פרופ' דוד בידר, בעלים של קליניקה ל.ב הפריה חוץ גופית ברמת החייל הוא אחד החשודים בפרשת הביציות שיובאו מגאורגיה ונושאות מחלה גנטית קשה. עדיין קיים צו איסור פרסום על שמו החשוד השני, מנהל מעבדה בבית חולים במרכז הארץ
ליאור (שם בדוי), אחת המטופלות במרפאה שעומדת במרכז פרשת יבוא הביציות הנגועות מגאורגיה, שיתפה כי הרופא הבכיר השלה אותה בכך שטען שמשרד הבריאות רק מערים קשיים. "הוא אמר שזה נושא פעוט ושהוא יטיס אותי לבטומי על חשבונו". נטע (שם בדוי): "ההתנהלות שם ממש איומה"
החשודים, רופא שמנהל קליניקה להפריה ומנהל מעבדה בבית חולים במרכז, שוחררו תחת תנאים מגבילים וביהמ"ש הוציא צו איסור פרסום על שמם. נציגת היחידה החוקרת הציגה ראיות שונות וביניהן בדיקות גנטיות של ביציות שהוחזרו לאחת המתלוננות, ומהן עולה כי הן נשאו גן של מחלה
משרד הבריאות והמשטרה עצרו שני רופאים בכירים לאחר שייבאו לארץ ביציות נגועות בהמופיליה, שהובילו להריון אחד לפחות שהסתיים בלידה עם מום. כל הפרטים על המחלה
לפעמים צריך לומר תודה למדע: עובר של קרנף לבן רחב-שפה צפוני, שכיום קיימים רק שני פרטים ממנו בכל העולם, נוצר לראשונה בהפריה חוץ גופית (IVF). "אני חושבת שעם ההישג הזה, נוכל להציל את המין", אמרה מדענית בצוות שביצע את ההליך הנדיר
המחוזי בלוד דחה את ערעור האישה שילדה את התינוקת והותיר על כנה את החלטת בית המשפט למשפחה. היולדת מסרה בעבר בתגובה: "אני לא נרדמת בלילה מהפחד שייקחו לי אותה, מבקשת, תנו לנו מנוחה, גם כך לא קל לנו"
שבועיים אחרי שהורו לצמצם את הפעילות, במשרד הבריאות חוזרים בהם. ראש חטיבת רפואה במשרד שלחה הודעה להנהלת בית החולים ברמת החייל ומסרה כי "לאור העובדה שאסותא מכירים בטעויות שנעשו ולאחר קבלת תיקון הליקויים על ידי היחידה" - הוחלט להגדיל את פעילותה
כמעט שנה לאחר שמשרד הבריאות צמצם את פעילות היחידה בה התרחש מחדל ההפריה, הוחלט לאשר 25 טיפולים ביממה במקום 16, שנערכו עד כה. זאת, לאחר כמה בקרות שנערכו ביחידה, בהן בקרת פתע. נציגי המשרד מצאו עדיין ליקויים שטרם תוקנו - ועל כן היחידה לא תחזור לפעילות מלאה
בתי החולים לא מסוגלים לגשר על הפערים שנוצרו בשל צמצום היחידה באסותא, ומטופלות רבות נאלצות לקבוע תורים רחוקים. "קבעו לי תור בעוד 7 חודשים, זה נצח", סיפרה מטופלת שנאלצה להתחיל את תהליך ההפריה מחדש. רופאים פנו למשרד הבריאות: "ההחלטה לא מתקנת אלא מחריבה"
המשרד המליץ בין היתר להשוות את תנאי השוק בין ספקים פרטיים לציבוריים, להגדיל את התחרות בין היחידות, לשפר את המעקב אחר הדגימות ולהוסיף מערכות מחשוב מתקדמות למניעת טעויות בזיהוי. כמו כן, יוגבל, היקף פעילות היחידות לעד 8,000 מחזורי טיפול לשנה
לדברי משרד הבריאות, על פי הנהלים יש לדווח על כל אירוע חריג, ואין ספק שמדובר במקרה שעונה להגדרה. במשרד הביעו תמיהה על טענת ביה"ח שמדובר ברצון לשמור על חיסיון, וציינו שבפרשה הקודמת הם דווקא בחרו לדווח. במשרד טוענים גם שבאסותא לא ערכו בדיקה מעמיקה כנדרש
למרות שנודע לבית החולים על הבדיקה שהעלתה כי קיימים פערים גנטיים חשודים בין האב לבנו, הוא לא דיווח על כך למשרד הבריאות. מחקירת המקרה עולה כי הבדיקה בוצעה בעקבות חשד לבעיות גנטיות של הילד על רקע אירוע בריאותי. אסותא: "לאחר בדיקה - אין אינדיקציה לתקלה אצלנו"
זוג הורים שביצע הפריה חוץ גופית בסניף רמת החייל של אסותא, גילה במהלך בדיקה פרטית כי קיים חשש שילדם לא תואם גנטית לאביו. "הבדיקה הצביעה על חשש שאין קשר גנטי בין התינוק לאב, ויתכן שהיה עירוב של תרומת זרע", נמסר מאסותא
הסיפור המדהים הזה מגיע מארה"ב, שם בני זוג החליטו "לאמץ" עוברים ולהיכנס בעזרתם להריון, למרות שהיו קפואים עשרות שנים במעבדה. התוצאה - זוג תאומים והורים מאוד שמחים, אבל איך דבר כזה בכלל קורה?
פסק ההלכה של הרב לאו התפרסם במענה לשאלה שהגיעה אל לשכתו בנושא. עוד ציין הרב הראשי בתשובתו כי במקרה של פונדקאות עולה שאלה נוספת של יוחסין, ועל כן יש צורך להמשיך לבדוק ולחפש מי הם ההורים שעשו את ההפריה, על מנת למנוע בעתיד חשש של נישואי אח ואחות
מי שככל הנראה היא האם הביולוגית של העוברית הביעה רצון לגדל אותה אחרי שתיוולד. זאת, אחרי שבן זוגה של האישה ההרה אמר גם הוא שהם מעוניינים בכך: "אין לנו היסוס לגבי זה". אם שני הזוגות ירצו לגדל את התינוקת - בית המשפט יידרש להכריע בנושא
בן זוגה של האישה שגילתה כי העובר ברחמה אינו שלה התייחס לראשונה למקרה, והדגיש כי הם מתכננים לשמור את התינוקת ולגדל אותה. בשיחה עם חדשות 12 הוא תקף את בית החולים: "זה למעשה התפקיד היחיד שיש להם והם פיקששו"
בבית המשפט בוחנים הוצאת צו שיורה על בדיקה גנטית להורים הביולוגיים. בדרך כלל השופטים מעדיפים להימנע ממהלך כזה, אך כאן הם יהיו מחויבים להכריע. אם לא תיערך בדיקה, ההורות תעבור לאם ההרה. במקרה שתהיה התאמה להורים הביולוגיים - הסוגיות המשפטיות יתחילו
בית החולים הודיע שיפנה לבית המשפט לקבלת האישורים המשפטיים והרפואיים לצורך ביצוע בדיקות למטופלת בעלת הסבירות הגבוהה ביותר שהעובר שהוחזר לאישה אחרת - הוא שלה. בין הבדיקות, צפוי להיבדק האם בן זוגה של האישה הוא אבי העובר. פרופ' אש: "נגיע למסקנות מערכתיות"
מלבד סיפור אנושי קשה ומזעזע, הטעות בהחזרת העוברים מספקת הרבה מאוד שאלות אתיות, משפטיות ואפילו דתיות. למרות שמעולם לא התרחש מקרה כזה בישראל (וטוב שכך) ביקשנו לבדוק עם מומחי נזיקין - מה הולך לקרות עכשיו?
ביה"ח מסר כי איתר מטופלות אפשריות נוספות שקשורות למחדל במסגרתו אישה הוכנסה להריון בהפריה - וברחמה עובר שאינו שלה. לוואלה נודע כי העובר עצמו סובל ממומים וצריך לעבור ניתוח - ולכן נעשו לו בדיקות גנטיות. כל עוד לא ידוע מי ההורים הביולוגיים, לא ניתן לבצע הפלה
זו אומנם לא הפעם הראשונה שחוקרים מוצאים שגיל הגבר משפיע על סיכויי ההיריון, אבל במחקר בריטי חדש נמצא כי ההשפעה היא מכרעת והשעון הביולוגי של הגבר הוא משמעותי מאוד, במיוחד בגילאים מסויימים. הנה הפרטים
כיום נשים זקוקות לאישור בעליהן להפריה חוץ-גופית, אולם מסורבות גט ועגונות לא יכולות לבקש את רשותם. אף שהתהליך אפשרי מבחינה הלכתית כך שהצאצאים לא יוכרזו כממזרים, הרבנות מתנגדת לו מטעמי "מראית עין". שר הבריאות: שיקולים לא-רפואיים לא רלוונטיים להנחיות המשרד
משתמשת טיקטוק שיתפה את הצופים בסיפורה היוצא דופן לאחר שגילתה שאחיה הקטן הוא למעשה התאום שלה - על אף שהיא מבוגרת ממנו ב-5 שנים
כבר כמה שנים שפתלטים - כימיקלים מסוכנים שנמצאים במוצרי פלסטיק וטיפוח שונים, מסומנים כגורם אפשרי לירידה הכללית בפוריות ברחבי העולם. כעת חוקרים ישראלים גילו שהם הגיעו גם לתוך השחלות. מה זה אומר?
בגיל 40 רוב הביציות כבר לא יכולות להביא ללידת תינוק בריא - חוקרים ישראלים בדרך לשנות את זה. איך קשורות לזה תולעים וכמה זמן יקח עד שנראה תרופה כימית שתוכל לשפר את סיכוייהן של נשים מבוגרות להרות?
נשים רבות שנמצאות בטיפולי הפריה עברו טלטלה כפולה השנה, עם סגירת ופתיחת הטיפולים בהתאם לסגרים. מחקר שנערך באנגליה מצא כי מיעוט מהן הצליח להכנס להיריון ללא עזרה, רק בגלל סיבה אחת
בני זוג מטנסי אימצו עובר שנתרם להם והוקפא בשנת 1992 - לפני פחות מחודשיים נולדה ממנו בתם השנייה מולי אוורט, ששברה שיא עולמי שקבעה אחותה הבכורה. איך זה קרה? הפרטים בפנים
מה גורם לרופאי פוריות ברחבי העולם להפרות מטופלות בזרע שלהם עצמם, ללא ידיעתן וללא הסכמתן? אולי כסף, אולי שיכרון כוח או שיגעון גדלות - לא ברור. מה שכן ברור זה שזה קורה הרבה יותר ממה שאתם חושבים
משרד הבריאות הודיע כי בעקבות ההתייצבות בהתפשטות הנגיף, טיפולי הפריה חוץ-גופית יחודשו חלקית, אך נשים רבות עדיין נותרו מחוץ לתהליך. "הפורום הנשי לקידום הפוריות בישראל" עתר לבג"ץ נגד המגבלות: "שוביניזם רפואי". משרד הבריאות: "הטיפולים יוחזרו בהדרגה"
משרד הבריאות עצר את טיפולי ההפריה החוץ-גופנית מחשש לפגיעה בנשים ובעוברים, ומטופלות מתריעות כי "ההחלטה חורצת גורלות של נשים רבות". מאות חתמו על עצומה: "אל תפגעו בסיכוי היחיד שלנו להורות". יו"ר האיגוד הישראלי לגניקולוגיה: "עם כל הכאב, זו ההחלטה הנכונה"
על פי מחקר חדש, תינוקות שנולדו לאחר טיפולי הפריה והתערבויות בהליך ההתעברות הם בסיכון כפול למות בשבועות הראשונים לחייהם לעומת תינוקות שנולדו כתוצאה מהיריון טבעי. להערכת החוקרים, זה כנראה בגלל שרובם נולדים פגים
בפריז מתכוונים לאפשר לנשים לסביות ורווקות להרות בסיוע רפואי בדומה למצב במדינות אירופיות אחרות. עד כה, רק להטרוסקסואלים ניתנה הזכות להשתמשות בשיטות אלה. בית הפרלמנט התחתון אישר את הצעת החוק ועורר התנגדות מצד הימין הקיצוני: "המדינה הולכת לשקר לילד"
מחקר שכלל 2 מיליון נשים הרות מצא סיכוי גבוה יותר ב-53 אחוזים לסוכרת הריון בקרב הנשים שהרו באמצעות הפריה מלאכותית, לעומת אלה שעשו זאת באופן טבעי. הסיבות לכך הן עדיין רק בגדר השערות
האישה ההודית נכנסה להריון לראשונה בחייה, אחרי שעברה אינספור טיפולים. התאומות שנולדו לה הן תוצאה של תרומת ביצית שהופרתה יחד עם הזרע של בעלה בן ה-82. אז למה יש מתנגדים להריונות כאלה?
בתה של הסבתא בת ה-55 נולדה ללא רחם, כך שאמה ידעה שתעזור לה להביא ילדים לעולם, באיזו דרך שתוכל. בתחילת השנה נולדה תינוקת בריאה והסבתא המאושרת מעידה שתעשה זאת שוב אם יבקשו ממנה
בת ה-39 מארה"ב שהתמודדה גם היא בעבר עם בעיות פוריות במשך שנים החליטה לתרום את רחמה עבור אישה אחרת שלא הצליחה ללדת. "בעיות פוריות, מלבד המובנים הפיזיים, כוללות גם השפעות פסיכולוגיות וחברתיות שפוגעות באופן קשה. אם אני יכולה לעזור לאדם אחר, אעשה זאת", אמרה
אסותא, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
הריון בעזרת תרומת זרע הוא כבר מזמן עניין שבשגרה. נשים רבות פונות למאגרים פוטנציאלים בדרכן להפוך לאימהות. איך יודעים באיזה תורם כדאי לבחור ואיך התהליך מתבצע? צפו בסיור באסותא סופרם
מחקר חדש מזהיר מפני השימוש הנרחב בהפריות חוץ גופניות שעשויות "לגבות מחיר כבד" מילדים שנולדו בתהליך ונמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלות לב ולחץ דם גבוה בגיל צעיר מאוד
Family Guide בשיתוף ד"ר אלי גבע, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
הפריה חוץ גופית הקרויה IVF היא טיפול שכיח, ומשמש כפתרון טיפולי לזוגות רבים המתקשים להרות. מה אתם צריכים לדעת על התהליך?
"זה לא שעשינו משהו לא בסדר, אנחנו לא חולות, לא פגומות, לא מצורעות - פשוט נפלנו בסטטיסטיקות הלא נכונות". סיפור אישי
מחקר חדש וגדול סותר את מחקרי העבר שטענו שדיקור יכול להגדיל את סיכויי הכניסה להריון של נשים בטיפולי פוריות עד פי שניים וקובע כי הדיקור אינו משפיע על הסיכוי להריון או ללידה כלל
טינה מטנסי לא האמינה שתלד אי פעם, משום שבעלה בנג'מין עקר. אולם, לפני שנה היא הרתה עם עובר שאימצה. בהמשך גילתה כי העובר נוצר כשנה וחצי אחרי שנולדה. "מטורף, יכולנו להיות החברות הכי טובות"
בית המשפט המחוזי מרכז אישר הגשת תביעה בסך 60 מיליון שקל בשל סירוב בית החולים לקבל לטיפול זוגות שלא נרשמו כנשואים במשרד הפנים, בנימוק שהמוסד "פועל על פי ההלכה". בית החולים: "נלמד את ההחלטה"
חמש מכל מאה נשים בין הגילאים 43 עד 45 יצליחו להרות בטיפולי פוריות. אולם, מחקר ישראלי מראה כי האמונה שלהן מטשטשת נתונים אלו וגורמת להן להעריך שהסיכויים גבוהים בהרבה. "זה קורע לב", אמרה מובילת המחקר
חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצאו, ולא בפעם הראשונה, שגם לגברים יש שעון ביולוגי. על פי ממצאי המחקר שערכו הסיכויים להצלחת טיפול הפריה חוץ גופית יורדים לא רק כאשר האישה עוברת את גיל 40, אלא גם הגבר
6 זוגות הורים גילו במשך השנים כי ילדיהם דומים באופן מחשיד לרופא שניהל את בנק הזרע שבו נעזרו כדי להרות. כעת, לאחר מותו של הרופא, הם דורשים בירור
למרות שעוברים מוקפאים מהפריות חוץ גופיות טרם התפתחו, יש הורים שמתקשים לקבל את המחשבה על השלכתם לאשפה. כעת, חברה אוסטרלית מנסה לספק להם מענה מקורי במיוחד ומייצרת תכשיטים מהעוברים המוקפאים
אתמול פרסמה האגודה הישראלית לחקר הפוריות נתונים ראשונים מתוך מסד הנתונים הלאומי המוקם בימים אלה. למרות שצריך לברך על הצעד, שרית מגן תוהה איפה כל שאר הנתונים ולמה הרופאים כל כך דואגים להשאיר אותם מוסתרים?
