מי שטרח לצפות בריאיון המלא של נוה דרומי עם רזי ברקאי בשישי בערב ראה מרואיין מתנשא, ומראיינת שמעלה שאלות ענייניות בלי לקבל תשובות. בערוץ i24NEWS כבר הבינו שעיתונות רצינית לא תביא להם רייטינג, והחליטו לבנות באזז על בסיס השפלת הפרצוף המזוהה ביותר עם המותג
ריאיון שאמור היה להיות "מפגש קצוות" הפך להתרסקות טלוויזיונית מביכה. המנחה של ערוץ i24 נכשלה בהתמודדות עם טיעונים בסיסיים והציגה טענות מופרכות על חרדים וכוח פוליטי. מה שהתחיל כניסיון לדיון על ועדת חקירה ממלכתית, הסתיים בהצגת חולשה אינטלקטואלית מרהיבה
דובר צה"ל הודיע כי ערוץ i24 פרסם טענה שקרית, לפיה כביכול היה ניסיון חדירת מחבלים לבסיס מטכ"ל (הקריה). לאחר מכן, i24 הסיר את הדיווח השקרי והתנצל עליו: "אנו מתנצלים בפני צופינו על הניסוח השגוי, הפקנו לקחים ואנו נדייק את הפרטים בדיווחים העתידיים"
בשבוע שקדם להשקת תוכנית שישי של השחקן החדש בענף, נשלחו לתקשורת שגרירים מטעמו להסביר למה לא מדובר בערוץ ביביסטי. אלא שבערב שישי התקבלה התשובה האמיתית, ואולי גם הסיבה האמיתית להקמתו. פרשנות
לוואלה ברנז'ה נודע כי בערוץ שילמו מיליוני שקלים לחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית באינטרנט כדי לרכוש את מספרי האפיקים הנחשבים לפופולריים 15 ו-22, מתוכם - ל-yes בלבד כמיליון דולר. בענף רואים במחירים הגבוהים איתות גם לערוץ 14
שר התרבות מיקי זוהר מתכוון למנות את המנחה והשחקן גיל ססובר כחבר במועצה הישראלית לקולנוע. זוהר: "אמשיך לפעול לריבוי הקולות במועצות השונות כדי להביא לידי ביטוי קולות שטרם קיבלו ביטוי הולם בחברה הישראלית". ססובר מגיש תוכנית בערוץ 14
זוהר קידם את מינוי השלושה, המזוהים כתומכי נתניהו, כנציגיו לוועד הנאמנים של פרסי הספרות. בתגובה לביקורת, אמר השר לוואלה! תרבות כי "זיהוים כתומכי נתניהו - זלזול בהישגיהם". בהמשך, ציפר הסיר מועמדותו לבקשת עיתון "הארץ" שבו הוא עובד, ואמר: "משרד התרבות טעה"
לעמוס שוקן אין בעיה שהכותבים שלו ישוו את נתניהו להיטלר ויתמכו במחבלים, אבל כשהפובלציסטית נוה דרומי העזה להביע ברשת החברתית תמיכה בארגון הימני "עד כאן", הוא החליט להפסיק את כתיבתה בעיתון
לא זכויות האדם של הפלסטינים מדירות שינה מעינם של הארגונים, אלו הזכויות שהיהודי מבקש לעצמו ותכונות היהודי העצמאי שמטרידות את "שוברים שתיקה" ו"בצלם"
כשנתניהו אמר שישראל נלחמת את המלחמה של המערב, נפלו הדברים על אוזניים ערלות, כי איך ייקחו אותנו ברצינות אם שבוע אחד אנו מושיטים יד לשכנינו לשלום ושבוע לאחר מכן אומרים שאותם השכנים הם אחיהם של מבצעי הפיגועים בפריז?
בעולם של האירופי שחושב כמו ארגוני זכויות האדם של השמאל, ילדים בסוריה ייהרגו, אבל אירופה תסמן מוצרים מיו"ש והגולן. נשים יזידיות יהפכו לשפחות מין, אבל אירופה תבכה את המצב של הבדואים בנגב. ארגוני השמאל הסיטו את הזרקור מהפרות זכויות אדם מזוויעות
מסמך נדיר עליו חתם הממשל האמריקני ערב מלחמת העולם השנייה לא סייע להציל את יהודי צפון אפריקה מציפורני הנאצים. והיום, יהודים אחרים סבורים שניתן לסמוך על הבטחות של אותו מוסד נשיאות
אני וחילונים אחרים שעמדנו מן הצד וצפינו כואבים בחרפה מבלי לעשות כלום, אשמים במידת מה בעוול הזה. הפקרנו את המאבק הצודק ואחת הסיבות לכך היא שלא חשבנו שזו זכותנו. הורגלנו והרגלנו את עצמנו לאורך השנים לא לדבר בשפה "יהודית", להתנתק ממנה
פיקוד העורף
