פארה וון הלחין כמה מן הצלילים השמימיים ביותר שנשמעו בקולנוע בשנים האחרונות, למשל לסרט "דיוקן של נערה עולה באש". השבוע הוא יתארח בפסטיבל סרטי הסטודנטים והסטודנטיות בתל אביב, ובריאיון לקראת בואו הוא מסביר למה לא הלך בעקבות הביטול של ביג ת'יף
"אימא קטנה" נמשך שבעים דקות בלבד, ואם תצפו בו פעמיים הוא עדיין יהיה קצר יותר מ"באטמן", אבל מדובר במלאכת מחשבת שמסתירה בתוכה עולם ומלואו, והיא מנציחה את מעמדה של סלין סיאמה כאחת הבמאיות הטובות שעובדות כיום
לאחר שהתקיים במהדורה וירטואלית בעקבות הקורונה, פסטיבל סרטי הסטודנטים והסטודנטיות חוזר ובגדול לסינמטק תל אביב, עם תוכנית עשירה ומרגשת
סקס, קורונה ואנטישמיות: פסטיבל ברלין אמנם התקיים השבוע בתנאים וירטואלים מבאסים, אבל בכל זאת הצליח להיות עם האצבע על הדופק ולהציג כמה סרטים נועזים ומעניינים, שעוד נדבר עליהם במהלך השנה הקרובה, וגם יצירת מופת קטנה-גדולה אחת
מקומדיה של וויל פארל ועד הסרט שחשף בפנינו את האימפריה הסינית החדשה, מלהיט האנימציה של פיקסאר ועד דרמה שוברת לב על שברון החלום האמריקאי. החלק השלישי והאחרון של מצעד סרטי העשור, ועמו גם התשובה לשאלה: מה הסרט הכי גדול של עשר השנים האחרונות?
לרגל עלייתו בישראל של סרטה המדובר והמהולל "דיוקן של נערה עולה באש", הקולנוענית הנפלאה סלין שיאמה מסבירה בריאיון מיוחד למה אין בסרט דמויות של גברים, ולא מהססת להודות שהסרט הוא הצהרה פוליטית, וכך גם כל פרס שתקבל
צרפת סוערת בימים האחרונים בעקבות עדותה של השחקנית אדל האנל, שחשפה כי במאי מוכר תקף אותה מינית בילדותה. בסוף השבוע יעלה בישראל סרטה הטרי והמדובר, "דיוקן של נערה עולה באש", ולרגל זאת היא מספרת בריאיון בלעדי איך הוא שובר את כל הפנטזיות הגבריות
