חיים בתוך קופסה - פרק 21 ואחרון
אנשים גליליים נחמדים קיבלו את פניו של י'. שוורץ בביתו הצפוני החדש - משהו טוב אחד יצא מכל הרומן החולף הזה עם ת"א
אנשים גליליים נחמדים קיבלו את פניו של י'. שוורץ בביתו הצפוני החדש - משהו טוב אחד יצא מכל הרומן החולף הזה עם ת"א
בדרך לשלווה גלילית מגלה ירון שוורץ שלפעמים לחיים אין שוליים ואף אחד לא עוצר לעזור. הנחמה היחידה היא שמכאן אפשר רק לעלות
לפני שירון שוורץ הופך לאיש צללים בשירות המדינה, הוא קפץ לאי שם כדי לבדוק איך חיים אנשים מהסוג הזה. הוא הצליח לשמוע את הלב דופק
5 לפנות בוקר, ו-י' שוורץ עולה על אוטובוס מתל אביב לירושלים. הוא לא יכול לספר לכם למה או לאן, אבל הוא שוקל לעבור שינוי
טרטורי מזגנים ויללות אמבולנסים - מערכת היחסים של י. שוורץ ות"א לא מתרוממת והוא נמלט לזרועותיה של שקיעה גלילית בניסיון לקבל החלטה
בניסיון לנצח את שיטת החיים התל אביבית, יוצאת הקייטנה של י. שוורץ לדרך. האם הוא יצלח את המפגש עם העולם שבחוץ? חלק א'
כוס לימונענע בדיזנגוף, סרט פעם בשבוע וטקסי-ספיישל לפעמים. כדי לגור בתל אביב צריך להרוויח הרבה כסף. ירון שוורץ לא מתכוון לוותר
למה בגן היאפי ההורים מגיעים מאוחר, ועל הדרך האיטית והקשה להרוויח 250 ש' למחייה בעיר היקרה. ירון שוורץ נקלט בתל אביב
ירון שוורץ התחבא מאחורי התריס בדירה התל אביבית, עד שפגש מקומיים שהם באופן מפתיע גם יצרני כסף וגם נחמדים
לירון שוורץ אין אוטו, גם לא אופניים. בתל אביב הוא הולך ברגל, מנסה להתמודד עם רחוב הפלירטוט, סימטת החרדה ומפלס הקנאה
ירון שוורץ ממשיך לחפש את הגן התל אביבי-אולטימטיבי ועל הדרך לומד איך לאמן את שרירי הפנים כדי לא לחייך
פטיש האוויר שפועל 24 שעות ביממה באתר הבניה של הבימה מתחבר לירון שוורץ להלמות הלב ברקות - הילד הולך לגן!
גרנו בגליל, באקולוגי, חינוך ביתי, מדורה בחצר, פיתות בטאבון, למדנו ערבית, אריגה ויוגה. עכשיו חוזרים לעיר. מדור חדש
אחרי חודשים ארוכים של נדודים, תוקע ירון שוורץ דגל של קבע בדיזנגוף ת"א, רחוק מהאותנטיות של הודו והשיק של פריס
הבהלה של ירון שוורץ מהפרק שעבר הבשילה לכדי החלטה. רגע לפני מעבר לאוהל בדרום צרפת, הוא עושה אחורה פנה ללינקולן ת"א
"אני בסכנה! יש לי משפחה... מה אני מסתובב ככה סתם בעולם, אין לי מה לעשות, להחליף דירות כל הזמן?" - ירון שוורץ ממשיך לחפש בית
הניסיון למצוא בית לגור בו בחינם בפריס, גילה לירון שוורץ שהמשפחה שלו הפכה בעצם למשפחת קבצנים נודדת בסביבה לא ידידותית
אנשי המטריקס של שדה התעופה בפריס, לא מאמינים שלירון שוורץ אין מקום שנקרא בית, אז הוא החליט לשפר קצת את הלוק
אחרי ניסיון כושל לשרוד את האשראם של פונה ולצלוח את המציאות האורבנית של הודו, ירון שוורץ רוצה הביתה. השאלה לאיזה בית?
אחרי 5 שנים חוזר ירון שוורץ לגור בקופסה עירונית ותוהה איך העיז המערב הסטרילי והמלוקק, להכניס את השירותים לתוך הבית
ירון שוורץ הגיע סוף סוף לבית הבוץ המיוחל על חוף ים מבודד, אבל לא מבין מה קרה לסדר הטוב של הטבע, בו בני אדם וחיות מכבדים אחד את הספייס של השני
ירון שוורץ מרגיש במחלקה הראשונה של הרכבת ההודית כמו בחוף ים מבודד. בינתיים הוא עוצם עיניים וחולם על תל אביב
ירון שוורץ עובר לגור בבית עצום, ארוך וצר שמסוגל לזוז ממקום למקום לאכלס 5,000 איש ויותר. הרכבת ההודית כמיני-מדינה
צריף עם חלונות ענק שפעורים לפסגות נשגבות, הרים ירוקים, מפל וחיות. ירון שוורץ "בית זה דבר זמני" פרק שלישי בסדרה