במשרד הבריאות מציגים התקדמות ביישום הרפורמה, הכוללת גיוס יותר מ-166 אנשי מקצוע והרחבת השירותים. מנגד, הורים רבים ממשיכים לדווח על המתנה של חודשים לטיפולים חיוניים, בזמן שהעתירה נגד הרפורמה עדיין תלויה ועומדת בבג"ץ
בהודעתם נכתב כי "לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בכתב ובעל-פה, ניתן בזאת צו ביניים, שלפיו תושהה כניסתו לתוקף של תיקון מס' 28 (הוראת שעה) לחוק שירות ביטחון, התשפ"ו-2026, עד למתן החלטה אחרת". העתירות נידונו בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים
חברי מועצת חכמי התורה של התנועה שיגרו גילוי דעת לשופטי בג"ץ, לקראת הכרעת הדיון בעתירות נגד חוק מניעת מעצרי בני הישיבות. במכתבם הבהירו כי גיוסם של בני הישיבות אסור על פי ההלכה, וכי "עמלי התורה נושאים בעול הביטחון של עם ישראל"
בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בג"ץ דן בעתירות נגד חוק הקפאת מעצרי העריקים החרדים. עו"ד יצחק ברט, המייצג את יועמ"שית הכנסת, טען כי הליך החקיקה לא עמד בהוראות תקנון הכנסת, ציין כי מדובר בנושא חדש מהצעת החוק המקורית וקרא לביטולו
"יחידת התביעה הפוליטית תטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים", כתבה בהרב מיארה בתגובה לעתירות. לדבריה, "פוליטיזציה של חקירות והעמדה לדין ביחס לעבירות שוטרים פוגעת בציבור כולו". היא הזהירה מפני "אפקט מצנן כבד משקל, השתקה והרתעה"
בעתירה שהוגשה לבג"ץ נטען כי מדובר במהלך שיפגע בהסתמכותם של המשרתים ובאמונם ברשויות. "יומיים אחרי שהעניקה חסינות למשתמטים, הכנסת האריכה את השירות של הנושאים בנטל - הבחירה הזו חושפת את התכלית האמיתית של החוק", אמרה עו"ד סתיו לבנה להב
בעמדתה קבעה היועמש"ית כי החוק אושר בהליך שאינו תואם את הוראות תקנון הכנסת ואת חוק-יסוד: הכנסת, משום שתוכנו חורג מגדר הנושא של הצעת החוק המקורית ומהווה "נושא חדש". עוד נטען כי הליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין.
הבוקר שוב הוכח בשומרון כי המציאות המבצעית אינה מחכה לדיונים משפטיים. כאשר מונחים עמומים כמו "מידתיות" מכתיבים את הוראות הפתיחה באש, נוצרת שרשרת פיקוד מקבילה שבה השופטים קובעים את הכללים - אך הצבא והציבור נושאים בתוצאות
בתשובת המדינה לעתירות נגד החוק נטען כי הוא יוצר "מנגנון חסינות קבוצתי, גורף ומפלה", המפקיע סמכויות מעצר, חקירה והעמדה לדין כלפי תלמידי ישיבות. היועמ"שית: החוק פוגע אנושות בשוויון, מנוגד לצורכי הביטחון ונחקק בהליך פגום - "אין לו תקומה משפטית"
לקחי תשעה באב אינם עוסקים רק בעבר, אלא גם בעתידה של ישראל: במקום מאבק אינסופי על בג"ץ, יש להקים בית משפט חוקתי שיחזיר את האיזון בין העם, הכנסת והרשות השופטת ויחזק את יציבות הבית השלישי
בהודעת שהגישה לבג"ץ טענו המשיבים כי בשל פגרת הבחירות לא הושלמו הליכי החקיקה של הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי 7 באוקטובר. לדבריהם, בכוונתם להחיל על ההצעה דין רציפות בכנסת הבאה, והם סבורים כי יש לדחות את העתירות או לכל הפחות למחוק אותן
גלי בהרב-מיארה עדכנה את בג"ץ כי כשלו הניסיונות להגיע להסכמות שיאפשרו את המשך כהונתו של השר לביטחון לאומי. עוד ציינה כי ישיבות בין הצדדים שנערכו בנושא, בהתאם להחלטת השופטים, לא הביאו למתווה מוסכם. בן גביר בתגובה: "גלי, לא רואה אותך ממטר"
במחנה הדמוקרטי-ליברלי מסתמכים על בחירות או על בג"ץ כדי לבלום את חוק השתקת היועמ"ש. זו הערכת חסר שלא קוראת נכון את הסקרים, וגם לא את הרכב בג"ץ הנוכחי. חוץ מזה, גם לפני כניסת החוק לתוקף הוא עשוי להחליש את מעמדה של בהרב-מיארה ולהשפיע על התנהלות מערכת הבחירות
החוק, שאושר ברוב של 52 תומכים אל מול 43 מתנגדים, גרר תגובות קשות ברחבי האקדמיה וארגוני הנשים, ואף הוגשה עתירה לבג"ץ . יו"ר אגודת הסטדונטים באוניברסיטת תל אביב: "יום שחור לכנסת, לא נשתף פעולה עם ישום החוק". יו"ר ויצו העולמית: "מגמה מדאיגה" | כל התגובות
הניסיון לצמצם את כוחו של היועמ"ש מוצדק לחלוטין, אך כל עוד מערכת המשפט תופסת עצמה כריבון - הוא יישאר על תנאי. מדוע מדובר בתיקון הכרחי, וכיצד מהלך חוקתי מתוכנן היטב יכול להחזיר את הריבונות לידי הציבור?
ערר שהגיש ח"כ עופר כסיף על סגירת תיק מח"ש נגד שוטרים שלטענתו תקפו אותו בשייח ג'ראח ממתין להכרעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כבר יותר מארבע שנים. לטענתו, אף שהובטחה תשובה עד מרץ 2023, ההחלטה טרם התקבלה
ניצחון לעותרים: בג"ץ מונע את כניסתו לתוקף של חוק הקפאת מעצרי העריקים. בכיר באגודת ישראל האשים את דרעי בסיבוב פוליטי על חשבון הציבור החרדי: "3 חודשים שהוא מפמפם את החוק בזמן שהוא יודע שאין לו שום סיכוי לעבור בג"ץ", קרעי תקף: "אין משמעות לצו שמבטל חוק"
הנתונים המבהילים של מקרי הרצח הם כבר מזמן לא בעיה פנימית של "המגזר", אלא איום על מדינת ישראל כולה. מדוע נלקחו מהמשטרה הכלים הדרושים, ואיך הגענו למצב שבו איש אינו נדרש לתת דין וחשבון לציבור
הרכב בראשות נשיא העליון עמית הוציא צו על תנאי בעתירת האגודה לזכויות האזרח נגד שימוש המשטרה במערכת: נמקו מדוע לא יבוטלו הסדרי המעקב ההמוני בחוק שנועד לאשר בדיעבד את השימוש בה
רשות המיסים הודיעה על ביטול הטבות המס לתורמים לישיבות בהן לומדים עריקים - אך הדבר מצריך גם אישור נוסף של ועדת הכספים של הכנסת. בא כוח "ישראל חופשית" דורש לחסום את הדרך לתמיכה עקיפה של המדינה. "הטענה היא על תמיכה לא חוקית של המדינה בעבריינות", הבהיר
מבקשי מקלט שחיים בארץ יותר מ-15 שנה, הקימו משפחה ומגדלים ילדים לא מקבלים אפשרות ללמוד נהיגה. האגודה לזכויות האזרח: צורך בסיסי במדינה שאין בה תחבורה ציבורית בשבת
ד"ר יפעת בן חי שבג"ץ הקפיא את מינויה ליו"ר הרשות השנייה חשפה השבוע עימותים שהיו לה כרגולטורית עם גופי תקשורת חזקים. מעבר לסיפורה זהו מקרה מבחן להגמוניה הישראלית הישנה המשמרת את כוחה באמצעות ברית בלתי פורמלית בין התקשורת, מערכת המשפט והתביעה הכללית
כשממשלה טוענת שהיא מצייתת לחוק, ולמרות זאת בית הדין הגבוה לצדק דורש ממנה לנהוג אחרת, ואף מזהיר אותה מפני ההשלכות - נוצרת מציאות עקומה ומדאיגה שבה מי שמפרש את החוק הופך למי שקובע מה יהיה החוק
בקרוב העם ילך לבחירות, אבל מבחינת יצחק עמית וחבריו בעליון אין לכך שום חשיבות: הם הרי אלה שמחליטים מה מותר ומה אסור; איזו מפלגת הונאה חדשה מדאיגה את נתניהו; לחילי טרופר לא נשארה טיפת בושה; וקומבינת "הממשלה הצרה" - עומדת שוב להתרסק בפרצוף של ראשי האופוזיציה
השימוש באיומים ובחבלים קצרים הוא כלי עבודה שגור של מוקדי הכוח. האליטה מונעת מהציבור לשנות את סדרי העדיפויות
לאחר שדובר המשטרה אריה דורון סירב אתמול לענות לשאלה למי המשטרה תציית במקרה של התנגשות בין בג"ץ לממשלה ועורר סערה, המפכ"ל דני לוי הדגיש: "אנחנו מייצגים את החוק ומצייתים לו. אנחנו ארגון א-פוליטי, את דעותינו אנחנו שומרים בבית"
האמירה של דוד זיני לא נולדה בחלל ריק: כשהיא משולבת עם הפרה של פסיקת בג"ץ, עם המתקפה על ועדת הבחירות ועם בליץ החקיקה, מתבררת תמונה מפחידה יותר מפצצה איראנית
בראיון לרדיו קול ברמה, קרא שר המשפטים להפר את פסיקת בג"ץ המורה לקיים בחירות חוזרות לתפקיד המבקר. "לא יכולה להיות התלבטות", אמר לוין. אתמול הבהירו השופטים כי עובדי ציבור שלא יפעלו בהתאם להוראת הדין - חסינותם תהיה בסכנה
חברת הכנסת לשעבר יעל כהן פארן הגישה את התלונה בתחנת חדרה בעקבות דברי השרה בריאיון לרדיו שלפיהם יש לעצור את שופטי בית המשפט העליון. המלוננת הזהירה מרצח פוליטי ודרשה מרשויות החוק להתערב מיד ולעצור את ההסתה סביב המשבר החוקתי
ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אמר ב-103FM כי החלטת הממשלה שלא להכיר בהחלטת בג"ץ היא "אות לבאות" והכרזה שהממשלה רואה את עצמה עליונה על שתי הרשויות האחרות. על נתניהו אמר ש"אין לו שום מעצורים" והוסיף כי הוא יגרור את ישראל למלחמה נוספת אם מצבו לא יהיה טוב בסקרים
במכתבם לממשלה, נכתב כי במקרים מסויימים, החסינות העומדת לרשותם של נבחרי הציבור, עלולה שלא לחול. השופטים הבהירו כי אי כיבוד של פסק דין שהוציא בית המשפט הוא פגיעה בשלטון החוק
שאלון וואלה מציג תמונת מצב ברורה בסוגיה שממשיכה להסעיר את המערכת הפוליטית: 77% מהמשיבים אמרו כי אינם תומכים בהחלטת הממשלה שלא לכבד את פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השנייה, לעומת 21% שתמכו בה ו-2% שהשיבו כי אינם יודעים
שר התקשורת שלמה קרעי אמר בראיון ל-104.5FM כי הקואליציה תפעל לפי החוק ולא לפי פסיקות שלדבריו חורגות מסמכות בג"ץ. בנוסף, הוא תקף את הנשיא הרצוג, את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ואת שופטי בג"ץ, וטען כי "החוק זה לא בג"ץ - זו טעות חמורה ומתכון לדיקטטורה"
ח"כ אביחי בוארון מהליכוד וח"כ אפרת רייטן מהדמוקרטים התווכחו ב-103FM על פסיקת בג"ץ בנוגע לרשות השנייה. בעוד בוארון הדגיש כי הריבון הוא בירושלים ומי שגורם למשבר חוקתי זה בג"ץ, רייטן תקפה: "אתם נותנים דוגמה לאזרחים שכל אחד יכול להיות הפרשן של החוק"
סקרים בתוך מפלגת השלטון מצביעים על נסיגה במעמדו של שר המשפטים לקראת הבחירות הפנימיות. גורמים בליכוד טוענים שקריאות לאי ציות לא משפיעות על המתפקדים, ולא ישקפו את עמדת התנועה ביום שאחרי הבחירות.
לא מדובר רק בנרמולו של הטרלול. זה המסמר האחרון בארונה של הממלכתיות. אם הם כבר הודיעו שלא יישמעו לבג"ץ, אף אחד לא יתרגש מחר, או בעוד חודשיים, כשהם יצפצפו גם על ועדת הבחירות המרכזית
התנועה קוראת לציבור להגיע במוצאי שבת לכיכר הבימה בעקבות סירוב השרים להכיר בצווי בית המשפט. יו"ר התנועה אליעד שרגא: "ממשלה שלא מצייתת לחוק היא ממשלה עבריינית". בימים הקרובים תוגש עתירה לפי פקודת ביזיון בית המשפט
בהרב-מיארה כתבה במכתבה כי "החלטת הממשלה מהווה ניסיון נוסף וחמור לסיכול ההחלטות השיפוטיות שניתנו על ידי בית המשפט". גם הנשיא הרצוג גינה: "אי ציות לפסק דין של בית משפט הוא קו אדום". מזכיר הממשלה פוקס כתב: "אין מילה בהצהרה שקוראת לאי ציות לפסיקת בג"ץ"
באופוזיציה מיהרו לתקוף את החלטת הממשלה לפיה היא תכיר בכל החלטה, מינוי או פעולה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף שנקבעו בחוק. נשיא המדינה הבהיר: "הצהרות על אי ציות לפסקי דין של בית המשפט העליון פוגעות בליבת האחדות בעם"
לפי טענת השופטים, "נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה, המחייב את ביטולה וקיומה מחדש". ח"כ גוטליב זעמה: "עד כאן! כנסת שמכבדת את עצמה לא מכניעה את עצמה לפסק דין בזוי של בג"ץ", בזמן שח"כ מיליביצקי הוסיף: "זה רק הפרומו למה שהם מתכוונים לעשות בבחירות הכלליות"
לצד החלטת בג"ץ להקפיא את כניסתו של מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה עד להכרעה בעתירות נגד בחירתו, בטענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה, סקר וואלה קבע כי רוב נחרץ מהציבור תומך בפסיקה. 71% הצביעו בעד, מול 26% שהצביעו נגד
ארבל כיהנה בבג"ץ כעשור, ופרשה לגמלאות בהגיעה לגיל 70. בצעירותה, במהלך שירותה בפרקליטות, הייתה חברה בוועדה מטעם היועמ"ש לממשלה שעסקה בפרשת קו 300. כמו כן, סייעה לועדת החקירה לחקירת האירועים במחנות הפליטים בביירות שבדקה את הטבח בסברה ושתילה
בג"ץ הקפיא את כניסתו של מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה עד להכרעה בעתירות נגד בחירתו, בטענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה. בקואליציה התרעמו: "דיקטטורה משפטית", "יש להתעלם מההחלטה הלא חוקית של בג"ץ", "גלי בהרב מיארה וחבריה העליונים חוצים את הקווים האדומים"
בפסק הדין שהתקבל נקבע כי המבקר יימנע מהמשך ארבעה הליכי ביקורת, בהם הגנת הגבול בעזה ומהלך אירועי 7 באוקטובר. בארבעה הליכים נוספים, בהם הטיפול בחללים האזרחיים ואירועי נובה, יוכל המבקר להמשיך בביקורת - אך לא על בסיס הטיוטות שכבר הוכנו
שאלון הבחירות של וואלה מציג עמדה ברורה בנושאים שמטלטלים את המערכת הפוליטית. בעוד הקואליציה מקדמת שינויים במערכת המשפט, רוב המשיבים מתנגדים לצמצום סמכויות בג"ץ. במקביל, 73% מהמצביעים תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר
הוועדה לבחירת שופטים החליטה על המהלך, במסגרתו יקודם גם נשיא בימ"ש השלום שביקר את המדינה בפרשת קטארגייט, בה נבחנו הקשרים בין לשכת נתניהו לממשלת קטאר. זאת, ברקע המתיחות בין בג"ץ לשר המשפטים לוין - שבין היתר הודיע כי יכנס את הוועדה מבלי למנות שופטי עליון
חוק הטבות המס החדש, המעניק זיכוי מס לתושבי התנחלויות מוגדרות מראש, מגיע לבג"ץ. העותרים מציגים כאוס בוועדת הכספים וטוענים כי הקריטריונים נתפרו באופן מאולץ, תוך השתקת עמדת רשות המסים ואגף התקציבים שהתנגדו למהלך בעיצומה של מערכת הבחירות
לאור הטענות להפרת חשאיות בהליך ההצבעה, בג"ץ דן בעתירות נגד בחירת מבקר המדינה. בעוד נציג יועמ"שית הכנסת הדגיש כי אין נורמה האוסרת על צילום במפורש, השופטים הדגישו שקיום הפרגוד מבהיר שההצבעה אמורה להיות חשאית ותהו האם הופעל לחץ על הח"כים לצלם את פתקי הצבעתם
בנוסח המעודכן נמחקה ההשוואה בין לימוד התורה לשירות הצבאי, ונכנס במקומה הסעיף לפיו "המדינה רואה ערך גדול בלימוד תורה עליו מושתתת המדינה", ולכן היא "תפעל לעודדו". השינוי בוצע בעקבות דרישת גורמים בליכוד ובציונות הדתית
