שהאסון התרחש במשמרתה להנדס את תודעת הציבור," נכתב בעמוד הגיוס
בית המשפט קבע כי אין מחלוקת אמיתית על הצורך בוועדה שתבחן את מחדלי השבעה באוקטובר ותהיה בעלת סמכויות חקירה נרחבות, לקביעת ממצאים והמלצות מקיפות על אחד הימים הקשים בתולדות המדינה
התאחדות העיתונאים הזרים קוראת לממשלה לאפשר גישה מיידית לעיתונאים לרצועה: "די לתירוצים ולטקטיקות הדחייה. ההגבלות הישראליות על סיקור המלחמה אופייניות למשטרים אופייניות למשטרים אוטוריטריים"
בפאנל של יועמ"שים לשעבר בפסטיבל מספרי סיפורים, נשיא העליון לשעבר התייחס לפרשת הדולרים בעת כהונתו של רבין וטען: "היום לא עולה על דעתו בכלל של רה"מ להתפטר". אביחי מנדלבליט התייחס למהפכה המשפטית: "בנפול מבצר המשפט הכול נופל ומתרסק"
בג"ץ לא קיבל את עמדת הממשלה שדרשה לכנס את ועדת גרוניס ללא שר משפטים לשעבר. "אין זה דרכו של בית משפט זה להיעתר לבקשות בעלי דין לשיפוט מוקדם", כתבו
התאגיד מסר עדכון דחוף על פניית איגוד השידור האירופי לקיום הצבעה על השתתפות ישראל באירוויזיון 2026. בתוך כך, השופט גרוסקופף הקפיא את הדחתה של נחמה מוניץ בעקבות עתירת הצלחה
