"דני קרוון" הוא פייבוריט לזכייה בפרס אופיר, ולמרות הפספוסים אפשר להבין למה
הסרט התיעודי על האדריכל והאמן דני קרוון הוא לא ממש סרט ביוגרפי, כי אם גיאוגרפי: הוא קופץ עם האמן - המבוגר מאוד אך גם נלהב ונזעם כילד - מעבודה לעבודה שיצר, וממחיש את הזמן החולף על המונומנטים. מתוך אלה מתגלה גם משל נוגע ללב על הזדקנות