אין זו שביתה כאקט פוליטי שגרתי, אלא קריאת מצוקה אזרחית
המחאה נגד האלימות בחברה הערבית אינה תובעת יחס מועדף. היא דורשת דבר בסיסי בהרבה: שהמדינה תמלא את חובתה כלפי אזרחיה. במקום התמודדות רצינית עם משבר האלימות, הממשלה בוחרת להסיט את הדיון. הצגת האזרחים הערבים כבעיה אינה רק עוול מוסרי, אלא גם טעות אסטרטגית