איומי איראן לסגור את מיצר הורמוז, דרכו עובר כ־20% מהנפט העולמי, יוצרים חלון הזדמנויות אסטרטגי לישראל להפוך למסדרון אנרגיה עוקף מזרח תיכון באמצעות קו קצא"א אילת־אשקלון. מימוש הפוטנציאל תלוי בנורמליזציה עם סעודיה, שעשויה לאפשר הזרמת נפט דרך ישראל לאירופה
בדוח ראשון של המבקר על קצא"א מזה עשרות שנים הוא חושף שורה של בעיות והתנהלות לקויה, בין היתר: מעסיקה דובר שהורשע בפלילים ומשלמת מיליונים לייעוץ משפטי חיצוני ללא אישור
לפי המשרד להגנת הסביבה, קצא"א הודיעה כי הצינור ממנו ניסו לגנוב את הדלק תוקן, וכי הדליפה הופסקה. החברה פינתה עד עתה כ-40 טונות של קרקע מזוהמת
כ-400 התנגדויות הוגשו להארכת החיסיון של חברת קצא"א שיפוג החודש, שמתכננת להגדיל את שינוע הנפט מהאמירויות דרך מפרץ אילת. מומחים מזהירים: דליפת נפט במפרץ תגרום פגיעה אנושה לדגה, לאלמוגים, לים ובעקבותיה גם לתיירות ולתושבים
דירקטוריון קצא"א אישר את פרויקט פריסת הסיבים האופטיים שיחבר בין אירופה למדינות המפרץ ואסיה. החברה תפרוס סיבים אופטיים אפלים בין נמל החברה באשקלון לבין נמלה באילת, בקו ישר בין ים תיכון לים סוף
יו"ר קצא"א, ארז כלפון: "אם ההגבלות על פעילות קצא"א לא יוסרו - יהיה בלתי אפשרי להכניס דלק למדינת ישראל בשעת חירום והביטחון האנרגטי יפגע". הדברים נאמרו בוועידה הלאומית לאנרגיה 2023, של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה
על רקע בקשת חברת קצא"א להאריך את החיסיון על פעילות החברה בחמש שנים נוספות, העבירה עיריית אילת את עמדתה לשר האוצר, לפיה אין מקום להמשיך להחיל את החיסיון, הפוגע בעקרונות של שקיפות ופיקוח ציבורי
עוד מעט תתחיל לכהן ממשלה חדשה בישראל, זמן טוב לבקש ממנה למקד את הדיון בביטחון האנרגטי של המדינה בעובדות, לא בפופוליזם. יו"ר קצא"א, ארז כלפון, מפנה את המבט לעבר אירופה שקופאת מקור, בין היתר כי מיהרה מדי לקדם פיתרונות אנרגטיים שטרם הבשילו לחלופה אמיתית
הילדות בנצרת עילית, השירות בחיל הים וההצטרפות לקצא"א. איציק לוי, מנכ"ל הגוף המסקרן שלמרבה הצער עלה לכותרות בעיקר בהקשרים של פגיעה באיכות הסביבה, מסביר למה זה לא מדויק, למה לדלק עוד אין תחליף - וגם מצהיר: "לא עוזב עד שייזרקו אותי"
בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קבע כי הגבלות שביקש להטיל המשרד להגנת הסביבה על קצא"א, יידחו עד להסכמות שיגובשו בין הצדדים או עד לדיון נוסף. המשמעות - קצא"א תוכל להמשיך לעבוד כסדרה חרף מדיניות "אפס סיכון במפרץ אילת" שביקש המשרד להנהיג
מנכ"ל החברה לשעבר ישלם קנס של 75 אלף שקל או ייכנס ל-6 חודשי מאסר; עונשים הוטלו גם על בכירים אחרים בחברה. לפי כתב האישום, קצא"א ובעלי תפקידים בחברה נושאים באחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה - כ-144 דונם שזוהמו
עבירה נוספת בה תואשם החברה היא גרימת ריח חזק או בלתי סביר. בנוסף הרשיע בית המשפט בב"ש כמה עובדים בחברה ובהם המנכ"ל בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות. מפקח פרויקט שיפוץ הצינור ומפקד הפרויקט זוכו מכל העבירות שייוחסו להם
עדיין לא ניתן לדעת האם ההסכם יירשם בדברי ימי ההיסטוריה הסביבתית כנקות מיפנה. מה שבטוח - נקודת מיפנה שכזו נדרשת ביחסינו אל הסביבה, הטבע, הבריאות שלנו. היא מתבקשת ועלינו החובה ליצור אותה
מגיש המהדורה המרכזית של חדשות 13 הרים כתבה חשובה על המאבק המתמשך בין קצא"א לבין השכל הישר ועתיד האנושות. סגל הגיע להקשיב למנכ"ל איציק לוי, ולתת לצופה להחליט בעצמו מי הטובים ומי הרעים בסיפור הזה. מה שכן, העיניים של סגל עבדו נהדר אתמול
בזמן שאנחנו טרודים במשבר הקורונה, מתגבשת תכנית מסוכנת שבמסגרתה עשרות מכליות ענק נוספות בשנה ישנעו נפט בין האמירויות לאילת - וממנה לאירופה. המפרץ יהפוך לעמוס יותר, ומספיקה דליפה אחת כדי לפגוע קשות בים ובתיירות. אסור שהשלום עם האמירויות יותיר אחריו כתם שחור
המשרד להגנת הסביבה יוציא צו המורה על החברה להפסיק את מפגעי הריח החריגים עליהם התלוננו תושבים באזור הדרום. בנוסף, הורו במשרד למנהלים להשבית באופן מידי את פעילותו השוטפת של המכל בו התגלתה התקלה
תושבי אשדוד ואשקלון התלוננו על מחנק בעקבות ריח חריג שנמשך שעות רבות, ונקראו לסגור חלונות. מקור הדליפה התגלה במתקן של קצא"א, שעל גגו אותרו שאריות דלק גולמי מעורבב עם מי גשמים. המשרד להגנת הסביבה מתחקר את האירוע וישקול צעדים נגד המפעל. קצא"א: "האירוע טופל"
לפי המשרד להגנת הסביבה, התגלתה במקום דליפה בשל תקלה באביזר ניתוק החירום בצינור של החברה. בעקבות זאת, משרד הבריאות הנחה להשבית את מתקן ההתפלה בעיר כאמצעי זהירות. קצא"א: "הדליפה הייתה בכמות קטנה והופסקה באופן מידי, האירוע בשלבי סיום"
הפרקליטות הודיעה לבעלי תפקידים בחברה בעבר ובהווה על העמדתם לדין בכפוף לשימוע. האירוע, שהתרחש ב-2014 ונחשב לאחד מהאסונות האקולוגיים הקשים בישראל, נגרם לכאורה בעקבות עבודות שבוצעו תוך הפרת נהלי הבטיחות. קצא"א: "מאז האירוע החברה פועלת לשיקום הקרקע"
חמש שנים לאחר דליפת הנפט בערבת עברונה תשלם קצא"א מאה מיליון שקלים, אך ברשות הטבע והגנים חוששים מעתיד האתר. לאחרונה נפתחה תכנית ניטור שמעריכה את נזקי אסון הטבע ונועדה לשיקום השמורה וחידוש הצמחיה. "מקווים שחברות אחרות יבינו כי יש להן אחריות"
בעקבות דליפת מיליוני ליטרים של נפט אל השמורה בסוף שנת 2014, נקבע גובה התשלום, שרובו מיועד לשיקום האתר. "קצא"א תישא במחיר הנזק לסביבה שהם אחראיים לו", אמר השר להגנת הסביבה זאב אלקין
זו הפעם הראשונה שהמבקר עוסק בדוח חברה שעוסקת בתחום הנפט ונקראת על שם צינור קו אסיה-אירופה כיום וקו אילת-אשקלון בעבר. לטענת המבקר יתכן כי משרד האוצר הסתמך על המלצות חלקיות בלבד כדי לשמור על מעמדה של החברה ולהפוך אותה למונופול
ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה החליטה לפרסם את הדוח לראשונה מאז הקמת החברה בשנות ה-60. יו"ר הוועדה ח"כ יחימוביץ': "אין לי כוונה להיענות אוטומטית לבקשות חיסוי, שלעיתים אינן מוצדקות"
בסך הכל עברו מספר ימים מאז "הוחזר" לציבור חוף קצא"א היפה באילת, וכבר יש מי שדאג להרוס את השמחה וכרת כמה אלמוגים בשמורה הימית שיד אדם לא נגעה בה 50 שנה. אז מי אחראי על הפיקוח בחוף? מלחמת גרסאות בין העירייה לרשות הטבע והגנים
הוא נחשב לחוף הבתולי והיפה באילת, הכולל שמורה ימית ובה שוניות אלמוגים מרהיבות, ועתה חוזר לטובת הציבור אחרי עשרות שנים. חוף קצא"א בעיר הקיט הדרומית נפתח היום לרחצה, וחלקו אף יוגדר כ"חוף אקולוגי"
בהליך בוררות בשווייץ נקבע שחברת קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א) תחויב לפצות את איראן על שביטלה את חלקה ברווחיה לאחר המהפכה. משרד האוצר: "אסור להעביר כספים לאויב"
הוועדה הארצית לתכנון ובניה מאשרת הגדלת כמות אחסון גז פחמימני מעובה, גז הבישול, באשקלון, אשדוד וחיפה.כמות הגז צפויה על פי אישור זה לגדול פי ארבעה. אנה רויטמן שוחחה עם תושבי הערים ה"מארחות" על הפוטנציאל הנפיץ
הוועדה שהוקמה אחרי דליפת הנפט מצינור קצא"א בערבה גילתה כי החברה אינה משתמשת בכשליש משטח החוף שברשותה. כעת נעשה מאמץ לפתוח אותו, על שוניות האלמוגים הייחודיות שבו, לציבור. "הים הוא של כולם"
"מאה וארבעים אלף תושבי אשקלון מוחזקים כבני ערובה בידי חברת הענק של צינורות הנפט אילת אשקלון- קצא"א", כך טוענים המתנגדים להקמת מסוף לשינוע כימיקלים בים הפתוח קרוב לאשקלון . יניב גלעדי על הדאגה החדשה ישנה של תושבי אשקלון
פיצוץ צינור הנפט אילת אשקלון כבר ירד מהכותרות, אבל ההשלכות ילוו את האזור עוד שנים רבות. בטווח המידי מי שמשלם את המחיר הם העסקים הקטנים והבינוניים באילת, עיר שמתקיימת בעיקר מתיירות, תעשיה שמתקשה לתפקד לצד נזקי דליפת הנפט... יניב גלעדי עם הפרטים
הממשלה אישרה את תכניתו של סגן השר אופיר אקוניס, שבמסגרתה יועברו 17 מיליון שקלים לשיקום האזור שנפגע. נוסף על כך, החברה שמפעילה את הצינור תשלם סכומים נוספים מעבר למה ששילמה. "צעד ראשון בתיקון העוול"
אחרי דליפת הנפט בערבה ניסו הרשויות להעביר מסר מרגיע, אך שורת עדויות שהגיעו לוואלה! חדשות מלמדות כי בימים שאחרי האסון לא סופקו אמצעי הגנה לתושבים ולעובדים. "אנשים במרחק של עשרות ק"מ נזקקו לטיפול רפואי"
סגן השר להגנת הסביבה אופיר אקוניס יציג בראשון תכנית בפני הממשלה, שתכלול גם את הרחבת שמורת עברונה, שנפגעה מהפיצוץ בצינור קצא"א בתחילת החודש. אקוניס: "צעד ראשון לתיקון העוול". בארגוני הסביבה חלוקים לגבי טיב התכנית
תביעה ייצוגית שהוגשה מאשימה את החברה האחראית על צינור הנפט שהתפוצץ, ואת שר האוצר בפועל, ראש הממשלה, במחדלים שגרמו לאסון האקולוגי בערבה. התובעים דורשים פיצויים של מאות מיליוני שקלים
חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה סיירו במקום, וסגן השר אקוניס הבטיח כי "המצב בשליטה". עם זאת, זרימת נחלי הנפט בערבה נראים היטב גם מלוויין גוגל, גם לאחר שפונו 15 אלף טון קרקע מזוהמת
בזמן שעבודות השאיבה והטיהור נמשכות קוראת עמותת צלול לשקיפות בפעילות קצא"א ולבחינת הארכת הזיכיון שלה ל-49 שנים נוספות. גם הדרישה למקם את מתקני קליטת הגז בים ולא ביבשה מסוכנת . מנכ"לית עמותת "צלול" מאיה יעקבס התארחה באולפן וואלה! מקומי
האסון האקולוגי החמור בתולדות המדינה - צינור הולכת הנפט של חברת קצא"א התבקע בשבוע שעבר במהלך ביצוע עבודות תשתית. מאז עובדים במקום מסביב לשעון כדי לצמצם את הפגיעה הסביבתית ולמנוע את התפשטות הזיהום למפרץ אילת. יניב גלעדי ורוני כנפו ביקרו באזור האסון
לאחר בצורת ארוכה, חלה עליה משמעותית באוכלוסיית צבאי הנגב בשמורת עברונה. כעת קיים חשש כבד שהם ינדדו למקומות שמהווים להם סכנה. "הם נטרפים באקסטזות של ריחות, כלים כבדים, אבק ובלגאן"
פקחים בודדו חלק מצינור קצא"א והוא מוגדר ראיה במסגרת חקירת האסון הסביבתי. בהערכת מצב הודיע סגן השר להגנת הסביבה כי בקרוב יגיש לאישור הממשלה תכנית לשיקום האזור שניזוק
על אף החשש מהסעת הזיהום למפרץ אילת, נעצרו מי השיטפונות בסכרים שהוכנו מראש. בביקור ראשון באזור מאז האסון אמר ראש הממשלה: "נקצה את המשאבים הדרושים לשמור על הפנינה הזו של ארצנו"
בשבוע שעבר העריכו כי כ-3 מיליון ליטרים של נפט דלפו מצינור קצא"א באזור באר אורה, אולם לפי מידע מעודכן של החברה עולה כי דלפו כ-5 מיליון. באזור הוקמו סכרים למנוע את התפזרות הזיהום. מבקר המדינה יבדוק את האסון
תושבת העיר הגישה תביעה ייצוגית בסך 380 מיליון שקלים נגד החברה המפעילה את צינור הנפט בערבה, בגין אחריות לדליפת הענק. "נוצר זיהום אוויר שהקשה על הנשימה וגרם להקאות", נטען
6,000 טונות של קרקע שהזדהמה בשל דליפת הנפט פונו משמורת עברונה, וזאת כחלק ממאמץ של הגופים הסביבתיים להתכונן לאפשרות שגשמים יובילו את החומר המסוכן אל ים סוף. "להגעה למפרץ משמעות אקולוגית כבדה לשוניות"
בתמונות וקטעי וידאו שפרסם המשרד לאיכות הסביבה נראית הנקודה שממנו החלה הדליפה החמורה. ההערכה היא כי יידרשו עשרות אלפי שקלים כדי לתקן את הנזק שנגרם לסביבה
מנכ"ל החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה העריך שתיקון הנזקים שנגרמו כתוצאה מהדליפה עשוי להגיע ל-30 מיליון שקל. הפירוט: שווי הנפט שנשפך - 6-10 מיליון שקל, והיתר - בגין שיקום האדמה
הנפט הגולמי דלף כתוצאה מתקלה בצינור הנפט של קצא"א ליד באר אורה, כ-20 ק"מ מצפון לאילת, וזרם לאורך קילומטרים. המשרד להגנת הסביבה יפתח בחקירה. "פעולות השיקום עשויות לארוך חודשים"
לקראת מינויו הקרוב ליו"ר חברת קו צינור אשקלון-אילת, נפרד השר ממשכן הכנסת. את מקומו בסיעת הליכוד ימלא יועצו של ראש הממשלה לענייני הקהילה האתיופית, אללי אדמסו
קצא"א ביקשה דחייה, חברת החשמל שלחה עורך דין ודו"חות מבקר המדינה אודות שוק האנרגיה מתעכבים. אז מה בעצם מעכב את הכנת ופרסום הדו"חות?
בעקבות פגיעת דחפור בצינור של קצא"א דלפו עשרות קוב של דלק סילוני, 500 מטרים בלבד מהמקום בו אירעה תקרית דומה לפני כחודשיים. מרשות הטבע והגנים נמסר כי "זאת פגיעה קשה בנחל"
